לראות את ראפיניה – או כל שחקן אחר (טוב, כמעט) – מורד מהמגרש על אלונקה ואח”כ נזקק לקביים זה לא בדיוק מראה מלבב. באמת חבל. ואם כבר יש דיבורים על זה שאם מדובר על היעדרות ארוכה, אז בארסה תבקש אישור מיוחד להשתמש בטוראן לפני ינואר – אתה מבין שזה באמת רציני.
בנקודת מבט כללית יותר, זה מכניס את בארסה לצרה צרורה. כי המשחק עכשיו, אם זה עוד לא היה ברור, הוא לא לנצח את לבאנטה וסלטה ויגו – היריבות הבאות שלנו – אלא לשרוד עד ינואר. להגיע לשם במינימום נזקים. ובמבט על הסגל, אין כל-כך הרבה פיתרונות להיעדרות ארוכה של ראפיניה, היחיד מבין המחליפים שיש לו גם את היכולת וגם את האמון של לוצ’ו, במיוחד אחרי עזיבת פדרו. כשדני אלבס יחזור, סרג’י רוברטו בטח יהיה שוב גיבוי לקשרים, אבל עם כל הכבוד, זה לא פיתרון וכבר ראינו את זה לא פעם ולא פעמיים. כמגן הוא מצא איזשהי משבצת שהוא כן תורם בה ברמה סבירה, אבל גם שם זה עוד טעון הוכחה. וזה במילא לא יהיה רלוונטי כשדני אלבס יחלים מהפציעה.
מה שלוצ’ו עשה באולימפיקו זה להכניס את מסצ’ראנו. על פניו זה נראה קצת כמו מהלך של פאניקה – ההלם מהשער האדיר של פלורנצי, השינוי בקישור עם ההכנסה של ראפיניה במקום ראקיטיץ’ ומיד לאחר מכן גם הפציעה הקשה – אבל במבט על הסגל, אין הרבה אופציות אחרות. וזו בעיה גדולה מאוד. באופן אישי, לא משנה לי מה התוצאה, מה הדקה, מי היריבה, באיזה אצטדיון המשחק נערך או באיזו מסגרת, אני בחיים – אבל בחיים (!!!) – לא בעד שיתוף הפעולה של בוסקטס עם מסצ’ראנו בקישור האחורי. ראינו את זה כבר יותר מדי פעמים ובאף אחת מהן זה לא הצליח. אבל עדיין ממשיכים לנסות. כל פעם שעוברים ל-4-2-3-1 הזה, בארסה נלחצת אחורה לשער שלה ולא משנה מי היריבה. כל פעם. ועדיין מנסים שוב. בארסה לא בנויה לשיטה הזו, כמה פעמים עוד צריך לנסות את זה כדי להגיע למסקנה?
ואם אני מסי, אני לוקח את התמונה הזו, מדפיס אותה, נכנס לחדר של לוצ’ו בסיוטאט אספורטיבה ומבקש ממנו בצורה הכי עדינה שאפשר (בכל זאת דיקטטור): “חלאסססס!!!”. תסתכלו על זה. אלה המקומות שמסי קיבל את הכדור, למעלה – עד שמסצ’ראנו נכנס והחל לשחק עם בוסקטס בקישור האחורי (4-3-3), ולמטה – מהרגע שחפסיטו נכנס ועד הסיום (4-2-3-1). אם עוד לא היה ברור עד כמה השינוי הזה לא עובד בעליל, הנה ההשפעה של זה על המגרש. תראו איך בשיטה המקורית מסי מקבל את הכדור כמעט בכל איזור במגרש (כולל באיזורים מסוכנים ברחבה), ואיך עם הדובלה פיבוטה, הוא צריך לנהל את המשחק 35 מטרים מהשער. אם מסי צריך לרדת כל-כך הרבה אחורה (וזה קרה גם בדקה ה-90) כדי לעזור לאינייסטה, שפתאום לא מקבל עזרה מקשר נוסף, אז – אולי – השינוי הזה מיותר וצריך להיעלם מה-Playbook של בארסה? אולי בשעה טובה נגיע לרגע המיוחל הזה?