למשחק האחרון בשלב הבתים של ליגת האלופות יש לא מעט צדדים טובים ונקודות אור. אלייש וידאל במשחק לא רע, השלושער של טוראן, הרצון והנכונות בהרכב טלאים ואנדרס אינייסטה בעיקר. אגב לגבי טוראן, מישהו זוכר שהמשחק האחרון שבו הוא באמת היה טוב ומשפיע היה מוקדם יותר העונה אצל אותה מנשנגלדבאך בחוץ? וכמחליף שגם כבש שער שוויון נאה ביותר.

אך אל נא תשלו את עצמכם עדיין. רביעייה על גלדבאך, אז לפתע אלייש וידאל חזר בו והוא יהפוך להיות המחליף של דני שכה ייחלנו לו? רביעייה על גלדבאך, וארדה טוראן מצא את עצמו סופית בקבוצה באגף שמאל? רביעייה ואולי יש עתיד עם גומש בהרכב 90 דקות אחרי 90 דקות. הקבוצה ניצבת בפני מספר בעיות שעולות כל פעם מחדש, הלוואי ונתבדה ואנו יוצאים לדרך אחרת להמשך העונה (אלא אם כן השפל למעשה לא הגיע עדיין) אך תקווה אני שזה לא יוריד אפשרות של לעשות משהו בשוק החורף ואולי יתן דרייב לשחקנים בהמשך הדרך, אבל בסופו של יום זה קרה בין המומנטום של בארסה להמשך העונה לבין פגמים שכבר קיימים בקבוצה ובמאמן ואיתם אי אפשר להילחם.

לפני הקלאסיקו ולמעשה לפני האנואטה, דיברתי על שני צהובים שיש למסי ובוסקטס וכיצד זה יכול לסכנם לקראת המשחק הקרוב תוך סופר דגש על לאן בארסה מגיעה במשחק הקרוב. כן היא רק שבה לליגה הראשונה העונה, אך כל אוהד בארסה אמיתי ולא רק מתקופת פפ צריך לדעת כמה קשה זה לשחק בריינו דה נבארה (כיום איצטדיון אל סדאר) האיום והנורא של אוססונה – מול קהל עוין שנענש לא אחת ולא פעמיים על התנהגותו, במגרש לרוב כל כך רע שנותן משמעות חדשה לביטוי ‘מגרש תפוחי אדמה’ ובדרך כלל נגד קבוצה נלחמת, אגרסיבית, לוחצת ומגוננת. בארסה תצטרך יכולת טובה בשביל לצלוח את מגרשה של אוססונה וכן, תהיו בטוחים ב-100% שבארסה תצטרך יכולת טובה אף על פי העובדה שאוססונה היא נועלת הטבלה והקבוצה הגרועה בליגה נכון לעכשיו.

אז בארסה תצא מחר למשחק החוץ אצל אוססונה כחלק מסריה של משחקי חוץ קשים בזה אחר זה (ולנסיה, סביליה, סוסיידאד, אוססונה והבא בתור: אצל ויאריאל). אחרי כן נתרכז בהגרלת שמינית גמר ליגת האלופות.

השחקנים קיבלו היום יום חופש ומחר בעצם יחזרו להתאמן, לאחר מכן גם ייצא כבר לפמפלונה הסגל שלואיס אנריקה יקבע, זאת משום שהמשחק מול הרוחיוס יתקיים מוקדם מחר בשעה 14:00.

מצב הצהובים: ניימאר הפצוע הוצהב בקלאסיקו ומנקה עצמו מצהובים מול אוססונה. מסצ’ראנו מצטרף לליאו מסי ושניהם עם 3 צהובים כל אחד כששני משחקים מעכשיו כאמור מחכה לנו ויאריאל במדריגל. סרג’י בוסקטס הוא היחיד כעת עם 4 צהובים, אם יוצהב מחר יחמיץ את הדרבי מול אספניול במחזור הבא בבית.

מה שלומך אוססונה?

