לקראת אייבאר בחוץ

~ אין ג’רי? דווקא יש ג’רי. מינה נגד חטאפה ~

עולים בהרכבי טלאים, כושלים פעם אחר פעם מול בונקרים, 11 שחקנים שעם גומש נראים כמו מינוס 10, עם תחושה שחורה עת צ’לסי בפתח והליגה שנפתחת לה שוב למרות הכל. עם מאמן שלא יודע מה הוא עושה על הקווים, מאמן שברגע האמת כשל וכולם יודעים שהפער ה”אדיר” בליגה או הניצחונות בקלאסיקו או על יובנטוס באלופות, או רצף המשחקים הארוך ללא הפסד – הם לא אינדיקציה לכלום. נכנסים למשבר ולא ממהרים לצאת. גבירותיי ורבותיי, תיקו 0-0 מול חטאפה.

וברצינות. תיקו ביתי מול חטאפה ואולי אני ממש ממש “מגזים”, הוא לא כזה נורא. אולי אפילו לא קצת נורא. אבל היי מה אני יודע, ראיתי תיקו ביתי “מזעזע” מול חטאפה ב-2008-09 והעונה ההיא נגמרה איום ונורא, לא כן?… הרבה ברירות לא היו לפתוח עם ההגנה החסרה אבל בארסה הסתדרה מצוין. לוקה דין תפקד יחסית היטב וג’רי מינה, בהופעת בכורה די מפחידה מול קבוצה שמסוגלת לכבוש במתפרצות וכן יודעת לכבוש בחוץ (ולהוציא נק’, כפי שתואר בסיקור קדם המשחק), היה צריך לקחת עליו הרבה מאוד אחריות. במקום אותו סו קולד “חשש”, קיבלנו קרן אור בדמות משחק לא רע בכלל של הקולומביאני בו סיפק 97 נגיעות בכדור, 73 מסירות מדויקות, 8 ניצחונות במאבקי אחד על אחד וכן ברוב המאבקים האוויריים. הוא גם הצליח לאיים 3 פעמים על השער והיה קרוב מאוד לכבוש מול גוואייטה העקשן. כל קרן ברסאית גרמה לפאניקה אצל חטא’. תוסיפו לזה את הקלילות והזריזות המדהימה שביחס לגודלו ותקבלו בכורה די מוצלחת בהרכב הפותח.

שנים אנו נוהגים לכנות את פברואר ‘פברואר האיום’ ולא בכדי. זו נקודה שפעמים רבות יכולה לקבל תפנית בעייתית \ מאירה באשר לכושרם \ שאננותם של שחקנים, או סתם נקודה בה סופגים כמה מכות. אנו באמצע פברואר ו-ואלוורדה עובד קשה מאוד בשביל להמשיך בפורמה הטובה ביותר אליה כבר נגליתם, מבלי להתיש את השחקנים שעולים למגרש בכל מספר ימים ומצופים לנצח ולנצח בלבד. הוא עושה זאת גם אם דיוס בכבודו ובעצמו יצטרך לשבת קצתבספסל. תעריכו אותו ואת מה שאתם רואים מחניכיו וחכו, זה לא הכל. יש עוד לראות ולצפות. וכעת, חזרה גנרלית אח-רו-נה באיפורואה של אייבאר, אחריה הדבר שלו כולנו מחכים כבר חודשים.

כל כך הרבה זמן חיכו השחקנים (לא אנחנו, הם, בכנות) לשבוע חופש ואכן אחרי מלחמת ההתשה מול חטאפה, חניכיו של ארנסטו ואלוורדה קיבלו יומיים מנוחה בהם… לא נחו יותר מדי. מסתמנות עוד רוטציות לקראת היציאה לאייבאר חרף העובדה כי מדובר במשחק סופר קשה מול קבוצה במומנטום אדיר. סמואל אומטיטי יחזור מהשעייתו וסביר יהיה להניח שמינה יקבל הרכב בשנית בעוד שפיקה כנראה עדיין לא 100% ועדיף שישוב לשחק בלונדון. אגב לגבי מנוחת השחקנים, מהיציאה כעת אל חבל הבאסקים ועד ל-4 למרץ בארסה תמשיך לשחק בכל כמה ימים כולל מחזור אמצע שבוע ב-28 לחודש ואתלטיקו מדריד בבית לאחר מכן.

אל הסגל לא נכנסו גומש, דניס סוארס כרגיל, ורמאלן שעוד מתאושש וישוב בקרוב ובאופן מפתיע – גם לא פאקו אלקאסר. הכל רגיל מלבד זאת.

