בארסה יודעת להתאושש ממצבים כללו, הרי זה ברור. בשנה שעברה המכות נחתו עלינו בזו אחר זו. המשחק מול סלטה ויגו היה אחד שלא נשכח עוד הרבה זמן שכן אני בטוח כי לא זכורות לנו מספיק פעמים עוד מאז עלייתו של פפ, שבארסה ‘נקרעה’ במשחק בצורה כה גסה. כואב פי 2 ממה שהיה מול אלאבס הרגע. ממש משחק אחרי כן, מסי גם נפצע לחודשיים מול לאס פלמאס, אז גם הופעת פח וכמעט הפסד ללברקוזן בבית, הפסד לסביליה… בקיצור, צרה צרורה. אבל כמעט בלי מסי בכלל ובזכות ניימאר אחד פנטסטי ועוד בחור צנוע שנכנס לנו ללב בשם סרג’י רוברטו, התגברנו על הבעיות ושטפנו את הברנבאו עם רביעייה מדהימה. זה אגב מה שאמרתי לאחד המנהלים בעבודה – מנדריל לכל דבר ועניין שרק חיכה לזרוק לי בפנים אתמול: “אמרתי לכם, כלום לא תקבלו העונה”. כן, זה חבל שזהו האופי של בארסה לגופה ולאורכה של עונה ולא בהכרח לגופו של משחק, קרי, קל יותר למודלים הללו של בארסה להרוג את המשחק במהלכו מאשר לשטוף את המגרש בדקות האחרונות ולהוציא מזה משהו כמו מדריד. לפעמים כמו מול אלאבס, היינו רוצים שנצליח יותר גם בטקטיקה הזו האחרונה, אבל זוהי בארסה שלנו לטוב ולרע, מפסידה ומנצחת באותה הדרך, גם אם עומד על קוויה מאמן שלעתים לא רחוקות מספיק הוא קצת צנון.
אין מקום טוב יותר להתאושש בו מאשר ליגת האלופות. כאמור, הדרך להתאוששות בעונה שעברה עברה כהוגן דרך הצ’מפיונס, באה לשיאה בליגה מול ריאל מדריד ואחרי כן גם מול רומא. זה המקום לקבל בו את הפרופורציות מחדש, לטוב ולרע, ולהיות יותר מודעים וחכמים. כאן נכנסת סלטיק לתמונה. את הסקוטים לא פגשנו מאז 2014 וגם אז היינו זקוקים להתמודדות באלופות עבור הפרספקטיבה. בואו נקווה שמחר בקאמפ נואו, נקבל עוד זווית והפעם חיובית. ויסקה בארסה.
האתר הרשמי נותן לנו מערך אימונים לשבוע הקרוב כאשר הבוקר נערך אימון מסכם לקראת סלטיק, מחר המשחק, ברביעי אימון התאוששות, חמישי יקבלו השחקנים חופש לקראת חזרה לאימונים בשישי בערב ויציאה ללגאנס בשבת למשחק חוץ במחזור הרביעי.
החדשות הטובות מן האימון של היום הוא חזרה אפשרית של טר שטגן להרכב מחר, אם כי אין לחץ. מלבד זאת, מחכים עדיין לאנדרה גומש ואולי נראה מחר גם את ג’ורדי אלבה סוף סוף. תודה אגב לסאני שסייע לי בעדכון זה.
מה שלומך סלטיק?
החבורה הסקוטית פותחת עוד עונה בצמרת הליגה הסקוטית כשהרבה תחרות אין לה וגם לא הייתה לה כבר זמן רב. 5 אליפויות רצופות + ריינג’רס הרחק ממנה בליגה השניה. העונה, לכאורה, היה זה אמור להשתנות. טוב, זה היה אמור… נגיע לזה בקרוב.