מתוך פרויקט פתיחת העונה:

שם מלא: קלוב אתלטיקו אוססונה – Club Atlético Osasuna
תאריך ייסוד: 1920
אצטדיון: אל סאדר (19,800 מקומות ישיבה)
עיר: פמפלונה
מחוז: נבארה
מאמן: אנריקה מרטין
הישג שיא בליגה: מקום 4 בעונת 1990/91
הישג שיא בגביע: סגנות בעונת 2004/05
עונות בליגה הראשונה: 37

היסטוריה:

ה”לוס רוחילוס” פותחים את עונתם ה-38 בליגה הבכירה, בנוסף ל-35 עונות בשנייה ו-13 בשלישית. בגביע המלך אוססונה רשמה בעונת 2004/05 הופעה היסטורית בגמר, אך הפסידה 2-1 לבטיס בהארכה. לליגה האירופית אוססונה הגיעה 4 פעמים, כשההישג הבולט ביותר שלה הוא ההעפלה לחצי הגמר בעונת 2006/07 והפסד לסביליה, מי שלבסוף זכתה בטורניר. עונת השיא של אוססונה בליגה הייתה ב-2005/06, כאשר סיימה במקום הרביעי המוביל לליגת האלופות, אבל במשך השנים הקבוצה מנבארה התקשתה להתברג בצמרת. הפמפלונים תמיד הראו את האופי הלוחמני בסיום העונה, אופי שהחזיק אותם בליגה הבכירה במשך 14 עונות רצופות, עד עונת 2013/14, בה סיימו במקום ה-18 ונשרו לסגונדה.

מאמן: אנריקה מרטין
כל חייו של אנריקה מרטין בן ה-60 קשורים לאוססונה. יליד העיר פמפלונה גדל במחלקת הנוער של הקבוצה, עלה לבוגרת והעביר בה את שארית הקריירה שלו, כשב-9 שנים ערך 253 הופעות וכבש 47 שערים כחלוץ. לאחר שפרש כאגדה בסוף שנות ה-80, לא בזבז זמן ומיד הצטרף לצוות המקצועי של מחלקת הנוער.

לאחר 7 שנים, קיבל סוף סוף את ההזדמנות לאמן את הקבוצה הבוגרת ועשה זאת במשך שנתיים. בשנות ה-2000 דרכיהם נפרדו ומרטין אימן מספר קבוצות בסגונדה ובתחתית הפרימרה: לגאנס, בורגוס, טראסה, חרס ונומאנסיה. אבל כמו שכבר הבנתם, אי אפשר להפריד בינו לבין אוססונה לאורך זמן. ב-2006 אנריקה חזר למועדון שנתן לו כל כך הרבה ושוב התחיל מקבוצת המילואים עם שתי קדנציות אימון. ב-5 במאי 2015 אוססונה הייתה מצב איום ונורא בסגונדה עם סכנת ירידה ממשית ובזמן הקצר לסיום העונה, מרטין הצליח להשאיר אותה בליגה כשסיים במקום ה-18 (מתוך 22). הדבר זיכה אותו מיידית בהארכת חוזה ואמון מצד האוהדים וההנהלה.

העונה שעברה: מקום 6 בסגונדה
נמשיך מהיכן שהפסקנו? אז לאחר שכמעט ירדה ליגה, בקיץ 2015 מרטין ביצע חריש בקבוצה, רכש מספר שחקנים והתחיל את העונה החדשה במטרה להתברג בצמרת. אוססונה פתחה את העונה בסערה – לאחר 14 מחזורים היא הובילה את הטבלה כשרק אלאבס ולגאנס היו יותר מחזורים ממנה במקום הראשון בסוף העונה. אולם, הבעיה הגדולה של הפמפלונים – היעדר מחץ בהתקפה – גרמה למשבר בקבוצה, שבעקבותו נפרדה מהמקום הראשון ובילתה את שארית העונה בהתנדנדויות סביב מקומות 5-7, תמיד קרוב לפלייאוף העלייה. בסוף העונה אוססונה לחצה על הגז, שיפרה את ההתקפה ואחד הביטויים לכך היה הניצחון 0-5 בחוץ על ריאל אוביידו, יריבה ישירה על מקום בפלייאוף.

אוססונה סיימה במקום ה-6 עם 64 נקודות, בדיוק כמו אלקורקון וסראגוסה שמתחתיה, אבל עם עליונות במפגשים הישירים. בחצי גמר הפלייאוף היא שיחקה נגד המקום ה-3 המאיים – ז’ימנסטיק. המשחק הראשון בבית הסתיים בניצחון 1-3 ובגומלין אוססונה קבעה עוד ניצחון 2-3 והראתה עליונות חד משמעית. סיפור דומה קרה גם בגמר מול ז’ירונה – ניצחון 1-2 ביתי וגם 0-1 בגומלין שפתחו את האות לחגיגות – אוססונה חזרה ללה ליגה!

