חצי כוח

בארסה נימנמה בדרך ל 1-4 על אלמריה וצימוק הפער מרעל מדריד לנקודה. אלכסיס, מסי, פויול וצ׳אבי כבשו.

איזה מאמן פח. עד שאתה משתמש בשעה טובה בספסל שלך, אתהמוציא את השחקן מספר 1 על המגרש? מה לעזאזל חשבת לעצמך?אין מה לעשות, צריך פשוט לשים את הדברים על השולחן ולהודות: זהלא זה. בלי רודרי, לא היה להם סיכוי

לא ייאמן ששילמנו על הדבר הזה יותר מיורו. ועוד יותר לא ייאמןשהקבוצה הזו שומרת על המסורת, מזמינה את מרפי למקדש ומנצלתאת ההזדמנות הקטנה ביותר כדי לסבך את עצמה. זה כישרון! האמת,הגישה באנואטה כלכך הרגיזה אותי שציפיתי לראות היום ניצחון כמושצריך, כלומר לא רק נקודות, אלא גם יכולת. זה דווקא נראה לא רעבהתחלה, אבל ייאמר להגנתם של השחקנים שקשה לך להלהיב את עצמך במשך משחק שלם כשאתהמשחק בחצי אצטדיון ריק. מזל גדול שהמשחק מול אוסאסונה, שאהיה בו, נופל בשעה מוקדמת יותר,בתקווה שזה ימנע את אווירת בית הקברות שהייתה היום.

אבל למרות הנסיבות המקלות, אני יוצא מאוכזב מהמשחק הזה. כי כמו שכבר למדנויבוא קלאסיקו, תגיעמנצסטר סיטיהשחקנים ירימו את רמות הריכוז שלהם למה שהיה פעם סטנדרט, אבל במשחקיםהרגילים, אלה שאתה לוקח בהם אליפותמול בטיסיות ואוסאסונותזה ייראה כמו שזה נראה היום. ולאתמיד היריבה תהיה נוראית כמו אלמריה של היום. ואז יתרון שביר של גול יכול להפוך ברגע אחד בכדורחופשי לשוויון. ואז לך תנסה להרים את עצמך בין רגע, כי פתאום כשרוצים, כבר לא יכולים. וזו וואחאדבעיהבארסה הייתה אמורה כבר בשלב הזה של העונה, להיות קבוצה שמצליחה לייצר 2-3 משחקיםברצף ביכולת טובה.

אם אני צריך לבחור מצטיין, אני הולך על שניים. אלכסיס היה טוב, נייד מאוד וזרם עם המשחק, בניגודלהרבה מהלכים של ניימאר (חוסר מזל, לא צריך לעשות מזה יותר מדי) למשל. השני זה בוסקטס. צאבידווקא פתח טוב ובצורה לא אופיינית לגירסא הנוכחית שלו, הלך על מסירת עומק בהזדמנות הראשונה שלובמשחק, אבל לא הייתה לזה המשכיות. וככל שחלפו הדקות, בוסי סיפק את המסירות החותכות האלהמהקישור להתקפה. מוזר לומר את זה, אבל הקשר האחורי היה בערך השחקן הכי ישיר שלנו.

 

עוד שבוע וחצי.

הטוב: ניצחון.

הרע: היכולת.

המכוער: פפה עושה בית ספר לכל המועמדים לאוסקר.

סשה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו