לקראת סביליה בחוץ

~ המבט הריקני הזה לאופק, חוסר התזוזה – תגידו שאין דמיון… המיסטר חייב לעשות חושבים ~

אז ההבדל בין ארסנטו ואלוורדה ל… דיוויד פאדי, הוא שלבאסקי יש הרבה על הראש בעוד שלפאדי אין ממש (חוץ מענייני קבוצת ההוקי שלו). אנחנו מתקרבים למאני טיים שבמאני טיים וואלוורדה צריך יותר מתמיד לנהל את הרוטציות למשחקים בעדינות מירבית, היות וחלקים קריטיים בסגל, מסי בראשם, מעט עייפים וכאובים ו-וירוס פיפ”א תורם למצב בהחלט. פיקה ואינייסטה, אחד עם כאבים ממושכים ואחד שאיננו ילד ועדיין הקדים לחזור מפציעה מדאיגה קמעה, ממשיכים להיטחן בין הנבחרת למועדון ולא רואים יותר מדי מנוחה; ליאו מסי חש כאבים ולא לקח בכלל חלק בצמד משחקי הידידות (אמן עשה להם תרגיל. כנראה שלא); סרג’י בוסקטס עדיין בספק לרומא ומעולם לא היה סיכוי שבכלל ישותף במשחק הקשה הקרוב. אנו כן מקבלים אלינו בחזרה את לואיס סוארס שחזר מהשעיה ואת נלסון סמדו הכשיר (אם כי זה לא אמור להשפיע, סרג’י רוברטו לא זומן למשחקי הנבחרת, התאמן רגיל וכשיר לחלוטין). כאן בדיוק נמצאת ההזדמנות לבחון את כשירותה של הקבוצה בישורת האחרונה של העונה.

זה המצב מבחינת כשירות הסגל, דבר שעל כך, נקודתית, יכולה לעמוד עונה שלמה. אמנם בארסה הוכיחה העונה שלא כל חלק בפאזל מוכרח להתקיים בשביל לקבל את התוצאה שרצינו (ותודה למאמן הנהדר שלנו על כך), אבל במאני טיים זה רצוי. אם ניכנס לפרופורציות, הרי שאנו יוצאים כעת אל משחק חוץ קשה מאוד, תמיד קשה מאוד, מול סביליה ברמון סאנצ’ס פיחואן, אך במקביל אתלטיקו מדריד שעדיין נמצאת 7 נק’ מתחתינו תארח את לה קורוניה למשחק שהיא אמורה לנצח. אם בארסה תוציא תוצאה טובה מול הנרביוננסס, תוכל על אחת כמה וכמה להימרח על איזו ספה תאורטית כמו כולנו וליהנות מהדרבי של מדריד ממש במחזור הבא.

כמו כן, בלי לנחס יותר מדי, בארסה עומדת כבר על 36 משחקי ליגה ללא הפסד. אם נעבור בשלום את ה-RSP טפו טפו, תישאר לנו לגאנס בבית בשביל להשוות את השיא הספרדי של סוסיידאד ו-ולנסיה בבית בשביל, טפו טפו (!!!) לשבור אותו. את שיא המועדון שברנו כבר מזמן.

בסגל שיוצא לאנדלוסיה מסי כן נכלל אך בהתחשב במצב הליגה הדי נוח כרגע, במשחק הגדול נגד רומא בעוד כמה ימים וכן בעובדה שיש לנו קוטיניו ודמבלה בסגל שיכולים להשפיע, אולי הוא בכל זאת ינוח – אפילו יעלה מהספסל אם צריך – אך חשוב להיזהר על הילד. כמו כן אל הסגל שבים דניס סוארס מהפריזר וסמדו מפציעה, בעוד שג’רי מינה (כרגיל) ואלייש וידאל נותרים בחוץ. כמובן שגם לוקה דין ובוסקטס לא נכללו בסוף – בהצלחה לראקי!

מחר המפגש הקשה אצל סביליה ובעוד כמה ימים רומא בקאמפ נואו. סוג של חזרה גנרלית מול סביליה של וינצ’נזו מונטלה, האקס המיתולוגי של רומא (שגם כבש מולנו לפני 16 שנים). ויסקה בארסה! ושיהיה לנו חג פסח שמח.

מה שלום סביליה?

