לקראת אתלטיקו בקלדרון

לפני המשחק מול לגאנס, דיברתי מעט על ההבדל הדי ברור בין לגאנס ואלאבס העולות החדשות, על המאזן הנוראי של לגאנס כבר זמן רב לעומת אלאבס שבעוד רגע מבטיחה הישארות בליגה ומקום מכובד באמצע הטבלה. אין ספק שאת המשחק הזה בקאמפ נואו, בארסה הייתה מוכחה לנצח בקלילות. לא ביקשנו שביעייה, שישיה או חמישיה, אבל אין זה מתנשא לצפות שבארסה לא תחווה קשיים רבים כל כך בהתמודדות הזאת. אז כמובן שבמקום פורקן חיובי על לגאנס אחרי הפיאסקו בפריז, קיבלנו עוד זוועתון שכמעט נגמר באסון שאינו מחויב למציאות אפילו יותר מה-2-2 נגד לה קורוניה בקאמפ נואו מהעונה שעברה. הבעיה היא שלא נראה שיש ניסיון למצוא דרך להתגבר על הבעיות הקשות שבאות וחוזרות כמעט בכל משחק, ואת האופטימיות מנסים למצוא במקומות אחרים – אצל ההפסד של מדריד במסטאייה, למשל, מפגש שבו עד לפני שניה אף אחד בעולם לא האמין שהעטלפים יכולים להוציא נקודה אחת. האם זה אומר משהו על המשחק הקשה ביום ראשון? נגיד רק ככה: כדורגל הוא משחק של מומנטום, אבל כשתולים תקוות במשהו חיצוני לנו ולא במה שיש לבארסה להציע, זה אומר הרבה מאוד.

בארסה אצל אתלטיקו באחרי הצהריים של יום ראשון כשבינתיים, לבארסה יש עדיין מרחק פוטנציאלי מירבי של 4 נק’ מריאל מדריד שכן לזו יש משחק חסר מול סלטה ויגו בבלאיידוס. עם זאת, יש קלאסיקו נוסף ואם מדריד תאבד נקודות שוב לפני המשחק – בארסה שבה להיות תלויה בעצמה. טכנית.

אגב… משחקנו האחרון נגדם בוויסנטה קלדרון לפני המעבר הקרוב למטרופוליטנו.

סוארס היחיד שהוצהב מול לגאנס וזהו צהוב 7 (!) של החלוץ העונה, הכי הרבה בקבוצה בליגה. בוסקטס חוזר לסגל לאחר צבירת הצהובים; פיקה עדיין עם 4 צהובים; מסי, סרג’י רוברטו וראקיטיץ’ עם 3 צהובים כל אחד. חאבייר מסצ’ראנו שב להתאמן ונראה שיהיה כשיר ליום ראשון (לא שזה זמן טוב לתת לאחד משני הבלמים הבכירים מנוחה). באימון האחרון התאמנו גם נילי, מרטינס קרבונל ואבלדו של בארסה ב’.

מה שלומך אתלטיקו?


אין כל צורך בהיכרות עם החבורה של דון סימאונה. אין ספק שאתלטיקו של העונה היא לא זו של 3 העונה הקודמות, ישנה דעיכה כוללת ברוח של הקולצ’ונרוס ולא מעט בעיות הגנתיות שאולי גורמות לצ’ולו לחשוב על שינויים פרסונליים מהותיים למשל כתחליף לדייגו גודין שלא עובר את העונה הטובה ביותר, בלשון המעטה. זה היה נכון גם מוקדם יותר העונה חרף העובדה שבקאמפ נואו אתלטיקו כן הוציאה מאיתנו תיקו מאוד מיותר (גם עם הפציעות של מסי ואומטיטי). אבל כרגע אתלטיקו נמצאת בכושר פשוט מצוין, היא מארחת אותנו לאחר 3 ניצחונות רצופים כשאחד מהם הוא ניצחון שנראה כי באמת הוביל את הקולצ’ונרוס ממשבר לעבר המאני טיים – 3-2 מטורף על סלטה ויגו כשעד הדקה ה-85 היא הייתה בפיגור 2-1 בבית. היא לא הפסידה חודשיים וחצי כבר בליגה והיא במרחק 2 נק’ מסביליה השלישית בליגה, אותה תפגוש בעוד קצת פחות מחודש (גם כן בבית).

גם בליגת האלופות אתלטיקו מדריד בועטת ובועטת חזק אחרי 4-2 נהדר על באיירן לברקוזן בבאי ארנה (!) בשמינית גמר האלופות לפני כמה ימים בלבד.

ההרכב שפתח מול לברקוזן:

מויה.
וראסליקו, סאביץ’, חימנס, פליפה לואיס.
קוקה, גאבי, קראסקו.
סאול, גאמיירו, גריזמאן.

כידוע זה גם יהיה מפגשנו הרביעי עם אתלטיקו העונה לאחר צמד מפגשים סיוטיים לחלוטין בגביע רק לפני כמה שבועות, אלו הביאו אותנו לגמר מול אלאבס אבל נתנו אינדיקציה מאוד מדאיגה למשחק ביום ראשון.

מפגשי העבר


מחר יהיה המפגש ה-93 אצל אתלטיקו מדריד כשמאזן המשחקים עדיין נוטה לטובת המקומיים כשלאתלטיקו 41 ניצחונות ביתיים, לבארסה 30 מה שמשאיר עד כה 21 תוצאות תיקו.

בעונה שעברה במחזור השלישי, אתלטיקו כבשה ראשונה בביתה כמו לא מעט פעמים במפגשנו האחרונים, אבל התמזל מזלנו לראות תגובה סופר מהירה בדמות בעיטה חופשית אדירה של ניימאר ועוד גול גדול של מסי שעלה מהספסל באותו המשחק.

תומר

כשאתה צריך את בארסה היא שם בשבילך ואתה מאושר. כשבארסה צריכה אותך, אז אתה צמא לה יותר מלכל דבר אחר. ואתה מאושר.

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו