פסקל פר, העורך של פראנס פוטבול, בראיון לקראת הטקס ביום שני:
מסי לא ברשימה אחרי 16 שנים: “זה מאורע עצום בהיסטוריה של הפרס. כדור הזהב הוא מסי, ומסי הוא כדור הזהב. את השיא שלו הולך להיות מאוד קשה להשוות. הוא מישהו שמייצג את המהות של כדור הזהב מאוד יפה, כי הוא משלב בצורה הכי טובה את היכולת האישית הנעלה עם הביצועים הקולקטיביים, אבל גם יחד עם רעיון מסוים של שואו ועם עקביות ארוכה מאוד”.
“ב-2019 הוא אמר לי שהוא שכח את תחושת ההנאה מהזכייה בפרס הזה (אחרי 3 שנים מהאחרון), הוא הבין לראשונה שהוא התגעגע לזה. ב-2021 הייתה לי ההרגשה שאני מדבר עם ילד”.
“אני גם זוכר את האמוציות הגדולות של כריסטיאנו רונאלדו מהזכיות, כי הפורטוגלי אף פעם לא עיכל את זה כמו שצריך שהוא נותר מאחורי היריב הגדול שלו. זה פרס חשוב מאוד בשבילו. כדור הזהב זה אחד הדברים היחידים בעולם שאי אפשר לקנות. זה הופך אותם לצנועים מול הסוג הזה של התגמול, זה הופך אותם לילדים”.
“מסי ורונאלדו כיכבו באחת מהיריבויות הכי אינטנסיביות בהיסטוריה של הספורט. אני שמח שכדור הזהב תרם להזין את זה. זה יקח הרבה זמן עד שדו קרב דומה יחזור על עצמו. ישנם הרבה דיבורים על יריבות בין אמבפה להלאנד, אבל אף אחד מהם לא זכה בליגת האלופות עדיין. בגיל של אמבפה, למסי כבר היו כמה כדורי זהב. אם הם רוצים לבסס יריבות דומה, הם צריכים כבר להתחיל לזכות בתארים הגדולים. למסי ורונאלדו זה לא לקח כל כך הרבה זמן”.
“ריאל מדריד יודעת איך לתזמר קמפיינים. פלורנטינו פרס עובד היטב, בקפידה, באופן אסטרטגי, בטיימינג הנבון. הקמפיינים לא גורמים לך לנצח ישירות, אבל יש מכונה כמו ריאל מדריד שהיא חזקה מאוד. החכמה שלהם זה שהם תומכים בכל הכח בשחקן אחד ומריצים אותו ללא הפסקה. במשך שנים הם עבדו בשיטה הזאת עם כריסטיאנו רונאלדו ועכשיו כרים בנזמה. זה מונע מהקולות להתחלק. הם יודעים איך זה עובד. זה לא מקרי שזה המועדון שזכה הכי הרבה פעמים ועם כל כך הרבה זוכים שונים. ברור לי שכדור הזהב לא יכול לברוח מחילוקי דעות, כי לכולם יש את הפייבוריטים שלהם. אבל כשמסתכלים על רשימת הזוכים, אף אחד לא יכול להטיל ספק. זה פרס שלא יסולא בפז”.
פרשת הסחיטה של בנזמה היא מכשול? “אני חושב שזה כבר נלקח בחשבון ע”י הבוחרים, אבל אני לא חושב שזה אלמנט קריטי. כדור הזהב הוא לא פרס נובל, הם הצביעו על 11 חודשי תחרות”.
“אני חושב שיש כמה שמות חסרים ברשימה. לדעתי למשל הפולני רוברט לבנדובסקי ב-2020, והספרדים צ’אבי ואינייסטה משום שאני ממקם את שניהם במקום מאוד גבוה והם מגלמים את הכדורגל. אבל ב-2010 היה את מסי בתקופתם והוא היה מעליהם. אני חושב שהספרדים שילמו על זה שהקולות התחלקו בין הרבה שמות שונים באותה שנה, ואף שחקן לא קיבל תמיכה משלו. צעד אחד מתחתיהם יש גם את ראול שחסר, אבל מעולם לא זכה במונדיאל. לגבי לבנדובסקי, אני מצטער על כך שהפולני לא זכה ב-2020 כשהיה הפייבוריט הגדול והחלטנו לא למסור את הפרס בגלל המגיפה. החלטנו על זה מראש מתוך רצון להיות הוגנים לחלוטין, כי חלק מהתחרויות נעצרו. רוברט כל הזמן שואל אותי אם אני לא מתחרט על זה, אבל אני חושב שעשינו את הדבר הנכון באותו רגע. הטלפון שלי לא מפסיק לצלצל במשך ימים; סוכנים, מועדונים, שחקנים… כולם רוצים לדעת אם הם זכו, זה דבר בלתי נמנע. הזוכה של 2022 כבר נודע בבית שלו. אנחנו מנסים לשמור את הסוד כמה שאפשר. אנחנו אפילו מתחפשים כדי שאף אחד לא יראה שאנחנו מגיעים אליו. ואנחנו אומרים לזוכה לא לספר לאשתו ולילדים”.
