לקראת ווסקה

בארסה עברה את זוועתון ויאדוליד בהצלחה – עם 3 נק’, שער לא הוגן שנפסל בצדק ושכמוהו רבים עשו לנו נזקים בעונות האחרונות והכי חשוב – בלי פציעות. כמו מול אלאבס, גם הפעם, לפחות במחצית הראשונה, בארסה שיחקה נהדר ושוב היה נראה שיש למי לפנות ויש שחקנים שאפשר להעביר אליהם את הכדור ולצפות למשהו מעב למסירה מיידית חזרה. הביקורת, אמנם, זו שנלעסת כבר שבוע שלם, היא על ואלוורדה וניהול משחקו הלא ברור שלא תומך בלהרוג את המשחק עם שער נוסף אך כן תומך בלהרוג את המשחק רק בשביל לא לחטוף שער, כלומר המובן השלילי של הרג של משחק.

למדנו בעונה החולפת שואלוורדה יודע לשמור על יציבות הסגל שלו ויש סיבה מעבר למסי שבארסה לקחה אליפות ספרד בצורה כל כך דומיננטית חרף פציעות משמעותיות שיכלו לגרום לנו לאבד הרבה יותר נקודות בדרך. בליגת האלופות, לעומת זאת, הסיפור היה טיפ טיפה שונה. בארסה ניצחה את יובנטוס 3-0 במשחק גדול אך מעבר לכך, בארסה לא הרשימה. לא מול ספורטינג, לא מול אולימפיאקוס, לא מי יודע מה במשחק הראשון מול צ’לסי ועדיף שלא לדבר על אף אחד מצמד המשחקים מול רומא. שם ואלוורדה יבחן כפליים העונה, שם יש צורך בניהול משחק הרבה יותר יציב, אמין ובאונסה שמספיק ברור שהוא זה שיעלה במשחקים הגדולים והקשים. בלי ניחושים. אז כאן מתחילים לדבר על מאורעות יום חמישי. הגרלת ליגת האלופות מעמידה את המיסטר במצב פחות נוח כאשר כל משחק ב-6 המחזורים הולך יהיה קריטי יותר מכרגיל. מצב בו הקבוצה הכי “נוחה” בבית היא פ.ס.וו איינדהובן, אלופת הולנד שלא הפסידה אף משחק באף מסגרת מאז ה-10 למרץ. האם הרוטציות וניהול המשחק המבוקר ש”אהוב” על כולנו הולך לשחק תפקיד בשלב הבתים? נחיה ונראה.

תם חלון ההעברות חברים. אפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה או הריקה ובאף אחד מהמקרים אתם לא טועים בהכרח. בארסה נפטרה מכמות לא קטנה של נטל שאסור היה להמשיך לתת לאף חלק ממנו עוד דקות משחק ובנוסף רכשה מספר שחקנים די מרשימים שעשויים לסייע מאוד בדברים שהיו חסרים לנו בעונות האחרונות. אך האם אפשר לשכוח ממדוע הנטל היה שם מלכתחילה? אם לא היה נטל, האם אפשר היה להשקיע זמן וכסף טוב יותר לעשות עבודת רכש אף טובה יותר? ומה לגבי עמדת החלוץ? אף אחד לא מספיד את סוארס, אך מדוע אנו מוצאים את עצמנו בלי תחליף ראוי לימים בהם סוארס לא פוגע?

עם השאלות האלה נתמודד בבוא השעה, בינתיים מתקדמים אל מחזור הליגה השלישי, חוזרים הביתה ומחכים לווסקה הקטנה, אחרי כן יצאו הליגיונרים אל נבחרותיהם בעיתוי הגרוע ביותר שיש כמובן. כשישובו, בארסה תצא אל האנואטה ומיד לאחר מכן, ב-18 לחודש, תתחיל את מסעה האירופי בבית מול פ.ס.וו.

עדיין ללא אלניה וסילסן, נגלה בקרוב מהו הסגל הסופי למחר. ויסקה בארסה!

מה שלומך וואסקה?

ווסקה הוא מועדון די צנוע ממחוז אראגון הצנוע בעצמו, מחוז שהקבוצה המוכרת ביותר שהגיע ממנו היא ריאל סראגוסה שכעת נמצאת בסגונדה. ווסקה היא מועדון עם היסטוריה עתיקה אך שכמעט ולא קיימת. המועדון הוקם ה-1910 ונפל מספר פעמים במשך כמה עשורים בשל קשיים כלכליים חוזרים וניהול שגוי שהתבטא בכמה שערוריות אצל הנשיא המקורי, סנטוס סולאנה. המועדון שיחק זמן בליגה השלישית ועל אף רישומו בהתאחדות הספרדית, עם השנים ההתאחדות לא רצתה להכיר בווסקה בשל אותם קשיים, סכסוך ש”נפתר” בשנות ה-50 כאשר המועדון שוב התרפק. לבסוף סוסיידאד דפורטיבה ווסקה הורכבה מחדש בשנת 1960 ומשם החלה ההיסטוריה הרצופה שלה.

ווסקה משחקת באצטדיון אל אלקוראס שקיים משנת 1972 והידעתם? הם משחקים בצבעי בלאוגראנה שכן מקימי המועדון היו תומכי בארסה. הוריי להם.

עד עונת 08-09, ווסקה הקטנה לא ראתה אפילו את הסגונדה פעם אחת במשך אותו יובל מהקמתה המחודשת. במשך מספר עונות היא התנדנדה גם בסגונדה באמצע הטבלה ואף ירדה לטרסרה שוב, אך משעלתה בחזרה בעונת 15-16, הנשיא אגוסטין לסאוסה שם למועדון הקטן מטרה להגיע אל הליגה הראשונה ויהי מה. זה לקח מספר שנים ומספר מאמנים, אך הוא הצליח לעשות זאת עבור המועדון לבסוף. זה התחיל עם לואיס טבננט האנדלוסי שאימן את הווסקנסס בעונת 14-15 והחזיר אותם לסגונדה, המשיך עם חואן אנקלה שסיים את עונת 15-16 במקום הגבוה ביותר בהיסטוריה שלה, מקום 6. אחרי כן הגיע רובי שעשה את הבלתי אפשרי והעלה את ווסקה ליגה, רגע לפני שעזב אותה והוא מאמנה הנוכחי של אספניול. אותו החליף לא אחר מאשר לאו פרנקו, שוער העבר הארגנטינאי שאוהדים צעירים שהצטרפו בגל הפפ-טים יזכרו ממנו רגעים די רעים במדי אתלטיקו מדריד, אך לאו פרנקו החל לשחק עוד באמצע שנות ה-90 ועבר עונות לא רעות בכלל עם מיורקה כשהיה בשיאו. לאו פרנקו פרש בווסקה ונכלל בצוות המקצועי, כעת הוא לוקח את המושכות.

ווסקה התקרבה בעונת 16-17 לליגה הראשונה עד כדי כאב וקשה היה כאבה כשסיימה במקום ה-6 והלכה לשלב הפלייאוף בו פגשה את חטאפה. ווסקה הציגה הירואיות גדולה כשבביתה חזרה מפיגור 2-0 ל-2-2 ברבע השעה האחרונה מול האסולונס עם שער בדקה ה-94, אבל הגומלין כבר היה סיפור אחר ובו חטאפה ניצחה 3-0 ושברה לאראגונסים את הלב. בעונה שעברה, ווסקה הבשלה הצליחה לסיים במקום השני בזכות ניצחונות נהדרים על ויאדוליד, ראיו (שסיימה ראשונה) וגם ניצחון בדרבי על סראגוסה. היא סיימה עם קוצ’ו הרננדס הקולומביאני וגונסאלו מלרו כמלכי שעריה עם 16 כל אחד.

ווסקה פתחה את העונה בהצלחה יתרה. היא יצאה ראשית למשחק חוץ קשה מאוד אצל אייבאר ובו ניצחה 2-1 משערים של הקיצוני אלכס גייאר. במחזור השני הוציאה גם 2-2 דרמטי מהסאן ממס אחרי שפיגרה 2-0 (!). חורחה מיראמון צימק ל-2-1 20 דקות לסיום, אסקייל אוילה החלוץ שנכנס כמחליף השווה בתוספת הזמן.

הנה ההרכב שלאו פרנקו מריץ בשני המחזורים האחרונים, ושבייסיקלי הביא לווסקה את המקום היקר בליגה הראשונה העונה:

ורנר.

מיראמון, פולידו, אצ’ייטה, לואיסיניו.

מלרו, גייאר (גרלר), גומס (פריירו), מוסטו.

קוצ’ו, לונגו (אוילה).

במפגשי העבר:

ווסקה הקטנה מעולם לא הייתה בליגה הראשונה וזה יהיה מפגשנו הראשון מולם בליגה אי פעם מאז שנוסדה בשנת 1960.

כאמור, היא עשתה דרך ארוכה מאוד להגיע אל הליגה הראשונה סוף סוף אחרי מאבקים ממושכים והערב נראה קבוצה מלוכדת ועקשנית שתנסה להסתכל לבארסה בעיניים. לפני כמה עונות לעומת זאת, בעונת הטריפלט של 14-15, כך בסרטון למעלה הגיבו שחקני ווסקה כשהתבשרו כי יפגשו את בארסה בשלב 32 הגדולות בגביע המלך, המפגש הראשון מול בארסה בכל המסגרות.

בצמד המפגשים הללו בארסה לא ממש התקשתה וניצחה 12-1 בשני המפגשים. הנה המשחק השני שנגמר ב-8-1:

תומר

כשאתה צריך את בארסה היא שם בשבילך ואתה מאושר. כשבארסה צריכה אותך, אז אתה צמא לה יותר מלכל דבר אחר. ואתה מאושר.