1. דבר אחד בטוח, כשאתה בא להקליט פודקאסט מדובאי ושכחת את המיקרופון המקצועי בבית בישראל, קח בחשבון שלא ישמעו מילה ממה שאתה אומר. למדנו.
2. תסתכלו טוב על מה שפדרי עושה העונה. האיש (מה איש, הוא בן 3 בערך) עם 5 שערים ו-6 בישולים העונה והוא השחקן המצטיין של בארסה במרחק של קילומטר. זה היה הגיוני אם היה מדובר בבלם, או איזה קשר אחורי. אבל האיש המהנדס של ההתקפה שלנו, שהיא ההתקפה הטובה באירופה, אחת הפוריות סטטיסטית בכל הזמנים. הוא שולט בהתקפה הזאת ביד רמה, מניע אותה לאן שהוא רוצה ועושה את כל זה כשבאופן יחסי הוא מבשל מעט וכובש עוד פחות. הוא לא צריך את זה, הוא מעולה גם בלי זה וזה מטורף. אנחנו רואים עונה היסטורית של הילד הזה, ואם ישאר בריא (טפו טפו, טאץ׳ ווד) הטוב עוד לפנינו. צ׳אבי לטענתו הגיע לשיא בגיל 29 בערך. חכו חכו.
3. המשחק בין המגן הפיזי והחזק, אראוחו, לבין הגאון הצעיר פאו קובארסי, נמשך. הפעם אראוחו פתח כי קובארסי היה מורחק, עשה טעות קטנה, בסך הכל נתן משחק הגנה טוב אבל שוב הראה שבכל הנוגע לקידום של הכדור, הוא מרחק שנות אור מקובארסי. זה לא יעזור, כמו שאצל מוריניו אתה קודם כל משחק כי אתה עושה הגנה, אצל פליק אתה משחק קודם כל כי אתה דוחף את הכדור קדימה. האורגוואי יחזור לספסל ואם ימשיך להעיף כדורים קדימה במקום להעביר כדורים מדודים בין הקווים, לא יודע אם גם בשנה הבאה, למשל, ימצא את עצמו בהרכב. ספק.
4. תסתכלו על לאמין יאמאל, אחרי זה תעשו גוגל ותסתכלו על מייקל ג׳ורדן, למשל, על רוג׳ר פדרר, על יוהאן קרויף או על אחד, ליאו מסי. ללאמין, כבר היום, יש תכונה שיש לחברה האלה. נדמה שהוא לא מתאמץ. אתה מסתכל על פדרר מעביר שחקן על הרשת בחבטה כירוגית, אתה מסתכל על ג׳ורדן קולע סל נצחון בסוף סדרת גמר, או על סטף קרי, אם תרצו, קולע שלשה מאיזה 70 מטר, החבר׳ה האלה נראים כאילו הם לא מתאמצים. אני כבר לא מדבר על ליאו מסי, שנראה משוטט משועמם על המגרש, ואם לא היינו מכירים אותו היינו חושבים שמדובר באיזה אוכל חינם. יש משהו אצל הגדולים ביותר שהכל בא להם בקלות, כי הכשרון שלהם הוא מולד, זו גאונות כמו של מוצארט, פאגניני או דה וינצ׳י. לאמין כבש אתמול את אחד השערים היפים שראיתי השנה ונראה היה שהוא עושה את זה בהילוך של אימון. תסתכלו טוב גם על הילד הזה, כי הוא בסך הכל בן 17 ונותן עונה של סף כדור זהב. כל זה בלי טיפת זיעה, ועם גאונות שבאה פעם בכמה דורות.
5. מהצד השני יש את ראפיניה. זה לא יעזור, ראפיניה הוא לא השחקן המוכשר בעולם. הדריבל שלו הוא יום אסל יום באסאל, הימין שלו לפעמים קיימת לפעמים לא, אבל רבאק הוא מתאמץ. האיש חורך את המרגש, פעיל, מורגש, רץ, דוחף וכשהוא חד ומדויק כמו אתמול, הוא אחד השחקנים הכי טובים בעולם. אתמול הוא עשה בדיוק מה שלבנדובסקי, למשל, או פרנקי, לא עשו. הוא הגיע להזדמנויות וניצל אותן. חד, חלק, אכזרי, יעיל. הוא תמונת הראי של לאמין. האחד גאון בן 17 שתוך כדי שינה יכול להעביר 4 שחקנים, השני פשוט עובד קשה ובינתיים זה מביא לו, ולנו, עונת זהב. כיף לראות את זה, הרבה כובעים אני אוכל בזכותו, ואשמח לאכול עוד 2-3 עד סוף העונה.
6. אם מדברים על יום אסאל יום בסאל, מה תגידו על שצ׳סני? יום אחד האיש מביא בבנפיקה משחק לפנתיאון (של המשחקים הגרועים אי פעם של שוער), חודש אחרי זה הוא מביא באותו מגרש ממש משחק לפנתיאון, הפעם של הטובים ביותר. אם אנחנו רוצים לצאת עם 3 נקודות מאתלטיקו, 3 נקודות דרמטיות בדרך לאליפות, אנחנו חייבים את שצ׳סני של ה-1-0 בבנפיקה. אלברס בכושר אדיר, סורלות׳ הוא תמיד קוץ אתם יודעים איפה וגריזמן כשהוא מדויק זה אלוהים ישמור. אם רוצים לעצור אותם, צריך את האיש שבשער ביום טוב.
7. לא יודע מה אתכם, אני עדיין מתגעגע לגאבי הישן והטוב, זה שלפני הפציעה. בשיאו, רגע לפני שנפצע, גאבי הישן והטוב פשוט היה בכל מקום במגרש. בהגנה, בהתקפה, מתקל, מוסר, רץ, מגיע לנגוח. לגאבי הנוכחי עוד חסר משהו. אולי הסתגלות לכדורגל של פליק, אולי שאריות מהפציעה, אולי סתם עונה שלא מתחברת לו. יש לילד ים קרדיט, ומגיע לו, אבל אני כבר רוצה לראות אותו חוזר ובגדול. אנחנו צריכים אותו, לדעתי לא בעמדה 10, אלא בעמדת הדאבל פיבוט, שם מקומו.
8.ואחרון חביב, דני אולמו. הוא לא בכושר הבקעה גדול, וזה נחוץ מאוד, אבל הוא פשוט שחקן שתענוג לראות. הטיפול שלו על הכדור על מטר רבוע הוא אחד הדברים הכי קרובים שראיתי לאינייסטה. הוא תמיד דוחף קדימה והחיבור שלו עם לאמין יאמאל, על 9 שנות ההבדל בגיל ביניהם, הוא פסיכי. כמו צ׳אבי ואינייסטה, או כמו מסי ואלבה, כאילו שיחקו ביחד דורות. לא יודע לאן העונה הזאת תלך, אבל אם דני אולמו ישאר בריא על הרגליים וישאר רשום בקבוצה, מה שגם לא וודאי, אנחנו נוכל ללכת רחוק מאוד. אולי את כל הדרך.
9. קל, קשה, זה חלק מהמסע שלנו כאוהדי בארסה. וזה מסע שכל כך כיף לעשות אותו.
