Ahora Sí, עונה חדשה בפתח. הסופרקופה כבר אצלנו, השחקנים הוצגו, את בוקה ג’וניורס הבסנו, רכש נוסף כנראה שכבר לא יגיע, אבל אפשר להתחיל את העונה הזו.
הרבה אין מה לתהות כאן. רכש צעיר, מבטיח מחד ומאידך לא ברור מספיק הגיע לסגל ועשוי לתת לנו מרחב טוב לנשימה, שכן נראה שמזה הרבה זמן יש לנו יותר משחקן או שניים שמסוגלים לבצע פעולות אישיות ולא שבלוניות, כאלו שבאמת מסוגלות להשפיע על המשחק – דבר ששחקני רכש כושלים כגון אנדרה גומש לא יכלו ממש לעשות מה שהשאיר את הכדור ברגליו של מסי זמן רב מדי ועם תקופת היובש ההיא של סוארס, הותירה אותנו תלויים בפרעוש יותר מתמיד. וכך היה. אם לא הוא, אז… פאוליניו? היה ברור שהמצב חייב להשתנות וזה מה שאולי יקרה לפחות בפן הזה העונה. בפן האחר, לא ברור כמה השחקנים הללו יכנסו היטב לשיטה ומי מבין המבוגרים האחראיים נמצאים שם, באמת נמצאים שם, בכדי להכניסם לשיטה הזו היטב. מגדל בבל זה בהחלט לא מה שאנו צריכים. אבל בשורה התחתונה, צריך לתת הזדמנות לרכש להיכנס לעניינים ובמילים אחרות – נחיה ונראה.
דבריו של מסי הקפטן בגביע גאמפר כוונו היטב אל ליגת האלופות ושם נימדד. אליפות עבורי היא לעולם לא תהיה פחות חשובה, אבל כנראה שהסגל בשלב שבו הוא נמצא, לא יסכים איתי בהכרח. לבארסה חובת הוכחה גדולה באירופה כי את ספרד היא כבר כבשה ומסוגלת לכבוש שוב. העונה הקודמת, מדהימה ככל שהייתה, כן מכילה בתוכה כתם שלא נשכח ושלא אמור היה להתרחש כפי שהתרחש. אף אחד לא רוצה לזרוק את הכל לפח ולקוות לטוב ביותר במפעל אחד בלבד כמו אתם יודעים מי, אבל אין ספק – המשך עבודתו של ואלוורדה יקום ויפול על הצלחה בליגת האלופות העונה. ובינתיים? פותחים ליגה מול אלאבס.
ויסקה בארסה!
לקראת המשחק: ואלוורדה יוכל סוף סוף לסמוך על סרג’י רוברטו שחוזר לסגל אחרי סיום ההשעייה המטורללת שלו מהקלאסיקו שנגמרה בסופרקופה. כמו כן, דניס סוארס שנפצע במהלך המסע בארה”ב וקרלס אלניה שנותח ממשיכים להיעדר, בעוד שאלקאסר, ורמאלן, מוניר וסרג’י סאמפר נותרו בחוץ גם הם.
מה שלומך אלאבס?
~ אבלרדו, אקס בארסה, מתחיל בעונתו המלאה הראשונה עם אלאבס ~
עד בואו של אבלרדו לגלוריוסוס בדצמבר האחרון, אלאבס הייתה בצרה צרורה עם 2 ניצחונות ליגה ורק הפסדים מלבד זאת. משהגיע, ביצע מספר שינויים בסגל של אלאבס כמו השאלתו של ג’ון גידטי מסלטה ויגו, ואלאבס שינתה את העונה שלה ללא עוררין עם ניצחונות על סביליה, ויאריאל, מלאגה ואייבאר בדרך לסיום במקום ה-14 והבטחת העונה הקרובה. זוהי עונתה השלישית ברציפות של אלאבס בליגה מאז שעלתה בחזרה כאשר מעולם לא נשארה בליגה יותר מ-5 עונות ברציפות (בין 98-99 ל-02-03).
