בסופו של דבר, יש כמה מפסידים ומפסידות בעסקת ויטור רוקה.
1. בעיצומו של משבר כלכלי, בארסה הפסידה כסף ולא מעט. היא שילמה עליו 30 מיליון יורו, בנוסף לשכר של 3.5 מיליון יורו.
2. וכעת היא מוכרת 80% מכרטיס השחקן שלו ב 25.5. ימים יגידו אם ה-20% האלה שנשארו אצלה יהיו שווים זהב או חול.
3. לפחות נחסכו הבונוסים בסך 31 מיליון יורו. החלוץ לא עמד ביעדים של שערים, הופעות, תארים וגם לא בסעיף ההזוי של כדור הזהב. סעיף שנמצא בבונוסים בעסקה החדשה מול פלמיראס.
4. תדמיתית, זאת גם עסקה שבארסה לא תרצה לזכור. חלוץ שהיא מכרה לכל עולם הכדורגל כדבר הגדול הבא רק בשביל להתקשות לרשום אותו בליגה ולהתחיל את מסע ההשאלות חצי שנה אחרי. מה יחשבו שחקנים צעירים מברזיל אחרי הכישלון הזה?
5. השחקן עצמו הפסיד. במקום להתפתח במקום רגוע יותר, הוא נזרק לאחד מסירי הלחץ הגדולים של הכדורגל האירופאי. כעת הוא חוזר לברזיל, ויש מעט מאוד שחקנים שעושים את המסעות האלה וחוזרים לאירופה ככוכבים טובים יותר.
6. שחקנים צעירים כאלה, צריכים להתחשל במקומות רגועים יותר. האם זה היה הופך אותו ל R9 הבא? לא, אבל אלה צעדים חשובים גם מקצועית וגם מנטלית.
7. אבל יש 2 מנצחים ברורים בעסקה הזאת:
דקו ואנדרה קורי, שגזרו קופון רציני. מהרגע שהשם של קורי קושר לידיעות על הגעתו, העסקה הזאת החלה להריח לא טוב. מי שהולך לישון עם הפשפשים של קורי, יתעורר עם עקיצות, ולא רק של כסף.