העברות:
אוססונה חששה בעונה שעברה מבעיות כלכליות אבל עליית הליגה המפתיעה הכניסה כסף למועדון וייצבה אותו, בנוסף לעזיבה המשמעותית ביותר בקיץ – מיקל מרינו שדורטמונד שילמה עליו 3.75 מיליון יורו. הקשר ההתקפי המוכשר בן ה-20 היה הכוכב הגדול של אוססונה ובעל מניות רבות בעליית הליגה. בנוסף, היא איבדה את החלוץ הוותיק נינו בן ה-36, ששיחק 5 שנים אצל הפמפלונים ועזב לאלצ’ה.

בגזרת הרכש, אוססונה התחזקה משמעותית. סרחיו לאון בן ה-27, מלך שערי הסגונדה בעונה שעברה עם 23 כאלה, נרכש מאלצ’ה תמורת 1.7 מיליון יורו. הקשר הנהדר פראן מרידה הגיע מהואסקה תמורת 400,000 יורו וכל שאר ההחתמות היו בחינם. החלוץ אוריול ריירה, שאוהדי אוססונה זוכרים אותו טוב מאוד מעונת 2013/14, חוזר לקדנציה שנייה בקבוצה כשהוא מושאל מדפורטיבו לה קורוניה. עוד שמות בולטים שהצטרפו, הם הקשר פאוסטו טיינסה מאלקורקון וחיימה רומרו ששייך לאודינזה, אולם שיחק בסראגוסה בעונה שעברה.

הסגל המלא:

שוערים: מריו פרננדס, נאוסט פרס.
הגנה: חאבייר פלאנייו, טאנו בונין, מיגל פלאנייו, דוד גרסיה, אונאי גרסיה, חואן פואנטס, קרלוס קלרק, אייטור בונייל,
קישור: אוייר, גוראן צ’אושיץ’, רוברטו טורס, פאוסטו טיינסה, חיימה רומרו, פראן מרידה, מיגל דה לאס קוובאס, אלכס ברנגר, מיגל אולבידה, אנטוניו אוטגי.
התקפה: אוריול ריירה, קנאן קודרו, סרחיו לאון, אלכס סאנצ’ס.

העונה

מעליכם ניצחון 3-2 מצוין בחוץ על אייבאר. ניצחון חוץ איכותי, חשוב, גדול ו… היחיד של האדומים העונה. כבר דיברנו על גרנאדה ופתיחת העונה האיומה שלה לפני המשחק איתנו, אבל אוססונה עד כה ניצחה משחק אחד ב-14 מחזורים והפסידה 9 מהם כאשר הניצחון האחרון והיחיד הוא זה מעליכם אי שם באוקטובר.

ב-5 המחזורים האחרונים

– מח’ 10: תיקו חוץ 1-1 אצל בילבאו (ריירה מעלה ליתרון).
– מח’ 11: הפסד 1-0 בבית לאלאבס.
– מח’ 12: הפסד 2-0 אצל לגאנס.
– מח’ 13: הפסד 3-0 בבית מול אתלטיקו מדריד.
– מח’ 14: הפסד 3-1 אצל חיחון (פלאניו צימק).

הניצחון על אייבאר במחזור השמיני היה כאמור היחיד של אוססונה העונה, מאז הפסידה 5 מתוך 6 המחזורים האחרונים. למרות זאת, אוססונה חסרת היציבות הבקיעה יותר שערים מקבוצות מעליה כמו לגאנס למשל שלזכותה 11 שערי ליגה העונה בלבד. זה לא מונע מהאדומים להיות נועלי הטבלה לקראת המחזור ה-15 עם 5 נק’ מרחוק מחיחון שבמקום ה-18 ו-ולנסיה שבמקום ה-17.

נעדכן בהמשך על אי אילו חיסורים בולטים של אוססונה לקראת שבת.

במפגשי העבר

תמונה גדולה ממשחק אדיר, חסר לכם ששכחתם אם זה כלל אפשרי.

אבל לענייננו: 36 מפגשים מאחורינו בריינו דה נבארה, מתפרשים על פני הרבה מאוד עשורים. מחרתיים ה-37. המשחק הראשון היה בעונת 1935, עונה ראשונה ויחידה של אוססונה בשנים הללו בליגה הראשונה. רק שלושה עשורים לאחר מכן אוססונה הפכה להיות כבשה שחורה איומה עבור בארסה בליגה.

– בין 1962 ל-1984, עם הפסקה ארוכה באמצע בה אוססונה לא נכחה יותר מעשור וחצי בליגה הראשונה, בארסה הפסידה בריינו דה נבארה לא פחות מ-6 פעמים ברצף. אם כי, מההפסד ב-84′ ועד 06′ של רונאלדיניו, אז הפסידה בארסה 2-1, בארסה לא הפסידה אף משחק לאוססונה בחוץ.

