פעם נוספת אנו עומדים בפני פגרת נבחרות, והפעם תתארח בקאמפ נואו סביליה שמהמקום החמישי. באמצע השבוע חוותה בארסה מעידה קלה באתונה, וכעת החבורה של ארנסטו ואלוורדה תשאף לחזור לקצב הניצחונות. בליגה, בארסה עדיין לא הפסידה. בבית יש לה מאזן מושלם, והיא תנסה לשמור עליו גם הלילה (21:45, שידור בערוץ ONE) למרות האתגר הלא קטן שסביליה מהווה.

בארסה סובלת ממספר לא קטן של פציעות לאחרונה, אך לפחות הקפטן אנדרס אינייסטה שב לסגל הקבוצה לקראת המשחק. לא ברור כמה זמן הוא יכול לשחק, אך זו בהחלט ידיעה משמחת לאור זה שהקישור שלנו סובל מדלילות משמעותית, עם הפציעות של סרג’י רוברטו ואנדרה גומש במשחק נגד אולימפיאקוס ועם הפציעות ארוכות הטווח של ארדה טוראן וראפיניה. בנוסף להם, גם דמבלה כמובן פצוע, ובאופן מסתורי כמו טוראן, גם אלייש וידאל.

פיקה ואומטיטי סוחבים שניהם 4 כרטיסים צהובים והם בסכנת השעיה כרגע. אני מקווה שאומטיטי, לכל הפחות, יחכה על הספסל הפעם כדי שלא יפספס את המשחק נגד לגאנס לאחר הפגרה. מסצ’ראנו בהחלט יכול למלא את מקומו. בהתקפה, זו תמיד שאלה גדולה מי יצוות עם מסי וסוארס, והאם שוב נראה מערך 4-4-2. לא ברור אם דאולופאו או דניס יפתחו.

המשחק הערב הוא בסימן משחק 600 של מסי, דווקא מול היריבה נגדה הוא הכי אוהב לכבוש – סביליה חטפה ממנו 29 שערים בכל המסגרות. אני באופן עקרוני לא אוהב את המנחוסים האלה, כי בסוף עוד נשמע שהוא נפצע בחימום או משהו כזה. אבל מספיק עיתונים כבר הכינו אינספור סטטיסטיקות לרגל ציון הדרך שעומד לקרות היום, והנה למעלה אחת מהן.

מה שלומך סביליה?

סביליה עברה כמות אדירה של שינויים בקיץ האחרון. זה מתחיל בעמדת המאמן: חורחה סמפאולי הארגנטינאי הלך להציל את המולדת והוא הוחלף על ידי ארגנטינאי אחר, אדוארדו בריסו שאימן את סלטה ויגו ב-3 השנים האחרונות (ואחראי על כמה תוצאות מרשימות שלהם נגדנו, כולל הניצחון 4 – 3 בבליידוס וניצחון 1 – 0 בקאמפ נואו). מונצ’י, המנהל הטכני הפנטסטי, עזב לרומא. הוא האחראי הגדול לרכישות חכמות, מוצלחות והכי חשוב, זולות, של הקבוצה בשנים האחרונות.

הסגל של הקבוצה האנדלוסית חווה גם הוא ריענון רציני. ויסנטה איבורה הקשר האחורי עזב לאנגליה, ויטולו הקיצוני נמכר לאתלטיקו מדריד (שמשאילה אותו ללאס פאלמס בינתיים). קונופליאנקה האוקראיני המוכשר עבר לדורטמונד, וגם עדיל ראמי הבלם הצרפתי עזב למארסיי. לא פחות מארבעה מושאלים חשובים סיימו את הפרק שלהם בסביליה: סמיר נאסרי, סטפן יובטיץ’, לוסיאנו וייטו ומתיאס קרנביטר.

מנגד, סביליה לא התביישה להתחמש בשחקנים חדשים. הקישור עובה על ידי שני ארגנטינאים, הראשון מוכר לנו מאוד – אבר באנגה – והשני קצת פחות – גידו פיסארו. החלוץ הקולומביאני לואיס מוריאל הגיע מספמדוריה בתמורה ל-20 מיליון אירו. נוליטו, שעבר בבארסה ב’ ולא מצא את מקומו בסיטי של פפ, חזר לספרד. חסוס נבאס חזר הביתה אחרי כמה שנים טובות באנגליה. אחרון חביב, סימון קייר הבלם הדני צורף מפנרבחצ’ה.

סביליה, שגם תחת בריסו דוגלת בסגנון משחק התקפי ושליטה במשחק, סובלת מלא מעט חוסר יציבות בינתיים. כעבור 10 מחזורים היא ניצבת במקום ה-5, עם 19 נקודות מ-6 ניצחונות ותיקו, לצד 3 הפסדים. כל 3 ההפסדים קרו בחודש האחרון – במשחקים נגד אתלטיקו מדריד, אתלטיק בילבאו וולנסיה הפנטסטית. הוסיפו לכך תבוסה הזויה של 5 – 1 לספרטק מוסקבה ומובן שמדובר בקבוצה מוכשרת מאוד אך בעייתית.

ב-5 המשחקים האחרונים:

מח’ 3 בליגת האלופות: תבוסת 5 – 1 לספרטק מוסקבה (סימון קייר)
מח’ 9 בליגה: תבוסת 4 – 0 אצל ולנסיה
סיבוב מוקדם של הגביע: ניצחון 3 – 0 על קרטחנה (סרביה, חואקין קוראה, מוריאל)
מח’ 10 בליגה: ניצחון 2 – 1 על לגאנס (בן ידר, סרביה)
מח’ 4 בליגת האלופות: ניצחון 2 – 1 על ספרטק (לנגלה, באנגה)

תקציר המשחק נגד לגאנס:

ההרכב שפתח נגד לגאנס:

סוריה
קורצ’יה, קייר, לנגלה, אסקודרו
קרון-דלי, אנזוני, פיסארו
סרביה, בן ידר, קוראה

במחזור האחרון התמודדה סביליה נגד לגאנס, שעד המשחק הזה ספגה רק 3 שערים בלבד. היא ניצלה טעות נדירה בהגנה שלה כדי לעלות ליתרון מרגליו של ויסאם בן ידר. למרות שער שוויון בפנדל, סביליה לא נרתעה ופבלו סרביה חורר את הרשת עם פצצה שהעניקה לאנדלוסים יתרון. סביליה הייתה גם קרובה לשער השלישי עם משקוף של נוליטו, שעלה כמחליף. היא שמרה על היתרון עד סוף המשחק והשיגה ניצחון ליגה שישי העונה.

תקציר הניצחון על ספרטק:

https://www.youtube.com/watch?v=hzDhzr_Xr-Q

ההרכב שפתח נגד ספרטק:

ריקו
מרקדו, קייר, לנגלה, אסקודרו
אנזונזי, פיסארו
סרביה, באנגה, נוליטו
בן ידר

התבוסה ברוסיה הייתה די מפתיעה. סביליה בעצמה הייתה קרובה לעלות ליתרון 2 – 1 ביותר מהזדמנות אחת, וברגע שספגה את השער השני נראה שהיא התפרקה לגמרי. במשחק השני בין הקבוצות זה היה סיפור אחר לגמרי. לנגלה, הבלם הצרפתי הצעיר, כבש שער נגיחה מהרמת קרן של באנגה. במחצית השנייה, אותו באנגה כבש שער יפהפה עם בעיטה שמאלית מחוץ לרחבה. ספרטק צימקה לאחר מכן, אך שם זה נגמר.

סביליה טסה לברצלונה עם מספר חיסורים. גבריאל מרקדו המגן הימני נפצע במשחק נגד ספרטק, במקומו צפויה לפתוח קורצ’יה. חואקין קוראה סובל מפציעה בירך וייעדר מהמשחק, מה שמגדיל משמעותית את הסיכוי של נוליטו לפתוח בהרכב. ניקו פארחה ודניאל קאריסו פצועים כבר יותר מחודש וגם נגדנו לא ישחקו.

סביליה ככל הנראה תמשיך לפתוח עם לנגלה וקייר במרכז ההגנה, כשמלפניהם בקישור נראה את באנגה, אנזוני ופיסארו, יהיה הסידור אשר יהיה. פבלו סרביה, שהבקיע שער יפה נגד לגאנס ונמצא בכושר טוב, ככל הנראה יפתח באגף המקביל לנוליטו, כשביניהם ימשיך לשחק בן ידר, אם כי לא נופתע אם מוריאל יקבל את ההזדמנות שלו..

היסטוריה

תודה לתומר על החלק הזה!

~ התסכול על פניו של חאבי ואראס… מה הוא יכל כבר לעשות נגד המכונה הזאת? ~

82 שנים של מפגשים בליגה מול הרוחיבלאנקוס. 82 שנים ובהם 74 מפגשי ליגה מרתקים ומלאי שערים, כשביותר ממחצית מהם 2 הקבוצות כובשות וכאשר רק ב-4 מהם, אף אחת מהקבוצות לא כבשה. הערב סביליה תגיע לביתה של בארסה (אם זה בלס קורטס או בקאמפ נואו) בפעם ה-75, אנחנו מבחינתנו ננסה להמשיך את היסטוריית הניצחונות הבלתי מעורערת שלנו בבית מול סביליה בה ניצחנו 57 פעמים, יצאנו בשוויון 11 פעמים והפסדנו 6 פעמים בלבד.

~ העיר סביליה חוגגת הצלחה בשנת 1935 ~

– אז בארסה הפסידה לסביליה בביתה 6 פעמים לאורך כל ההיסטוריה, אך האם ידעתם שהראשונה משש הפעמים הללו הייתה למעשה במפגש הליגה הראשון של השתיים בברצלונה? ויותר מזה: מועדון הכדורגל של סביליה הוא מהותיקים בספרד והוקם בסוף המאה ה-19 כמו מועדונים ותיקים רבים אחרים, אבל רק בשנות ה-30 עלתה סביליה לליגה הראשונה בספרד ושיחקה לראשונה בליגה הבכירה באותה עונה, עונת 34-35. בארסה שכבר הייתה מעוטרת בגביע או שניים באותם השנים פגשה בעולה החדשה ראשית בסביליה והפסידה 3-1. הייתה זו הפתעה גמורה, אבל במחזור ה-19, אחד לפני האחרון, אירחה בארסה את סביליה שוב ולמרות שלא הייתה ממש חלק ממאבק האליפות, חיפשה בארסה להחזיר את הכבוד האבוד. היא אף עלתה ליתרון 2-0 בתוך חצי שעה משערים של ונטולרה וחוסה אסקולה, אבל סביליה התחילה את הקאמבק בסוף המחצית עם שער של קורטון, השוותה ל-2-2 חצי שעה לסיום משער של קמפנאל ורבע שעה לסיום השלימה רמונטדה היסטוריה לראשונה בעיר ברצלונה במסגרת הליגה, עם שער נוסף של קורטון ו-3-2 בסיום. ההצלחה מצאה היטב את סביליה באותה עונה, אבל התמונה שאתם רואים למעלה היא למעשה תמונה של ריאל בטיס שלקחה אליפות באותה העונה (עבדתי עליכם מה שנקרא). סביליה עצמה תאלץ לחכות עוד 12 שנים מאותה העונה לאליפות שלה.

– סביליה המשיכה לעוד עונה בליגה הבכירה, 35-36 ובה הפסידה בלס קורטס לבארסה 4-1. באותה עונה ירדה בפעם הראשונה בהיסטוריה שלה ליגה ובילתה 3 עונות בסגונדה. מה שמעניין הוא שלעונת 39-40 חזרה סביליה ובפעם השניה בהיסטוריה ניצחה את בארסה בחוץ. הפעם עלתה ליתרון משער של פפייו, בארסה איזנה זמנית משער של מירנדה ושער הניצחון היה שייך לסביליה 20 דקות לסיום ומי כבש? שוב קמפנאל ש-6 שנים קודם לכן כבש ברמונטדה הגדולה של סביליה. אם כן, ב-3 הביקורים הראשונים של סביליה בברצלונה, ניצחה הקבוצה החצופה וה-אז- קטנה, לא פחות מפעמיים. מקווה שהיא נהנתה מצמד הניצחונות ההיסטוריים הללו, כי מאותו רגע לא תנצח סביליה בברצלונה במשך 47 שנים.

– למרות שלא ניצחה את בארסה שנים אחר כך, רגע הגאווה הגדול בהיסטוריה הסביליאנית הגיע בתוצאת תיקו. בעונת 45-46, נפגשו בארסה וסביליה בלס קורטס למחזור האחרון של העונה במרץ 46′ כשבארסה הייתה צריכה ניצחון בשביל אליפות שלישית בהיסטוריה ושניה ברציפות. אמנם, אראוחו, שחקן שיעשה לבארסה בעיות במדי סביליה גם בהמשך, כבש לזכות סביליה כבר בדקה השביעית והציב את בארסה בבעיה. חוסה בראבו של בארסה הצליח לאזן חצי שעה לסיום אך לא יותר מזה, ובארסה הפסידה את האליפות לסביליה בהפרש נקודה בלבד.