~ מדיחה את מוריניו; מה נסגר עם סביליה של העונה? ~

סביליה של העונה היא קבוצה נהדרת, קבוצה מאכזבת, קבוצה לוחמת, קבוצה מתפוררת, הגנה טובה, רעועה, תוקפת, מפספסת, פשוט חוסר יציבות מוחלט שזועק לתחום הפסיכיאטריה להתערב. הרי מה עוד תוכלו להגיד על קבוצה שחוטפת העונה 5 מאניטות (4 בליגה, 1 באלופות) אבל מגיעה לגמר גביע המלך; חוטפת בליגה שער אחד פחות (!!!) ממלאגה החלשה נועלת הטבלה אבל מדיחה את מנצ’סטר יונייטד העקשנית של ז’וזה מוריניו בשמינית גמר ליגת האלופות; קבוצה ששוערה, סחריו ריקו, בסך הכל מקום רביעי בטבלת השערים הנקיים העונה בליגה אבל… טוב הבנתם את הנקודה. אז באמת, מה תגידו?

כשפגשנו את סביליה מוקדם יותר העונה באוקטובר היא כבר הפסידה 3 משחקים. מאז עברה לא מעט משברים ובשיאו של אחד מהם, ניצחה משחק אחד בלבד בין דצמבר לפברואר. סביליה גם נפלה בכל משחק גדול אליו ניגשה בליגה כשהפסידה בקאמפ נואו, הובסה 5-0 בברנבאו, 5-2 בביתה מול אתלטיקו ו-2-0 במטרופוליטאנו, 4-0 במסטאייה ו-2-0 בסיבוב השני בבית נגד העטלפים. כמו כן היא גם הובסה 5-3 בדרבי הסביליאני בביתה (!) מול בטיס וחטפה עוד חמישייה באיפורואה של אייבאר.

הבעיה בסביליה מתחילה במחסור המשווע בטקטיקה של מונטלה. סביליה יכולה להיות קבוצה לוחצת אך לא לאורך זמן. היא יכולה להיות קבוצה מסודרת הגנתית אך לא לאורך זמן. סף השבירה שלה נמוך מאוד מנטלית וסף הנאיביות עוד יותר. צמד הבלמים לאנגלה ומרקאדו אינם טובים מספיק במרכז ההגנה לאחר עזיבתו של ראמי (שגם הוא לא היה חף מטעויות) ופציעתיו של קיאר, חסוס נאבאס שחזר העונה הוסט לעמדת המגן הימני עם היעדרותו של סבסטיאן קורצ’יה, אך ידוע שזו לא עמדה טבעית עבור נאבאס וזה לא משפיע לטובה. בינואר הביאה סביליה את המגן הימני המקסיקני, מיגל לאיון, שהגיע בהשאלה מפורטו ועד כה הוא היה ברוטציות עם נאבאס על העמדה. נאבאס עצמו נפצע גם הוא לפני כחודש ולא ברור עדיין מה מצבו. סביליה גם הביאה את גיז’רמה אראנה, מגן שמאלי ברזילאי שהגיע מקורינתיאנס, כמחליף של סרחיו אסקודרו אך זה מיעט לשחק עד כה.

עם עזיבתו של ויטולו, גם החוד לא בשיא תפקודו. וויסאם בן ידר הוא מלך השערים של האנדלוסים עם 19 כיבושים העונה בכל המסגרות, אך שערו האחרון בליגה היה באמצע פברואר והוא איבד לא מעט קרדיט אצל מונטלה. גם אחרי מה שעשה לפני שבועיים נגד היונייטד, לא פתח בן ידר במשחק הליגה האחרון אז סביליה הפסידה ללגאנס. סביליה מסתמכת לא מעט על לואיס מוריאל הקולומביאני לו יש 8 שערים העונה אך גם הוא לא תמיד תופס יום מוצלח. סטטיסטיקות השערים מתחלקות גם בין חואקין קוריאה (7 שערים) ופבלו סראביה שכבר כבש 8 שערים העונה, בישל 10 שערים (מלך הבישולים של הקבוצה) אבל הוא מושעה מהמשחק מחר למזלנו. אלו הם מספרים נאים יחסית שכן מעידים על התקפה פוריה, אבל נקודת האור בסביליה היא כנראה הקישור. סטיבן נ’זונזי, גווידו פיזארו ובעיקר אבר באנגה מחזיקים לסביליה את הקישור ועושים עבודה לא רעה. שיתוף הפעולה בין נ’זונזי לבאנגה ספציפית עושה טוב לקבוצה כאשר הצרפתי ידוע כקשר אחורי עקשן מאוד עם טכניקה נהדרת, הבוסקטס של סביליה אם תרצו (אל תערפו לי את הראש) שמפנה שטחים לבאנגה ומאפשר לו בעצם להיות אחד מהקשרים המובילים העונה כשזה מגיע למסירות מדויקות ונגיעות בכלל, מה גם שהארגנטינאי בישל העונה 5 שערים – לא הכי הרבה בקבוצה, אבל זו עונה טובה של באנגה בסך הכל ובלעדיו הקבוצה הייתה בצרות. כאן בדיוק סביליה רוצה להסתכל על בארסה בגובה העיניים ובידיעה שואלוורדה כנראה יעלה ללא סרג’י בוסקטס ויתכן מאוד שגם ללא אינייסטה. אם יש משחק שבו אנו לא רוצים לאבד את מרכז המגרש – זה המשחק הקרוב.

