“אנחנו בכושר משהו בן ז!ונה”
אומנם זה לא תמיד כיף לפתוח פוסט בציטוט של מאמן ריאל מדריד, אבל אני חושב שזידאן כיום הוא המאמן שתופס בצורה מושלמת את המשמעות והחשיבות של סרגל המאמצים והכושר של שחקני הקבוצה שלו בשלבים הקריטיים של העונה, ששם (כפי שכבר נוכחנו לדעת בעבר) באה לידי ביטוי הריצה המאסיבית של רוב הקבוצות לתארים. נראה שאסטרטגיית “צעד צעד, משחק משחק” של סימאונה, או שיטות הסגל הקצר למיניהן גורמות לאיבוד גובה משמעותי שנייה לפני קו הסיום.
חלוקת הדקות בקבוצה שלנו היא דבר ששווה לדבר עליו. אומנם השאיפה היא לסגל גדול ומלא ברוטציות, ויחד עם זאת יצירת תיאום וכושר משחק עבור כל שחקני הקבוצה הם אספקטים שצריך למצוא את איזון ביניהם בשביל להביא לידי ביטוי באופן טוטאלי את היכולת של הקבוצה בשלבי ההכרעה.
איך נראית חלוקת הדקות בברצלונה? מדדתי את מספר הדקות של שחקני הקבוצה בשני המפעלים המשמעותיים מתחילת העונה: ליגת האלופות והליגה, בהם שוחקו 15 משחקים, 1350 דקות סך הכול. המספרים:
| שם | ליגה | ליגת האלופות | סך הכול |
| מסי | 990 | 360 | 1350 |
| טר שטגן | 990 | 360 | 1350 |
| בוסקטס | 867 | 350 | 1217 |
| ראקיטיץ’ | 856 | 218 | 1074 |
| אומטיטי | 810 | 360 | 1170 |
| אלבה | 807 | 270 | 1077 |
| פיקה | 720 | 222 | 942 |
| לואיס סוארס | 713 | 359 | 1072 |
| רוברטו | 686 | 242 | 928 |
| אינייסטה | 604 | 230 | 834 |
| דאולופאו | 472 | 91 | 563 |
| מסצ’ראנו | 451 | 135 | 586 |
| סמדו | 446 | 270 | 716 |
| פאוליניו | 381 | 175 | 556 |
| דניס סוארס | 262 | 75 | 337 |
| אלייש | 218 | 1 | 219 |
| גומש | 201 | 36 | 237 |
| דין | 183 | 90 | 273 |
כצפוי, מסי וטר שטגן לא פיספסו דקה העונה. בעוד אצל שוערים זה עיניין דיי נורמאלי, אצל מסי מדובר בהגזמה פרועה, בטח בכמות המשחקים שעוד מצפה לברצלונה בהמשך. אבל זה לא חדש.
1000 דקות ומעלה: הבאנקרים של הקבוצה (שלא מסי). אומטיטי, סוארז, ראקיטיץ’, בוסקטס ואלבה הם אלה שמועדים לשחיקה או חווים אותה כרגע. אפשר לתהות על אילו אופציות של לוואלוורדה להתמודד עם מצב הדקות שלהם, שכן ברצלונה עד כה עברה לא מעט שנחשבים על הנייר קלים (כמעט ללא קבוצות גדולות בליגה בהשוואה לולנסיה נגיד).
800- 1000 דקות: שחקנים שנמצאים ברוטציות: רוברטו, אינייסטה ופיקה. אומנם פיקה נכנס לשם לא מעט בגלל ההרחקה שלו באלופות נגד אולימפיאקוס, אבל מדובר על שחקנים שכן נמצאים ברוטציה כלשהי, למרות מעמדם בקבוצה, כל אחד מסיבותיו הוא.
500-800 דקות: מחליפים קבועים. שחקני ה”סגל הרחב” שנלקחים בחשבון ע”י המאמן. הם אלה שאולי עוד יתברגו במהלך העונה.
400 ומטה: מיובשים. יש לא מעט שחקנים שהעדפתי לא להוסיף את הדקות שלהם כי נראה שהמעמד שלהם בקבוצה ברור, אבל גם אנדרה גומש וגם דניס במצב הזה באותה סירה.
לצערי לא מצאתים סימוכין ממאמרים אקדמיים עבור חלוקת הדקות במדויק, ועל כן חלוקת הדקות אותה הדגמתי הינה חלוקה גסה בחישוב היחס הכולל של מספר הדקות בשני המפעלים.
נראה שעדיין יש קיצוניות כלשהי. אומנם נראה שצ’ינגורי כן מנסה לנהל לא מעט רוטציות בין שחקנים, אבל עדיין יש קיצוניות ברורה, ויותר מידי שחקנים שמשחקים את מלוא הדקות ללא מנוחה. שווה להסתכל איך לקראת החודשים הקריטיים (מרץ-אפריל) ייראו שחקנים בהשוואה לאחרים, לדוגמה: סרג’י וסמדו, לעומת אלבה ראקיטיץ’ ובוסקטס.
אפשר גם לדון על אופי המשחק של הקבוצה, והאם הם משחקים קבוע בהילוך ראשון כחלק מהוראות המאמן, אבל לכל הנוגע לחלוקת דקות, נראה שלוואלוורדה יש לא מעט דברים לחשב שוב, שכן, לא בטוח שהסגל הנוכחי יצליח לעמוד פיזית בעוד עונה מפרכת.
