לקראת הקלאסיקו

אז, הנה זה… הגענו למשחק האחרון לשנת 2017. המשחק הגדול ביותר שאפשר לבקש, הלא הוא הקלאסיקו. בארסה נגד ריאל מדריד. זה אף פעם לא משנה באיזה מצב הקבוצות מגיעות, איפה הן בטבלה, כמה פצועים יש להן, הקלאסיקו תמיד יהיה המשחק הכי מרגש ומלחיץ שאפשר לדמיין. בין המשחק נגד דפורטיבו לה קורוניה ביום ראשון ועד הקלאסיקו מפרידים שישה ימים. שישה ימים בהם אלו לא רק פרפרים בבטן, אלו עטלפים, אלו תנינים, אלו פילים ענקיים שמהלכים ועושים לנו סלט איום ונורא. תחושת לחץ, פחד, פאניקה, חרדה. You name it. קלאסיקו זה פשוט אירוע מאוד לא בריא לאנושות.

בשיא הכנות, המשחק מחר מפחיד אותי. אני מפחד ממנו מאוד יותר ממה שפחדתי מהרבה משחקים אחרים בהם באנו בתקופות קשות, מקלאסיקוס בחצי גמר הצ’מפיונס או בגמר הגביע או כזה שמכריע ליגה. אולי זו הטראומה של הסופר קופה. שני הפסדים צורבים במיוחד שמשום מה אנשים ממהרים לשכוח באומרם שבארסה טרם הפסידה העונה. אולי זו תחושת “הבועה שהולכת להתפוצץ”, בועה שהולכת וגדלה ככל שהליגה מתקדמת. בארסה לא הפסידה, עומדת בראש הטבלה ופותחת פער של 11 נקודות על פני יריבתה השנואה, שמדי פעם מועדת ונופלת במשחקים שעל הנייר הייתה צריכה לנצח, או אף מסיימת במקום השני בביתה ליגת האלופות, מתחת לטוטנהאם, שהיא לא בדיוק הקבוצה הגדולה בבריטניה.

לעומת ריאל מדריד, בארסה הצליחה להשיג ניצחונות ותוצאות טובות פעם אחר פעם. אפשר להתווכח על השיטה והגישה של ואלוורדה, אבל דבר אחד בטוח, במבחן התוצאה הוא הצליח. הוא הצליח למרות העזיבה של ניימאר, למרות הפציעה של דמבלה שבא בתור השחקן היקר ביותר בהיסטוריית המועדון. הוא הצליח למרות תקופת יובש מסתורית של החלוץ הטוב בעולם בשנים האחרונות. הוא הצליח לנווט את הספינה הזו ברוגע משהו, בטח כשעולם הכדורגל תמיד סוער וגועש מכל דבר קטן בעידן הזה. בקלאסיקו הזה אנו נראה את הדרך שוואלוורדה עשה עם הקבוצה מאז ההפסד הכפול באוגוסט. האם יצר באמת קבוצה חזקה ויציבה, או שמא היה זה מצג שווא בלבד?

Image result for puyol bernabeu goal 2009

הרבה עיניים מסתכלות על 11 הנקודות המבדילות בין בארסה לריאל בליגה, אבל שוכחים לגמרי מאתלטיקו מדריד ומוולנסיה שדולקות אחרי בארסה ומקדימות את ריאל. מבחינתי, גם אחרי כל התוצאות הטובות שבארסה השיגה עד כה, הפסד יהיה רע. זו תהיה מכה חמורה במירוץ לאליפות. קודם צריך לראות מה ולנסיה (תשחק אחרינו) ואתלטיקו (שישי בערב נגד אספניול, טרם התקיים עת כתיבת שורות אלה) יעשו במשחקיהן, אך די בטוח שאין לי שום רצון לראות אותן נצמדות אלינו. בנוסף להן, הבוסט המוראלי שריאל תקבל מניצחון עלינו עשוי בהחלט להטות את הכף לטובתה בסופו של דבר. אני רוצה שננצח מחר, לא משנה המחיר. אני רוצה את הניצחון שייתן דחיפה עצומה בדרך לאליפות, ניצחון שיראה שבארסה לא מתה ולא הלכה לשום מקום. זאת בארסה!

הסגל המלא שנוסע למדריד:

טר שטגן, סילסן,
סמדו, רוברטו, פיקה, מסצ’ראנו, ורמאלן, אלבה, דין,
ראקיטיץ’, בוסקטס, דניס סוארס, אינייסטה, פאוליניו, גומש,
לואיס סוארס, מסי, וידאל

האתגר של בארסה במשחק הזה יהיה לא פשוט לנוכח רשימת הפצועים. בהתקפה יש כמה חיסורים משמעותיים שלמעשה מותירים את בארסה עם מספר קטן מאוד של אפשרויות. דמבלה, אלקאסר ודאולופאו בחוץ. על דניס סוארס לא נראה שוואלוורדה בונה. את פאוליניו כמחליף אני אוהב מאוד, אך נראה שמקומו בהרכב הפותח די מובטח בשל כל ההעדרויות.

בהגנה יש בעיה לא פחות קטנה מאשר הקישור וההתקפה: הפציעה של אומטיטי לחודשיים. מסצ’ראנו היה פצוע גם הוא למשך חודש, כך שוורמאלן שיחק כמעט כל דקה אפשרית לצדו של פיקה. השאלה היא האם מסצ’ראנו יפתח בקלאסיקו האחרון שלו אף על פי שלא ראה דשא מאז תחילת נובמבר, או שמא ורמאלן יזכה לטעום לראשונה את טעם הקלאסיקו?

בצד ימין שלנו, רוב הסיכויים שנראה את סרג’י רוברטו כמגן ימני. ניכר עד כה שוואלוורדה מעדיף אותו על פני סמדו. עם זאת, עדיין קיימת סבירות שדווקא במשחק הזה נראה הפתעה, בדמות שילוב של שניהם באגף ימין, כשפאוליניו יחכה על הספסל.

כך או כך, זה ההרכב שאני מעריך שיעלה בברנבאו:

טר שטגן
אלבה, ורמאלן, פיקה, רוברטו
אינייסטה, בוסקטס, פאוליניו, ראקיטיץ’
סוארס, מסי

מה שלומך ריאל מדריד?

אני לא חושב שיש אוהד בארסה אחד שלא יודע מה המצב של ריאל מדריד. לעקוב אחרי בארסה משמעו גם לדעת מה קורה בבירת ספרד, לדעת טוב מדי לטעמי. ריאל מדריד היא אלופת ספרד, אירופה ולאחרונה גם אלופת העולם, גם אם כואב לכתוב את המילים האלה. בכל חוליה שלה משחקים שחקנים מהטובים בתפקידם. השלד של הקבוצה יציב וחזק, והוא עטוף על ידי שחקנים חדשים או צעירים שעושים התקדמות מרשימה תחת שרביטו של זינדין זידאן.

העונה היו לקבוצה הלבנה לא מעט מעידות. תוצאות תיקו בבית מול ולנסיה ולבאנטה, הפסדים לז’ירונה ולבטיס, תיקו בדרבי ותיקו אצל האריות הבאסקים. כל אלה מציבים את הקבוצה, כאמור, בהפרש 11 נקודות מתחת לבארסה, עם משחק חסר בשל אליפות העולם לקבוצות. עד כה העונה, כך נדמה, התהפך המצב בין הקבוצות. אם בשנה שעברה ריאל מדריד ידעה לנצח משחקים גם ביכולת חלשה יותר בעוד בארסה רשמה נפילות בתוצאותיה פעם אחר פעם, העונה בארסה צולחת את אתגריה, מכניסה את הכדור לרשת גם אם היא לא מציגה את הכדורגל החד והטוב ביותר, כשלעומתה ריאל מדריד מחטיאה בעיטות רבות ומסיימת משחקים מאוכזבת מאוד.

בליגת האלופות ריאל מדריד קיבלה בית די קשה שכלל את טוטנהאם האנגלית ואת דורטמונד הגרמנית. אני חושב שביום ההגרלה היה קשה להמר על התוצאות הסופיות של הבית הזה. ריאל מדריד הפסידה לטוטנהאם בוומבלי וסיימה עמה בתיקו בברנבאו וכך סיימה מתחתיה, למרות ניצחונות חלקים על דורטמונד. טוטנהאם של מאוריסיו פוצ’טינו הראתה שאפשר להסתכל בלבן בעיניים של אלופת אירופה ולהוציא מולה תוצאות נפלאות, ותודה לא קטנה להוגו לוריס שהעלה את רמתו בצמד המשחקים מולם.

בשבת האחרונה ריאל מדריד פגשה את אלופת דרום אמריקה, גרמיו, בקרב על אליפות העולם. ריאל מדריד הציגה עליונות ברורה על יריבתה. היא סיכנה את השער פעמים רבות וניטרלה כמעט לחלוטין את ההתקפה הברזילאית. בסופו של דבר השער שעשה את ההבדל והעניק למדריד את התואר היה שער בבעיטה חופשית של כריסטיאנו רונאלדו. ההרכב שפתח במשחק הזה הוא האופציה הסבירה ביותר גם לקלאסיקו מולנו:

נבאס
מרסלו, וראן, ראמוס, קרבאחל
מודריץ’, קאסמירו, קרוס
איסקו
רונאלדו, בנזמה

לזידאן אין אף שחקן פצוע בסגל. קרבאחל, שנעדר תקופה לא קצרה בשל מחלה, חזר לעניינים וכבר הוריד חלודה. קאסמירו וראמוס היו מושעים במחזור הקודם והם דרוכים ומוכנים למשחק מולנו. כריסטיאנו רונאלדו אמנם נעדר מכמה אימונים בשל כאבים ברגלו, אך היום הובהר שהוא כשיר לחלוטין והוא יפתח בהרכב. השאלה המרכזית היא האם גארת’ בייל יועדף על פני איסקו, או שמא הנוסחה המנצחת של יום שבת תישאר.

היסטוריה

היסטוריית המפגשים בין הקבוצות היא מבין העשירות והמרתקות ביותר באירופה. בתור שתיים משלוש הקבוצות היחידות בספרד שמעולם לא ירדו לליגה השנייה, קיבלנו כל עונה צמד משחקי ליגה שכמעט תמיד התנהלו באווירה חמה במיוחד. לפניכם סקירה די מרחיבה של היסטוריית המפגשים באצטדיון הביתי של ריאל מדריד במשחקי הליגה, ותודה לתומר על כך.

חוסה סאסטרה, כובש השער הראשון של בארסה אי פעם בתולדות הליגה אצל ריאל מדריד

מפגש ראשון – במאי 1929, 7 מחזורים לסיום, בארסה התארחה לראשונה בתולדות הליגה אצל ריאל מדריד בצ’מרטין. מלבד ז’וזפ סאמיטייר והאיש בתמונה למעלה, לא היו שמות מוכרים במיוחד שליוו את בארסה באותה תקופה. במשחק הראשון אצל מדריד בתולדות הליגה, ניצחה בארסה 1-0 משער של חוסה סאסטרה בדקה ה-83. בארסה המשיכה משם לזכות בתואר הליגה הרשמי הראשון.

עבר באספניול, בבארסה… ועמד בשערה של ריאל מדריד בתבוסת החוץ הגדולה בכל הזמנים שלנו. ריקארדו זאמורה

רצף הפסדים ראשון והמפלה החזקה ביותר – פברואר 1935 היה החודש בו בארסה ספגה את התבוסה הגדולה ביותר בביתה של ריאל מדריד כאשר סאנודו גרסיה (4) ולקנסו (3) השמידו את בארסה עם 5-1 כבר במחצית ו-8-2 בסיום. 8-2, אגב, הוא מספר הכיבושים הגדול ביותר בקלאסיקו בליגה אי פעם והשיא הזה של 1935 הושווה במשחק בקאמפ נואו ב-1943, עם תיקו 5-5 משוגע כאשר מדריד חוזרת מפיגור 4-2 ו-5-3 ל-5-5, But enough about that. ההפסד הקשה של שנת 35′ הוא חלק מרצף ההפסדים השני בגודלו אצל ריאל מדריד, מינואר 32′ עד ינואר 40′ (6 משחקים). באמצע כמובן, מלחמת האזרחים הספרדית שמנעה מהקלאסיקו להתקיים במשך מספר שנים.