סביליה היא כעת במקום השישי בליגה ומגיעה אחרי 2 הפסדים רצופים – לולנסיה בבית (2-0) וללגאנס בחוץ (2-1). היא כן ניצחה ב-4 מתוך 5 המחזורים שקדמו להפסדים הללו, אך בכל זאת זוהי עובדה די חמורה שסביליה לא הרכיבה יותר מ-4 ניצחונות רצופים מאז ספטמבר וכך איבוד הנקודות הממוצע והמחפיר שלה מביא לז’ירונה ובטיס מרחק של 2 נקודות ממנה בלבד במאבק להגיע לליגה האירופית וסביליה בסכנה. במחזורים הבאים גם לא תקבל חיים קלים עם משחק בבלאידוס, בבית מול ויאריאל ממנה היא רחוקה 2 נק’ בטבלה, אצל דפור וגם אצל ריאל מדריד.

https://www.youtube.com/watch?v=7WRhEi-uvIc

מי שצפה בסביליה של שלב הבתים בליגת האלופות מובסת 5-1 מרגלי פסרטאק מוסקבה ולמרות הקאמבק ההירואי באנפילד ל-3-3 מ-3-0, יתפלא לראותה מחזיקה מעמד מול היונייטד ברמון סאנצ’ס פיחואן (והיא עשתה קצת יותר מלהחזיק מעמד במשחק הראשון) ולא סופגת, אפילו בפוקס מוריניואי כזה. Then again, כשכן צופים במשחק הראשון, לא מתפלאים לראות את סביליה ממוקדת וחזקה בגומלין, כמו קבוצה אחרת מזו שראינו במהלך העונה ובטח מול יונייטד מבוקרת שלא ממהרת ליזום. לא ברור האם סביליה תפסה יום “פלוקי” מה שנקרא, היונייטד נרדמה, אולי סביליה היא קבוצה אחרת ממה שחשבנו ואולי היונייטד היא… פחות. כמו שיש בלופים שמתגלים, כך לפעמים גם אמיתות, אבל מה תעשה סביליה נגד באיירן מינכן בשבוע הבא?

לסיכום: 2 נקודות חשובות שכן ישפיעו על המשחק: ראשית, סביליה מגיעה עם חיסורים די משמעותיים למשחק הקרוב: פבלו סראביה, מלך השערים של הקבוצה שגם כבש לא מעט העונה מושעה עקב צהובים; דני קאריצ’ו הבלם, חסוס נאבאס וסבסטיאן קורצ’יה פצועים. נמתין לתמונת הסגל בכדי להיות בטוחים אך מסתמן שבהרכב יעלו: ריקו; לאיון, לאנגלה, מרקאדו, אסקודרו; באנגה, נ’זונזי; בן ידר \ קוריאה, ואסקס, נוליטו; מוריאל. שוב, משחק שיעמוד או יפול על שליטה במרכז המגרש. נשמע מובן מאליו לציין זאת על כל משחק, אבל מול סביליה זה קריטי כפליים. הנקודה השנייה מתחברת לפסקה הקודמת – סדר העדיפויות של סביליה ומונטלה לא ברור. הסיכויים מול היונייטד לא היו גבוהים ומול באיירן של יופ היינקס, הם גם פוחתים. בחזרה בליגה, סביליה בסכנה ממשית של איבוד המקום לליגה אירופית אם תמשיך לאבד נקודות שוב ושוב. השאלה היא מה מונטלה יתעדף. בראיונות נראה שהוא יותר מביע את תסכוליו מחוסר היכולת של הקבוצה להתמודד בשני מפעלים, מאשר להתגאות בהישג של הסביליסטאס באירופה.

