ראו, מצבנו אינו מסובך. היינו מתווכחים לא מעט על אבידל, אלבה, פיקה, מסצ’ראנו, פויול, פדרו, וייה, קייטה, ססק, יאיא טורה, בוסקטס… אין הרבה הסתבכויות כאן וזו חלק מהבעיה. קבוצה בסדר גודל של בארסה, אחת הטובות בעולם, משחקת העונה בלי מגן ימני נורמלי אחד בסגל (שאינו בדרך החוצה וזה), עם בלם מנוסה מאוד שפשוט לא בכושר וביכולת מספיק טובה, קשר אחד עילאי בלבד שיש לטפל בו בכפפות משי גם ככה משום שקשה להחזיקו 90 דקות בכל משחק אפשרי כשכל השאר לידו פשוט לא מספיק טובים, שלישייה התקפית ששני שליש ממנה לא הגיעו לעונה עדיין מי יודע מה. כל זה בחסות מאמן עיקש וכנראה גאוותן שגם לא ממש יקבל את הביקורות כלפיו וחושב שכן לקבל אותן משמע פשוט להגיד “אני לוקח את זה עליי”. וזה לא, כי יש גם לקחת אחריות.

אבל כל הנ”ל? לא מסובך. לא טוב, אבל לא מסובך. דברים יכולים להיפתר היפותטית בפשטות יותר, עם קצת לקיחת אחריות, ענווה וקבלת החלטות ריאלית יותר בשילוב עם שינויים חורפיים, ואני לא מדבר על מזג האוויר. האם אלו שינויים משני עונה? השאלה הטובה יותר שצריך לשאול היא האם זה בכלל משנה כמה אפקטיביים שינויים בסגל עלולים לא להיות, משום שעם כמה שהקלאסיקו היה קריטי, גם ניצחון בו לא היה מונע שיבה אל אותן בעיות לאחר מכן. כאפות מוטב לקבל בזו אחר זו בשביל להבין וליישם. נשאר לראות אם זה יחלחל לאיש היושב על כס המאמן, מנהיג, קפטן, סמל ושחקן כביר, אליו הסבלנות של רבים וטובים אוזלת בקצב מסחרר.

כעת פנינו מועדות אל משחק ביתי מול בורוסיה מנשנגלדבאך לפרוטוקול כשבארסה כבר קיבעה את מעמדה בראש הבית ותעלה מן המקום הראשון כך או כך. אחרי כן, הראש בליגה למשחק קשה שלא ממש התגעגענו אליו בריינו דה נבארה של אוססונה. אחרי כן, הדרבי של אספניול.

ניימאר כידוע לא ישחק מחר לאחר פציעתו בקלאסיקו. מלבד מחר הוא גם יחמיץ את אוססונה ויהיה בספק לדרבי, ושוב חבל לגלות שאין ממש תחליף טבעי לבחור. יעלה דניס מן המחליפים… גם פיקה התאמן ספציפית וכנראה שלוצ’ו לא ישתפו מחר. נקווה שאומטיטי יחזור לעניינים כראוי, מלבדו מסי לפי דבריו של לואיס אנריקה יפתח מחר, נראה אם גם סוארס או פאקו (או שניהם, למעט ההיגיון).

הנעדרים נכון לעכשיו ממחר: ניימאר (מושעה ופצוע), ראקיטיץ’ (מושעה), מאת’ייה (פצוע), פיקה (בספק).

מה שלומך בורוסיה מנשנגלדבאך?

In Short.

הבורוסן במשבר פשוט איום ונוראי כבר חודשים. בליגה אירחו הסייחים אי שם ב-24 לספטמבר את אינגולשטאדט בליגה וניצחו 2-0 קליל. המשחק הבא היה גם הוא בבורוסיה פארק נגד… בארסה. החבורה של אנדרה שוברט אף כבשה ראשונה משער של ת’ורגן הזאר, אבל שערים של החילוף המנצח דאז והגיבור והחמאר הטרגי של מוצ”ש האחרון, ארדה תוראן, ועוד שער ניצחון של ג’רי פיקה הביאו ניצחון לא מובן מאליו על אדמת גרמניה.

מאז, לעומת זאת, למנשנגלדבאך יש 2 ניצחונות בלבד ב-11 משחקים – ניצחון אחד במשחק גביע בסוף אוקטובר על שטוטגארט ועוד ניצחון באלופות אצל סלטיק. בליגה 8 משחקים איומים ללא ניצחון, ממש מאז ועד היום, 3 תוצאות תיקו ו-5 הפסדים ששלושה מהם תבוסות מזוויעות של רביעיות ושלישיות. כשפגשה אותנו היו הבורוסן במקום הרביעי. כעת הם ירדו למקום ה-13.

במשחק האחרון ממש בשבת, הובסה מנשנגלדבאך 4-1 אצל דורטמונד. היא כבשה משער של מא”ל רפאל, אך תוך דקה חטפה שוויון ובחלוף רבע שעה הצהובים שחורים כבר הפכו את התוצאה והוסיפו עוד שניים במחצית השניה.

באלופות, דווקא לאחר ההפסד המאכזב לבארסה מול הקהל הביתי, בעוד שבליגה קרסה לחלוטין באלופות הסייחים הצליחו להגיע לסלטיק פארק ולצאת עם 2-0 מרשים ו-3 נק’. בבית יצאו עם תיקו בלבד מול סלטיק (ופספסו הזדמנות להפעיל עלינו לחץ עת הובסנו מול הסיטי) ובמחזור החמישי, שוב בבית, הצליחו להוציא עוד 1-1 ביתי מול הסיטי כששתי הקבוצות ב-10 שחקנים.

לקראת המשחק מחר הבורוסן אמורים להגיע יחסית רגועים עם מקום די בטוח בליגה האירופית כאשר הסיכוי שלהם להדביק את יחס השערים של הסיטי שווה לסיכוי שסלטיק ינצחו את הסיטי באתיחאד, שזה בכלל שווה לסיכוי שסלטיק עצמה תדביק את יחס השערים של הבורוסן ותאיים על המשך מקומה באירופה העונה: אפסי אפסי אפסי.

במפגשי העבר

17. בורוסיה מנשנגלדבאך היא הקבוצה הגרמנית ה-17 שאנו פוגשים במסגרות אירופאיות רשמיות, והעשירית בליגת האלופות אחרי: המבורג, הרטה ברלין, באיירן מינכן, שטוטגארט, שאלקה, לברקוזן, ורדר ברמן, האנסה רוסטוק וקאיזרסלאוטרן.

Having said that, בארסה כן פגשה את הבורוסן, איך לא, בגביע ז’ואן גאמפר. הגרמנים התארחו בגאמפר שנתיים ברצף: בפעם הראשונה בקיץ של 1972 שותפו גם צסק”א סופיה וואסקו דה גאמה אך בארסה הפסידה לאלה הראשונים ולא פגשה בגרמנים שניצחו את ואסקו בגמר. שנה לאחר מכן ב-22 באוגוסט של 1973 השתיים נפגשו לגמר הגביע שנגמר בתוצאה 2-2 (חואניטו, סוטיל) ובארסה ניצחה בפנדלים.

הנה המפגש שלנו מתחילת העונה, מהפך 2-1 מלא אופי של ארדה ופיקה:

תומר

כשאתה צריך את בארסה היא שם בשבילך ואתה מאושר. כשבארסה צריכה אותך, אז אתה צמא לה יותר מלכל דבר אחר. ואתה מאושר.