~ בארסה של ססאר, באזורה וסגרה, עונת 1949-1950 ~

– קופצים ממש טיפה קדימה. בארסה צברה כמה ניצחונות על סביליה, שלישייה, רביעיה ואף 2 שישיות (לאחת מהן נחזור עוד מעט). סביליה עם זאת כבר זכתה באליפות בעונת 45-46 אך מתקשה להתייצב. במפגשים מול בארסה, סביליה הצליחה בהתחלה להוציא נק’ פה ושם כאמור, אך הפערים מתגלים אט אט ובעונת 46-47, לאחר הפסד 5-1 בברצלונה, מתחיל רצף הניצחונות הארוך בהיסטוריה שלנו על סביליה בבית והוא 10 ניצחונות מינואר 1947 ועד נובמבר 1955. במהלך הרצף הזה חוותה סביליה את ההשפלות האיומות ביותר בהיסטוריית המפגשים מולנו כששערים עפו ועפו בגדול לרשת שלה נון-סטופ. בעונת 49-50 בפרט, בארסה הביסה את סביליה 7-0 במחזור הרביעי של אותה עונה. במחצית התוצאה כבר הייתה 4-0 ובארסה הוסיפה עוד 3 בשניה: רביעייה של חוסה סגר, צמד למרקוס אוורלי ואחד של באסורה, אז שחקן יחסית צעיר בן 23 שבילה עם בארסה ורק עם בארסה עד סוף שנות ה-50. בכל מקרה, ניצחון זה הוא הגבוה בהיסטוריית המפגשים שלנו מול סביליה בבית.

~ בארסה של 1952, כבר עם קובאלה (שני משמאל למטה) ~

– שיא הכיבושים למשחק בין בארסה וסביליה הוא 8 שערים והגיע פעמיים בהיסטוריה: במרץ 1942 הביסה בארסה את סביליה בתוצאה הקדושה, והפעם השניה היא בעונת האליפות של 51-52. בארסה וסביליה נפגשו בלס קורטס למשחק מדהים ומטורף שהתחיל ביתרון שני שערים של האורחים ברבע שעה (אראוחו), שוויון ברסאי של מנשון וקובאלה לאחר 10 דקות, חזרה ליתרון של סביליה משער של ארסה אבל ההבדל הפעם הוא כמובן קובאלה, אחד השחקנים המשמעותיים בהיסטוריית המועדון. קובאלה לוקח על עצמו את המשחק, מאזן ל-3-3 ורבע שעה לסיום מעלה ליתרון 4-3. גונזאלבו מסיים את החגיגה בסוף המשחק עם 5-3 וכך זה נגמר. אגב, המאמן של סביליה באותו המשחק ובאותן השנים היה קמפנאל הספרדי, אותו קמפנאל שהוזכר פעמיים למעלה, שנחשב לאגדה בסביליה וכאמור שאינו זר לברצלונה.

– רצף 10 הניצחונות נגמר לו בעונת 56-57 בתוצאת תיקו ביתית אך במשך שנים בארסה פיתחה עוד רצף ועוד רצף ולרוב סביליה נשארה אומללה כשלאורך שנות השישים והשבעים, מחישוב מהיר, חטפה 3 שערים מבארסה בממוצע למשחק.

– עונת 1987-1988 לא הייתה עונה מוצלחת במיוחד לבארסה כאשר סיימה במקום שישי בליגה אך כן זכתה בגביע הספרדי (מול סוסיידאד), כך שכנראה היה זה בלתי נמנע  שזו העונה בה סביליה תשבור בצורת של 47 שנים, מאז פברואר 1940, בהן לא ניצחה בברצלונה. נפגשים בקאמפ נואו הפעם רק במחזור השני אמנם, ולאחר מחצית מאופסת פבלו בנגוצ’אה סוחט פנדל עבור הרוחיבלנקוס ומעלה את האורחים ליתרון. ברנד שוסטר משווה זמנית, אך צ’ולו (לא הצ’ולו הזה) כובש בדקות הסיום ומנצח את בארסה בקאמפ נואו.

