תוצאות זה לא הכל. אנחנו אוהדי בארסה, לא צ‘לסי, והדרך לא פחותחשובה. שני הדברים האלה הולכים ביחד בסופו של דבר בטווח הארוך,ואם אתה מזייף לאורך זמן, בסוף אתה תענש על זה. כי מתישהו יגיעורעל מדריד או מנצ‘סטר יונייטד או באיירן מינכן, ואם לא יהיה שיפורהדרגתי ברמת המשחק, זה פשוט לא יספיק. אין חוכמות. הרי העובדהשאתה מנצח, תמיד תגרום לזה להיראות יותר טוב ממה שהיה באמתעל הדשא. ברור שעדיף לתקן אחרי ניצחון, אבל צריך לדעת שדרושתיקון. לפחות טאטה אומר את זה אחרי המשחק.
לא ציפיתי לקונצרט סטייל עונת הטריפלטה, אבל בכורה עונתית בליגתהאלופות, משחק ביתי, 80 אלף צופים – אתה מקווה לאיזשהי רמה מינימלית של טירוף (יחסי), לפחותבדקות הראשונות. זה היה בדיוק ההיפך, נראה כמו משחק זניח בין שני קלאסיקוס או משהו כזה, שצריךלעשות את המינימום כדי להשיג את המקסימום. משחק לחץ לא קיים (חסר מאוד), הנעת כדור איטית,מיעוט בחילופי מקום, מחכים שהמשיח יעשה את הקסמים שלו, כאילו שזה יסתדר מעצמו.
0:4 זה יפה, אבל אם ואלדס לא ממשיך בכושר שלו מתחילת העונה, אנחנו יכולים בכיף לסיים את המשחקהזה עם איזה שני כדורים ברשת. וזו פאקינג אייאקס, מועדון מפואר אבל קבוצה בינונית להחרידבסטנדרטים של הצ‘מפיונס, כזו שאיבדה את השחקן הכי טוב שלה לפני שבועיים. ראיתי אותם מולהירנביין שחשפה מרכז הגנה וקישור דפנסיבי רך מאוד וגם ניצלה את זה די בקלות. אז היום דה בור העלהמגן שמאלי במסווה של קיצוני (עאלק, עלה להתקפה באותה תדירות שדני אלבס ירד להגנה) ואייאקסשיחקה סגור. אוקי, יותר קשה לפרוץ את זה, אבל בטח שלא תצליח בצורת משחק אדישה כמו במחציתהראשונה.
הנקודות החיוביות מהמשחק הזה הן בעיקר ואלדס וכמובן ליאו. כל הקיץ דיברו על איך יהיו מסי וניימארביחד, וזה לא שהברזילאי רע – להיפך, בינתיים הוא מפתיע לטובה, אבל הצמד של בארסה מתחילת העונההוא VV והגדול מכולם. מחמאות גם לצ‘אבי על שדרוג המשחק מהרגע שהוא נכנס, וכפועל יוצא – ביקורתלססק. אחרי כל הפעמים שתהינו לפשר חוסר המנוחה של צ‘אבי, אפשר להבין למה טאטה (וגםדל–בוסקה) טחנו אותו מתחילת העונה.
הטוב: מסי, ואלדס.
הרע: אנחנו עוד לא שם.
המכוער: אוחנה מצהיר אחרי 4 דקות ש”זה לא זה”.