אסטניסלאו באזורה, ידע לכבוש בקלאסיקו או שניים

הרצף מפסיק… ומתחדש – בעונת 1944, מצליחה לנצח בארסה בצ’מרטין 1-0 לראשונה מאז פברואר 41′, אז נפסק רצף הניצחונות המדרידאי הקודם. היא אף מנצחת שוב בעזרת הבחור מעלה וקפראטי האלמוני, 2-1 אצל מדריד בשנת קום המדינה. בארסה אף הייתה אלופה בסוף העונה הזו, אך בתום 90 הדקות הללו, מאי שם בספטמבר של 1948, תלמד לאט לאט בארסה כי לא תראה ניצחון עד 1965, כמעט 20 שנים. 20 שנים של תבוסות, השפלות והרבה מאוד פוליטיקה, יותר מדי פוליטיקה, פוליטיקה שכבר התערבה בחייהם האישיים של שחקני בארסה, אנשי הצוות, המאמן וכן הנשיא. במסדרונות הפורום שלנו תוכלו לקרוא עוד הרבה על כך ולהשכיל היטב, אך משזה נאמר, 16 משחקים בברנבאו לקחו חלק ובארסה הפסידה ברציפות את כולם. הרצף הזה נגמר לו סוף סוף מרגליה של בארסה של פוסטה, ריפה וסלדואה בשנת 65′ עת מדריד הייתה עסוקה כנראה במרדפיה האירופיים. 3-1 היא ניצחה בדצמבר של אותה שנה, עונת 65-66.

https://www.youtube.com/watch?v=KLKSyfrdujc

~ היה וודסטוק, היה גם קלאסיקו, פלה גם הניף גביע. 3-3 מרתק מעונת 1969-70 ~

מתאוששים – מוקדם היה לומר שהתעוררותה של בארסה בשנות ה-60 הייתה מהירה כשזה מגיע למפגשים מול היריבה הנצחית. אבל להפסיד היא לא הרביתה ורצף הפסדים כמו הקודם היא לא חוותה שוב עד היום. התוצאות, עכשיו כבר בברנבאו, התחילו להתאזן ומדריד מתקשית למצוא ניצחונות במבצרה מול סזאר, ריפה, רשאק, סלדואה ופוסטה. הם באים ועוזבים אך בארסה כבר אז מנצחת ומפסידה באותה הדרך. ואז הגיע הדבר הבא.

~ סימן הקריאה הגדול בהיסטוריה הברסאית, המאניטה של קרויף ~

בעניינים – אסנסי, קרויף, אסנסי, חואן קרלוס, סוטיל – אימפקט. יצירת המופת הנ”ל מאת מיכלס ויוהאן קרויף, היא סימן הקריאה הכי גדול שבארסה ידעה עד אז ואולי, במבט היסטורי כללי במחשבה על ההשפעות שהיו צריכות להיווצר בכדי שנצפה במאניטות הנוספות ובטניס האגדי, זה גם סימן הקריאה הכי גדול שידענו מאז ומעולם בהיסטוריה הברסאית. מאניטה ראשונה אצל ריאל מדריד בסלונם הביתי ותצוגת כדורגל דומיננטית הרסנית תוך כדי, אי אפשר לבקש יותר ויודעים טוב יותר זקני השבט זאת. הניצחון הגדול הזה הוא גם משחק המסמל תקופה של 5 שנים בברנבאו ללא הפסד, הרצף הארוך ביותר עד אז לאחר 3 תוצאות תיקו ו-2 ניצחונות. אז כבוד. 5-0 זו גם טכנית התוצאה הגבוהה ביותר של בארסה אצל ריאל מדריד בכל ההיסטוריה ושחזרנו אותה רק עוד פעמיים.

~ בפנים שלך, בוטרה. 3-0 על העיט וחבריו אצלם בסלון ~

כובשים את הברנבאו שוב, גם עם אליפות – קפצנו קדימה לעונת 85′. בארסה ניצחה פעמיים בלבד בברנבאו מאז המאניטה של קרויף. מסוף שנות ה-70 ועד עונתו של מראדונה, הפסידה בארסה ברציפות אצל מדריד 5 פעמים. בעונת 83′ בארסה ניצחה בברנבאו עם מראדונה בהרכב ושערים של אסטבן ויגו וקיני. כן, אותו קיני ששנתיים קודם לכן נחטף ויצר פאניקה גדולה בקרב המועדון עד אשר הסתיימה הפרשה. אבל אני סוטה מהנושא. אז, הוא כבש בקאמפ נואו נואו את שער הניצחון וכעת בברנבאו. בכל מקרה, מראדונה גם שיחק במשחק השני בברצלונה בעונת 83′ ואף כבש כידוע. אבל הניצחונות הללו בעידן הבאסקיות של הליגה לא החזירו לבארסה את הכתר. בעונת 84-85, בארסה של שוסטר הביסה את מדריד של בוטראגניו בברנבאו משערים של סטיב ארצ’יבלד, קלדרה ושער עצמי של אנחל. היא גם לקחה אליפות באותה העונה מה שהופך את המשחק הנ”ל למאוד סמלי היות והיה זה באופן נדיר ביותר המחזור הראשון של העונה. המשחק השני, אגב, גם הסתיים ב-3-2 לבארסה בבית.

~ ניצחונה היחיד של הדרים טים אצל ריאל מדריד במשך 4 שנות אליפות, 1994, גיז’ה אמור כובש 10 דקות לסיום ~

https://www.youtube.com/watch?v=Z-pfK9eCdb0

~ כי חייבים לתת להם משהו, אנחנו הרי הולכים עד להמשיך להנות בפינה הזאת כידוע. המאניטה של סמוראנו ב-95′ ~

~ אי אפשר לשכוח ~

סיכום שנות ה-90 – 6 אליפויות בעשור ואמנם ‘רק’ 2 ניצחונות אצל מדריד – וכן, להוציא את זו של סמוראנו גם לנו יש עוד איזה 5 חתיכות להתגאות בהן, אבל הניצחון הנ”ל הוא הכל, זה פשוט כל האמוציות והגאווה שהוא הקלאסיקו עבורנו וניצחון בקלאסיקו עבורנו בכלל. מספיק להעביר 5 דקות קדימה ולראות את השער המדהים של לואיס אנריקה, את את ה’זובי’ של ג’יובאני בשער הניצחון, בשביל להבין מה עומד לפניכם במרחק 3 ימים.

~ צ’אבי מנצח בברנבאו, רונאלדיניו מנצח על הניצחון. ה-2-1 המדהים של 2004 ~

העידן החל – תקופת החושך של ואן חאל הביאה את בארסה לברנבאו 5 פעמים רצוף ובארסה לא הצליחה לנצח. 6 שנים אחרי ה-3-2 והאליפות המתוקה של 98′ (ואחריה 99′), בעונה שבה בארסה היא לא חלק מליגת האלופות וגם בליגה היא מתנדנדת, מגיע המשחק הזה במח’ ה-34 כשבארסה כבר הפסידה בביתה לריאל לראשונה מזה שנים על גבי שנים. אבל בארסה של חצי העונה השני ב-2014 היא קבוצה אחרת, יותר יציבה ומפוקסת ובעיקר מונחית ע”י רונאלדיניו שבצעדי ענק אך לא ללא קשיים, מצליח להגיע למצב האידאלי בקבוצה – לעשות כל מה שהוא פאקינג רוצה. הבישול ההוא גם אומר את זה יותר מהכל.

https://www.youtube.com/watch?v=t2po3OY2sBo

~ שמעתי שיש אנשים בברנבאו בכל משחק של מדריד שעדיין מוחאים לו כפיים. ההצגה של רונאלדיניו ב-06′ ~

העידן ממשיך – הכל כבר ידוע וזוכר. עונת האליפות של בארסה ב-2005 הייתה הישג דרמטי מאוד, שנים לאחר זו האחרונה של ריבאלדו וחבריו. מול ריאל מדריד, זה עדיין לא הגיע. אך תקווה אני שאחרי מה שראיתם מהפפ טים ושנגיע לשם בעוד מספר שניות, עדיין תלמדו להעריך את גודל הניצחון של בארסה 2006 על ריאל מדריד בברנבאו ובעידן רייקארד בכלל. במובן מסוים, זו אותה בארסה שאנו רואים היום. משודרגת יותר ומשודרגת פחות, עשירה במספר רב יותר של תארים ועדיין, אנושית כמו אז. עד כמה אנושית? ניתן לגלות בשנתיים שתבואנה לאחר הזכיה בפריז כאשר ריאל של ואן ניסטלרוי וריאל של רובן זוכות בשתי אליפויות רצופות ומביסות את שאריות עידן רייקארד על הדרך.

