לקראת דפורטיבו אלאבס בקאמפ נואו

עונה מיוחדת נראה כי עדיין בפתח. וכי למה? כמובן שיש סיכוי שנגיד את ההיפך בסוף העונה. זה אומר שלא הרגשנו לאחר הרביעייה בברנבאו כי ההיסטוריה הולכת להימשך ולהיכתב במלוא תפארתה עבורנו? בכל מקרה, יש לנו את כל הסיבות לומר זאת, לא בגלל שלשתי היריבות ממדריד יש איזה עונש (שאנחנו אכלנו חרא ממנו יותר בגלל הנהלת בלהות בעת שנראה כי לריאל כבר יש מספיק עומק לשרוד). לא כי מסי חמצן את השיער. אלא כי ההרגשה שהדור מתחלף מלווה אותנו עוד מתחילת 2015, אם כי אז זה פשוט לא הורגש מדי. ואנחנו לא צריכים שכל אישיות בעולם הכדורגל תשבח את מסי, ניימאר, סוארס, אינייסטה או את בארסה בכללי בשביל לדעת מה יש לנו בידיים, אנו כן צריכים להעריך את העומק, הכישרון ואולי ממוצע הגילאים היורד שנפלו כולם בחלקינו, ולקוות באופטימיות להמשך דרך… שונה. יש עוד הרבה מאוד דברים לתקן, מיסוד המועדון ועד ל… משרדים הגבוהים. אולי גם שינויים טכניים אם תשאלו אותי. אבל אנחנו במסלול.

פאקו, פאקו, פאקו אלקאסר! אני לא רואה רק חלוץ גדול בהווה, לא רק המושיע שלי במנג’ר, לא רק בזבוז בולנסיה, לא רק החלוץ הזה שדל בוסקה שיתף במוקדמות היורו, ראה אותו מסיים ככובש המצטיין של נבחרתו עם 5 שערים ולא טרח להזמינו לסגל בכלל בסופו של דבר, לא ולא. אנו רואים שחקן עם שמתאים למודל של בארסה, לסגנון, ולחדות ולמהירות. רכש שאפשר רק להרוויח ממנו. והבחור הזה הוצג רק לאחרונה, מי יתן וכבר יעלה לשחק מול אלאבס אם לא ניימאר.

אז זוהי גולת הכותרת. מלבד זאת, הייתה לנו פגרת נבחרות פרודוקטיבית ביותר עבור הליגיונרים שלנו כאשר הספרדים הביסו את בלגיה וליכטנשטיין (שער בכורה מצוין לסרג’י רוברטו בנבחרת!). אומטיטי ודין עם הצרפתים שיחקו בעיקר בניצחון נבחרתם על איטליה 3-1 (הכנה). הדרום אמריקאים גם כן הצליחו כשמסי כמובן הוביל את נבחרתו לניצחון חשוב על סוארס משער פנטסטי מול 4 שחקני הגנה. סוארס עצמו כבש ובישל מול פרגוואי בניצחון 4-0 נהדר. ניימאר, לסיום, ממשיך את יכולת ההשפעה האדירה שלו בנבחרת כשכבש בניצחונות נבחרתו 3-0 מול אקוודור ו-2-1 מול קולומביה.

בין לבין, אגב…

חוזרים לשגרת משחקים. התגעגעתם? קיבלתם. ואני מקווה שאתם מוכנים ללא פחות מ-6 משחקים ב-18 ימים – 2 עולות חדשות, 2 בליגת האלופות, 1 חיחון ו… 1 אתלטיקו מדריד בקאמפ נואו. למדנו על בשרנו כבר, כמו גם מדריד שנה אחת לפני כן, כי פתיחה מרשימה לא מבטיחה כלום לבאות. אבל היא גם עלולה להפיל ולהכשיל עד שלא יהיה מספיק זמן. אם כן, בואו לא נדהים או ניכשל, בואו נקווה להתאזן או טוב מזה – בואו נקווה שהמודל הזה של בארסה ימצא את הדרך לעבוד כראוי – קודם כל ולפני הכל – לפני שמוצאים את הניצחונות והנקודות. מתחילים לנו גם נגד דפורטיבו אלאבס, לראשונה בליגה ובקאמפ נואו מאז ינואר 2006. (עונת הדאבל עם הגאושו).

ויסקה בארסה.

שוב ביחד.

טר שטגן נפצע באימון של יום שישי ויעדר כשבועיים. התשקורת משערת שסילסן יפתח במקומו אבל אל תפסלו את מאסיפ. לואיס אנריקה ביצע רוטציות בסגל והיום פיקה, סרג׳י רוברטו ואנדרה גומש (למרות שקיבל פטור רפואי) יצפו במשחק מהיציע. מסי, אינייסטה ומאתייה קיבלו פטור רפואי וכשירים לשחק. לואיס אנריקה אמר במסיבת העיתונאים שסווארס נראה עייף ונראה הוא יפתח בספסל.

הרכב משוער:

סילסן (מאסיפ)

וידאל, מסצ׳ראנו, אומטיטי, אלבה.

ראקיטיץ׳, בוסקטס, דניס.

ארדה, אלקאסר, ניימאר.

מה שלומך אלאבס?

תודה לאור על הסיקור לאלאבס המתקמבקת.

שם מלא: Deportivo Alaves – דפורטיבו אלאבס
תאריך ייסוד: 23 בינואר 1921
אצטדיון: מנדיסורוצה (19,840 מקומות ישיבה)
עיר: ויטוריה
מחוז: חבל הבאסקים
מאמן: מאוריסיו פלגרינו
הישג שיא בליגה: מקום 6 בעונת 1999/00
הישג שיא בגביע: חצי גמר בעונות 1997/98, 2003/04
עונות בליגה הראשונה: 12

מאמן: מאוריסיו פלגרינו
עוד מאמן ארגנטינאי עם הרבה פוטנציאל. הוא החל את דרכו על הקווים בולנסיה, בה שיחק 6 שנים, בקבוצת הקאדטים. הוא הצטרף לרפא בניטס כעוזר מאמן בליברפול ועזב איתו לאינטר ב-2010. ולנסיה הייתה גם קבוצת הבוגרים הראשונה שלו בקריירה, אך נכשל שם ב-2012 ועזב מהר מאוד. כעת הוא חוזר לספרד אחרי שהספיק לאמן באסטודיאנטס ואינדפנדייטה במדינתו.

ההיסטוריה:
לאלאבס קרה מה שהיום חולמות הקבוצות שתקועות בליגה השלישית והרביעית: חזרה לליגה הבכירה עשורים לאחר ששיחקה שם בשנותיה הראשונות. אמנם אלאבס לא הייתה בעונה הראשונה ב-1929, אבל כבר בעונה השנייה של הליגה השנייה היא סיימה ראשונה ועלתה. לאחר 3 עונות היא חזרה שוב לליגה השנייה, ירדה לשלישית ובמשך שני עשורים חיכתה לחזרה לליגה הראשונה. זה הצליח לה, אבל שתי העונות האחרונות שלה בליגה הראשונה היו בין 1954 ל-1956. מאז, אלאבס הייתה תקועה בעיקר בליגה השלישית ולמעט עונה בודדת, חזרה לסגונדה באופן קבוע רק בעונת 1974/75.

בתור קבוצת אמצע טבלה ותחתית, היא לא התקרבה למאבקים בצמרת וירדה בחזרה הרחק מחלום הליגה הראשונה, בתחילת שנות השמונים. החלום התרחק עוד יותר כשהתדרדרה לליגה הרביעית בעונת 1985/86. אך משעלתה חזרה ב-1990 לסגונדה ב’, לא חלמה אלאבס שתוך 13 שנים תשחק בגמר גביע אופ”א. בעונת 1994/95 חזרה לליגה השנייה לאחר 12 שנות הפסקה ואז התגשם החלום הגדול – לאחר יותר מ-40 שנים, אלאבס חוזרת לליגה הבכירה. את עונת 1997/98 בסגונדה סיימה ראשונה, שרדה בקושי רב את העונה הראשונה בליגה הבכירה, אבל בעונה השנייה, 1999/00, עשתה מה שאף אחד לא ציפה – מקום שישי היסטורי והעפלה למפעל אירופי. ועוד איזו העפלה זו הייתה. אלאבס דילגה מעל גזיאנטפספור הטורקית, עברה שתי נורבגיות (לילסטרום ורוזנבורג) ועד כאן הכל היה נראה לגיטימי. את שמינית הגמר אף אחד לא ישכח, כאשר אלאבס מדיחה את האימפריה האיטלקית אינטר, שרק לפני כמה שנים הניפה בעצמה את גביע אופ”א, דווקא אחרי שוויון 3-3 בבית, היא הדהימה עם 2-0 בסן סירו. ברבע הגמר היא קיבלה את ראיו וייקאנו, לדרבי ספרדי שאף אחד לא העז לחלום עליו. אחרי שגם את ראיו היא עברה, היא פירקה בחצי הגמר 1-5 ו1-4 את קייזרסלאוטרן הגרמנית בדרך לגמר היסטורי נגד ליברפול. איך הגמר ההוא נגמר, כולם יודעים. הפסד רק בהארכה, 5-4 מדהים והמחמאות עם הבאסקים.

בליגה אלאבס סיימה במקום העשירי, עוד עונה עברה והיא תפסה את המקום השביעי שהביא לה שוב את גביע אופ”א. אך אלאבס הודחה כבר בסיבוב השני בידי בשיקטאש והקבוצה סיימה במקום ה-19 וירדה ליגה. היא חזרה שוב לעונת 2005/06, אבל אחרי הירידה הזו, אלאבס לא חזרה. בעונת 2008/09 היא התדרדרה לליגה השלישית, נתקעה שם 4 שנים עד שחזרה בקיץ 2013. בעונת החזרה שלה, אלאבס ניצלה בדקות האחרונות מירידה והתאוששה יפה מאוד בעונה שלאחר מכן עם מקום 13 מכובד. ואז באה העונה החדשה והכל התחבר לאלאבס.

העונה שעברה: מקום 1 בסגונדה
אלאבס הייתה חלק מעונה משוגעת בליגה השנייה, אך הצליחה לשמור על מקומה בצמרת לקראת סיום העונה והפוש בסיום היה לטובתה עם עלייה מחזור לסיום ואליפות הסגונדה. היא הציגה כדורגל נהדר, אמנם היו לה הרבה נפילות שמצביעות על השוויון בצמרת, אך לבסוף הייתה הטובה ביותר בליגה.

העברות:
עם כמעט סגל שלם שהוחלף, אלאבס נבנית כקבוצת ליגה ראשונה לגיטימית והיא רוצה להשתלב כמה שיותר מהר ללא קרבות תחתית. השאלות רבות כמו ויקטור קמראסה ודייברסון מלבאנטה, כריסטיאן אספינוסה שנרכש בידי ויאריאל, מרקוס יורנטה הבלם מריאל מדריד, אדריאן אורטולה שוער קבוצת הבת של ברצלונה, רובן סוברינו שהגיע ממנצ’סטר סיטי אחרי עונה מצוינת בז’ירונה ועוד שחקני רכש כגון איבאי גומס מאתלטיק בילבאו מהווים שלד קצת בעייתי, אך קבוצה טובה שיכולה לשרוד בליגה עם קצת אימון טוב.

הסגל המלא:
שוערים: פרננדו פאצ’קו, אדריאן אורטולה.
הגנה: פאנטיץ’, ראול גרסיה, אלכסיס רואנו, לגוארדיה, תיאו הרננדס, קרלוס ויגראיי, זוהיר פדאל, איינר גלילאה.
קישור: מרקוס יורנטה, קמראסה, איבאי גומס, יימאס, דניאל טורס, אדגר מנדס, מאנו גרסיה, פמניה, קרסטיצ’יץ’, מאנו גרסיה אלונסו.
התקפה: סוברינו, כריסטיאן סנטוס, מאנו באריירו, כריסטיאן אספינוסה, טוקרו, דייברסון, דני איגלסיאס.

תחזית:
אחרי לאס פאלמס בעונה שעברה, אלאבס לא מפחדת מהזמן הרב ממנו נעדרה מהליגה הבכירה ותיתן את מה שיש לה עבור השתלבות במרכז הטבלה לפחות. החשיבה באלאבס היא לטווח הקצר, אך הצלחה תעזור לה בבניית הטווח הארוך. האמונה היא שהרכש המרשים יחסית לעולה חדשה ייתן לה את הבוסט קדימה, אך לא מן הנמנע שחוסר התיאום ייקח זמן יקר בהסתגלות והעונה יכולה רק להשתפר עם הזמן, אך התקווה היא שזה לא יהיה מאוחר מידי.

~ עם האוהדים מול חיחון במשחק הבית הראשון של אלאבס העונה בליגה ~

הכחולים של אלאבס פתחו את העונה עם 2 תוצאות תיקו, האחת במשחק חוץ מהקשים שיכולים להיות נגד אתלטיקו מדריד (1-1) והשני מלפני הפגרה, בבית מול ספורטינג חיחון. בין שני המשחקים נעשו 4 שינוייים משמעותיים מאוד על ידי המאמן מאוריסיו פלגרינו אקס ולנסיה (שכשחקן גם הושאל לבארסה לעונה אחת בסוף שנות ה-90). פדאל וראול גרסיה בהגנה הוחלפו בויקטור לגוארי ותיאו הרננדס; גאיסקה טוקרו החלוץ הקירח המוכר לנו בליבו ונשמתו מבילבאו הוחלף בדייברסון בחוד; ננאד קריסטיצ’יץ’ הוחלף במרקוס יורנטה בקישור האחורי. הרבה אלו לא עשו והקבוצה אף לא כבשה, מעניין האם אלאבס תעשה צעד לאחור מחר.

במפגשי העבר:

~ דיוס שלנו מול אלאבס, לפני 10 שנים! ~

הרומן הקצר שלנו עם אלאבס התחיל לו כבר בעונה השנייה של הליגה הספרדית, ב-1930. הניצחון הראשון של אלאבס על בארסה הגיע דווקא בעונה בה ירדה לליגה השנייה, עונת 1932/33. היא שבה רק בשנות ה-50, למשך שנתיים, והפעם הבאה בה הגיחה חזרה הייתה לפני 18 שנים, כשהיא שוב שיחקה במשך מספר שנים בליגה הראשונה מסוף שנות ה-90 ועד 2005/06. אם כן, 22 מפגשי ליגה בין שתי הקבוצות, בהן בארסה ניצחה את אלאבס 13 פעמים, הפסידה לה 4 פעמים וסיימה בתיקו עוד 5 פעמים.

– הייתי אומר יופי של מפגש ראשון בקאמפ נואו. בעונת האליפות של 98-99 נפגשו בארסה ואלאבס במח’ 16 של הליגה וזו העולה החדשה לליגה הרגישה אומללה מול האלופה של ואן חאל כשזו סיימה מחצית רק ב-2-0 והמשיכה עם עוד חמישייה במחצית השניה. למעלה המשחק המ-ל-א מאותו מחזור, חגיגה מדהימה מדהימה שבה לקחו חלק פותח החגיגה יודאס פיגו, ריבאלדו עם צמד, אוסקר עם צמד ו… לואיס אנריקה עם צמד (כבש את השני וכן חתם את החגיגה).

– בעונת 99-00 העגומה, אלאבס עשתה היסטוריה עונה אחת מאז התבוסה המשפילה בקאמפ נואו, הגיעה בחודש פברואר למקדשנו וניצחה 1-0 קטן וגדול. הניצחון היחיד של הבאסקים הצנועים בביתנו עד היום בליגה, ניצחון שהשלים דאבל על בארסה שכן אלאבס ניצחה את בארסה גם באצטדיונה העתיק.

– עונת 00-01, שוב צמד של ריבאלדו שמעלה את בארסה ליתרון ביתי מבטיח, קלייברט חותם את השלישי. אלאבס הצליחה לצמק למותחן של 3-2 אך לא מעבר.

– בעונת 01-02, שחזור התוצאה בבית מהעונה הקודמת, הפעם בעזרת צמד של הארנבון הבוגדנון סביולה ועוד אחד של פביו רושמבאק.

– עונה לאחר מכן אנחנו כבר עם ריקלמה בהרכב וזהו סרטון המתאר את ה-6-1 הענק הזה של בארסה בבית על אלאבס באותה עונה תוך התמקדות בריקלמה הפנטסטי. גם קלייברט עם שלושער, מנדייטה, צ’אבי ושוב לוצ’ו היו שותפים לחגיגה הזו.

– והנה מפגשנו האחרון נגד אלאבס בבית. 2-0 מצוין בינואר 2006, עונת 05-06 של הגאושו והדאבל, אבל מי שכבש במשחק הזה היה דווקא ליאונל מסי בשערו הרביעי בסך הכל בקריירה בליגה (!). וואו, מי ידע. על הראשון אחראי היה הנריק לארסון, וזה 2-0 בסך הכל.

אחרי כן כמובן 2 מפגשים גם בגביע המלך בעונת 06-07 ו-12-13, כולם נגמרו בניצחונות, חבל שלא בגביעים.

תומר

כשאתה צריך את בארסה היא שם בשבילך ואתה מאושר. כשבארסה צריכה אותך, אז אתה צמא לה יותר מלכל דבר אחר. ואתה מאושר.