העונה אלאבס ביצעה שינויים נקודתיים בעיקר אך עם זאת רכישות רבות. היא מימשה את אופציית הרכישה של ג’ון גידטי שהגיע תמורת 4 מיליון יורו. כמו כן רכשה את פטריק טוומאסי הקיצוני של אסטנה הקזחית, את צ’ימו נבארו הבלם של לאס פלמאס, בורחה בסטון שמושאל מסוואנזי ותומאס פינה שזכור ממיורקה. ברשימת העזיבות תוכלו למצוא את אלקסיס רואנו הותיק ששוחרר ואת בויאן שלנו שהושאל כזכור לשארית העונה שעברה ושב כעת אל סטוק סיטי. כמובן, גם מוניר חזר לסגל של בארסה לאחר שהושאל לבאסקים.
אלאבס יורה לכל עבר מצד אחד ולא ברור לאן פניה מועדות. עם זאת, היא חיזקה את ההגנה שלה באופן משמעותי ונראית טוב יותר מקבוצות אחרות שגם נראו וסיימו את העונה הקודמת טוב יותר.
אבלרדו הוא מאמן טוב עבור אלאבס וכך, אל תצפו הערב לחיים קלים הבאסקים. מסורת של עשרות משחקים אולי אין לנו מול אלאבס, אבל מה שבטוח, דווקא בקאמפ נואו החבר’ה האלה כבר עשו לנו צרות לא פעם.
במפגשי העבר:
26 משחקי ליגה נגד הבאסקים של אלאבס במהלכן של 86 שנים. הערב יהיה המשחק ה-27 בין השתיים וה-14 בביתנו. אגב, כבר מהתחלה, קבלו עובדה די מדהימה: מתוך 13 עונות של אלאבס בליגה עד כה, בארסה לקחה אליפות רק ב-שתי עונות בהן ניצחה בבית את אלאבס. פעם אחת בעונת 98-99 והפעם השניה… רק בעונה שעברה.
אלאבס הוא מועדון ותיק ביותר מצד אחד, אבל לא שרד שנים רבות בליגה הבכירה ובטח לא לאורך זמן, למעט השיא של סוף המילניום ותחילת העשור הקודם, אליהם נגיע עוד מעט. בסך הכל לבאסקים של אלאבס 4 ריצות שונות בליגה הבכירה, כל אחת מהן בתקופה שונה לחלוטין מן האחרת.
~ דפורטיבו אלאבס בריצת הליגה הראשונה שלה, עונת 32-33 ~
הידעתם? עונת הסגונדה הראשונה שהתקיימה בתוך שנת 1929 ראתה את סביליה כזוכה אך לא הייתה כל העפלה לליגה הראשונה. רק בעונת 29-30 של הסגונדה, הזוכה העפילה לליגה הבכירה בספרד ובזמנו, היו אלה הגלוריוסוס של אלאבס שלמעשה היו למועדון הראשון שזכה בסגונדה אי פעם וגם העפיל לליגה הבכירה. אם כן, בעונת 30-31 בארסה ואלאבס נפגשו לראשונה בליגה בברצלונה. היה זה בסוף ינואר 1931, המחזור ה-8 בליגה בסך הכל, השתיים נלחמות באמצע הטבלה ודווקא מול העולה החדשה, בארסה שכבר אז הייתה כמובן קבוצת צמרת לא הצליחה לנצח וסיימה ב-1-1 בלבד משערו של פטריסי ארנאו פריקאס, שחקן בית שכבלם הפך לחלק קריטי מבארסה של אז וכבש כאן את שערו הראשון מאז שהוקמה הליגה. בעונת 31-32, בארסה של ארנאו ופרה כבר התקשתה קצת פחות מול אלאבס וכבר במחזור השישי אירחה את הבאסקים והביסה אותם 6-0 עם שער במחצית הראשונה וחמישייה במחצית השניה (שלושער לרמון פרה, אחד של ארנאו, סגיבארבה וארוצ’ה הוסיפו משלהם). אלאבס החלשה שרדה עוד עונה בתחתית הליגה עד העונה הבאה. בעונת 32-33 התארחה בלס קורטס כבר במחזור השני והפסידה 2-0 מצמד של אנחל ארוצ’ה. אלאבס ירדה ליגה לראשונה באותה העונה.