~ טניס. מערכה אחת ~

רצף ניצחונות בברנבאו – לאורך כל היסטוריית הקלאסיקוס בברנבאו, מה שחסר לבארסה הוא רצף ניצחונות אצל מדריד. לא באמת, כי זה לא סתם משחק ולא סתם יריבות, אך בארסה מעולם (!) לא ניצחה מעל ל-2 משחקים רצופים בברנבאו במסגרת הליגה. הכי קרובה לכך הייתה הפפ טים, מה שהתחיל במשחק האגדי הנ”ל. עבדכם הנאמן עומד בין האחוזים הלא כאלה רבים שיחשיב את עונת הטריפלט הראשונה לטובה אי פעם ואת ה-6-2, למתוק ומדהים הרבה יותר מכל המאניטות. למה? הצטרפו לסמינר… פיקה את פויול, מסי עם צמד, הנרי ממציא עצמו מחדש וכובש גם הוא צמד ומעל לכולם – צ’אבי אחד פנומנלי שאחראי ל-4 מתוך 6 השערים. אין דברים כאלה. המשחק השני ברצף הקטן הוא ה-2-0 בעונת 2010 בעזרת השער הממזרי של מסי והשני של פדרו. כעת, רצף הניצחונות של בארסה נקטע ב-2011 בעת פסטיבל הקלאסיקו אז בארסה כבר חיסלה את ריאל במאניטה, הדיחה אותה בחצי גמר ליגת האלופות והייתה אמורה גם לרשום ניצחון שלישי רצוף בברנבאו, אלא שהשופט המציא למרסלו פנדל שלא היה ורונאלדו השווה את התוצאה. בארסה חזרה למסלול הניצחונות במהירות, עם זאת, בעזרת הניצחון המדהים הבא שמי שבאמת אבל באמת זוכר, יודע כמה ה-3-1 הזה היה אחד הניצחונות הגדולים של העשור האחרון מול קבוצה שבאותה עונה פשוט הייתה טובה יותר (בליגה).

~ אלקסיס סאנצ’ס וססק פברגאס כובשים בקלאסיקו הראשון שלהם, 2011-2012 ~

~ 7 שערים במשחק אחד, 3 מהם של מסי ~

ועד היום – אז עונת 2012 נגמרה בניצחון בברנבאו והפסד בבית. עונת 2013, למרות (וזה למרות עצום) האליפות, הביאה איתה רק תיקו 2-2 בבית והפסד 2-1 בחוץ (כמו גם השפלה קטנה בגביע). אבל דווקא בעונת 2014 השחורה, יצאה בארסה עם 6 נק’ מלאות משני משחקי הקלאסיקו. ניימאר כובש בבכורה בבית ואלקסיס מקפיץ באמנות מעל דייגו לופז אבל המשחק בברנבאו, אוי המשחק בברנבאו היה מהאמוציונליים ביותר שחווינו. הגולאסו של אינייסטה, התשובה של מדריד לכל טיפת זיעה ומאמץ שבארסה הביאה עמה, הפנדלים על ניימאר ואינייסטה והדרמה בשלושער של לאו מסי – האחרונים של מסי בספירת הקלאסיקו עד כה. הניצחון בסוף היה משהו בלתי נתפש אך משם דברים התדרדרו אף יותר.

הקלאסיקו הראשון של לואיס אנריקה כמאמן ברצלונה, שהיה גם הופעת הבכורה של לואיס סוארס כשחקן ברצלונה, נחתם בהפסד 3 – 1, שלשמחתנו לא הפריע לברצלונה לזכות בסופו של דבר באליפות ספרד, כחלק מטריפלטה שנייה בהיסטוריה.

לפני שנתיים היה ה-4-0 המפורסם, תצוגת כדורגל פנטסטית מול ריאל של בניטס. אין צורך להרחיב עליו במילים, רק להיזכר ולהתענג.

https://www.youtube.com/watch?v=fE8Nf8Htyp0

בערב יום השואה חווינו אקסטזה בלתי נתפסת עם שער הניצחון המאוחר של מסי. בארסה מוציאה מאיתנו אמוציות שבחיים לא חשבנו שנרגיש.

מערכת בארסה מאניה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה ב-80 שקל? המדריך המלא לרכישה

מדריך קניית חולצות ברצלונה 2023