לקראת בורוסיה מנשנגלדבאך בחוץ

חזרה למסלול הניצחונות עם מאניטה על ספורטינג ליסבון \ חיחון באיצטדיון אלבלאדה \ מולינון. זה לא כמעט כי אם בדיוק מה שבארסה הייתה צריכה, על אחת כמה וכמה לאחר שעלתה עם הרכב לא אופטימלי להחריד במגרש הלא פשוט הזה, סיימה חצי שעה די איומה והשאר הפך להיסטוריה. אז, כשמסי נפצע, היה קשה להמשיך במסלול הניצחונות בלי דיוס. הגענו גם לאלופות מול באייר לברקוזן ועברנו סיוט של משחק לפני הקאמבק של סרג’י רוברטו והגולאסו של סוארס. גם הפעם זוהי קבוצה גרמנית שעומדת בדרכנו, אך הפעם לא נחכה בביתנו כי אם נמשיך במסע משחקי החוץ המתיש שגם לא יגמר כאן וימשיך אחרי כן בבלאידוס הקשה.

ללא מסי ועדייין ללא אומטיטי, לוצ’ו שולח 20 שחקנים לשדה הקרב אצל בורוסיה מנשנגלדבאך. אימון ערב היום בגרמניה ומחר המשחק הגדול.

הרוטציות מול חיחון כנראה ישרתו היטב את המשחק מחר.

מה שלומך, הגברת בורוסיה מנשנגלדבאך?

~ יופ היינקס מודל אמצע שנות ה-70, מלך השערים הבלתי מעורער של הבורוסן ~

בורוסיה מנשנגלדבאך היא אחת הקבוצות העתיקות בגרמניה. היא הוקמה כפוטבול קלאב בורוסיה בשנת 1900 ושיחקה בתחרויות הגבוהות בגרמניה עוד לפני שהוקמה הבונדסליגה בראשית שנות ה-60. עם זאת, הקבוצה הצנועה הזו לא ראתה הצלחה משמעותית בגלגוליה הקודמים של הבונדסליגה (הורבאנדסליגה עד שנות ה-30, הגאוליגה או איך שאני קורא לה: החלטורה בעת מלחמת העולם השניה ועד אחריה, לבסוף האוברליגה שחולקה למחוזות בשנות ה-40 והחמישים ועד עידן הבונדסליגה).

14483550_609089932549439_2034702777_n

~ אלברט ברולס, מביא תואר רשמי ראשון לסייחים ~

בראשית שנות השישים הגיעה סוף סוף הצלחה משמעותית לקבוצה ממנשנגלדבאך כאשר גברה על הפרדת המחוזות והדיויזיות, מזרח ומערב, והגיעה לגמר הפוקל (הגביע הגרמני כמובן) ומולה עמדה קרלשרוהה, אלופת הדיויזיה הדרומית לאותה עונה. הבורוסן, לעומת זאת, הגיעו מדויזיית המערב שם סיימו את העונה ממש מעל לקו האדום כך שתקוות רבות לא היו לקראת הגמר. עם זאת, הגמר של 59-60 שנערך בדיסלדורף הלך הפוך מהצפוי כאשר האורחת הצנועה מהמערב כבשה דווקא ראשונה (מולהאוסן) ולא ויתרה גם כשחטפה שער שוויון 20 דקות אל תוך המשחק. קוהן החזיר את היתרון לבורוסן מיד, אבל שווארץ השווה את התוצאה שוב בדקה ה-58. גם אז, במהרה חזרה מנשנגלדבאך למשחק עם שער של האגדה המקומית בתמונה, אלברט ברולס. ברולס התחיל את הקריירה שלו עם הקבוצה מנורדריין-ושטפאליה לקראת סוף שנות ה-50 ושיחק שם 6 שנים, כקשר הוא החזיק את קבוצתו לבדו לא אחת, ועד מהרה הפך להיות הקפטן. יש לו בכל השנים הללו מעל ל-40 שנים – המון (!) בשביל פאקינג קשר.

14518567_609089952549437_114915063_n

~ היינקס ופוגטס, סטארים בדור הזהב של גלדבאך בשנות ה-70 ~

הדור המוזהב של תקופת הזהב של בורוסיה מנשנגלדבאך שייך בין השאר לשניים הנ”ל: יופ היינקס משמאל, מיודעינו שכאמור הינו מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים עם מעל ל-200 שערים בכל המסגרות. הבחור מימין שנראה כמו אורי זוהר ב’מציצים’ רק בלונדיני הינו ברטי פוגטס, מלך ההופעות עם 430 הופעות ובלי אף אחד שמתקרב אליו ופעיל היום.

