משפט ידוע אומר שאפשר לרמות את כולם חלק מהזמן, או חלק מהאנשים כל הזמן. צ׳אבי, בגאוניותו, מצליח לרמות כבר תקופה ארוכה כמעט את כולם.
סגל בינוני ועמוס פציעות, כוכב גדול שנמצא קצת מעבר לשיא (לבה), אגדה שנמצאת הרבה מעבר לשיא (בוסי) ואיכשהו צ׳אבי לא רק גורר את הסגל הזה לאליפות אלא גם לתצוגות ענק מול ריאל מדריד בשורה של משחקי קלאסיקו קריטים.
אבל, כשאתה מסתיר חור ענק, סופו של החור בסוף להתגלות. וזה מה שקרה אתמול מול ריאל. מחצית שלמה הצליחה החבורה של צ׳אבי לעמוד מול הקבוצה היעילה באירופה. כן, היעילה באירופה. לא הטובה, לא המוחצת, לא המרשימה, אבל היעילה באירופה. תן להם את האלמנט שלהם, דהיינו מגרש פתוח, והם יעשו בך שפטים. כך הגיע השער הראשון, כך הגיע השער האחרון.
45 דקות מנעה ברצלונה המאומנת של צ׳אבי מריאל לפתח משחק מעבר. תקלה אחת בדקה ה-45 פלוס מי יודע כמה והשער הגיע בקלילות מביכה.
אז מה לוקחים מהמשחק הזה? כעקרון כמעט כלום. כן, תבוסה היסטורית וכותב לכם את זה מי שזוכר על בשרו את המאניטה של 95, בכיכובם של זאמורנו בתפקיד רומאריו של המאניטה שלנו עונה קודם לכן ובתפקיד לאודרופ של ריאל בתפקיד… אתם יודעים, לאודרופ של בארסה. למעשה עונת התחלת הגסיסה של הפרויקט של קרויף. אז כן, קרויף הגדול היה האחרון שהפסיד בקלאסיקו בהפרש כל כך גבוה, אמנם לא בבית, אבל בא ללמדכם שתבוסות קורות. ולאור הביטול המוחלט של הקבוצה במחצית השניה, צריך לברך שלא נגמר גם שש ושמונה כי היו הרבה שערים באוויר בעשרים הדקות האחרונות של המשחק. אז עם כל הכבוד ל-4-0 ולחגיגות של המדרידיסטות ברשת בימים הקרובים, בסוף זה הפסד בחצי גמר גביע, ויאללה, הולכים קדימה. היה, היה כואב, נגמר.
ומה לוקחים קדימה? פשוט מאוד. צ׳אבי הוא מאמן אדיר וצעיר שכמו גאבי, למשל, יש לו עוד הרבה מה ללמוד. מצויד בכלים הכלכליים הבינוניים של ברצלונה, הוא בנה סגל א׳ מבריק וסגל ב׳ מורכב משאריות, משחקני עבר ומשחקני עתיד. בעוד סגל א׳ יכול להתמודד עם כל קבוצה באירופה, והראה את זה בשלל מקרים, סגל ב׳ טוב מול אוסאסונה. לכל היותר.
על מנת לקפוץ רמה בעונות הבאות, שימו את מסי בצד, צריך שלושה דברים.
ראשית, פחות פציעות, כי הפציעות הרגו השנה את הקבוצה. שימו את כריסיאנסן ודה יונג בהרכב אתמול, ו-4-0 זה לא נגמר. נקודה.
שנית, סגל ב׳ ברור שמסוגל לתת דקות. אינייגו מרטינז, גונדואן, הם צעד בכיוון הנכון. שחקנים מנוסים, מוכשרים, לא מעבר לשיא, שיתנו דקות איכות.
ושלישית, פגיעה טובה קצת יותר בתחום הרכש הקריטי. פראן טורס, ראפיניה, הם שני שחקנים ששולם עליהם כסף גדול, למעלה מ-100 מיליון יורו ביחד, הרבה למעלה, והתוצאה שני שחקנים בינוניים, מוגבלים שבסוף לא התעלו במשחקים הגדולים, כמו אתמול למשל. אלמאן שעשה ניסים העונה בתחום השוק החופשי והביא בחינם את קסי וכריסטיאנסן, פגע פחות כששילם כסף אמיתי.
אז זהו, לא נעים להפסיד לריאל, לא נעים להפסיד 4-0 ולא נעים להפסיד בבית בקלאסיקו האחרון בקאמפ נואו לתקופה. במשך שנים ארוכות הצלחנו, גם כשהגענו אנדרדוגים מוחלטים לקלאסיקו, לנצח בענק או להפסיד הפסדים מינימליים. הפעם, מה אפשר לעשות, זה פחות הלך. גם זה קורה בהיסטוריה של מועדון ענק כמו בארסה והכי חשוב זה לדעת לקחת מההפסד הזה את המחצית הטובה, שהלוואי שתסמל את העתיד של הקבוצה וכמובן את המחצית האיומה שחשפה את התקלות שצריך לתקן.
וכמו שאומר שי, וכמו שאומרים אצלינו, יהיה טוב, כי חייב להיות טוב, כי צ׳אבי בצד שלנו, כי מסי בדרך לצד שלנו וכי אם הכל יהיה בסדר, בתוך חודש וקצת יערכו לנו פאסיו על החזרת האליפות הביתה. וזה, רבותיי, חשוב יותר מהכל.
