העיקר הנקודות 2

שבוע שני ברציפות, בארסה לא מרשימה אבל אוגרת את הנקודות. הפעם עם 0-1 קטן על מאלאגה בקאמפ נואו משער של תומאס ורמאלן

 

אני מרוצה מאוד מהמשחק. מדובר בקבוצה שתסכלה אותנו במשך 180 דקות בעונה הקודמת, גם כשהיה לנו MSN מקדימה. קבוצה שלא נתנה לנו שום הזדמנות טובה להבקיע מעבר לנבדל של פדרו. במשחק אתמול הצלחנו לפרוץ את הבונקר פעם אחר פעם. למסי לבדו היו 3 הזדמנויות מעולות, הגיעו לנו 2 פנדלים (שאולי מסי היה נזכר להכניס?), ואפשר גם לראות בסיכום הכללי שלפי הנוסחה של מייקל קיילי ל-Expected Goals, היינו שווים לפחות שתי חתיכות ברשת של קאמני. אלמלא תצוגה אדירה שלו לצד חוסר מזל ודיוק בבעיטה, היינו מהללים את בארסה על משחק פנטסטי ושוב מתחילים לספור סטטיסטיקות של MSN.

 

אבל רצה הגורל וניצחנו “רק” 1-0. אני לא נותן לתוצאה הדלה והצמודה לסנוור אותי. כמו שאמרתי, דבר ראשון המשימה הושלמה. השגנו 3 נקודות מול יריבה שבעונה שעברה הצלחנו להשיג ממנה רק שליש מזה בשני משחקים. דבר שני הדרך הייתה די בריאה. מנענו ממלאגה מצבים טובים במתפרצות ובמקביל הצלחנו להגיע למצבים טובים, כשכאמור היה חסר סנטימטר לפה ולשם בשביל שכל התמונה תתהפך. אם כך המצב ומדובר רק בחוסר דיוק של סנטימטרים בסיומת, ועוד כשאנחנו באוגוסט, אני יוצא מרוצה.

 

ברור שלא הכול ורוד במשחק הזה. אני מאוד לא אהבתי את החזרה לגישה של בארסה מהשנים הקודמות שחייבים לגלגל את הכדור לרשת עם אובר פרגון. יש לכם מצב לבעיטה, תבעטו! לא חייבים לחפש את הבישול בכוח. זה משהו שייקח שנים להיגמל ממנו כנראה (אולי אחרי שמסי יעזוב את הקבוצה?).

 

גם מעמדו של בארטרה מצער מאוד, אבל זה כאב ראש גדול יותר כשרואים מול איזה בלם הוא מתמודד. ורמאלן עד כה הרשים מאוד במשחקים שלו, והקינוח ליכולת הטובה שהציג הוא גול. ורמאלן בהחלט בלם שיודע את העבודה, וגם פציעות לא עוצרות אותו. רק חבל שבארטרה זוכה למעמד שולי יותר מסרג’י רוברטו. וסרג’י רוברטו, למרות שהיה טוב בשני המשחקים שהחליף בהם את דני אלבס, עדיין מפחיד אותי. אני די בטוח שמלאגה ובילבאו מסתגרות זה לא הדרך לבחון את היכולת שלו כמגן ימני. ברגע שתבוא קבוצה קצת יותר לוחמנית והתקפית כמו סביליה, אתלטיקו או ולנסיה, פתאום נראה את המוגבלויות שלו. הרי המחלה העיקרית של אלבס זה סגירה של הרמות מהאגף השני – כמה פעמים ראינו שחקן תופס עליו טרמפ כשקשר או מגן ימניים מרימים לצד השני של הרחבה, ואלבס חסר אונים בגלל מיקום לא טוב או פיזיות לא מספיקה? אותו הדבר אני מפחד שיקרה עם סרג’י רוברטו. עד כה הוא לא עמד במבחן הזה פעם אחת. ברור שבמשחק הריצה השוטף, יש לו יתרון די גדול בזכות מוסר עבודה וכושר גופני גבוהים, אך אני חושש מאוד מקבוצות שיבינו את החולשות שלו ויצליחו לנצל אותן.

סשה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו