הקלאסיקו של מתייה וסוארס

וואו. מאיפה להתחיל?

כל היום שלפני היה יום יחסית לא פשוט. הריכוז היה נמוך. פחד הצטבר. כל כך הרבה סימנים היו נגדנו: הפמפומים של התשקורת הברצלונאית על ניצחון וזכייה בתארים. העובדה שריאל נואשת לניצחון הזה כדי לצאת מהתקופה הרעה ולקבל בוסט במירוץ לאליפות. רונאלדו בכושר לא טוב. ההימורים לטובתנו. החשש מבעיטה קלאסית בדלי. מודריץ’ וראמוס נכנסים לכושר אחרי פציעות. אני כבר מריץ בראש כל כך הרבה תסריטי בלהות ולא מצליח להעביר את היום בשלווה.

Non si scambiano di certo complimenti Ivan Rakitic e Pepe (Afp)

הגעתי למקום המפגש בפתח תקווה די מוקדם. הזמן לא זז. אני רק רוצה שהמשחק יתחיל כבר. בינתיים רואים את אלירן שודד את מכבי, ועל המסך שלנו משדרים את הפרצוף של קובאלה ושואלים מה הוא עשה. טוב שלא קראתי את השורה הזו 62,000 פעם בוויקיפדיה. כבר התלבטתי אם לשלוח אסמס, אבל אז נזכרתי שהכסף מגיע היישר לטכנולוגיית הניתוחים של בוני ומיד ויתרתי על הרעיון. להאוז מחליף כמה מילים עם ניימאר, אני מדובב אותו ואומר שלהאוז אמר “אתה לא גומר את המשחק הזה בחיים, אני לא מגן עליך, אז תשתדל לא למות.”

המשחק סוף סוף התחיל, והוא נפתח לא ברור משהו. בארסה מתקשה לייצר מצבים, הלחץ המדרידאי די יעיל. מרסלו עושה לו שמות באגף מופקר. מהלך שנראה כמו נבדל, שגרם לי להוריד את תשומת הלב לרגע, פתאום הופך למשקוף של כריסטיאנו. כמה מזל שזה לא נכנס. אני מקלל את נדב יעקובי שהוא קורא למתייה “בינלאומי”, שחקן שבגיל 31 יש לו 4 הופעות במדי הנבחרת ואפילו לא זומן לפגרה הקרובה. מעירים לי שזה לא משנה, אני אומר שזה באמת לא משנה, בלי קשר לבינלאומי או לא, הייתי מעדיף עשרות מונים את בארטרה עליו. בום הוא נוגח את זה פנימה ונותן לי לאכול כובע. כובע שאני אוכל בשמחה רבה!

Il tempo del match segna il 19o minuto della prima frazione quando Jeremy Mathieu, su assist di Messi, batte Casillas. Barcellona in vantaggio; con il disappunto di Sergio Ramos... (Action Images)

לשם שינוי נוצרה הרגשה שאנחנו יכולים לייצר שערים ממצבים נייחים. ראקיטיץ’ מרים עוד קרן, פיקה עובר לרגע להתעמלות אומנותית, סוארס נותן בעיטה/רוחב היישר לניימאר, ומה לעזאזל הוא עשה שם? מה עבר לו בראש? מה זו הנאיביות הזו? שים את הכדור ברשת! שחקן ברמה גבוהה כמו ניימאר צריך אפילו לדחוף את הבטן כדי להכניס את זה. קסיאס ממהר להוציא, רונאלדו מתחיל התקפה באגף ימין, אין הגנה מסודרת ופוף, 1-1 ורונאלדו עושה “קאלמה קאלמה”. דווקא הוא, מכולם, מבקיע. איכס. משם, המחצית התפתחה פשוט רע מאוד עבורנו. מרסלו ורונאלדו המשיכו לחגוג על אלבס באגף שמאל, מסי לא עזר וראקיטיץ’ לא יכול להיות בכל המקומות בו זמנית. איזה אוהד מנדריל בבר חוגג וצווח מאושר כמו מעריצה של ביבר. אני כבר התחלתי לגייס כנופייה נגדו. בחזרה למשחק, כמה מזל שיש פיקה, וגם מתייה נתן כמה מהלכים הגנתיים טובים, והם משאירים אותנו במשחק למרות כל הקושי.

פיקה – 6 מסירות יירט, כולל 4 ברחבה שלנו.

וגם 5/5 תיקולים מוצלחים, 3 ברחבה.

המחצית הראשונה הסתיימה ומתחילים לדבר על זה עם החבר’ה מסביב. זה נראה רע. זה יהיה נס אם נוציא תיקו. איפה מסי? מסי הוא סוג של אוטיסט, מנותק מהמציאות. מול אתלטיקו ומול סיטי הוא החליט מהרגע הראשון שהוא רוצה לנצח, וראו את זה בכל נגיעה שלו. במחצית הראשונה מול ריאל הוא התחבא לו באגף. חוץ מההשחלה לקרוס, מה הוא עוד עשה? כמה כדורים ארוכים פה ושם, רובם לא מדויקים. נסתרות הן דרכי האל, צחקנו. הסכמנו לפחות שאם מסי ישחק טוב, ננצח. אבל חתמנו על תיקו ושייגמר כבר, רק לא להפסיד בבית.

המשחק התחדש ולא היה זכר למחצית הראשונה. פתאום אגף ימין סגור ונעול. רונאלדו ובייל לא נוגעים בכדור. מרסלו חזר לממדים הרגילים שלו. הלחץ המדרידאי עכשיו לא יעיל. מה לוצ’ו נתן להם במחצית? איזה סמים? יש להם איזשהו סוויץ’ בראש שהוא פשוט הדליק? הבדלים כאלו עצומים ביכולת של בארסה בין מחציות מזמן לא ראיתי. זה משהו מעודד, כי במשחקים שהלך קשה בהתחלה, לרוב לא ראינו שיפור תחת לוצ’ו, וגם עם טאטה לא זכור לי שהיה כזה מהפך באופי.

מישהו אומר שלאינייסטה אין משחק טוב ושהוא אולי הכי פחות טוב על המגרש. מישהו אחר כמובן אומר בצדק, אלבס הכי גרוע. אני מגיב ואומר שזה מדהים כמה אלבס גרוע, כי גם בדברים שהוא טוב בהם, המסירות הקצרות האלה עם מסי וראקיטיץ’, הוא פשוט לא עושה את זה טוב. הוא גם אפילו לא עלה להתקפה והפקיר את האגף או משהו, אלא פשוט נכשל בדברים הבסיסיים. עוד לא סיימתי משפט ופתאום הוא שולח את סוארס, שהשתלט על הכדור כל כך יפה והותיר את קסיאס משותק עם בעיטה מדויקת מתחת לרגל של פפה. איזה חלוץ, איזה סיומת! כל המשחק הוא היה עסוק בשטויות שיכולות לחרפן אותך. אבל רגע אחד שהכדור באמת מגיע לו לרגל, זה כל מה שהוא צריך כדי לנעוץ כדור ברשת ולתת לנו 3 נקודות. זה בדיוק מה שהיינו צריכים מהמספר 9 שלנו.

Luis Suarez

Vince il Barcellona che vola a più 4 sul Real Madrid in classifica! La Liga ha il suo padrone? (Afp)

ריאל איבדה את מעט הביטחון שנותר לה אחרי הגול. לא עשו כלום למעט בעיטה אחת של בנזמה. אנחנו מנגד חרכנו אותם פעם אחר פעם, והסיומת שלנו זה פשוט בדיחה! ניימאר עם הסלאלום האלוהי, כמעט יצר מסידונה מול פאקינג מדריד! למה לא לפרגן, ואם כבר לא לפרגן, לפחות לגלגל את זה לפינה באלגנטיות, לא לבעוט לשמיים כמו איזה עדן בן בסט. אחר כך, במתקפה שמסי היה יכול למסור לניימאר או לסוארס והוא בחר לניימאר, אין לי מושג למה מסי לא מסר לסוארס, שהיה בעמדה טובה יותר וכשווראן עם הגב אליו. אבל בכל אופן, איך אמרנו במחצית? אם מסי ישחק טוב, ננצח. מסי בהחלט היה טוב והוא ארגן כמה מצבים באלגנטיות יפה. הדריבל שהביא לבעיטה מחוץ לרחבה, הכדור החותך לאלבה, ואני בטוח שוכח עוד כמה דברים שמסי אחראי להם. השינוי של היכולת של הקבוצה משתקף כל כך טוב בשינוי ביכולת של מסי. ממחצית רדומה ונחבאת למחצית שוטפת, חדה, מלאת רעב.

alt image

כל ההחמצות האלה הזמינו אותנו לבעוט בדלי, והדקות האחרונות היו התקף לב אחד גדול. הדקות האלה שלואיס ומסי איכשהו משחקים בהליכה, אני לא הבנתי מה אני רואה. אפילו בשכונה כשמובילים 2-0 וצועקים “התקפה אחרונה” לא משחקים ככה. וגם בסיטואציה הזו המשכנו להגיע למצבים, ולא נתנו להם באמת לאיים על השער.

מדהים, ענק, איך בארסה פירקה לחתיכות את ריאל כמעט כל המחצית השנייה. בארסה אולי לא החזיקה בכדור, אבל היא כן שלטה במשחק. גם כשהכדור לא היה ברגליים של השחקנים שלנו, הם ידעו בדיוק איפה להיות, איך לסגור, מתי לצאת. כל כך לא ברור מאליו! תחת פפ המנטרה הייתה “אנחנו קבוצה לא טובה בלי הכדור, לכן אנחנו צריכים להחזיק בו כמה שיותר.” אצל לוצ’ו זה “אנחנו מעולים עם הכדור ואנחנו יכולים להיות לא פחות טובים גם בלעדיו.” העובדה שבייל, למשל, לא הצליח לחבר פס מדויק אחד במשך יותר מחצי שעה, היא עובדה מרהיבה ומראה כמה טוב השחקנים סגרו, לחצו, כיסו.

ניצחנו. 3 נקודות בכיס שלנו. 4 נקודות הפרש. אפשר להוציא אצבע משולשת למנדריל ממקודם, כמו ילד בן 8 שעושה “ננה בננה”. בקושי ישנתי בלילה, פחות מ-5 שעות, אבל זה מספיק. מזמן לא הייתי באקסטזה כזו ממשחק שלנו, מזמן. הקבוצה העונה הצליחה להדליק אצלי את התשוקה מחדש (ואולי זו הגדילה במעורבות שלי בכל מה שקשור לקבוצה? הפורום, הפייסבוק, ויקיפדיה…) העניין הוא שצריך לזכור שיש עוד לא מעט משחקים קשים לפנינו וההפרש הוא רק 4. חודש אפריל רצחני ויש לנו לו”ז צפוף, משחק כל 3-4 ימים. סלטה, סביליה ואספניול בחוץ, ולנסיה בבית. 4 משחקים קשים מאוד, שאם נאבד בהם נקודות וניתן את ההובלה בחזרה למדריד, הניצחון הלילה יהפוך לחסר משמעות, לחסר ערך, בדיוק כמו הניצחון הכפול עליהם אשתקד.

ויסקה בארסה!

מערכת בארסה מאניה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה ב-80 שקל? המדריך המלא לרכישה

מדריך קניית חולצות ברצלונה 2023