לקראת לגאנס

רומא הגיעה לקאמפ נואו די פצועה ובהחלט לא עם כל הכלים שיש לה אבל ממוקדת מטרה, חדה ועם מוטיבציה, רומא נראתה פשוט כקבוצה ש, נו איך קוראים לזה… אין לה מה להפסיד. וכאשר עשור עבר מאז הגיעה לשלב רבע גמר ליגת האלופות כשכעת היא מול בארסה בקאמפ נואו, אפשר להבין כיצד רומא תגיע עם תחושה כזאת מול בארסה שלחלוטין נחשבה כפייבוריטית. הבעיה היא שבארסה לא אוהבת להיות פייבוריטית (ככתוב בתורת הברסלוניסמו: “ותהי בארסה עם הגב אל הקיר לעולם ועד ותשקוט קטלוניה 1000 שנה”) וזה בא לידי ביטוי במשחק שלפרקים היה עייף וחסר מעוף. אך רק לפרקים. שני שערים עצמיים שכבשה רומא יגרמו לנו לראות את המשחק האחרון כסוג של גוליאדה שקרית אולי, אבל זו תהיה הגזמה פרועה. השער העצמי הראשון, לדוגמה, הגיע כתוצאה מדקות ארוכות בהן בארסה לחצה את רומא ולא אפשרה לה לעבור את החצי (קרדיט גדול לאיבן ראקיטיץ’ שקלט לא מעט כדורים חוזרים). כך גם השער השלישי. כן ניכר היה שיש עייפות אצל מספר שחקנים, דבר הגיוני כשזוכרים שבארסה חוזרת מפגרת נבחרת מתישה היישר אל משחק קשה אצל סביליה ומיד לאחר מכן רבע גמר האלופות מול קבוצה שבאה מוכנה ולא מופעלים עליה אותם לחצים. תוסיפו לזה את הקושי המנטלי בלדעת שאתה עומד לשחק הרבה מאוד משחקים במעט מאוד זמן ומעל לכל, הכשירות החלקית של בוסקטס ומסי כשגם אינייסטה זקוק למנוחה. אם בארסה לא הייתה משיגה תוצאה טובה מול רומא (which she did) כנראה שהיו זועקים “תירוצים תירוצים”, אבל בארסה לא התבטלה מול רומא וחכו – יש עוד טוב לפנינו. מילה אחת אחרונה של ביקורת לארנסטו ואלוורדה שכן עשה נכון כשהוציא את בוסקטס הלא לחלוטין כשיר, אך לא הגיב טוב מספיק לסיטואציה בה אין בוסקטס על הדשא והשער המצמק של רומא היה סופר צפוי. שוב ההגנה לא יודעת איך להגיב כשאין את אימפריית התמנון מאחוריה, שוב פאוליניו במקום דמבלה במילים אחרות. ועדיין, עם 4-1 בבית אפשר להישאר רגועים ולחשוב על לחזור לפורמה טובה. שבים לליגה.

בתאריך ה-22.4.1979 הפסידה ריאל סוסיידאד בחוץ לראסינג סנטאנדר. במחזור הבא, שבוע לאחר מכן (29.4.1979), ניצחה סוסיידאד את ולנסיה 1-0 ולא הפסידה שוב בליגה עד תאריך ה-11.5.1980, יותר משנה לאחר מכן. ההפסד הגיע מחזור לסיום הליגה ונחשו איפה? ברמון סאנצ’ס פיחואן של סביליה (!!!) שניצחה 2-1 כשנותרו 7 דקות לסיום, סיימה את השיא המטורף של הבאסקים אך מעבר לזה – גרמה לה בכך לאבד את המקום הראשון לריאל מדריד ובמחזור הבא והאחרון גם את האליפות. אז הסיטואציה העונה בליגה איננה דרמטית כמו אז, אך בארסה תארח במחזור הקרוב את לגאנס ובלי עין הרע תוכל לעשות היסטוריה (היא כבר עשתה) אם לא תפסיד וכך תשמור על מאזן של 38 משחקים ללא הפסד בליגה. המשחק הבא הוא מול ולנסיה בבית.