שיהיה לנו בהצלחה, מה שבטוח, כנראה שלא יהיה דבר אחר צפוי.

היסטוריית המפגשים:

~ דייגו מראדונה במדי סביליה לצד קומאן וסטויצ’קוב, משחקו היחידי בקריירה נגד האקסית בארסה, ינואר 1993 ~

המשחק הקרוב יהיה המפגש ה-74 בין שתי הקבוצות בפיחואן וה-148 בליגה ו… סביליה תתגאה במאזן הבית המדהים שלה נגד בארסה העומד על 30 ניצחונות שלה לעומת 23 ניצחונות של בארסה ו-20 תוצאות תיקו.

~ סביליה עם קמפנאל עושה היסטוריה מול בארסה, עונת 40-41 ~

– 4 העונות הראשונות של סביליה בליגה, קרי 4 המשחקים הראשונים של סביליה בביתה, אז האסטדיו דה נרביון, הסתיימו כולם בניצחון על בארסה. לזמן קצר זה גם היה שיא ניצחונות ביתיים עלינו. המשחק הראשון של סביליה מול בארסה בביתה הגיע בינואר של עונת 34-35, עונת הבכורה של האנדלוסים, והוא נגמר בניצחון 3-1 של המקומיים משלושער של אגדה סביליאנית: גיז’רמו גונסאלס דל ריו גרסיה, העונה לכינוי ‘קמפנאל’ – איש שבארסה תחטוף ממנו עוד הרבה.

– קמפנאל שהוא אמנם אסטורי ולא אנדלוסי, שיחק בסביליה 17 שנים והוא מלך השערים של סביליה בכל הזמנים. מול בארסה יש לו הישג סופר נדיר של 21 שערים ב-16 משחקים, מספר שרונאלדו, ראול ודי סטפאנו לא הגיעו אליו במדי ריאל מדריד ויותר מכך, אמנם צריך סקירה נרחבת בשביל להוכיח שהוא כבש את מספר השערים הרב ביותר מול בארסה בקריירה אך עד כה, מבין השמות הללו ושמות כמו תלמו סארה, הוגו סאנצ’ס או אדמונדו סוארס הוא המוביל. מה שעוד שונה הוא שאף לא אחד מאלו הקודמים כבש מעל לצמד מול בארסה בעוד שקמפנאל מחזיק בשלושה שלושערים (אחד בגביע) וחמישייה אחת (!) מולנו. איפה החמישייה הגיעה? ובכן, זה מביא אותנו ל-29.9, עונת 40-41. רצף הניצחונות 4 הניצחונות של סביליה הנ”ל הגיע לשיא בנצחון הגדול ביותר של סביליה על בארסה בבית ובכלל, כמו כן זו גם בהחלט אחת התבוסות הקשות ביותר שחטפנו בחוץ אי פעם. היה זה בסיבוב הראשון בעונה זו, בארסה יצאה לנרביון של הנרביוננסס והובסה בתוצאה 11-1 (!!!) שבה בלטה חמישייה של אותו קמפנאל. אגב, זהו גם מן הסתם המשחק עם הכי הרבה כיבושים בין השתיים. קמפנאל שיחק עד עונת 45-46 אז סיים קריירה גדולה בקבוצתו בצורה הכי מתוקה שיש, עם האליפות הראשונה והאחרונה עד היום של סביליה בספרד, אז בגיל 33 מעט מאוד לשחק וכבש שני שערים בלבד, אחד מהם הוא שער שוויון קריטי בצ’מרטין של ריאל מדריד.

– הניצחון הראשון של בארסה אצל סביליה הגיע בתום רצף ההפסדים אצלה שהחל כאמור ממש מכניסתה של סביליה לליגה. היה זה בעונת 41-42, בארסה הגיעה אל הנרביון עם התבוסה מהעונה הקודמת שמהדהדת היטב. בארסה ניצחה 2-1 משערים של מריו מרטין וחוסה בראבו במחזור ה-11, דווקא בעונה איומה שבה בארסה כמעט וירדה ליגה.

– לסביליה היו למעשה 5 ניצחונות ב-6 המשחקים הראשונים שלה מול בארסה בביתה ובמהלך שנות ה-40 בארסה השיגה רק עוד 2 ניצחונות בלבד אצל האנדלוסים. אחד מהם הוא 3-2 נהדר מעונת האליפות של סביליה, 45-46, בארסה ניצחה 3-2 (בראבו עם צמד, אסקולה עם אחד) והתקרבה לאליפות דווקא בנרביון. במחזור האחרון פגשה את סביליה בלס קורטס למשחק האליפות וסיימה רק ב-1-1, השאר היסטוריה. בכל מקרה, 4 שנים לאחר מכן, עם סוף שנות ה-50, סביליה תקבע את שיא הניצחונות הביתיים שלה על בארסה, העומד על 5 נצחונות רצופים מעונת 49-50 ועד עונת 54-55, בעונות אלו כבשה מול בארסה חמישייה, 2 רביעיות ו-2 שלישיות. אומללות לשמה. רצף זה נשבר עם ניצחון 2-0 בדצמבר 54′.

~ לדיסלאב קובאלה נגד סביליה, שנות החמישים ~

– עד סוף שנות ה-50, בארסה לא ניצחה יותר יותר ממשחק אחד רצוף אצל סביליה והיו לה 4 ניצחונות חוץ בלבד. רצף הניצחונות הראשון (ולא האחרון) על סביליה הגיע באותן שנים, אז כבר ברמון סאנצ’ס פיחואן אשר החליף את הנרביון. בינואר של עונת 57-58 ניצחה בארסה את סביליה 2-1, עונה לאחר מכן בביקור בכורה בפיחואן שוב ניצחה בארסה והפעם 2-0. היא הוסיפה עוד 3-0 ו-1-0 וכך לראשונה בארסה שברה את המבצר האנדלוסי לכמה שנים, עם סוארס וקובאלה בשורותיה. בארסה המשיכה להתקשות אצל סביליה באופן תמידי אך המאזן בין השתיים כן נראה אחרת. בשנות ה-60 שוב חזרה להתבצר מול בארסה ובמשך 5 עונות לא הפסידה אך לאחר מכן, גם עם גיז’רמו קמפנאל השני (בנו) בשורותיה, נחלשו הסביליסטס וירדו מספר פעמים ליגה. סביליה תמיד הייתה חזקה אך מאז שנות ה-50 לא סיימה כסגנית הליגה ולהוציא את עונת 06-07, לא הצליחה יותר מלגרד את הצמרת.

– בעונת 76-77, נובמבר 76′ ליתר דיוק, אירחה סביליה את בארסה והפסידה 1-0 משער של טרזן מיגלי, רבע שעה לסיום. מאותו תאריך ועד לתאריך ה-24 לנובמבר 1990, 14 שנים, 13 עונות ו-13 משחקים, לא ניצחה בארסה ברמון סאנצ’ס פיחואן. זהו רצף המשחקים הארוך ביותר של סביליה בביתה מולנו מבלי להפסיד כמובן עד היום. בנוסף, הידעתם? ברצף הזה הפסדנו 4 פעמים ויצאנו בתיקו 8 פעמים – 6 מתוצאות התיקו הללו היו רצופות בין עונת 84-85 ועד עונת 89-90. שיא בפני עצמו של משחקים ללא אף מנצחת. בכל מקרה, הרצף נגמר כאמור בנובמבר 90′ עם ניצחון 1-0 קטן גדול אצל סביליה מרגלי הקפטן אלשנקו, 10 דקות לסיום.

– הניצחון של אלשנקו שסיים רצף כישלונות מזעזע אצל האנדלוסים היה הניצחון היחיד של הדרים טים של קרויף על סביליה בחוץ. ה-RSP לא חייך אל בארסה בשנות ה-90, הדרים טים הפסידו פעמיים ברביעיות ובשאר המקרים יצאו רק בתיקו. רביעייה אחת ניתן לראות למעלה. מלבד הניצחון בעונת 91′, בארסה ניצחה פעם אחת נוספת בעונת 95-96, 1-0 קטן משער מאוחר של לואיס אנריקה. מה שכן, ועל זה דובר בסיקור המשחק בקאמפ נואו, בעונת 94′ בארסה זכתה באליפות עם מאניטה ביתית על סביליה במחזור האחרון של העונה, בזמן שלה קורוניה בעטה בדלי מול ולנסיה. העשור של סביליה נגמרה בירידה נוספת לליגה, הפעם האחרונה בה ירדה לסגונדה למעשה.

– בתחילת המילניום חזרה סביליה אל הליגה וניסתה להתייצב במשך מספר עונות. גם כשהתייצבה, לא יכלה מול בארסה של רייקארד ורונאלדיניו. הנצחון הכי גדול של בארסה בפיחואן הגיע ב-29 לינואר בעונת 04-05, בארסה מתקשה מול סביליה של דני אלבס, ראמוס, אדריאנו ובטיסטה אך משהסכר נפתח, היא מנצחת 4-0.  משערים של אטו (אחרי בישול גאוני של רוני), עצמי (של בטיסטה), רונאלדיניו והאחרון של ג’יולי (מבישול גאוני של צ’אבי). את השיא של סביליה (11-1) לא בטוח שאי פעם תשבור אך בכ”ז.

– בעונת 05-06, עונת הדאבל: ארבעה ימים בלבד לפני הגמר האגדי בפריז נגד ארסנל, בארסה שכבר די שברה את הליגה מגיעה לאנדלוסיה ובהרכב טלאים מפסידה 3-2. למי אכפת.

– בעונת 06-07, סביליה היא מועמדת לגיטימית לתואר והיא מראה זאת לבארסה עם ניצחון 2-1 שהחל דווקא בשער של רונאלדיניו. קרז’אקוב ו… דני אלבס הופכים את התוצאה. את סוף העונה הזו כולם זוכרים.

– בעונת 07-08, בארסה הבינונית רודפת אחר ריאל מדריד ללא תקווה אן כן ראתה תקווה כששער של צ’אבי הוציא תיקו חשוב מאוד (בזמנו) אצל סביליה, 1-1. ברכות לאנדרס פאלופ.

– בעונת 08-09, תענוג של ניצחון בעונת הטריפלט. ה-4-0 שכל כולו אינייסטה בקאמפ נואו היה פנטסטי, אבל מה לגבי הצמד המדהים של מסי קודם לכן? בארסה ב-RSP, סמו אטו בשער אדיר ואופייני לאינסטינקטים החייתיים של מלך האריות, ליאו מסי מפתח את הרומן שלו עם סביליה כאשר הוא כובש את 2 שעריו הראשונים באצטדיונה של סביליה, כל אחד יפה מהאחר. העולם כולו עומד בתדהמה.

– בעונת 09-10, ניצחון קריטי ואדיר בפיחואן. מחזור לסיום כל המשחקים כמובן באותה שעה ומדריד רחוקה נקודה מאיתנו. בארסה עולה למשחק בלי אינייסטה, אבידל, זלאטן ואפילו לא הנרי, אבל יש מסי שכובש באמנות כבר אחרי 5 דקות. בויאן אפילו מוסיף את השני בתום חצי שעה, והכל נראה רגוע. פדרו כובש את השלישי במחצית השניה ופפ כבר בעננים, אבל ההגנה מתרופפת וחוטפת שני שערים מיותרים מה שמשאיר 20 דקות אחרונות מטורפת עת אנחנו גם למדים כי במקביל, מדריד מכסחת את בילבאו. בארסה שומרת על התוצאה, מונעת איזה 2006-07 סיוטי, מנצחת במחזור האחרון את ויאדוליד וזוהי אליפות שניה ברציפות לפפ-טים. לא נורא, סביליה כבר העיפה אותנו באותה עונה בגביע וגם זכתה בו, אז מרוצה היא כן הייתה.

– בעונת 10-11, תיקו בלבד בפיחואן, בויאן כובש ראשון ונאבאס משווה, מסי  לאליפות 3 רצופה זה לא הזיק.

– בעונת 11-12, בארסה מגיעה לפיחואן במחזור ה-28, רחוקה ממדריד המוליכה אך נמצאת ברצף ניצחונות פנטסטי ועם תחושה שכלום לא יעצור אותנו ובטח את מסי של אותה עונה. בארסה ניצחה 2-0 משערים של צ’אבי ומסי והמשיכה להגיע לרצף של 12 ניצחונות ליגה – עד שהפסידה למדריד בקאמפ נואו ורשמית אמרה שלום לאפשרות של אליפות רביעית רצופה.

– בעונת 12-13, בארסה מגיעה לפיחואן במחזור השישי של העונה אחרי פתיחה נהדרת, אך נקלעת לפיגור 2-0 שרק מתחזק במחצית השניה משערים של טרוחובסקי ונגרדו. אבל גם בארסה יודעת לעשות רמונטדות וכאן, רמונטדה פסיכית כאשר ססק מצמק בדקה ה-53 ועד דקה ה-88 היינו עם כלום ביד, אבל אז הגיעו שוב ססק ואז גם דוד וייה שהופעלו על ידי הגדולה של מסי וצ’אבי ובדקה ה-92 זה היה 2-3 אדיר שלנו.

– בעונת 13-14, משחקים בבוץ ובגשם אך מנצחים עם 1-4 אדיר על האנדלוסים שהתחיל דווקא מיתרון של סביליה אך המשיך עם צמד גולסואים של מסי, אחד של אלקסיס ואחד של ססק. איבן ראקיטיץ’ פתח עבור סביליה.

– בעונת הטריפלט של 14-15, בארסה מגיעה לפיחואן 7 מחזורים לסיום ובועטת בדלי דווקא לאחר שהובילה 2-0 משערים של מסי וניימאר ודווקא 2 מחזורים אחרי שהגדילה את הפער ל-4 נק’ ממדריד עם ניצחון בקלאסיקו. 2-2 בסיום.

– בעונת 15-16, מחזור אחד בלבד אחרי הפציעה של מסי נגד לאס פלמאס, בארסה הגיעה לפיחואן עם מוניר במקום ליאו וגם בלי אינייסטה הפצוע. סביליה ניצלה זאת כאשר מייקל קרון דלי ואיבורה העלו את האנדלוסים ליתרון 2-0 ולמרות שניימאר הצליח לצמק בפנדל רבע שעה לסיום וגם לאחר המוני מצבים והחמצות, סביליה מנצחת 2-1. זהו ניצחונה האחרון על בארסה בליגה בפיחואן ובכלל. לפני המשחק הנ”ל סביליה לא ניצחה את בארסה בליגה כאמור ממרץ 2007. הניצחון הזה גם מציין את רצף המשחקים הארוך ביותר ללא הפסד בהיסטוריה של בארסה אצל סביליה, עם 8 משחקים בסך הכל.

https://www.youtube.com/watch?v=nhdwG8sSXE8

– בעונת 16-17, בארסה יוצאת אל הר הגעש באנדלוסיה במחזור ה-11 בלי אינייסטה ופיקה, סביליה בתקופה טובה ורוצה לנצל זאת. טעות של סרג’י רוברטו גם מביאה להם את הראשון מרגלי ויטולו, אבל האלופה לא מוותרת מהר לסביליה של סמפאולי. ניימאר ודניס במהלך נהדר משאירים מרחב לליאו מסי שבממזריות אופיינית כובש בדיוק לאן שסרחיו ריקו לא יגיע, 1-1, בסוף המחצית למזלנו. השני לא איחר להגיע וההגנה הרעועה של סביליה בהחלט הביאה את זה על עצמה, סוארס עושה 2-1. מה שהיה מעניין בעונה שעברה היא שבארסה לא זוכה באליפות למרות ניצחונות כמעט בכל המגרשים הקשים של ספרד כולל בפיחואן, במסטאייה, בקלדרון, ב-RCD של אספניול, בסאן ממס וגם בברנבאו.

ובסך הכל בליגה: מאזן שלילי העומד על 23 ניצחונות, 30 הפסדים ו-20 תוצאות תיקו. מאזן שלילי גם בשערים: 93 כיבושים לעומת 118 ספיגות. עם זאת, מרבית השערים הללו הגיעו בשנות ה-40 וה-50.

וכמובן, אי אפשר בלי להזכיר שסביליה היא הקבוצה האהובה על ליאו מסי מבחינת כיבושים. אם מוקדם יותר הזכרנו 21 שערים של גיז’רמו קמפנאל מול בארסה במדי סביליה, הרי שלדיוס יש 29 שערים מול הסביליאנים – 1 יותר מאתלטיקו מדריד. מי יתן וטפו טפו, יגיע ה-30 בקרוב.

תומר

כשאתה צריך את בארסה היא שם בשבילך ואתה מאושר. כשבארסה צריכה אותך, אז אתה צמא לה יותר מלכל דבר אחר. ואתה מאושר.