– מאז אותו ניצחון שובר בצורת, בארסה ממשיכה אמנם בדומיננטיות הביתית כלפי האנדלוסים, אבל ממוצע הגוליאדות על סביליה יורד, עדיין קיים אך יורד וסביליה ששנים הייתה בשפל, מראה ניצוצות של קבוצה חזקה בכניסת שנות ה-90. בעונת 89-90 ניצחה סביליה שוב בקאמפ נואו את הדרים טים של קרויף, הניצחון הרביעי בהיסטוריה שלה במקדשנו, והיה זה משחק פנטסטי בו בארסה כבר עלתה ליתרון 3-1 משערים של באקרו בפתיחה, סלינאס ורוברט, אבל סביליה הפכה את התוצאה ל-4-3 בעשר הדקות האחרונות (!!!) עם שערים של פולסטר, קרבחאל ואיגנסיו קונטה. ניצחון גדול של הסביליאנים.

– כולם זוכרים או אמורים לזכור את משחק האליפות הנהדר הזה בקאמפ נואו מול סביליה. היה זה ב-14 למאי, בארסה נלחמת על האליפות במחזור האחרון של העונה כשדפורטיבו לה קורוניה מקדימה אותה ב-2 נק’, שתיהן נלחמות במשחקי בית לא קלים מול סביליה החמישית ו-ולנסיה השישית בהתאמה. המשחק מול סביליה נפתח עם שער של צ’ולו (הפעם באמת צ’ולו) סימאונה כבר בדקה ה-12 מה שהכניס את בארסה לפאניקה גדולה… עד הדקה ה-20, שם סטויצ’קוב המלך החזיר אותנו למשחק עם גולאסו מבישול של לאודרופ. הגאולה עדיין התעכבה כשדאבור שוקר החזיר את האנדלוסים ליתרון בסיום במחצית ושוב בארסה בבעיה, על האף שדפורטיבו עצמה גם היא עדיין לא מצליחה לכבוש מול ולנסיה במקביל. המחצית השניה מתחילה ושוב מא”ל חריסטו סטויצ’קוב מחזיר את בארסה למשחק. המתח גובר וגובר אבל בארסה מחליטה שאת האליפות הרביעית הזו היא לוקחת, בעיקר כי לא היה מה להפסיד בזמן שלה קורוניה עדיין בעמדה שהיא יכולה לנצח במקביל. 20 דקות לסיום רומאריו מעלה את בארסה לראשונה ליתרון וסביליה כבר ללא אוויר. לאודרופ כובש את הרביעי ולבסוף באקרו עם גולאסו אדיר קובע 5-2 בסיום, אך עוד לפני הסיום מגלים האוהדים שדפורטיבו כשלה מלנצח את העטלפים בריאזור ובארסה נשארת ראשונה בטבלה בשוויון נקודות עם לה קורוניה, אך זוכה באליפות בשל צמד המפגשים עם הקבוצה מגליסיה שנגמרה לטובתנו. אליפות מרגשת והיסטורית.

– בעונה הפחות טובה לאחר מכן (94-95) בארסה מפסידה 1-0 לסביליה בפעם החמישית בהיסטוריה משער יחיד של שוקר. מאז משחק זה סביליה הספיקה לסחוט עוד תיקו מבארסה עונה לאחר מכן ולהיות מובסת 4-0 גם, אך היא גם הספיקה לרדת לסגונדה לצמד עונות בסוף שנות ה-90 (ועונה נוספת ב-00-01, אבל לא משנה).

– אגב, בהיסטוריית המפגשים שלנו בבית מול סביליה, מעולם לא קרה שבארסה לא ניצחה במשך יותר משני משחקי בית ובנוסף, לא קרה עדיין שבארסה הפסידה יותר ממשחק ביתי אחד רצוף מול האנדלוסים.

– זוהי הייתה הפעם האחרונה שסביליה ניצחה בקאמפ נואו עד היום וכמו כן, זהו גם לבטח הניצחון הגבוה ביותר של האנדלוסים עלינו בחוץ. עונת 2002-2003 האומללה, רגע לפני רייקארד והשינוי הגדול. קאסקרו שזכור בעיקר מחטאפה מאוחר יותר כבש את הראשון, מריאנו טואדטלי הוסיף צמד.

– גם בעונה לאחר מכן (03-04) כשלה בארסה מלנצח את סביליה בקאמפ נואו אחרי תיקו 1-1. רייס כבש את הראשון בפנדל והשוויון? עד היום אנחנו צופים שוב ושוב בשער ליגה הבכורה ההמטורף הזה של הגאושו, גולאסו שהפך מזמן להיסטורי.  למי אכפת כבר מאיך נגמר המשחק הזה.