– אם כבר רונאלדיניו, שער אגדי של הגאושו אצל אוססונה בנצחון 2-1 בעונת 03-04:

– לכל אורך ההסטוריה, בארסה לא ניצחה את אוססונה בחוץ במספר רצוף כזה של פעמים.

– הנצחון בריינו דה נבארה בעונת 10-11 (3-0, בארסה מגיעה באיחור לפמפלונה? זוכרים?) היה הגבוה ביותר אצלם. בבית שלנו, נו את זה אתם כבר יודעים, שמינייה לפני כמה שנים כזכור.

– הנצחון הגדול ביותר שלהם על בארסה היה 4-2 בעונת 83-84.

אבל אם בשנים האחרונות עסקינן, כלומר העונות האחרונות בהן כן נפגשנו לפני שאוססונה ירדה ליגה בעונת 2013-2014, בארסה לא הצליחה להשיג יציבות של ממש באצטדיון הקשה הזה וגם כשכן ניצחה, וזה כן נכון לאורך ההיסטוריה, מעולם זה לא היה קל ולרוב סיוט.

– בעונת הטריפלט הראשונה, 3-2 מטורף בערפל, בעצבים וטינופת של הריינו דה נבארה בעצם גולאסו הזוי של מסי בדקות הסיום:

– בעונת 09-10, כולם אני מניח זוכרים את הבעיטה הארורה הדלי בתוספת הזמן של המשחק מאיבוד כדור מטופש שהוביל לבעיטה מטופשת ושער עצמי מיותר להחריב של ג’רארד פיקה.

– בעונת 10-11, אותו משחק שהוזכר למעלה, 3-0 מצוין אצל האדומים. אגב, אם זה הניצחון הגדול ביותר אצלם, זה רק מראה כמה שבארסה מתקשה במגרש הזה כל פעם. שערים של פדרו וצמד של מסי.

– בעונת 11-12, הניצחון האחרון של אוססונה על בארסה בביתה מאז מרץ 2006. בארסה עם פיקה ופויול בהרכב, אפילו עם מסי, אבל עם קישור טלאים שכלל את מסצ’ראנו כקש”א, תיאגו אלקנטרה וסרג’י רוברטו (!) באחת מהופעותיו הבודדות מאוד בהרכב באותם הזמנים. מול הלחץ של אוססונה במגרשה הביתי זה כצפוי לא עבד ובארסה נקלעה לפיגור 2-0 כבר בתוך 20 דקות. עד שהצליחה לצמק משער של אלקסיס, אוססונה הגדילה גם ל-3-1 מה שנתן לה ניצחון חרף עוד שער אחד בהמשך של טייו. 3-2 בסיום.

– בעונת 12-13, ניצחונה האחרון של בארסה אצל אוססונה. אני מאמין שבסיום המשחק הזה, עבדכם המאמן הלך לת’רד המשחק ופשוט שינה את הכותרת ל: “מח’ 2 :: איך לעזאזל ניצחנו את המשחק הזה?!” וגם קיבלתי על כך הרבה הסכמה. היה זה מתכון קלאסי למשחק מעידה מתסכל: מחזור שני בלבד בליגה אצל אוססונה עוד בשלב הגישושים של העונה, שער מוקדם של יוסבה יורנטה ואחריו האוטובוס חונה כאשר האדומים לא בוחלים באף אמצעים בשביל למנוע מבארסה לייצר איזשהו מומנטום עד השניה האחרונה, וזה לא מוריד ממשחק חלש מאוד של בארסה עצמה שגם אפשרה לאוססונה לייצר כמה מצבים מסוכנים יחד עם זאת. לבסוף, אחרי ערבוביה הזויה ברחבה, מסי סוף סוף מצליח להשוות ברגע אחד נדיר ו-4 דקות מאוחר יותר, לכבוש גם את השני כשלאוססונה כבר יוצא האוויר מהמפרשים.

– בעונת 13-14 הארורה, בארסה כשלה לנצח את אוססונה בחוץ במשחק שנגמר 0-0. אוססונה ירדה לאחר מכן ליגה ולא ראינו ממנה ממש דבר בשנתיים האחרונות.

בסך הכל אצלם: 10 הפסדים, 14 נצחונות ו-12 תוצאות תיקו. מחר המפגש ה-73 בין השתיים.

תומר

כשאתה צריך את בארסה היא שם בשבילך ואתה מאושר. כשבארסה צריכה אותך, אז אתה צמא לה יותר מלכל דבר אחר. ואתה מאושר.