לקראת בילבאו בסאן ממס

הסגל טרם הושלם, ואנו כבר ניצבים בפני מחזור הליגה השני. אף פעם לא הבנתי את הדברים האלה, אני חייב לומר. שינויים תוך כדי ריצה לא בריאים לאף אחד. לא לקבוצה ולא לשחקן. חלק מזה פחות הכרחי, כמו לסגור עסקה על צירוף חלוץ באיחור של חודשיים ודווקא אחרי שמוניר מראה ניצוצות של חלוץ מחליף משביע רצון. חלק מזה יותר הכרחי, למשל עזיבתו של קלאודיו בראבו בשל רצונו להיות שוער ראשון בקבוצה בכירה ולמצות את הקריירה שלו באירופה. אני רוצה רגע שנעצור ונאמר תודה לשוער הגדול הזה, שהגיע ממעמד של אנונימיות כמעט מוחלטת לגיבור קטלוניה תוך זמן קצר מאוד. הוא אולי לא שוער היסטורי כמו ואלדס, זוביזארטה או רמלייטס, אבל בשתי האליפויות הוא בורג משמעותי ביותר, כי כשהרשת נשמרת נקייה, להתקפה יש הרבה פחות לחץ לעשות את הקסמים שלה מקדימה.

את מקומו של בראבו ימלא סילסן, שלא נכלל בסגל המשחק למשחק. עם צירופו אפשר לומר שהקבוצה הפכה לגדוד בלונדינים. סילסן, ראקיטיץ’, דין, טר שטגן, דניס, פיקה וסרג’י; מסי וניימאר (וראפיניה שגילח כבר) חימצנו. כולנו מחכים שגם סוארס יעשה משהו, אבל הוא פשוט חנון מדי בשביל זה. שני שינויים משמעותיים בסגל בשבוע האחרון הם ההשאלות של סאמפר וקינג דוגלאס. הביזיון סביב דוגלאס מסרב להסתיים, לצערי. אני קיוויתי כל הקיץ שבארסה תצליח למצוא לו בית חדש וקבוע, אך נראה שהעלוקה מסרבת להרפות מאיתנו והוא עוד עלול לחזור לכאן עוד שנה. אני מקווה מאוד שבעונה הקרובה נצליח להסתדר בלי הקמע הקבוע ביציעים.

בארסה מגיעה למשחק נגד בילבאו (יום ראשון, 21:15) כשהיא במקום הראשון, אחרי שהיא ניצחה את ריאל בטיס בתוצאה הקדושה. הליגה התחילה ברגל ימנית ביותר, וכולנו מאחלים שתמשיך כך. סגל הקבוצה סובל ממספר חיסורים. אינייסטה ומתייה נפצעו בסופר קופה, כשאנדרס אף לא נכלל בסגל הנבחרת הספרדית בפגרה שמגיעה אחרי המשחק. מסצ’ראנו, שנפצע גם הוא מול סביליה, כשיר וצפוי לשחק. טר שטגן מחלים מהפציעה שלו והתאמן עם הקבוצה השבוע במטרה לשחק ביום ראשון, וקיים חשש קל שמדובר בחזרה מוקדמת. מלבדם, ניימאר וראפיניה זכו במדליית זהב אולמיפית, כשניימאר חוסך ג’ט לגים כואבים ונשאר בברזיל, כדי להיות מוכן למוקדמות המונדיאל, בעוד ראפיניה כן חזר לברצלונה והחל להתאמן. אנדרה גומש, שהיה מושעה בשל צבירת צהובים במחזור הראשון, חוזר לסגל הקבוצה ואולי יערוך את הופעתו הראשונה בליגה כשחקן בארסה.

מה שלומך בילבאו?

מתוך סיקור פתיחת העונה של סשה:

שם מלא: Athletic Club – אתלטיק קלוב דה בילבאו
תאריך ייסוד: 1898
אצטדיון: סן מאמס באריה (53,289 מקומות ישיבה)
עיר: בילבאו
מחוז: חבל הבאסקים
מאמן: ארנסטו ואלוורדה
הישג שיא בליגה: אליפות, 8 פעמים (האחרונה בעונת 1983/84)
הישג שיא בגביע: זכייה, 23 פעמים (האחרונה בעונת 1983/84)
עונות בליגה הראשונה: 86

מאמן: ארנסטו ואלוורדה
הספרדי בן ה-52 פותח את עונתו הרביעית במועדון הבאסקי. לאחר ששיחק את רוב הקריירה אצל ה’לוס לאונס’, חזר אליה כמאמן בין השנים 2001-2005. לאחר מכן יצא לטיול באירופה שכלל את אולימפיאקוס פעמיים, ולנסיה, ויאריאל ואספניול (כולל סגנות בגמר הליגה האירופית בעונת 2006/07). אולם, הכמיהה הביתה הייתה חזקה ממנו ובקיץ 2013, עם עזיבתו של מרסלו ביילסה, באתלטיק שמחו לקבל בחזרה את האגדה. כעת, כבר 3 עונות שבילבאו שומרת על יציבות, לפני שנתיים עשתה קמפיין גביע נהדר אך הפסידה בגמר לברצלונה ובסופר קאפ הספרדי בקיץ שלאחר מכן, נקמה עם 1-5 בסיכום על הקטלונים.

העונה שעברה: מקום 5
עונה נהדרת של הבאסקים שעמדה בסימן איש אחד – אריץ אדוריס. הספרדי בן ה-35 רשם עונת שיא בקריירה עם 20 שערים שזיכו אותו בזימון לנבחרת ספרד בסוף העונה. בזכותו בילבאו רשמה עונה יציבה מאוד בצמרת הגבוהה, כשסיימה במקום החמישי, רק 2 נקודות מהמקום הרביעי. העונה שהתחילה הכי טוב שאפשר עם תואר הסופר קאפ הספרדי על חשבונה של ברצלונה, הסתיימה שוב בהעפלה לליגה האירופית, כשגם הילד אינייקי וויליאמס המשיך לפרוץ וזכה למקום בהרכב במשחקים רבים.

העברות:
קיץ שקט עבר על הבאסקים, שהשאירו את שחקני המפתח בקבוצה ולא התחזקו יותר מידי. הבלם קרלוס גורפגי ששיחק שנים רבות במועדון, פרש בגיל 35 ונפרד בדמעות. גם הקשר איבאי גומס שלא זכה למספיק דקות, עזב לאלאבס. בגזרת הרכש, אתלטיק כזכור יכולה להחתים שחקנים באסקים בלבד והקיץ היא לא החתימה אף אחד, חוץ מילדים מקבוצת המילואים שחתמו על חוזה בקבוצה הבוגרת. בין השמות הבולטים ניתן למצוא את איניגו לקואה, מגן שמאלי מבטיח בן 23 ואונאי לופס, קשר טכני בן 20 שהושאל ללגאנס.

הסגל המלא:
שוערים: יאגו הררין, איראיסוס, קפה.
הגנה: בובדה, לאפורט, סן חוסה, דה מרקוס, אצ’ייטה, בלנסיאגה, סאבוריט, איניגו לקואה, ייראי אלברס.
קישור: אלוסטונדו, אראסו, בניאט, איטוראספה, סוסאטה, מיקל ריקו, ראול גרסיה, אקצ’ה, סאבין מרינו, מיקל ווסגה.
התקפה: אריץ אדוריס, אינייקי וויליאמס, מונייאין, בורחה ויגרה, קיקה סולה.

תחזית:
אתלטיק בילבאו היא סימן שאלה לגבי העונה הנוכחית. עם אותו מאמן ואותו סגל שחקנים, היינו מצפים לראות קבוצה דומה, אבל הזמן עושה את שלו וספק אם אריץ אדוריס ישחזר שוב את עונת השיא שלו ויסחב את הבאסקים על הגב. עם כל הכבוד לאינייקי וויליאמס, לבילבאו אין תחליף לאדוריס וזה עלול לפגוע משמעותית בקבוצה. לעומת השנה שעברה, אני חושב שהפעם נראה ירידה ביכולת הכללית של הקבוצה ואתלטיק תסיים נמוך יותר, אמנם לא קרוב לתחתית אבל אי שם במרכז הטבלה.

כפי שניתן ללמוד מהסיקור, בילבאו עברה קיץ שקט וכמעט נטול שינויים, כך שכמעט כל הפרצופים המוכרים מהמשחקים בעונה ההקודמת יופיעו גם במשחק הקרוב, וזה כולל את אדוריס שפרח מאוד מאוחר. במחזור הראשון בילבאו נחלה מפלה ראשונה, לאחר שהפסידה בביתה של ספורטינג חיחון 2–1. החבורה של ארנסטה ולוורדה נראיתה לא טוב ולא הצליחה לשלוט במשחק. ספורטינג היממה את בילבאו עם שני שערים תוך זמן קצר במחצית השנייה, ובדקה ה-61 זה נראה כמו מתכון לאסון כשספורטינג קיבלה פנדל. איראיסוס הצליח להדוף את הבעיטה ושמר על הקבוצה בחיים. זה כנראה נתן מוראל לבאסקים, שהחלו לתקוף יותר, אך הצליחו רק לצמק מרגלו של בורחה ויגרה. ההפסד הזה הוא קריאת השכמה לשחקני בילבאו, שיודעים כעת שהם חייבים להראות שיפור משמעותי.

ההרכב שפתח:

איראיסוס
דה מרקוס, בובדה, לאפורט, בלנסייגה
סאן חוסה, בניאט
ויליאמס, גארסיה, סוסאטה
אדוריס

תקציר המשחק:

נעיף מבט על הסגל של בילבאו לקראת המשחק מולנו. יהיו מספר חיסורים בשל פציעות: מיקל סאן חוסה סבל השבוע מבעיות בגבו והוא בספק למשחק. במידה ולא ישחק, אנדר איטורספה יפתח במקומו. מיקל ריקו נפצע בברך, לא שיחק במחזור הראשון וכנראה לא ישחק גם מולנו. קיקה סולה נפצע בבוהן ברגלו השמאלית בקדם העונה וטרם החלים. איימריק לאפורט, שמקושר לבארסה כבר שנים, נפצע במרץ ובשל כך החמיץ את היורו. בזמן שהחלים מהפציעה האריך את חוזהו בבילבאו, וכעת הוא ממשיך להיות הבלם הבכיר בקבוצה.

במפגשי העבר:

נכתב על ידי רז, נערך ועודכן בהתאם.

מיותר לציין שהיריבות בין שתי הקבוצות היא עתיקה, היסטורית ורוויה, בהתאם לעובדה ששתיהן נמנו מאז ומתמיד על הליגה הראשונה והרבו להאבק על גביע המלך. בילבאו אירחה את בארסה 85 פעמים בליגה (שהרי היא אחת משלוש הקבוצות שמעולם לא ירדו ליגה בספרד). עד כה בארסה רשמה רק 30 ניצחונות במפגשים אלה, לצד 19 תוצאות תיקו ועוד 36 (!) הפסדים.

בעונת 2011/2012, היה זה קרב השלוליות בסאן מאמס בסופו ליאו שלנו הציל נקודה בודדה עם עוד מעידה שהובילה לצמיחת הפער בינינו לבין מדריד. לי קשה לשכוח את המשחק הזה, ודווקא משום שהחמצתי אותו. הייתי במסע בפולין, התעדכנתי דרך אייפונים של אנשים רנדומליים, וכ”כ כ”כ כעסתי על המעידה הזו, וכ”כ כ”כ שמחתי על השער המפתיע שהביא לנו נקודה…

אבידל אוהב את הסאן מאמס, בו גם כבש את אחד משני שעריו היחידים במדי בארסה, בגביע המלך.

הנה הקרב מעונת 2013/2014, הפסד 1-0 זוועתי לבילבאו. ההפסד הזה הפסיק לזעזע אותנו, בטח לא כי זו בילבאו אלא כי התרגלנו לזה בעונה ההיא. מה שכן מזעזע אלה 4 עונות ללא ניצחון בסאן ממס, החדש או הישן, ולמזלנו זה נעצר שם.

הרבה זמן בארסה חיכתה למאניטה הזו בסאן ממס. כבר כמה עונות שבארסה לא מנצחת שם וזה לא הפך להיות קל יותר – זה גם לא יהיה. אבל הערב ההוא, ערב אחד בלבד אחרי שריאל מדריד הובסה 4-0 מרגלי אתלטיקו, בארסה התפוצצה על בילבאו ולא השאירה לה הרבה סיכוי עם חמישייה נפלאה בחוץ.

את העונה הקודמת פתחנו ישר בסאן ממס, וזה אחרי שחטפנו שם תבוסה 4-0 בסופר קופה. למרות החמצת הפנדל של מסי, סוארס חצב 3 נקודות באצטדיון הקשה והמעייף הזה.

מערכת בארסה מאניה