5 אליפויות רצוף לריינג’רס ובהפרשים מטורפים כאשר הגבוה ביותר הוא 29 נק’ בעונה 13-14 והנמוך מביניהם עונה קודם – 16 נק’ “בלבד”. בעונה שעברה עם 4 הפסדים בלבד, סיימה ריינג’רס בהפרש 15 נק’ על אברדין עם 104 שערים, 31 מהם שייכים למלך שערי הליגה ליי גריפית’ס בן ה-26.
ומה קורה ברמה האירופאית? סלטיק לא מצליח כבר זמן רב להיות לקבוצה משמעותית בליגת האלופות ואירופה בכלל, כלומר סלטיק לצערה היא קבוצה עם שם ולא מספיק איכויות בשביל אפילו לצלוח את שלב הבתים. בסוף העשור הקודם הגיעה שנתיים רצוף לשמינית גמר האלופות וב-2009 רק לשלב הבתים. מאז, שתי הופעות בלבד (!) בליגת האלופות והאחרות, אם בכלל, בליגה האירופית. ב-2010 הובסה מול ארסנל בשלב הפלייאוף וכשלה בשלב הבתים של הליגה האירופית. ב-2011 הגיעה לשלב ההפעלה השלישי באלופות, הובסה מול בראגה ושוב כשלה גם בשלב הבתים של הליגה האירופיית. גם ב-2012 הלכה אל שלב הבתים בליגה האירופית וכשלה מלעלות. ב-2013 הצליחה לראשונה מאז 2009 להגיע אל ליגת האלופות ואף פגשה את בארסה בשלב הבתים במשחק שהנכם זוכרים כיצד נגמר… היא גם הגיעה אל שמינית הגמר והודחה על ידי יובנטוס. עונתה האחרונה בצ’מפיונס הייתה 2013-2014, עונה שניה ברציפות שהירוקים מוגרלים לאותו בית עם בארסה. הפעם הם כשלו מלהעפיל. מאז, שתי עונות של כישלונות בשלבי ההפעלה וכן בליגה האירופית. גורנישט.
קיץ מספיק פורה עבר על סלטיק בשוק ההעברות. השם הראשון? ברנדן רוג’רס כמובן. המאמן בשנות ה-40 לחייו מגיע לסלטיק לאחר 3 עונות וקצת בליברפול, 3 ללא כלום ו… עוד אחת ללא כלום אבל הכי קרוב שהיה לאדומים מזה זמן רב מאוד. כזכור, ליברפול של סוארס כבשה ושברה שיאים, אך מספר זעום של משחקים לסיום הפסידה ליברפול לצ’לסי וסיימה בתיקו 3-3 לאחר שכבר הובילה 3-0, מה שהוכיח את הכישוף הארור שהוטל על הקבוצה האומללה הזאת שלא תזכה בתואר הליגה גם אם תשחק את כל משחקיה בלי שוער בשער ליריבה. רוג’רס, עם זאת, כן נבחר למאמן השנה מיד לאחר מכן. באוקטובר 2015 פוטר רוג’רס מאימון ליברפול והגיע לסלטיק רק במאי 2016. נאחל לו ברצלחה, לא יהיה קל מול חניכיו.
לאחר מכן, מוסא דמבלה. כבר דיברנו על ליי גריפית’ס, אבל אין ספק שהתקפה שתלויה בשחקן אחד יכולה לשרוד זמן מאוד מסוים ולא מעבר, בטח לא באלופות. סליחה, אתקן – סלטיק לא שרדה מלכתחילה עם התקפה חסרה זו, ליי גריפית’יס לא הספיק מעולם. מוסא דמבלה צמח בפולהאם ולא קיבל הרבה הזדמנויות עד העונה שעברה. משקיבל, כמו שהוכיח עצמו בנבחרות צרפת הצעירות, עשה זאת גם בקבוצה הלונדונית כשכבש 15 שערים עבור הקבוצה בעונת 2015-16.