~ ריצה שניה, הפעם בשנות החמישים, וגם הפעם היא חוטפת מבארסה ~
מעל ל-20 שנים עוברות ואלאבס שבה לליגה הבכירה לאחר מלחמה ממושכת בין הסגונדה לטרסרה, שם בילתה 8 עונות רצופות בתוך 22 השנים בהן התרחקה מהליגה הראשונה. אז עכשיו זו עונת 54-55 וכמו במפגש הראשון שלה מול בארסה בלס קורטס, גם הפעם הצליחה אלאבס להוציא תיקו מאיתנו אם כי הפעם עשתה זאת בביתה שלה וזה 2-2 בלבד כאשר בארסה זו שניצלת מהפסד. עם זאת, המחזור ה-17 מגיע והכותרת בתמונה למעלה אומרת הכל: נקמה מול אלאבס. בארסה של קובאלה, פוסט 5 הגביעים, פוגשת באלאבס ומנצחת אותה 5-2 דווקא לאחר שירדה לפיגור ביתי כבר בדקה החמישית. עם זאת, סוארס, וייאוורדה, טחדה וקובאלה עצמו עם צמד מביסים את הבאסקים בסטייל. אלאבס סיימה את העונה במקום העשירי ושוב מתנדנדת. בעונת 55-56, סטטוס קוו: בארסה מנצחת 3-1 בצורה קלילה משערים של קובאלה, סגארה ומנצ’ון. אלאבס מסיימת את העונה עם ירידה נוספת לליגה השניה.
https://www.youtube.com/watch?v=bpdzcp_vrc0
~ להעביר מהר ל-5:32 בשביל לקבל את תקציר הניצחון הגדול בהיסטוריה על אלאבס, 7-1, ינואר 1999 ~
הפעם חלפו להן עוד 43 שנים עד חזרתם של הגלוריוסוס לליגה הבכירה בעונת 98-99. הפעם חיכתה להם במחזור ה-16 בארסה של ואן חאל, ריבאלדו, פפ, פיגו ועוד רבים. היא כבר אלופת הליגה כזכור ומול אלאבס כמו בעבר, לא ריחמה. 7-1 הוא הניצחון הגדול ביותר בהיסטוריית המפגשים מול דפור אלאבס וזה מה שהנחלנו לה אז. זה התחיל מגולאסו מדהים של יודאס פיגו שגם בישל את השני ללוצ’ו. ריבאלדו אז המשיך עם צמד נגיחות די נדיר ואף בישל שער אחד לאוסקר גרסיה שכבש אף הוא צמד. את החגיגה הנפלאה הזו סיים שוב לואיס אנריקה, גם הוא מסיים עם צמד. בארסה תמשיך לזכות בליגה במחזור ה-35… אצל אלאבס! 4-1 מדהים שנרחיב עליו בהמשך העונה, הביא אליפות מתוקה ואחרונה ל-6 השנים הבאות. אלאבס הייתה קרובה בנקודה אחת לרדת ליגה אך במקום זאת, Little did they know, אלאבס תינצל ולמעשה תהיה בתחילתה של התקופה הטובה בתולדות המועדון.
אלאבס נכנסה אל עונת 99-00 נכנסה כקבוצה אחרת לחלוטין עם מאנה מאמנה המיתולוגי וכשבסגל תוכלו למצוא שמות מיתולוגיים נוספים כמו קוסמין קונטרה, אוסקר טלס, מרטין הררה, חאבי מורנו שהיה למלך שעריה באותן עונות, ג’ורדי קרויף וחוליו סלינאס, אקס בארסה ששיחק עם הדרים טים והיה בקבוצה במשך 7 עונות. כעת, ההיסטוריה שלנו מול אלאבס לא ממש צמודה וניתנת להשוואה כלשהי, אבל באותה העונה הבאסקים היו חלק ממשי שהרס לבארסה את חלום האליפות. זה התחיל עם הפסד 2-1 במנדיסורוצה דווקא לאחר שער של דני גרסיה, הפסד ראשון שלנו לבאסקים בחוץ מזה 67 שנים. בהמשך העונה, אלאבס הגיעה גם לקאמפ נואו ועם שער יחיד של חואן ריברה מוקדם במשחק, השיגה את ניצחונה הראשון בהיסטוריה בביתנו. בארסה איבדה 6 נקודות במשחקים הללו כשרק 5 הפרידו מאלופה הסופית, דפורטיבו לה קורוניה. אלאבס מבחינתה סיימה במקום השישי בטבלה ולראשונה הגיעה אל גביע וופ”א. בעונה הבאה, עונת 00-01, בארסה החזירה את המצב לקדמותו עם ניצחון 3-2 (ריבאלדו עם צמד, קלייברט הוסיף) בבית והמשיכה למאבק הזכור על מקום באירופה שנגמר אתם זוכרים איך. אלאבס השקיעה את מאמציה באירופה בצדק והמשיכה אל גמר גביע וופ”א היסטורי ומטורף מול ליברפול שנגמר ב-5-4 ולא, זה לא היה בפנדלים. מי שזוכר את הגמר הזה יזכור את הצורה הביזיונית (והחוקית לצערנו) בה הוא נגמר – עם שער של עצמי של אלאבס בהארכה שהעניק לליברפול שער זהב ואת הזכיה.
אלאבס של מאנה כשלה מלשחזר את ההצלחה הזו והירידה החלה להגיע אם כי לא מיד. בעונת 01-02 בארסה שכבר נפרדה מגווארדיולה אירחה את אלאבס באפריל עם הראש בליגת האלופות, אבל ניצחה את יריבתה לאותן העונות שוב 3-2 (צמד של סביולה ואחד של רושמבאק, בתקציר הנ”ל). בסיום אותה העונה, הבאסקית הקטנה שוב הגיעה לגביע וופ”א אך בעונת 02-03 הודחה מול בשיקטש כבר בשלב השני של המפעל. בליגה, אלאבס הגיעה לקאמפ נואו מול בארסה חלשה בעצמה, אך עדיין בארסה סיפקה הצגה נאה במיוחד והביסה את אלאבס 6-1 כבר במחזור השביעי (שלושער של קלייברט, מנדייטה, צ’אבי ולואיס אנריקה הוסיפו). אלאבס של מאנה סיימה את העונה במקום ה-19 לאחר 5 עונות רצופות, הזמן הארוך ביותר בו שרדה בליגה הבכירה, וירדה בחזרה לסגונדה. היא שבה לעונה נוספת בעונת האליפות של 05-06, זכתה לראות שוב את הקאמפ נואו במחזור ה-20 ולהפסיד 2-0 (לארסון עם הראשון, מסי עם השני כובש את שער הליגה הרביעי שלו בקריירה בסך הכל. וואו). היא שוב ירדה בסוף העונה.
בעונת 16-17 שבה אלאבס לליגה ושוב היא עשתה היסטוריה דווקא מול בארסה כשכולכם זוכרים כיצד. המחזור ה-3 בעונה זו, לואיס אנריקה שכבש כבר לא פעם מול הבאסקים עולה עם הרכב מחליפים: וידאל, דניס, ארדה, מאת’ייה, דין, אפילו סילסן פותח בשער ומעל הכל – ליאו מסי מסופסל. אלאבס עולה ליתרון ראשונה, מאת’ייה משווה אך שער נוסף של איבאי גומס סוגר את הסיפור. אלאבס עם הניצחון השני בהיסטוריה בקאמפ נואו.
כך זה היה בעונה שעברה. בארסה מארחת את אלאבס במחזור ה-21 וכמו בעונה לפני כן, גם אז אלאבס כובשת ראשונה ועושה לנו בעיות כאשר סגירה איומה מביאה את ג’ון גידטי למצב של 1 על 1. בארסה במשחק לא מבריק אך הפעם היא כן עושה את העבודה גם כשזה הלך כל כך, אבל כל כך קשה. אינייסטה בבישול פשוט מטורף נותן לסוארס שער קשה וקליל בו זמנית, 18 דק’ לסיום. 6 דקות לסיום, מסי גם משלים את המהפך עם בעיטה חופשית מספר 36 בקריירה (והבקיע עוד 4 בעיטות חופשיות בליגה מאז). 2-1 מעלה אנחת רווחה מטורפת בסיום.
ובסך הכל: 13 משחקי ליגה בבית. 10 ניצחונות, תיקו ו-2 הפסדים. בארסה כבשה 41 שערים וספגה 14. מה לגבי מדד מסי, אגב? 6 שערים ב-4 משחקים למקרה שתהיתם, הראשון הגיע לפני פאקינג 12 שנים והאחרון כאמור הגיע מאותה בעיטה חופשית.