– בעונת 2004/05, 2-0 קריטי למאבק האליפות, ג’יולי כובש ראשון מבישול של צ’אבי ודקו מבשל את השני להנריק לארסון.

– בעונת 2005/06, פרדי קאנוטה כובש ראשון, אטו משווה בשער של הרבה נחישות מי אם לא והגאושו, בעוד גולאסו גדול, כובש ומנצח את המשחק 10 דקות לסיום.

– בעונת 2006/07, אחד הניצחונות האהובים עליי. שוב רונאלדיניו מתעלל באנדלוסים, הפעם כובש בפנדל ושער מדהים נוסף בבעיטה חופשית, אבל על שער המשחק חתום דיוס מסי עם דריבל מטורף בין 3 שחקנים וגולאסו מזווית קשה, השער הראשון של הפרעוש מול האנדלוסים, זעזוע ברחבי העולם… 3-1 בסיום. לעזור לעונה הזו זה לא עזר.

– בעונת 2007/08, שוב מסי ועוד תשמעו זאת הרבה. שער ראשון קילרי ונהדר, השני בפנדל. מדהים לראות שגם בעונות הפחות טובות בלשון המעטה הללו, יש מסי אחד שהעלה לי כל כך הרבה חיוכים על הפנים.

– בעונת הטריפלט הראשונה, דון אנדרס אינייסטה באחד מהמשחקים הגדולים ביותר שלו בקריירה. זה התחיל בגולאסו מדהים שרק שחקן גאון כמוהו יכול לייצר כשהוא רואה את וארארס טיפה מחוץ לשער ושולח כדור בלתי ניתן לעצירה. לאחר מכן עוד 3 בישולים לכל שאר השערים ובכלל, משחק מענג לצפייה ולפנתיאון. אשרינו שזכינו בך דון אנדרס.

– בעונת 2009/10, יהיה משמעותי יותר כנראה לדבר דווקא על המשחק הדרמטי ברמון סאנצ’ס פיחואן, אבל גם בקאמפ נואו זכינו להצגה. ניסיון בישול של פיקה הופך לשער עצמי שפותח את המסכת, השער השני הוא אחד השערים הזכורים של אותה עונה כשצ’אבי מוסר כדור בלתי נתפס לפדרו בין כ-ל ההגנה האנדלוסית ופדרו מוצא עצמו לבד מול פאלופ, 2-0. וכמובן שמאז שיש מסי, אין כמעט משחקים מול סביליה בהם הוא -לא- כובש. צמד של המשיח מבישול של שני המגנים: דני אלבס בראשון ואבידל בשני.

– בעונת הדאבל של 2010/11, בארסה המניטה (מלשון מאניטה) כבר את מדריד, אספניול וסוסיידאד (יש עוד, יש עוד), וגם סביליה נכנסת לרשימה הזו באותה עונה, שבאמת הביאה את הפפ-טים, הפפסטיישן, לשיא היופי בכדורגל, למיצוי אולטימטיבי של היכולות של הקבוצה הזאת והאינטליגנציה העצומה של כל חלקיה, מעטים המקרים בהם תראה משחקים ועד-כדי-כך תהנה מהאיכות בכל מהלך אפשרי שהקבוצה שלך מבצעת. היה מדהים וטוב שהיה. בכל מקרה, הראשון של מסי, השני מגולאסו אדיר של וייה, השלישי של דני אלבס מטעות נוראית בהגנה, הרביעי משער של קלאסי נוסף של מסי, האחרון שייך שוב לוייה במעין רפליקה של הרביעי.

– בעונת 2011/12, הפעם האחרונה בה בארסה לא ניצחה את סביליה בקאמפ נואו, 0-0 מתסכל ועקשני מאוד מול האנדלוסים, בארסה לא מצליחה לנצל את ההזדמנויות וגם כאשר היא מקבלת פנדל (שקשה אף לקרוא לו גבולי) בדקות הסיום, מסי בועט רע וחאבי ואראס הודף. תוצאה זו בין אחרות מאכזבות באותה העונה הביאו לאובדן אליפות ראשון מאז 2008.

– בעונת 2012/13, אלברטו בוטיה אותו ראינו ממש הרגע מול אולימפיאקוס, כובש את הראשון לזכות האנדלוסים, דוד וייה בתקופה פחות טובה כשעתידו בקבוצה לא ברור, כובש את השוויון ולאחר הפסקה של שנה, מסי חוזר לכבוש בקאמפ נואו מול סביליה מבישול של טייו. 2-1 בסיום.

– בעונת 2013/14 השחורה, משחק קשה, מצוין וסופר דרמטי מול סביליה שמתחיל בגול של דני אלבס מבישול של אדריאנו ושער שני של מסי מבישול של החבר החדש ניימאר. סביליה לא מוותרת, קצת לפני מעברו אלינו ראקי במדי סביליה מצמק ל-2-1 וקוקה משווה עם הכניסה לתוספת הזמן ל-2-2. נגמר? לא אם זה תלוי במשיח שדופק דריבל פשוט מטורף על הקו שליד השוער בטו, מנסה לבעוט אך הכדור נהדף ואלקסיס סאנצ’ז איכשהו מכניס שם את הרגל ומשחיל את הכדור פנימה. 3-2 גדול בסיום.

– בעונת הטריפלט השנייה, עבדכם הנאמן היה ונכח בקאמפ נואו בזמן המאניטה ההיסטורית על סביליה, ויש ברשותו, שמורים היטב, מהדורות של כמה וכמה עיתוני ברצלונה שיצאו למחרת ודיברו על המשחק הגדול הזה ועל ההישג המטורף של מסי. זה התחיל מהר עם בעיטה חופשית מדהימה של הפולגה שכמעט וגרמה לבטו להתנגש בכל גופו בקורה. אני ישבתי מאחורי השער הנגדי, ולכן הדבר המשמעותי הראשון שראיתי מצדי זה את השוויון ההזוי בשער העצמי של ג’ורדי אלבה. אבל לא סביליה ההיא ובעצם אף אחת ביקום לא יכלה לעצור את בארסה הזו. 2-1 של ניימאר, 3-1 של איבן ראקיטיץ’ שלא חגג, ואז זה הגיע – מתפרצת של מסי שמוסר לניימאר, ניימאר מנסה למסור בחזרה כשהשוער כבר מאחורי מסי… מסי דוחק לשער את הגול שעובר את תלמו זארה במלכות מלכי השערים והופך למלך החדש לראשונה מזה 60 שנה בערך. שיא או לא שיא, מסי מעדיף שלושערים מצמדים וכובש עוד אחד באמנות ואני? לא יכול לשבת… היסטוריה!

– בעונת 2015/16, משחק קשה מאוד מול האנדלוסים מתחיל בבלאגן נוראי ברחבה ובשער של ויטולו בדקה ה-20. עם זאת, רק 10 דקות עוברות ושוב מסי מול הקבוצה האהובה עליו, כובש בבעיטה חופשית עונה שניה ברציפות באותו מעמד של משחק ליגה ביתי מול סביליה, גולאסו אדיר לפינה הרחוקה של ריקו. השער השני והיותר סוריאליסטי מגיע מבישול של סוארס לפיקה שפשוט עמד באמצע הרחבה ורק היה צריך לשים רגל מסיימת. אין ספק שזה ניצחון שעזר המון לקראת איבוד האוויר הנוראי שחווינו בסוף העונה בסופה כן סחטנו את תואר הליגה.

https://www.youtube.com/watch?v=rJ-mIAczJjU

– כך היה זה בעונה שעברה: ההבדלים בין השנים משמעותיים מאוד, בארסה כובשת את שעריה בעיקר ממתפרצות כאן. גולאסו של לואיס סוארס בשער הראשון ממספרת נהדרת, מסי מנצל טיילת ברחבה לשני והשלישי? שער מדהים נוסף של מסי מוולה. רק הוא, רק מסי.

ולסיכום…

74 משחקי ליגה בבית של בארסה, הערב יהיה המפגש ה-75 וה-149 בכל המסגרות. בארסה מנצחת ב-57 משחקים, מפסידה ב-6 ומסיימת בתיקו 11 פעמים. יחס שערים מטורף של 203 כיבושים לעומת 66 ספיגות. אגב, בין ההפסדים ותוצאות התיקו תמצאו רק 6 פעמים בהן בארסה לא כבש מול סביליה בביתה.

שיהיה לנו בהצלחה. ויסקה בארסה!

מערכת בארסה מאניה