יופ היינקס היה סמל אצל הבורוסן כשחקן, כמאמן הוא הפך לאחד הגדולים באירופה עוד בשנות ה-90 כאשר לקח את ליגת האלופות מס’ 7 עם ריאל מדריד ו-15 שנים אחרי כן הוא גם הפך לסיוט הגדול ביותר של כל אוהד בארסה באשר הוא כשהוביל את באיירן לטריפל ראשון בהיסטוריה, אתם יודעים, זה שאמור היה להגיע ב-99′ ונלקח בדקות הסיום, ועל הדרך הביס את בארסה 3-0 ו-4-0 בתצוגה די מבישה. פוגטס הוא מאמן מצליח בעצמו, מפורסם כמובן באליפות אירופה שלקח עם נבחרת גרמניה בשנת 1996. למעט גיחה לבאייר לברקוזן בעונת 2000-01, פוגטס המשיך להיות מאמן נבחרות ללא הצלחה מיוחדת. מאז 2015 שימש בצוות הטכני של נבחרת ארה”ב. קלינסמן מישהו?

אבל בשנות ה-70, אלו הובילו את בורוסיה מנשנדלדבאך להצלחות עילאיות: בזירה המקומית, הבורוסן לקחו 5 אליפויות באותו עשור כש-3 מהן רצופות ורחוקות מאוד מבאיירן מינכן שבאותן עונות ראתה מקומות 7 ו-10 בלי הרף. כמו כן, גם זכתה בגביע אחד בעונת 72-73 עם 2-1 בתוספת הזמן על קלן.

בזירה האירופית, הסייחים אף הגיעו לגמר הגביע האירופי בעונת 76-77 כשבדרך הביסו את אוסטריה וינה, ברוז’, טורינו ודינאמו קייב, אבל בגמר פגשו בליברפול החזקה ולמרות שער שוויון של אלן סימונסן אחרי פיגור מוקדם, הפסידו את התואר לאדומים שזכו בגביע האירופי הראשון שלהם, אחד מתוך 5 עתידיים.

עם זאת, בגביע וופ”א כן נחלו הצלחה עם שתי זכיות נהדרת. הראשונה שתקצירה מונח למעלה, היא בעונת 74-75 והמרשימה ביותר. מנשנגלדבאך לקחה את הטורניר כשמול אף אחת אלה לא באמת היו כוחות וכך הביסה קבוצות כמו ליון, סראגוסה והיריבה הגרמנית קלן ברביעיות וחמישיות. הגמר ששוחק בשני משחקים נגמר גם הוא בחמישייה אבסולוטית מול טוונטה ההולנדית שהדיחה בחצי הגמר את יובנטוס הגדולה, צמד לסימונסן ושלושער להיינקס. כמה שנים אחרי כן בעונת 78-79 שחזרה את ההישג עם ניצחון בגמר על רד סטאר בלגרד (2-1 בסיכום הכללי). אגב, חוץ מהזכיות הללו, הבורוסן הגיעו גם לשני גמרים בעונת 72-73 (הפסד 3-2 בגמר מול ליברפול, תקדים לבאות) ובעונת 79-80, הפעם כאלופה, לשטוטגארט (2-0).

בורוסיה מנשנגלדבאך ממשיכה להיות שם גדול בגרמניה עד כה בשל ההיסטוריה שעשתה בעשור של שנות ה-70. אבל כך גם ליברפול……. או Burn. בכל מקרה, הסייחים התקרבו לאליפות בראשית שנות ה-80 שוב, אך עד היום לא הצליחו לשחזר את הצלחתם למעט גביע גרמני נוסף באמצע שנות ה-90, תוארם האחרון בהחלט של הבורוסן עד היום. בעונת 98-99 לאחר שהתנדנדו במשך כמה עונות בתהום הליגה, ירדה בורוסיה מנשנגלדבאך לליגה השנייה כנועלת הטבלה לראשונה מזה המון זמן. היא שבה מספר שנים לאחר מכן וירדה שוב ב-06-07, ירדה שוב ושבה בעונת 08-09 מאז היא עד כה שורדת בין אמצע הטבלה למחוזות ה’כמעט’.

