מדור טורי הדעה הוא הבמה שלכם להשמיע את קולכם מול הקהילה, הפעם עם דעה מאת רון זילכה.
בשנים האחרונה עלתה שוב ושוב השאלה “איך נדע כשתור הזהב של ברצלונה יגמר? איך זה ירגיש?”. ובכן, אני די בטוח שהבנו את הפואנטה. הסימנים הופיעו הופיעו בשנים האחרונות, אך ליאו מסי אחד הסתיר את הבור הענק שנפער במועדון, הסתיר עד שלא יכל יותר וקרס. זה לא שאני מספיד אותו, הדעיכה שלו בעיניי היא מנטלית ברובה, כי הסיפור של מסי בנוי על ההנאה שלו מהכדור – וכשזה לא שם, זה לא קורה.
ברמה האישית למסי יש 2 אפשרויות בעיניי; הראשונה, להישאר בברצלונה ולסייע לבנייה מחדש של הקבוצה, שבסיומה יוכל לפרוש בלב שלם ושקט. האפשרות השניה היא עזיבה בקיץ הקרוב והרפתקה חדשה בשאיפה לנצל את שנותיו האחרונות ככדורגלן. לכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות וחסרונות, לא אעשה אותן במקומו. אבל לצד המחשבה הקרה של “אני ועצמי”, אני מאמין שמרכיב משמעותי בהחלטה של מסי הוא מה טוב לברצלונה? ובעיניי, אין מנוס מפירוק החבילה. זה לא אמירה של כבדרך אגב, אף אחד לא רוצה את זה, אין בן אדם שלא יכאב לו לראות את מסי בחולצה אחרת, שלא לדבר על לפרוש מול אוהדים אחרים.
אבל מאורת הנחשים של ברתומאו הביאה את ברצלונה לקצה הצוק, ודחפה אותה. נשיא חדש, מוצלח ככל שיהיה (וזה כשאני מניח שפונט או לאפורטה יזכו), לא יצליח לתקן בזמן כל כך קצר. זה לא שינחיתו כאן 2-3 שחקנים וכל הבעיות ייפתרו; וגם צ’אבי אחד, גאון ככל שיהיה, לא יחולל פלאים בעונה אחת. ברצלונה היא קבוצה מוזנחת ולא מאומנת (לא מאתמול בבוקר ולא מה-8-2 של באיירן, כבר שנים) עם גירעון עצום ובעיה מנטלית קשה.
האיום המיידי על ברצלונה הוא כלכלי, ונכון, ה”מסביב” שמסי מביא איתו מפצה על השכר העצום שלו. אבל מבחינתי זה שיקול שצריך לשים בצד כרגע, כי הרי מה יקרה בעוד שנתיים או שלוש כשיפרוש? אפשר יהיה להצמיד לו טייטלים מפוצצים כנושא משרה במועדון, אבל בשניה שהוא ירד מהדשא, הרווחים של ברצלונה מהמותג שנקרא ליאו מסי ייפגעו משמעותית. המועדון זקוק לחריש עמוק, ודילוג מעל מוקשים לא יעזור. יותר מזה, אולי ככה יהיה ניתן להתחיל לאזן את חגיגות השכר בברצלונה.
מבחינה מקצועית, עזיבה של מסי תאלץ שחקנים אחרים למלא את החלל (לנסות, אני מניח). נכון, מי המשוגע שיעז ללבוש את מספר 10? אין אף שחקן בעולם שיגרום לנו לשכוח מה היה קודם. אבל בטווח הארוך זה יוביל גם לאיזון מקצועי; דווקא בהיעדרו של מסי, שחקנים יצטרכו לקחת אחריות. זה יקלף את השכבה האחרונה מהחוליות החלשות, ויאפשר לשחקנים כמו דה יונג להפוך לאוטוריטה שתוביל את המועדון בשנים הבאות.
אם מסי הגיע למצב שהוא מבקש לעזוב, היה צריך לכבד את הבקשה ולתת לו ללכת, אבל ברתומאו עשה הכל כדי שזה לא יירשם על הכהונה שלו. פרידה של מסי וברצלונה היא בהרבה מובנים טראגית, בשביל ליאו, בשביל האוהדים, בשביל הכדורגל.
אני מאמין שגם מסי יודע בתוכו שבארסה צריכה להיבנות מחדש, בלעדיו, ובו בזמן הוא צריך להנות ולנצל את השנים האחרונות שלו בכדורגל, בלעדיה.