~ פביאן אוריאנה, אל תשימו אותו מול לוקה דין ~

היריבה הבאה שלנו העונה לשם אייבאר היא אחת מ-4 נציגות באסקיות בליגה וסמכו על כך שהיא הכי פחות בוהקת מן השאר. אבל בינתיים במבט יחסי היא בהחלט רשאית לגחך על העונה הדי איומה שעוברת על האריות מבילבאו, על ריאל סוסיידאד שמאבדת את זה לגמרי או אלאבס שמתחילה לחוות סיוטים ישנים על ירידה.

בספטמבר בארסה פגשה אייבאר אחת איומה ביותר וכבשה שישייה בניצחון הגבוה ביותר שלנו העונה בכל המפעלים עם רביעייה של מסי בנוסף. בנובמבר זו הייתה אייבאר של 7 הפסדים ב-11 מחזורים ורק צמד ניצחונות דחוקים. בנובמבר, הייתה זו אייבאר שכובשת 6 שערים בלבד וניצבת במקום ה-17.

מאז, הבאסקים הללו במומנטום מצוין עם 8 ניצחונות, 3 תוצאות תיקו והפסד אחד בלבד, 25 כיבושים ב-12 משחקים בינהם 2 מאניטות ורביעייה אחת. סביליה של וינצ’נזו מונטלה הולכת לפגוש את היונייטד בשבוע הבא בשמינית גמר ליגת האלופות, בינתיים רק לפני שבועיים הם הגיעו לאיפורואה של אייבאר וחטפו חמישייה פסיכית לחלוטין.

שינויים דרמטיים כאלה, בטח בקבוצות קטנות יותר עם תקציב נמוך יותר, יתרחשו פעמים רבות לאחר חילופי מאמנים; אבל לא במקרה של חוסה לואיס מנדיליבר. אחרי “נס” אלצ’ה של עונת 14-15 אז אלצ’ה אולצה לרדת ליגה עקב חובותיה, מה שהשאיר את אייבאר שבמקום ה-18 בליגה במקומה, ההנהלה הביאה את המאמן הבאסקי הותיק שמלבד להעלות את ויאדוליד ליגה לפני 11 שנים, חווה בעיקר מורדות יותר מאשר עליות. ההימור כאן מסתבר היה נכון והעונה נראה שהוא גם משתלם.

מנדיליבר ראה כי המערך איתו עלה בתחילת העונה לא עבד ושמות כמו בבה, קאפה או גונסאלו אסקלנטה נעלמו לרוב מן ההרכב או שמות כמו סרג’י אנריק ופדרו לאון שנפצעו לזמן רב. אלו הוחלפו בין השאר ברכישות שאייבאר עשתה ושהועילו לה מאוד – בראשן פביאן אוריאנה. אנחנו מכירים את הבחור הזה די טוב בעיקר מה-4-1 של סלטה מעונת האליפות של 15-16 ובכלל במשחקים האחרונים כשחקן סלטה (כאשר שיחק) אז עשה לנו לא מעט בעיות. זה לא מקרי שהתקופה הטובה של אייבאר התחילה מסוף נובמבר – תחילת דצמבר (בין שאר סיבות אחרות) אז אוריאנה שעבר לולנסיה, הגיע בהשאלה לתותחנים הבאסקים עד סוף העונה ושינה להם את משחק האגף הימני. רכישה מעניינת נוספת היא פפאקולי דיופ הסנגלי שהגיע מאספניול ובכמה הזדמנויות, יחד עם דני גרסיה, העמיד קישור די יציב עבור קבוצתו.

בשני המשחקים האחרונים עלתה אייבאר במערך 4-4-2 עם דמיטרוביץ’ בשער; רובן פניה בימין וחוסה אנחל בשמאל; ארבייה ואיבן ראמיס הותיק במרכז ההגנה; דיופ \ ג’ואן ג’ורדן ודני גארסיה במרכז המגרש; אוריאנה וטקאשי אינוי המוכשר באגפים; קיקה גרסיה וצ’ארלס הברזילאי בחוד. צ’ארלס בן ה-33 הוא מלך שערי הקבוצה (6), אחריו ג’ואן ג’ורדן התוכי (5) ואחריו סרג’י אנריק (4) שגמר את העונה ומולנו הוא בחוץ.  מי שצריך להיזהר ממנו לא פחות הוא מגנה השמאלי חוסה אנחל, כן כן, שכיח השם ככל שיהיה, זהו אותו חוסה אנחל עליו בארסה שמה את העין בזמנו אך זה הלך לרומא ולבסוף מצא עצמו בחבל הבאסקים. לבחור המוכשר 7 בישולים בליגה, 3 מתחת למסי בסך הכל, ולתת לסרג’י רוברטו להתמודד עמו לבד יהיה דבר לא פשוט. כמו כן, לאייבאר יש גם שוער בשער, מרקו דמיטרוביץ’ שלמרות שהינו רחוק שנות אור מכמות השערים הנקיים שיש לטר שטגן או יאן אובלאק, יש לו שערים יותר נקיים מנטו (ולנסיה), רולי (סוסיידאד), אסנחו (ויאריאל) או… קיילור נאבאס.