14508557_609089922549440_725212875_n

~ M A T S. כל מילה מיותרת ~

אז בורוסיה מנשנגלדבאך שבה הפעם לליגה הראשונה תחת שרביטו של האנס מייר הגרמני, זה כאמור קורה ב-08-09, היא אף שרדה את העונה עם נקודה אחת בלבד מעל הקו האדום. השינויים המשיכו להתבצע בהתאם, מייר עזב את הקבוצה בסוף עונת 08-09 והוחלף במיכאל פרונצק שהמשיך עם הקבוצה לעוד עונותיים ובנוסף הגיע שם די אלמוני בזמנו: מרקו רויס. ההחתמה המדהימה הזו הניבה פירות רבים לסייחים ואת עונתו הראשונה סיים עם 8 שערים. בעונה הבאה כבש 15 שערים וב-2012 כבש 21 שערים עבור קבוצתו. עם זאת, בעוד שהיה אחד הכלים הבודדים שהשאירו את הקבוצה בליגה הראשונה יחד עם שחקנים כמו השוער המאוד מוכשר שבתמונה, נורדטוייט הנורבגי או חואן ארנגו, עדיין הקו האדום התקרב והתקרב. החל משנת 2011 תפס פיקוד המאמן השוויצרי לוסיאן פאברה שאימן כבר כמה שנים בגרמניה וראה במנשנגלדבאך כפרויקט שישרת אותם ואותו היטב, כך סיפר כשציין שדברים לא עבדו עבורו בהמבורג ועל כן זהו המקום האידאלי להתקדם בו – כנראה בשל הפוטנציאל העצום שהיה חבוי בקבוצה הזו.

העונות הבאות תהיינה טובות הרבה יותר עבור מנשנגלדבאך, גם לאחר עזיבתו של מרקו רויס בפתח עונת 12-13. לאחר שהמאמן שינה את שיטת המשחק של חניכיו והחדיר בהם המון מוטיבציה ורעב, הבורוסן שיפרו את משחקם הביתי ומשם היציבות הלכה וגדלה. את עונתם המלאה הראשונה עם פאברה סיימו במקום שמיני ואף היו די קרובים להגיע לשלב הבתים של ליגת האלופות אך הודחו בסיבוב ההעפלה האחרון מול דינאמו קייב, במקום זה הגיעו לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית והודחה ע”י לאציו. את עונתם הבאה פתחו עם 8 ניצחונות ביתיים רצופים כשהראשון הגיע באמצע העונה ומול באיירן מינכן. את העונה הזו סיימה במקום השישי עם מקום חשוב באירופה. עונת 14-15 הייתה הטובה מזה שנים עבור החבורה של פאברה שהפסידה בביתה פעמיים בלבד, ניצחה בשלישיות ורביעיות את לברקוזן, דורטמונד וברמן והפעם סיימה כשלישית בטבלה בעונה הטובה שלה מזה שנים. באירופה הודחה שוב בשלב 32 האחרונות על ידי האלופה הסופית, סביליה. פאברה נעזר הרבה במלכי שעריו לאותן העונות, רפאל ופטריק הרמן וכמובן בקשר מקס קרוס.

14469412_609089929216106_195134952_n

~ לארס שטינדל יורה לרשת של מנואל נויר בתבוסת 3-1 נדירה על באיירן האלופה של פפ ~

עונת 15-16 התחילה שונה. מקס קרוס עזב לוולפסבורג וחרף רכישות גדולות כמו דרמיץ’ השוויצרי, יונאס הופמן או ת’ורגן הזאר (אח של), יתכן והלחץ של להגיע לשלב הבתים של ליגת האלופות בפעם הראשונה בצורתה הנוכחית מאז אותו גמר ב-1977 עשה את שלו. הבורוסן פתחו את העונה בצורה איומה עם 5 הפסדי ליגה רצופים ועוד שני הפסדים בשלב הבתים אצל סביליה ובבית מול מנצ’סטר סיטי. לאחר הפסד ליגה במחזור החמישי לפ.צ קלן, לוסיאן פאברה פוטר. מחליפו הזמני היה אנדרה שוברט. שוברט בן ה-45 היה שחקן פחות מעשר שנים, כמאמן אימן בליגה הראשונה למשך עונה אחת בלבד אצל סט. פאולי, אז הפך לחלק מצוות אימון הנוער של נבחרות גרמניה הצעירות. משם המשיך למנשנדלדבאך ואימן את קבוצת המילואים, אז כשהוצע לו תפקיד המאמן באופן קבוע דמיינו כיצד הגיב. משחקו הראשון עם הקבוצה היה ההפסד באלופות מול הסיטי, אך אחריו ייצב את קבוצתו שלא הפסידה מה-23 לספטמבר ועד ל-5 לדצמבר. כן, המשחק ששבר את הרצף הזה היא תבוסת 5-0 מביכה והזויה אצל באייר לברקוזן, אבל המשחק שמסמל את מנשנגלדבאך כאחת מה-קבוצות של גרמניה הוא שמתואר בתמונה הנ”ל, ניצחון 3-1 נהדר על באיירן מינכן של פפ גווארדיולה. עם 15 שערים, רפאל הברזילאי גם הפעם מוביל את קבוצתו אל שלב הבתים של ליגת האלופות עת הסייחים סיימו את העונה הקודמת במקום הרביעי, ניצחון גדול בעונה שנגמרה פשוט רע.

העונה:

נתחיל מהסוף. הרבה חידושים בסגל של אנדרה שוברט לא בוצעו ואפשר להניח זאת לפי ההרכב ששוחק מול הסיטי: סומר; כריסטיאנסן, סטרובל, אלבדי; דאהוד, קריימר, שטינדל, ונדט; רפאל, אנדרה האן.

הבורוסן פתחו את העונה עם 3 ניצחונות בית רצופים, הראשון ניצחון גדול ודרמטי על באייר לברקוזן 2-1 בדקה ה-86. עם הפסד חוץ ותיקו, כעת היא הרביעית בטבלה עם פנים למשחק חוץ מאוד קשה אצל שאלקה אחרינו. כאשר מגיעים לזירה האירופית, הפתיחה כמו אשתקד היא די איומה. כן, הסרטון הנ”ל מראה את העפלתה המרשימה של מנשנגלדבאך לשלב הבתים עם שישייה על יאנג בויז, אבל במחזור הראשון של שלב הבתים הובסו הגרמנים 4-0 אצל הסיטי. מדאיג? מקווה שכן אבל רק אחרי מחר.

הרבה דברים משמעותיים לא אמר אנדרה שוברט לקראת המשחק, שמר על איפוקו והבטיח כי בביתם, בורוסיה מנשנגלדבאך היא לא קבוצה שקל להתמודד מולה.

אם כן אפשר למצוא משהו שנאמר, זה זה: “הכוונה במשחק הזה היא מה שחשובה, התכלית, אנו מתמודדים מול קבוצה מיוחדת מאוד והתכוננו בהתאם כרגיל”.

אה ואיך לא, התייחסות לפציעתו של ליאו מסי: “זה מצב חריג מאוד. מצד אחד מסי הוא שחקן יוצא מן הכלל והיינו מאוד שמחים להתמודד מולו. האיצטדיון והאוהדים היו מתים לראותו כאן. אני גם לא שמח אף פעם בפציעתו של אף שחקן אז אנחנו כן עצובים עבורו. מצד שני, זה אומר שהקבוצה הטובה בעולם תשחק מולנו אבל השחקן הטוב בעולם לא ישחק בה. וכמובן שמסי מחזק כל קבוצה שהוא נמצא בה”.

– לקראת המשחק מחר, מכת פציעות לא פשוטה למנשנגלדבאך כשהנפגע העיקרי בה הוא רפאל שלא ישחק מחר. גם דרמיץ’, אלברו דומינגס וממאדו דוקור בחוץ.

הנה ההרכב המשוער בהיעדרותם של אלו הנ”ל: סומר; אלבדי, כריסטיאנסן, וסטרגארד; טראורה, דאהוד, קריימר, ג’ונסון; שטינדל, הזאר, אנדרה האן.

אז בורוסיה מנשנגלדבאך היא לא קבוצת המאה. לא קבוצה העשור. לא הטובה בגרמניה, ולא הקבוצה הגרמנית הראשונה, השניה, השלישית, הרביעית או אפילו החמישית הטובה ביותר שפגשנו מאז ומעולם. אבל היא כן קבוצה עם מסורת וביתיות, ותהיו בטוחים שגם בלי רפאל בהרכבה היא מסוגלת לכבוש והיא מסוגלת ליצור לנו בעיות. מחר מצפה לנו אתגר ולא טיול, זכרו זאת.

במפגשי העבר:

17. בורוסיה מנשנגלדבאך תהיה הקבוצה הגרמנית ה-17 שאנו פוגשים במסגרות אירופאיות רשמיות, והעשירית בליגת האלופות אחרי: המבורג, הרטה ברלין, באיירן מינכן, שטוטגארט, שאלקה, לברקוזן, ורדר ברמן, האנסה רוסטוק וקאיזרסלאוטרן.

Having said that, בארסה כן פגשה את הבורוסן, איך לא, בגביע ז’ואן גאמפר. הגרמנים התארחו בגאמפר שנתיים ברצף: בפעם הראשונה בקיץ של 1972 שותפו גם צסק”א סופיה וואסקו דה גאמה אך בארסה הפסידה לאלה הראשונים ולא פגשה בגרמנים שניצחו את ואסקו בגמר. שנה לאחר מכן ב-22 באוגוסט של 1973 השתיים נפגשו לגמר הגביע שנגמר בתוצאה 2-2 (חואניטו, סוטיל) ובארסה ניצחה בפנדלים.

תומר

כשאתה צריך את בארסה היא שם בשבילך ואתה מאושר. כשבארסה צריכה אותך, אז אתה צמא לה יותר מלכל דבר אחר. ואתה מאושר.

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה ב-80 שקל? המדריך המלא לרכישה

מדריך קניית חולצות ברצלונה 2023