הסיקור: ספורטינג ליסבון 0 – 1 בארסה

קשה מאוד. בארסה חוזרת מפורטוגל עם 3 נקודות שהיא עבדה קשה מאוד עבורן. המשחק נגד ספורטינג ליסבון היה קשוח מאוד והוא הוכרע על ידי שער עצמי של סבסטיאן קואטס במצב נייח. המזל ממשיך לשחק לטובת הקטלאנים, שרושמים כבר 8 ניצחונות רצופים, ובימים האחרונים הם נהנו מ-3 שערים עצמיים, אבל הוא לא משחק לטובתו של בנדיטו ויתר האוהדים שרוצים לראות את ההנהלה הזו מתחלפת.

ארנסטו ואלוורדה, באופן לא מפתיע, בחר לעלות עם ההרכב החזק ביותר העומד לרשותו, כשסרג’י רוברטו ממלא את מקומו של דמבלה הפצוע. ההצבה של רוברטו באגף ימין הייתה מעניינת מאוד. הוא היה פעיל, לא הפסיק לנוע מצד לצד, מקו אחד לאחר, היה מעורב מאוד, כל פעם יצר יתרון מספרי באזורים בהם שיחק. ככל שיוסיף לשחק מהקישור ומעלה כך יותר טוב. מדובר בשחקן חשוב ביותר לסגל.

מלבדו, קשה לי לציין שחקן אחד נוסף שבלט לחיוב במשחק אתמול. המשחק של בארסה היה די רע. נראה שהתלות שלנו במסי רק הלכה וגדלה. הוא פתח את העונה נפלא עם הרבה שערים (ורק בישול אחד, אגב), וכשלא הולך לו מספיק טוב, כל הקבוצה משחקת פחות טוב. מסי שיחק אתמול בכבדות, התקשה להתנער מהשמירה שלו, התקשה למצוא מצבים נוחים לבעיטה. היכולת שלו השליכה באופן ישיר על הקבוצה. הנתון המדאיג ביותר הוא שגם במשחק הזה וגם במשחק נגד יובנטוס הוא סידר בדיוק 0 מצבים לחבריו לקבוצה.

חלק מזה זה היכולת הירודה של סוארס. סוארס נמצא בכושר מזעזע, וארנסטו ואלוורדה לא עושה רבות כדי לעזור לו לצאת מזה. ההיפך. הוא מנסה להפוך אותו למין דויד וייה, חלוץ שמוסט לאגף שמאל כדי לפנות למסי את המרכז. אך נראה שסוארס לא מתאים לתפקיד הזה. הכדורים בקושי מגיעים אליו, ואם הם מגיעים אליו באגף הוא לרוב לא יעשה את המהלך המתאים לשחקן באגף. כשהוא כבר מקבל את הכדור במרכז, כמו הכדור הנפלא שסרג’י רוברטו נתן לו במחצית הראשונה, הוא מתסכל את כולנו עם החטאה. העניין הוא שאני סומך על סוארס בעיניים עצומות, הוא כבר ייצא מהמשבר הזה כמו גדול.

חלק מזה זה התפקוד של ראקיטיץ’. ראקיטיץ’ הוא שחקן נפלא, מהאהובים עליי בסגל, ולא רק כי אומרים שאנחנו דומים. אבל מדובר בשחקן עם לא מעט מגבלות. השליטה שלו בכדור לוקה בחסר, היא לוקחת לו הרבה זמן או הרבה נגיעות בכדור. הוא יחסית כבד ומגושם למה שהתרגלנו מצ’אבי ואינייסטה. כך הוא תוקע התקפות רבות, פוגע בהנעת הכדור המהירה. אתמול היו לו כמה מסירות מזעזעות. הבולטת שבהן הייתה בסוף המחצית הראשונה, אחרי שמסי השחיל לשומר שלו ומסר לאיוון הצידה, הוא בתמורה העביר כדור חלש לרגליו של מתייה. ראקיטיץ’ ראוי לרענון על הספסל, בייחוד כשיש אלטרנטיבות בסגל כמו דניס סוארס, שלא ברור למה ואלוורדה זנח ככה אותו (ואת דאולופאו, אגב), ואף פאוליניו, שמסוגל לתרום משהו חדש ומגוון על חשבונו של הקרואטי החביב.

אנחנו רק בתחילת דרכו של ואלוורדה בקבוצה ולכן מוקדם מאוד לחרוץ את גורלו. יש לתת לו זמן לבסס את השיטה שלו, לעשות את הכוונונים הדרושים לרעיונות שלו, להריץ את הסגל שעומד לרשותו. בינתיים הוא העלה בקרבי לא מעט דאגות. הפעם אין רוטציות כתירוץ: המשחק של בארסה היה חלש ורווי בבעיות, והעדר התגובה שלו בחילוף עד שלב מאוחר היה מרגיז. התלות הגוברת במסי (ובמזל…) עלולה להתפוצץ לנו בפנים חזק מאוד. אם הוא ישכיל להסתכל על הטעויות והבעיות בקבוצה ויטפל בהן, יש לנו פוטנציאל גבוה מאוד, למרות הכול.

ביום ראשון, עם משאל העם בקטלוניה ברקע, בארסה תארח את לאס פאלמס. לאחר המשחק יוצאים לפגרת נבחרות, ואז… אתלטיקו מדריד בוונדה מטרופוליטנו. שדיוס יהיה עמנו.

ההרכב:

טר שטגן

סמדו, פיקה, אומטיטי, אלבה

ראקיטיץ’, בוסקטס, אינייסטה (פאוליניו)

רוברטו (גומש), מסי, סוארס (וידאל)

מערכת בארסה מאניה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו