לקראת הקלאסיקו

הקרב על אליפות ספרד מגיע לנקודה מכרעת הלילה, כשברצלונה תתארח בבירת ספרד אצל היריבה הנצחית ריאל מדריד, בקלאסיקו האחרון לעונה. עבורנו, הפסד בוודאות יסיים את התקוות של אליפות שלישית ברציפות תחת הדרכתו של המאמן לואיס אנריקה, שכן המשמעות של כך היא שריאל מדריד, המודרכת על ידי זינדין זידאן, תגדיל את הפער בפסגה ל-6 נקודות. בהתחשב בכך שללבנים יש משחק חסר גם, אם ברצלונה לא תצליח לנצח, המירוץ לאליפות כנראה יגיע לסיומו.

אחרי האכזבה מההדחה מליגת האלופות באמצע השבוע הקודם, מפלה שנייה ברציפות עבור הבלאוגרנה תהיה הרסנית מבחינה פסיכולוגית. בעוד העתיד של לואיס אנריקה כבר ידוע, הוא יעזוב את הקבוצה בסיום העונה, תרחיש שכזה, שכולל תוצאה מאכזבת נוספת, עשוי להביא להשלכות לטווח הארוך למועדון כולו. ההדחה על ידי יובנטוס לא סימנה באופן מובהק סוף של עידן, והיא בפני עצמה לא אמורה להוות טריגר למהפך טוטאלי. אך צרפו לכך הפסד משכנע לריאל מדריד הלילה, ו, טוב… בואו לא נחשוב על האפשרות הזו.

אף על פי שהסיכויים נוטים לכיוונה של ריאל מדריד (מתי בארסה הגיעה לקלאסיקו כאנדרדוג בפעם האחרונה?), יש כמה נקודות אור שאפשר לקחת לפני שניגשים למשחק הזה. הראשונה היא הביקור הקודם שלנו בסנטיאגו ברנבאו. לא צריך להזכיר מה היה שם, גם לא צריך להתפאר בו יותר מדי בימים אלה. אבל כדאי לזכור מה ברצלונה מסוגלת לעשות. העונה אמנם ראינו פחות תצוגות כדורגל מרשימות מבעבר, גם עקביות זו מילה שקשה לומר על הקבוצה הזו, אבל לקבוצה יש כלים לעשות דברים מרשימים.

הנקודה השנייה היא שריאל מדריד תחסר הן את פפה והן את רפאל וראן, מה שאומר שנאצ’ו פרננדס יפתח לצדו של סרחיו ראמוס במרכז ההגנה. הלבנים לא שמרו על רשת נקייה מול ברצלונה מאז גמר גביע המלך ב-2011, וזה לא יומרני לשער שהמגמה הזו תמשיך גם הלילה.

למעשה, אף על פי שאנחנו רגילים להתייחס לברצלונה כקבוצה היחידה בעולם עם בעיות בהגנה, אפשר גם להסתכל על ריאל מדריד ועל איך שהם הצליחו לשמור על רשת נקייה רק 3 פעמים ב-22 המשחקים האחרונים שלהם. לשם השוואה, ברצלונה שמרה על רשת נקייה 3 פעמים ב-10 המשחקים האחרונים שלה ו-7 פעמים ב-22 המשחקים האחרונים. נכון, ההגנה שלנו רחוקה משלמות, אבל ההגנה שנשחק מולה הלילה רחוקה בעצמה ממה שחווינו ברבע גמר ליגת האלופות.

אם יש משהו שהקבוצה הזו לימדה אותנו בשנים האחרונות, זה שלפעמים התוצאות הטובות ביותר מגיעות כשאנחנו הכי פחות מצפים להן. לא הכול אבוד.

 סטטוס ברצלונה

המועדון הוציא הבוקר (ממש בשעה 11) הודעה לפיה ניימאר לא נכלל בסגל הקבוצה למשחק. לאחר שקיבל השעיה לשלושה משחקים, המועדון החל לעשות את מירב מאמציו במשחקים עם החוק וערעורים, שלא הניבו פרי בסופו של דבר. למרות הדיבורים על שיתופו בתור “הקטנת ראש”, המועדון החליט לא להסתכן בהפסד טכני, כפי שקרה לריאל מדריד עם צ’רישב.

לא ברור עדיין מי יפתח במקומו של ניימאר. ארדה טוראן, שעשה זאת מספר רב של פעמים העונה, לא שיחק מאז שנפצע בפגרת הנבחרות במרץ וכשירותו למשחק היום מוטלת בספק, אם כי הוא כן התאמן בימים האחרונים עם הקבוצה. פאקו אלקאסר נתפס על ידי התקשורת בקטלוניה כמחליף ההגיוני ביותר.

אמש נודע לנו שמתייה נפצע בעקב והוא בוודאות ייעדר מהמשחק, והוא מצטרף לראפיניה ואלייש וידאל שפצועים לתקופה ממושכת.

השאלה הגדולה היא האם לואיס אנריקה ישתמש במערך 3-4-3 שצמח לאחר ההפסד בפריז או יחזור למקורות עם 4-3-3. ההשערה הסבירה ביותר היא שנראה רביעייה אחורית, עם סרג’י רובורטו ואלבה כמגנים ופיקה ואומטיטי במרכז ההגנה. בקישור, אם נראה משהו אחר מלבד ראקיטיץ’, בוסקטס ואינייסטה אני אופתע מאוד באופן אישי, ובהתקפה מסי וסוארס ישחקו בלי צל של ספק, רק נותרת השאלה מי יהיה הצלע השלישית שם.

סטטוס ריאל מדריד

באמצע השבוע ראינו את ריאל מדריד מעפילה לחצי גמר ליגת האלופות, שם היא תפגוש את אתלטיקו מדריד, הודות לניצחון על באיירן מינכן בהארכה, והתוצאה הסיכומית עמדה על 6 – 3 לזכותה. לא ארחיב במילים על המשחק הזה, אין צורך. אך המומנטום נמצא לצד הקבוצה הלבנה מהבירה, שנמצאת במרחק קטן מזכייה באליפות ספרד ואליפות אירופה.

הידיעה העיקרית לגבי היריבה שלנו היא שגארת’ בייל חזר לסגל הקבוצה, אחרי שהיה בספק עם פציעה קטנה בשבוע האחרון. בייל מציע סוג משחק שונה לגמרי ממי שהחליף אותו לאחרונה, איסקו, וזה אומר שברצלונה צריכה להערך בהתאם. קיים עדיין סיכוי שאיסקו, שנמצא בכושר טוב לאחרונה, יפתח בכל זאת ובייל יחכה על הספסל.

כפי שנאמר בפתיח, ריאל מדריד תחסר את וראן ופפה, מה שאומר שנאצ’ו יפתח במרכז ההגנה. המגנים יהיו קרבאחל ומרסלו, שמעניין יהיה לראות, כמו תמיד, את ההתמודדות שלו עם מסי הן בהגנה והן בהתקפה. בקישור, קאסמירו צריך להיות האחראי על בלימת הקישור וההתקפה שלנו במרכז המגרש, לשחרר את מודריץ’ וקרוס למשימות התקפיות יותר. רונאלדו ובנזמה יפתחו ככל הנראה בחוד, בין אם לצד איסקו או בייל.

היסטוריה

היסטוריית המפגשים בין הקבוצות היא מבין העשירות והמרתקות ביותר באירופה. בתור שתיים משלוש הקבוצות היחידות בספרד שמעולם לא ירדו לליגה השנייה, קיבלנו כל עונה צמד משחקי ליגה שכמעט תמיד התנהלו באווירה חמה במיוחד. לפניכם סקירה די מרחיבה של היסטוריית המפגשים באצטדיון הביתי של ריאל מדריד במשחקי הליגה, ותודה לתומר על כך.

חוסה סאסטרה, כובש השער הראשון של בארסה אי פעם בתולדות הליגה אצל ריאל מדריד

 

מפגש ראשון – במאי 1929, 7 מחזורים לסיום, בארסה התארחה לראשונה בתולדות הליגה אצל ריאל מדריד בצ’מרטין. מלבד ז’וזפ סאמיטייר והאיש בתמונה למעלה, לא היו שמות מוכרים במיוחד שליוו את בארסה באותה תקופה. במשחק הראשון אצל מדריד בתולדות הליגה, ניצחה בארסה 1-0 משער של חוסה סאסטרה בדקה ה-83. בארסה המשיכה משם לזכות בתואר הליגה הרשמי הראשון.

עבר באספניול, בבארסה… ועמד בשערה של ריאל מדריד בתבוסת החוץ הגדולה בכל הזמנים שלנו. ריקארדו זאמורה

רצף הפסדים ראשון והמפלה החזקה ביותר – פברואר 1935 היה החודש בו בארסה ספגה את התבוסה הגדולה ביותר בביתה של ריאל מדריד כאשר סאנודו גרסיה (4) ולקנסו (3) השמידו את בארסה עם 5-1 כבר במחצית ו-8-2 בסיום. 8-2, אגב, הוא מספר הכיבושים הגדול ביותר בקלאסיקו בליגה אי פעם והשיא הזה של 1935 הושווה במשחק בקאמפ נואו ב-1943, עם תיקו 5-5 משוגע כאשר מדריד חוזרת מפיגור 4-2 ו-5-3 ל-5-5, But enough about that. ההפסד הקשה של שנת 35′ הוא חלק מרצף ההפסדים השני בגודלו אצל ריאל מדריד, מינואר 32′ עד ינואר 40′ (6 משחקים). באמצע כמובן, מלחמת האזרחים הספרדית שמנעה מהקלאסיקו להתקיים במשך מספר שנים.

אסטניסלאו באזורה, ידע לכבוש בקלאסיקו או שניים

הרצף מפסיק… ומתחדש – בעונת 1944, מצליחה לנצח בארסה בצ’מרטין 1-0 לראשונה מאז פברואר 41′, אז נפסק רצף הניצחונות המדרידאי הקודם. היא אף מנצחת שוב בעזרת הבחור מעלה וקפראטי האלמוני, 2-1 אצל מדריד בשנת קום המדינה. בארסה אף הייתה אלופה בסוף העונה הזו, אך בתום 90 הדקות הללו, מאי שם בספטמבר של 1948, תלמד לאט לאט בארסה כי לא תראה ניצחון עד 1965, כמעט 20 שנים. 20 שנים של תבוסות, השפלות והרבה מאוד פוליטיקה, יותר מדי פוליטיקה, פוליטיקה שכבר התערבה בחייהם האישיים של שחקני בארסה, אנשי הצוות, המאמן וכן הנשיא. במסדרונות הפורום שלנו תוכלו לקרוא עוד הרבה על כך ולהשכיל היטב, אך משזה נאמר, 16 משחקים בברנבאו לקחו חלק ובארסה הפסידה ברציפות את כולם. הרצף הזה נגמר לו סוף סוף מרגליה של בארסה של פוסטה, ריפה וסלדואה בשנת 65′ עת מדריד הייתה עסוקה כנראה במרדפיה האירופיים. 3-1 היא ניצחה בדצמבר של אותה שנה, עונת 65-66.

https://www.youtube.com/watch?v=KLKSyfrdujc

~ היה וודסטוק, היה גם קלאסיקו, פלה גם הניף גביע. 3-3 מרתק מעונת 1969-70 ~

מתאוששים – מוקדם היה לומר שהתעוררותה של בארסה בשנות ה-60 הייתה מהירה כשזה מגיע למפגשים מול היריבה הנצחית. אבל להפסיד היא לא הרביתה ורצף הפסדים כמו הקודם היא לא חוותה שוב עד היום. התוצאות, עכשיו כבר בברנבאו, התחילו להתאזן ומדריד מתקשית למצוא ניצחונות במבצרה מול סזאר, ריפה, רשאק, סלדואה ופוסטה. הם באים ועוזבים אך בארסה כבר אז מנצחת ומפסידה באותה הדרך. ואז הגיע הדבר הבא.

~ סימן הקריאה הגדול בהיסטוריה הברסאית, המאניטה של קרויף ~

בעניינים – אסנסי, קרויף, אסנסי, חואן קרלוס, סוטיל – אימפקט. יצירת המופת הנ”ל מאת מיכלס ויוהאן קרויף, היא סימן הקריאה הכי גדול שבארסה ידעה עד אז ואולי, במבט היסטורי כללי במחשבה על ההשפעות שהיו צריכות להיווצר בכדי שנצפה במאניטות הנוספות ובטניס האגדי, זה גם סימן הקריאה הכי גדול שידענו מאז ומעולם בהיסטוריה הברסאית. מאניטה ראשונה אצל ריאל מדריד בסלונם הביתי ותצוגת כדורגל דומיננטית הרסנית תוך כדי, אי אפשר לבקש יותר ויודעים טוב יותר זקני השבט זאת. הניצחון הגדול הזה הוא גם משחק המסמל תקופה של 5 שנים בברנבאו ללא הפסד, הרצף הארוך ביותר עד אז לאחר 3 תוצאות תיקו ו-2 ניצחונות. אז כבוד. 5-0 זו גם טכנית התוצאה הגבוהה ביותר של בארסה אצל ריאל מדריד בכל ההיסטוריה ושחזרנו אותה רק עוד פעמיים.

~ בפנים שלך, בוטרה. 3-0 על העיט וחבריו אצלם בסלון ~

כובשים את הברנבאו שוב, גם עם אליפות – קפצנו קדימה לעונת 85′. בארסה ניצחה פעמיים בלבד בברנבאו מאז המאניטה של קרויף. מסוף שנות ה-70 ועד עונתו של מראדונה, הפסידה בארסה ברציפות אצל מדריד 5 פעמים. בעונת 83′ בארסה ניצחה בברנבאו עם מראדונה בהרכב ושערים של אסטבן ויגו וקיני. כן, אותו קיני ששנתיים קודם לכן נחטף ויצר פאניקה גדולה בקרב המועדון עד אשר הסתיימה הפרשה. אבל אני סוטה מהנושא. אז, הוא כבש בקאמפ נואו נואו את שער הניצחון וכעת בברנבאו. בכל מקרה, מראדונה גם שיחק במשחק השני בברצלונה בעונת 83′ ואף כבש כידוע. אבל הניצחונות הללו בעידן הבאסקיות של הליגה לא החזירו לבארסה את הכתר. בעונת 84-85, בארסה של שוסטר הביסה את מדריד של בוטראגניו בברנבאו משערים של סטיב ארצ’יבלד, קלדרה ושער עצמי של אנחל. היא גם לקחה אליפות באותה העונה מה שהופך את המשחק הנ”ל למאוד סמלי היות והיה זה באופן נדיר ביותר המחזור הראשון של העונה. המשחק השני, אגב, גם הסתיים ב-3-2 לבארסה בבית.

~ ניצחונה היחיד של הדרים טים אצל ריאל מדריד במשך 4 שנות אליפות, 1994, גיז’ה אמור כובש 10 דקות לסיום ~

https://www.youtube.com/watch?v=Z-pfK9eCdb0

~ כי חייבים לתת להם משהו, אנחנו הרי הולכים עד להמשיך להנות בפינה הזאת כידוע. המאניטה של סמוראנו ב-95′ ~

~ אי אפשר לשכוח ~

סיכום שנות ה-90 – 6 אליפויות בעשור ואמנם ‘רק’ 2 ניצחונות אצל מדריד – וכן, להוציא את זו של סמוראנו גם לנו יש עוד איזה 5 חתיכות להתגאות בהן, אבל הניצחון הנ”ל הוא הכל, זה פשוט כל האמוציות והגאווה שהוא הקלאסיקו עבורנו וניצחון בקלאסיקו עבורנו בכלל. מספיק להעביר 5 דקות קדימה ולראות את השער המדהים של לואיס אנריקה, את את ה’זובי’ של ג’יובאני בשער הניצחון, בשביל להבין מה עומד לפניכם במרחק 3 ימים.

~ צ’אבי מנצח בברנבאו, רונאלדיניו מנצח על הניצחון. ה-2-1 המדהים של 2004 ~

העידן החל – תקופת החושך של ואן חאל הביאה את בארסה לברנבאו 5 פעמים רצוף ובארסה לא הצליחה לנצח. 6 שנים אחרי ה-3-2 והאליפות המתוקה של 98′ (ואחריה 99′), בעונה שבה בארסה היא לא חלק מליגת האלופות וגם בליגה היא מתנדנדת, מגיע המשחק הזה במח’ ה-34 כשבארסה כבר הפסידה בביתה לריאל לראשונה מזה שנים על גבי שנים. אבל בארסה של חצי העונה השני ב-2014 היא קבוצה אחרת, יותר יציבה ומפוקסת ובעיקר מונחית ע”י רונאלדיניו שבצעדי ענק אך לא ללא קשיים, מצליח להגיע למצב האידאלי בקבוצה – לעשות כל מה שהוא פאקינג רוצה. הבישול ההוא גם אומר את זה יותר מהכל.

https://www.youtube.com/watch?v=t2po3OY2sBo

~ שמעתי שיש אנשים בברנבאו בכל משחק של מדריד שעדיין מוחאים לו כפיים. ההצגה של רונאלדיניו ב-06′ ~

העידן ממשיך – הכל כבר ידוע וזוכר. עונת האליפות של בארסה ב-2005 הייתה הישג דרמטי מאוד, שנים לאחר זו האחרונה של ריבאלדו וחבריו. מול ריאל מדריד, זה עדיין לא הגיע. אך תקווה אני שאחרי מה שראיתם מהפפ טים ושנגיע לשם בעוד מספר שניות, עדיין תלמדו להעריך את גודל הניצחון של בארסה 2006 על ריאל מדריד בברנבאו ובעידן רייקארד בכלל. במובן מסוים, זו אותה בארסה שאנו רואים היום. משודרגת יותר ומשודרגת פחות, עשירה במספר רב יותר של תארים ועדיין, אנושית כמו אז. עד כמה אנושית? ניתן לגלות בשנתיים שתבואנה לאחר הזכיה בפריז כאשר ריאל של ואן ניסטלרוי וריאל של רובן זוכות בשתי אליפויות רצופות ומביסות את שאריות עידן רייקארד על הדרך.

~ טניס. מערכה אחת ~

רצף ניצחונות בברנבאו – לאורך כל היסטוריית הקלאסיקוס בברנבאו, מה שחסר לבארסה הוא רצף ניצחונות אצל מדריד. לא באמת, כי זה לא סתם משחק ולא סתם יריבות, אך בארסה מעולם (!) לא ניצחה מעל ל-2 משחקים רצופים בברנבאו במסגרת הליגה. הכי קרובה לכך הייתה הפפ טים, מה שהתחיל במשחק האגדי הנ”ל. עבדכם הנאמן עומד בין האחוזים הלא כאלה רבים שיחשיב את עונת הטריפלט הראשונה לטובה אי פעם ואת ה-6-2, למתוק ומדהים הרבה יותר מכל המאניטות. למה? הצטרפו לסמינר… פיקה את פויול, מסי עם צמד, הנרי ממציא עצמו מחדש וכובש גם הוא צמד ומעל לכולם – צ’אבי אחד פנומנלי שאחראי ל-4 מתוך 6 השערים. אין דברים כאלה. המשחק השני ברצף הקטן הוא ה-2-0 בעונת 2010 בעזרת השער הממזרי של מסי והשני של פדרו. כעת, רצף הניצחונות של בארסה נקטע ב-2011 בעת פסטיבל הקלאסיקו אז בארסה כבר חיסלה את ריאל במאניטה, הדיחה אותה בחצי גמר ליגת האלופות והייתה אמורה גם לרשום ניצחון שלישי רצוף בברנבאו, אלא שהשופט המציא למרסלו פנדל שלא היה ורונאלדו השווה את התוצאה. בארסה חזרה למסלול הניצחונות במהירות, עם זאת, בעזרת הניצחון המדהים הבא שמי שבאמת אבל באמת זוכר, יודע כמה ה-3-1 הזה היה אחד הניצחונות הגדולים של העשור האחרון מול קבוצה שבאותה עונה פשוט הייתה טובה יותר (בליגה).

~ אלקסיס סאנצ’ס וססק פברגאס כובשים בקלאסיקו הראשון שלהם, 2011-2012 ~

~ הקלאסיקו האחרון בו מסי כבש. דווקא בעונת 2014 הארורה ~

ועד היום – אז עונת 2012 נגמרה בניצחון בברנבאו והפסד בבית. עונת 2013, למרות (וזה למרות עצום) האליפות, הביאה איתה רק תיקו 2-2 בבית והפסד 2-1 בחוץ (כמו גם השפלה קטנה בגביע). אבל דווקא בעונת 2014 השחורה, יצאה בארסה עם 6 נק’ מלאות משני משחקי הקלאסיקו. ניימאר כובש בבכורה בבית ואלקסיס מקפיץ באמנות מעל דייגו לופז אבל המשחק בברנבאו, אוי המשחק בברנבאו היה מהאמוציונליים ביותר שחווינו. הגולאסו של אינייסטה, התשובה של מדריד לכל טיפת זיעה ומאמץ שבארסה הביאה עמה, הפנדלים על ניימאר ואינייסטה והדרמה בשלושער של לאו מסי – האחרונים של מסי בספירת הקלאסיקו עד כה. הניצחון בסוף היה משהו בלתי נתפש אך משם דברים התדרדרו אף יותר.

הקלאסיקו הראשון של לואיס אנריקה כמאמן ברצלונה, שהיה גם הופעת הבכורה של לואיס סוארס כשחקן ברצלונה, נחתם בהפסד 3 – 1, שלשמחתנו לא הפריע לברצלונה לזכות בסופו של דבר באליפות ספרד, כחלק מטריפלטה שנייה בהיסטוריה. שנה שעברה היה ה-4-0 המפורסם, תצוגת כדורגל פנטסטית מול ריאל של בניטס. כעת אנו עומדים בפני הקלאסיקו האחרון של לואיס אנריקה כמאמן ברצלונה, ומעניין יהיה לראות אם יצליח לשבור את התבנית של 4 המאמנים האחרונים של המועדון, שנפרדו ממנו עם הפסד בקלאסיקו (טאטה – גמר הגביע, טיטו – הפסד בברנבאו, פפ – הפסד בקאמפ נואו, רייקארד – לא נזכיר).

מערכת בארסה מאניה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה ב-80 שקל? המדריך המלא לרכישה

מדריך קניית חולצות ברצלונה 2023