זו ההחלטה הטובה ביותר עבור בארסה.
כן, כנראה שלא כולנו חושבים כך אבל בואו נפרק את ההחלטה לחלקים ביחד עם דמיון מודרך קטן.
תארו לכם מצב בו מסי מחליט שהוא מחכה עד שאנחנו מתאזנים כלכלית.
המצב הזה יכול להימשך עד תחילת עונת המשחקים הבאה ואפילו יותר, לפגוע בתכניות רכש אחרות, לפגוע במכירות משום שכל קבוצה תדע שאנחנו צמאים לכסף (לא שקשה לזהות), לייצר אי ודאות אצל השחקנים וצוות המאמנים לגבי תמונת הסגל לעונה הקרובה, רכש שנרצה יכול בעצמו לחכות להבין אם מסי מגיע או לא.
עכשיו אתם מדמיינים לעצמכם תסריט באמצע אוגוסט שמסי בסוף לא חותם בבארסה? התקשורת תפרק את ההנהלה, נישאר ככל הנראה עם אותם שחקני התקפה שלא תרמו המון העונה, נמכור ונקנה ברגעים האחרונים של החלון והנה – הלכה עוד עונה.
אז כן, ההחלטה מוקדמת אבל טוב שהיא התרחשה עכשיו ונתנה לכל מועדון הכדורגל ברצלונה להתמקד בבניית הסגל בשחקנים אחרים שכן נחוצים לנו ולא לפתח ציפיות במשך קיץ שלם שרק היה מכניס את המועדון הזה לטלטלה נוספת ומיותרת.
ההחלטה הבריאה:
מאז שברתומאו עזב, כל מי שבמועדון ומסביבו עוסק בהבראת המועדון, בין אם זה כלכלית, מקצועית, ניהולית, מנטלית..הכל.
העונה האחרונה הראתה לנו שאנחנו על המסלול הנכון – שוער יציב, הגנה צעירה וחזקה, קישור דינמי, התקפה שאמנם זקוקה לחיזוק, מאמן יציב עם שיטת משחק ברורה, שחקני רכש מדויקים, ניקוי הסגל משחקנים סוררים ועוד.
חזרה של מסי לא הייתה משפיעה לרעה על הסגל בעונה הנוכחית אבל בטווח הארוך היא כן.
אל תשלו את עצמכם – מסי לא היה חוזר לכאן ליותר משנה אחת ואם הוא החליט שהוא רוצה לשחק בארה”ב עד אוקטובר אז כנראה שגם לו נמאס מהתחרותיות והוא רוצה שקט.
עכשיו דמיינו לכם שמסי היה חוזר ואנחנו מסיימים עונה בלי אף תואר?
אז בואו נקפוץ לחודש מאי שנה הבאה בלי תואר – התקשורת רומסת את מסי, רומסת את צ’אבי, רומסת את כל שאר השחקנים, המנטליות נפגעת בצורה שאתם לא מעלים על הדעת ואנחנו חוזרים 5 שנים אחורה. אף אחד לא רוצה לקחת את הסיכון הזה בשביל שנה אחת עם מסי ופרידה שהוא אכן ראוי לה.
רכש:
אם מסי היה מגיע הוא היה לוקח נתח די גדול בשכר וכולנו יודעים עד כמה זה רגיש במועדון.
עם העזיבות של הקפטנים, אי ההגעה של מסי וצמצום שכר של שחקנים אחרים אנחנו כנראה נחזור למודל ה1:1 שיאפשר לנו לבצע החתמות של שחקנים שיובילו אותנו 3-4 שנים לפחות ואיתם נוכל להתחרות בכל מפעל במשך שנה שלמה.
הגיל:
מספיק עם הבית אבות.
די.
חלאס.
אם אנחנו רוצים לעמוד בקצב משחק של באיירן/סיטי אנחנו צריכים להצעיר את הסגל, להביא שחקנים שיכולים ללחוץ 90 דקות.
נכון שמסי בדקה וחצי יכול לעשות מה ששחקנים לא עושים עונה שלמה אבל בואו לא נשלה את עצמנו שוב – בשביל שנה אחת זה לא שווה את זה.
התקדמנו:
לקחנו אליפות, שחקנים צעירים מובילים את הסגל, אראוחו מקבל את סרט הקפטן, אנחנו מנצחים משחקי קלאסיקו בסיטונאות וההופעות היפות באירופה עוד יחזרו.
אז בואו ניתן את הקרדיט לסגל הזה שביחד עם חיזוקים נכונים וספסל תורם אנחנו נהיה במקום אחר לגמרי בעוד שנה-שנתיים.
לסיכום: כולנו רוצים את מסי בשביל הלב והרגש, אבל בשביל המועדון שאנחנו כל כך אוהבים זו ההחלטה הכי טובה שיכלה לקרות. ויפה חודשיים קודם.