קולו טורה כבר לא בחור צעיר, בן 35 ועם היסטוריה ארוכה באנגליה מאחוריו. כבר ב-2002 שיחק בארסנל ותוך זמן לא רב הפך להיות חלק בסיסי בהגנת התותחנים. לאחר מכן עזב לסיטי ושיחק קצת עם האח יאיא במשך 4 שנים. העונה הגיע לסלטיק לאחר ששוחרר בחינם מליברפול, תחנתו האחרונה באנגליה גם שם בילה 3 עונות. עד כה 5 מחזורים בליגה וטורה לא שותף באופן קבוע בהרכב.
עוד רכישות בולטות: סקוט סינקלייר שהושאל אינסוף בצ’לסי, הושאל אינסוף במנצ’סטר סיטי, נרכש על ידי אסטון וילה וגם שם הלך לאיבוד. בינתיים הזמן עובר, הבחור מגיע לשנות שיאיו בקריירה וינסה להתחיל מחדש בסקוטלנד. עוד רכש מבטיח הוא כריסטופר אייר הנורבגי בן ה-18 מקבוצת סטארט הנורבגית.
הנה הסגל הסקוטי לעונה זו:
– קרייג גורדון, לאונרדו פסאן, לוגאן ביילי, דורוס דה וריס.
– אריק סביאצ’נקו, קולו טורה, אפטובורה אומאבו, אמיליו חירון, קרל לוסטיג, קיירן טיירני, דדריק בויאטה, יוזו סימונוביץ’.
– קריס קומונס, סקוט בראון, ג’יימס פרוסט, קאלום מקגרגור, סטיוארט ארמסטרונג, גארי מקיי סטיבן, טום רוגץ, ריאן כריסטי, כריסטיאן לונה, ניר ביטון.
– ליי גריפית’ס, דרק בוגיטר, נדיר צ’יפצ’י, קרלטון קול, פטריק רוברטס, מוסא דמבלה, סקוט סינקלייר.
אז סלטיק פתחה את העונה בסריית משחקי הכנה מול קבוצות מצ’כיה ושטורם גראץ ההונגרית. היא המשיכה לניצחון מול וולפסבורג, תיקו מול לסטר אלופת אנגליה, הפסד 2-0 לאינטר ומשחק ההכנה הנ”ל מול בארסה, שם הפסידה 3-1 מגולאסו של טוראן, עצמי של אמברוז ושער שלישי של מוניר.
את העונה הסקוטית פתחה כבר ב-8\7 מול הארטס במחזור הראשון של הליגה אותה ניצחה 2-1 בחוץ משערים של פורטס וסינקלייר. אלו כבשו גם במחזור השני אצל סט. ג’ונסטון ביחד עם שערים של גריפית’ס וכריסטי בניצחון 4-2 שוב בחוץ. סלטיק המשיכה להראות עליונות במשחק ביתי מול סגניתה, אברדין, שם פורסט וגריפית’ס העלו את המקומיים ל-2-0 תוך פחות מ-40 דקות. סינקלייר ורוז’יק כבשו גם הם והמשחק נגמר ב-4-1 מוחץ.
ואז שב לו האולד פירם…
המחזור הרביעי של עונת 16-17 יזכר לעוד הרבה, הרבה זמן, עת ריינג’רס היריבה הניצחית של סלטיק בדרבי המטורף הזה, שבה למשחק ליגה ראשון מול סלטיק מאז תבוסת ה-3-0 של עונת 2011-12. כך זה נגמר, שני שערים של דמבלה לפני תום המחצית, אחד של סינקלייר, השלישי של דמבלה 7 דקות לסיום והקינוח של סטיוארט ארמסטרונג בתוספת הזמן. חמישייה לרשת של ריינג’רס, 4 ניצחונות ליגה רצופים לסלטיק שנראית שוב כמו הימור בטוח גם העונה בליגה.
ובאלופות?