כזכור, הדרבי של מדריד יתקיים ביום ראשון בברנב(ל)או. אתלטיקו תעדיף למות מאשר להפסיד לאחותה ולקרבה אל סגנות הליגה והיא מגיעה לאחר 2-0 קליל על ספורטינג ליסבון ברבע גמר הליגה האירופית כשהגומלין בחוץ בשבוע הבא. היא מגיעה אמנם ללא פליפה לואיס, חימנס ו-ורסאליקו, אבל עדיין תגיע להילחם. ריאל מדריד באופוריה אחרי 3-0 בטורינו על יובנטוס ובסגל די מלא היא כן תבוא לנצח בדרבי, גם כי היא יכולה אך גם משום שולנסיה הרביעית רחוקה נקודה ממנה ותוכל לעקוף אותה בכל מקרה של איבוד נקודות. מה שבטוח, אנחנו רק נרוויח מזה, שבו ותהנו ממשחק מותח.

אי אפשר לגשת למאני הטיים בלי כשירות טובה דיה של מסי ובוסקטס. חד וחלק. השניים היו להבדל עצום מול רומא כמובן וזה עוד בכשירות חלקית. אם לא ינוחו ויתאוששו, זה לא יספיק בהמשך. בהקשר לכך, סרג’י בוסקטס לא נכנס לסגל שיארח את לגאנס הערב, כמו גם וידאל ומינה ששוב נותרים בחוץ. מסי כן נכלל אך אולי יסופסל בעוד שדניס סוארס ממשיך להיות חלק מרשימת הסגל ואולי כאמור גם יקבל דקות.

מה שלומך לגאנס?

~ טירוף אחרי ניצחון היסטורי של לגאנס בברנבאו בגביע, רגע שלא המשיך הלאה אל הגמר אמנם ~

על פניו נראה כי העונה של הפפינרוס כמעט סגורה וחתומה, 8 מחזורים לסיום. אמנם לקבוצה הצנועה ממדריד רק 2 ניצחונות מאז ינואר, אך סיבוב ראשון סביר פלוס בו צברה לא מעט נקודות עם ניצחון על אספניול, בילבאו, ויאריאל וסוסיידאד בין השאר, השאיר את לגאנס במצב מספיק טוב לקראת הישורת האחרונה של קרבות התחתית והיא כעת במקום ה-14, 13 נק’ מרחק מן הקו האדום. עם זאת, לגאנס יודעת כי היא צפויה לאבד עוד נקודות עת היא ניצבת בפני 8 משחקים אחרונים כשרובם מפגשים קשים מאוד – מול בארסה (כעת), מדריד, ויאריאל וסוסיידאד בחוץ (!) כשגם בבית יש לה משחקים קשים נגד בטיס וסלטה, כמו גם לבאנטה ודפור מהתחתית שיבואו להילחם על חייהן.

השיא שלגאנס תתגאה בו יהיה הדחתה של ריאל מדריד ברבע גמר גביע המלך. דווקא אחרי הפסד ביתי דחוק מול שער של אסנסיו בדקה ה-90, לגאנס הגיעה לגומלין עם תחושה שאין מה להפסיד כמובן, אך מול מדריד שאננה כפליים מהמפגש הראשון. אראסו כבש את הראשון ולמרות שוויון של בנזמה, נראו שמפיין כבש שער חלומי זמן קצר לאחר מכן שלבסוף הדיח את הבלאנקוס והוציא אותם מתמונת הגביע. בחצי הגמר הודחה לגאנס מול סביליה קצת יותר ערנית, אבל האחות הקטנה ממדריד הותירה את חותמה.

ב-5 המחזורים האחרונים בליגה הפסידה אצל אתלטיקו, אצל בילבאו ובבית לולנסיה בעוד שניצחה את מלאגה ואת סביליה בבית. כאמור, מבחינת התוצאות חניכיו של אסייר גריטאנו, שמוביל את הפפינרוס כבר 5 שנים, לא מצליחים להתייצב. עם זאת, ההבדל בין לגאנס לבין הדומות במיקום שלה בטבלה הוא שמשחק ההגנה המסודר שהיא יודעת להעמיד גורם לה לספוג 36 שערים בלבד, כמויות כמעט זהות לאלה של ריאל מדריד, ולנסיה, ויאריאל ובטח פחות מאשר סביליה ובטיס המשוגעות. גם מול בארסה מוקדם יותר העונה בארסה התקשתה ורק מטעות שוער כבשה את הראשון. כמו כן, לא די בכך שההגנה של לגאנס בסך הכל עושה את עבודתה, למי שלא שם לב – איבן ‘פיצ’ו’ קווייאר, שוערה הספרדי הותיק של הפפינרוס, הוא השלישי אחרי טר שטגן ואובלק בטבלת השערים הנקיים העונה עם 12 משחקים שזהו הישג אדיר לכל הדעות וגבוה ב-3 משחקים מאדאן, ריקו ובונו. פיצ’ו ממוקם גם מקום חמישי בטבלת ההצלות העונה עם 83 הצלות.

לסיכום: לגאנס היא קבוצה לוחצת ולא קלה בכלל לפיצוח. אם תראה שבארסה עולה ללא מסי, גם תרגיש נוח יותר אם לא יהיו מולה כלים התקפיים. זהו משחק להציב בו את דמבלה וקוטיניו בכדי לנסות ולפתוח את המשחק, אולי אפילו לתת לדני סוארס הזדמנות שהוא אכן הרוויח בדקות האחרונות שקיבל, לנסות להרוויח את מקומו בחזרה. מצד שני, ללא בוסקטס, צריך להיזהר מלהציב את איבן ראקיטיץ’ לבדו בקישור האחורי וכאן הפתרונות שוב לואלוורדה.

הנה ההרכב שפתח מול ולנסיה: קווייאר; סלדואה, בוסטינסה, מוניוז (בוויו), סיובאס, ריקו; גבריאל (נראנז’ו), פרס; עומר (אל זהאר), אראסו; אמרבאט.

לגאנס יחסרו למשחק של בארסה כמובן את אלכסנדר שימנובסקי שאת העונה הזו כבר סיים מזמן ואת הקשר הסרבי דארקו ברסנאץ’.

היסטוריית המפגשים

זוהי עונתה השניה בלבד בליגה של לגאנס והפעם השניה בהיסטוריה בה תגיע להילחם בקאמפ נואו. בבוטארקה של הפפינרוס כבר שיחקנו פעמיים, בעונה שעברה היה זה במחזור ה-4 ובארסה הביסה את לגאנס 5-1 בקלילות (צמד של מסי, סוארס, ניימאר וראפיניה הוסיפו) ומוקדם יותר העונה בארסה ניצחה גם 3-0 (צמד של לואיס סוארס, אחד של פאוליניו).

https://www.youtube.com/watch?v=u-Nj4q3_lGY

בפברואר של עונה שעברה, אירחה בארסה את לגאנס למשחק ראשון והיסטורי בקאמפ נואו. אחרי מאניטה בבוטארקה, לגאנס הגיעה זהירה הרבה יותר והקשיתה עלינו מאוד. מסי כבש שער מהיר מאוד אבל לגאנס החלה ללחוץ, ניצלה את השאננות הברסאית בשביל להגיע להרבה מאוד מצבים שטר שטגן עצר עם יום אדיר בשער. לבסוף היא גם השיגה את השוויון 20 דקות לסיום משער של אונאי לופס, אך איבדה אותו עם פנדל דרמטי שניימאר סחט בדקה ה-90 ושמסי כבש. 2-1 בסיום. זו הייתה תקופה נהדרת בליגה ובכלל אך המעידות לא איחרו לשוב ולגמור לנו את העונה.

תומר

כשאתה צריך את בארסה היא שם בשבילך ואתה מאושר. כשבארסה צריכה אותך, אז אתה צמא לה יותר מלכל דבר אחר. ואתה מאושר.