במחזור האחרון התחתונים ניצחו בחוץ את לגאנס עם שער ראמוסי ביותר בדקה ה-94′, במהלך האחרון של המשחק וכמובן מקרן, איבן ראמיס בן ה-33 העניק ניצחון יקר ערך וכעת אייבאר נלחמת על אירופה במקום השביעי במרחק 2 נק’ מויאריאל (שהפסידה) ונקודה אחת מסביליה. יש לה אפשרות לעשות היסטוריה אם תצליח להמשיך ולהתייצב.

אייבאר תחסר מולנו את אנריק, אוליברה, יובנוביץ’ ופראן ריקו, אך היא מקבלת בחזרה את פדרו לאון שקיבל אישור רפואי לראשונה העונה אחרי פציעה ממושכת מאוד.

לסיכום: לחוסה לואיס מנדיליבר ניצחון אחד על בארסה ב-18 משחקים ובעיקר רביעיות, חמישיות, שישיות וגם שמיניה אחת לפני 7 שנים. ביום שבת הוא יגיע בפוזיציה אחרת ודי נוחה, עם ביטחון מלא בחניכיו שיודעים שבארסה עלולה להגיע מנומנמת אחרי 2 תוצאות תיקו ומנוחה שלא ברור האם למעשה הועילה. צפוי לראותו מעבה את הקישור ומשחק רק עם צ’ארלס בחוד, אבל משחק האגפים של אייבאר הוא שעלול לאיים עלינו כאן ומזה צריך להיזהר. הפתרונות לואלוורדה. בנוסף, האיפורואה הוא אצטדיון ביתי מאוד שהעובדה שכמות הצופים הממוצעת בו היא הנמוכה בליגה למעשה מחמיאה לאוהדים הנאמנים והרועשים של הקבוצה שיבואו להרים אותה לשמים ולעשות לנו את המוות.

היסטוריית המפגשים:

~ מסי עם צמד שערים במשחקנו הראשון באיפורואה ~

עונה רביעית רצופה בליגה הבכירה לתותחנים הצנועים של אייבאר וביום שבת יהיה זה המשחק השמיני מולם בסך הכל והרביעי בחוץ. עד כה רק ניצחונות כאשר ה-6-1 העצום מוקדם יותר העונה הוא בינתיים הניצחון הגדול ביותר שלנו עליהם בליגה. בחוץ, מיד נראה מי נגד מי.

– בעונת 14-15, בארסה בעונת הטריפלט מתקשה מול אייבאר אך יד ברורה ברחבה מביאה למסי פנדל ואת ה-1-0. מסי כובש מקרן. כמה פעמים אם בכלל שמעתם את המשפט הזה? הוא לוגי? מסתבר שמול אייבאר כן. דיוס יש רק אחד והוא שלנו אבל על נגיחות בקרן הוא עוד צריך לעבוד, עם זאת מול אייבאר זה עבד ואיכשהו נגיחה שתורגמה לפס דרדלה מהיר מצאה עצמה בפנים. 2-0 בסיום.

– בעונת 15-16, עונת דאבל ובארסה, רגע לפני שמאבדת אוויר, מגיעה לאייבאר לעוד ניצחון קליל. מתחיל בשער מהיר של מוניר, ממשיך בגולאסו אופייני של הפרעוש, פנדל נוסף שלו (מנגיעת יד של ראמיס אותו נראה בשבת) ושער המשחק, לואיס סוארס נלחם על כדור מול כל הגנת אייבאר ובזכות נחישותו הטיפוסית גם כובש.

https://www.youtube.com/watch?v=7wQsMy6c4cc

– בעונה שעברה, 4-0 נוסף על אייבאר. ניצחון נאה וחשוב, אך הפציעה של סרג’י בוסקטס במהלכו פגעה בנו לא מעט בהמשך אם כי בסופו של דבר לא זה מה שחיסל לנו את העונה (למרות שהחיסור שלו מול יובנטוס היה יותר מקריטי). במשחק עצמו, אחרי הרבה גישושים ומשחק די סגור, בעיטה נהדרת מרחוק של דניס סוארס העניקה לו שער בכורה בבארסה ו-1-0. משם היה קל יותר כמובן. מסי כובש את השני, סוארס את השלישי וניימאר את האחרון.

שלושה משחקי חוץ נגד אייבאר עד כה, 10 שערים וללא ספיגה אחת. לליאו מסי לבד יש כבר 12 פאקינג שערים מולם ב-7 משחקים (רביעייה, 3 צמדים ועוד שניים בודדים). חולני.

ויסקה בארסה!

תומר

כשאתה צריך את בארסה היא שם בשבילך ואתה מאושר. כשבארסה צריכה אותך, אז אתה צמא לה יותר מלכל דבר אחר. ואתה מאושר.

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו