מסי לא 100% מושלם, אבל הוא מאוד קרוב לזה, לפחות במובנים של שחקן התקפה שלם. כפי שיהיה ברור יותר בהמשך, זה קשה ברמה קיצונית לתת תצוגות שלמות עונה אחרי עונה כמו שמסי עשה ועושה, בייחוד כשמשווים לשחקני ההתקפה הטובים בעולם. מספר רב של שחקנים גדולים נתנו ביצועים גבוהים ושלמים לעונה, אולי שתיים, אבל אף אחד לא התקרב לעקביות של מסי.
הצעד הראשון בגישה לנוא של שחקן התקפה שלם הוא להביא את מדגם השחקנים שהולכים לנתח. נלקחו בחשבון כל השחקנים שכבשו לפחות 15 שערי ליגה באחת מ-7 העונות האחרונות ב-5 הליגות הבכירות באירופה (החל מעונת 2009/10 ועד 2015/16). מכיוון שלוקחים בחשבון עונות נפרדות, מספר שחקנים מופיעים יותר מפעם אחת במערך הנתונים, כי יש להם יותר מעונה אחת בהן הבקיעו מעל 15 שערים. בסיכום הכללי, התנאי הזה נענה 261 פעמים. בוא נקרא לזה “261 שחקנים”, לצורך העניין. זה יהיה מערך הנתונים שלנו, שללא ספק כולל את הביצועים ההתקפיים הטובים ביותר באירופה בשנים האחרונות, והוא ישמש אותנו לניתוח כל שחקן ושחקן.
כדי לתת איזושהי הערכה על כמה שחקן התקפה הוא שחקן “שלם”, מתחשבים בארבעה פרמטרים, שהם ככל הנראה הכי רלוונטיים למשחק ההתקפה: הבקעת שערים, דריבלים מוצלחים, יצירת מצבים, יצירת מצבים בכדורי עומק: הכול מנורמל לפי 90 דקות משחק. שחקן התקפה ייחשב שחקן התקפה שלם אם התפוקה שלו בכל ארבעת הפרמטרים תהיה גבוהה באופן יחסי לאחרים.
ראשית, כל 261 השחקנים מדורגים עבור כל פרמטר, מהנמוך לגבוה ביותר. בתרשים הראשון ניתן לראות ייצוג של טווח הערכים האפשריים לכל אחד מארבעת הפרמטרים, כשמוצגים בו השחקנים עם המדד הנמוך ביותר והמדד הגבוה ביותר.
זה קל מאוד להעריך ולהשוות ביצועים כשמתחשבים רק בפרמטר אחד, אבל זה נהיה מסובך קצת יותר כשמנסים לשלב במקביל עוד כמה פרמטרים. הקושי העיקרי פה נמצא בעובדה שכל פרמטר נמצא בסולם ערכים אחר, יש לו מספרים שונים לגמרי עם טווח שונה, כפי שאפשר לראות בתרשים פה.
הדרך להתגבר על הקושי הזה היא בעזרת דירוג לפי מאון (או אחוזון, percentile). במידה ואינכם מכירים את המונח מאון, הוא מוגדר כך: זהו ערך שאחוז מסוים מקבוצת הערכים נמצאים מתחתיו, נמוכים ממנו. לדוגמה, אם הציון שלך במבחן שווה או גבוה יותר מ-75% מיתר הנבחנים, אתה נמצא במאון ה-75. דירוג לפי מאון זו אפשרות להשוות מספר ערכים מסוגים שונים, כי זה מצליח לאחד אותם לשיטה אחת ולסקאלה אחת. כך אפשר לחלק את כל הטווחים האלה ל-100 חתיכות קטנות, כפי שאפשר לראות בתרשים הבא.
עכשיו, אם אנחנו רוצים לראות איך שחקן מסוים ביצע בעונה ספציפית ביחד לכל 261 השחקנים שלקחנו בחשבון בתחילה, אנחנו צריכים למצוא את המאון שלו בכל קטגוריה. ככל שהמאון שלו גבוה יותר, כך יותר טוב. לדוגמה, התרשים הבא מראה את הביצועים של מסי בעונת 2011/12, העונה בה הבקיע 50 שערי ליגה.
זאת התצוגה השלמה ביותר של שחקן התקפה כלשהו בשבע העונות האחרונות בליגות הבכירות באירופה. המספרים האלה אבסורדיים, אם עוד לא הבנתם את זה. בתרשים למעלה אפשר לראות שמסי טוב יותר מ-99% מיתר 261 השחקנים בקצב ההבקעה, טוב יותר מ-98% מהם בקצב הדריבלים המוצלחים, טוב יותר מ-93% מהם בקצב יצירת המצבים, וטוב יותר מכל אחד אחר ביצירת מצבים דרך כדורי עומק. אם זה לא מפוצץ לכם את המוח, אני באמת לא יודע מה כבר כן יכול.
מצד שני, ביצועים שלמים ברמה גבוהה למשך עונה או שתיים זה משהו שהרבה שחקנים גדולים אחרים הצליחו לעשות גם: אם כי אף אחד לא מתקרב לרמה של מסי מודל 2011/12, כמובן. התרשים פה מראה כמה מהעונות הבודדות הטובות ביותר של שחקני התקפה באירופה. למשל, סרחיו אגוורו ולואיס סוארס בעונת 2013/14, זלאטן איברהימוביץ’ בעונת 2011/12, כריסטיאנו רונאלדו בעונת 2010/11, אריין רובן בעונת 2014/15. כל אלה הן דוגמאות לתצוגות-על של שחקני התקפה, אבל זאת רק עונה אחת. אחת הגדולות היותר מרשימות של מסי היא שבכל 7 העונות האחרונות, מסי היה פחות או יותר באותה הרמה, כפי שאפשר לראות בתרשים הבא.
הביצועים העונתיים של מסי כל כך טובים וכל כך שלמים, שהממוצע של כל 7 העונות האלה עדיין באותה רמה או גבוה יותר מהתצוגות הגדולות ביותר של שחקנים גדולים כמו סרחיו אגוורו, לואיס סוארס, זלאטן איברהימוביץ’, כריסטיאנו רונאלדו, אריין רובן, ניימאר וגארת’ בייל. בתרשימים הבאים תראו ויזואליזציה של כל השחקנים האלה, של הביצועים העונתיים הטובים ביותר שלהם, הממוצעים וגם העונה האחרונה, לפי המאון בו הם נמצאים בכל 4 הקטגוריות שדובר עליהם כאן.
בקצרה, מסי היה טוב מדי, עקבי מדי, שלם מדי ליותר מדי זמן. הוא ייחודי, ברמה משלו.