אלא אם אתם אוהדי בארסה נטו ואין לכם עניין ממש במה שקורה במדינתנו הקטנטונת, אתם אמורים לדעת מה קורה בסעיף הזה. סלטיק התחילה את הקמפיין האלופות שלה ברגל שמאל עם הפסד חוץ ללינקולן רד אימפס מגיברלטר. כן כן. בגומלין ניצחה 3-0 והמשיכה הלאה אל אסטנה הקזחית איתה סיימה בתיקו 1-1 בחוץ וניצחה 2-1 בבית עם שער דרמטי של מוסא דמבלה בתוספת הזמן. מול הפועל באר שבע זה הלך הכי קשה וכואב, לחשוב כמה קרוב היה לראות את מסי המחומצן אצלנו. 3-0 וצמד של גריפית’ס, מרניאו ומליקסון מצמקים ל-3-2, דמבלה ובראון סוגרים את הסיפור. הגומלין נגמר ב-2-0 לבאר שבע אך לא הגיע השער שהיה נותן את הישועה. סלטיק באלופות, סלטיק איתנו בבית, מחר היא בקאמפ נואו והפועל באר שבע… איננה .
אז הנה ההרכב של סלטיק מול ריינג’רס, אינדיקציה טובה יותר משלבי המוק’ של הצ’מפיונס:
דה ורייס.
סביאצ’נקו, טורה, לוסטיג, טיירני.
ניר ביטון, בראון (מקגרגור), פורטס (רוברטס), רוז’יק (ארמסטרונג).
דמבלה, סינקלייר.
– אתם בטח לא רואים את שמו של ליי ג’ריפית’ס בהרכב למעלה מה שמצביע עוד יותר על גודל הניצחון הזה. ה-איש של סלטיק נפצע לאחר המשחק מול אברדין ולרוע מזלם של הירוקים, פספס את המשחק הנ”ל ולא ישחק גם מחר בקאמפ נואו. מכה קשה לסקוטים. הקפטן סקוט בראון לעומת זאת ישוב לשחק לאחר שיצא פצוע מהדרבי אך התגלה ככשיר.
איזה כיף לניר ביטון.
במפגשי העבר:
לא ארוכה ההסטוריה שלנו עם סלטיק… בליגת האלופות לפחות. אך זה עדיין פי 3 מריינג’רס, עימם נפגשו רק בעונת 2008 – עונה בה באופן מוזר פגשנו גם את סלטיק. אבל ההסטוריה שלנו עם הבנים הירוקים מגלאזגו מתחילה בכלל בשנות ה-60, במסגרת שאינה קיימת יותר – גביע וופ”א, ומתפתחת רק במאה ה-21 אל ליגת האלופות.
– אז בעונת 1964-1965, נפגשו השתיים לצמד מפגשים במסגרת הסיבוב השני של גביע ערי הירידים, גלגולו המי יודע איזה של גביע וופ”א וכעת, הליגה האירופית. במסגרת גביע ערי הירידים בארסה היא למעשה שיאנית הזכיות (3) ולא חסה על סלטיק כשנפגשו בנובמבר ובדצמבר של 1964, לפני כמעט 50 שנים. הייתה זו בארסה של צ’וס פרדה, ז’ואקים ריפה וקאייטנו רה הסקורר הפרגוואי, ששיחק 4 עונות בבארסה וכבש מעל ל-60 שערים, כשבעונה המדוברת אף סיים כפיצ’יצ’י עם 26 שערים – זאת חרף עונת ליגה מזוויעה של בארסה. מזוויעה. בכל מקרה, ב-18 לנובמבר 64′ אירחה בארסה את סלטיק והביסה אותה 3-1 (אורדנאביה, סמינאריו, ריפה). הגומלין הסתיים ב-0-0, בארסה העפילה לשלב השלישי, אז הודחה ע”י שטרסבורג, כאשר שני המשחקים הסתיימו בתיקו, השלישי – הפלייאוף, הסתיים אף הוא בתיקו 0-0 אלא שאז שטרסבורג ניצחה בהטלת מטבע.
– הנה משהו מעניין. בעונת 2003-2004, שוב נפגשו השתיים, הפעם במסגרת שמינית הגמר בגביע וופ”א, עוד גביע מנוח. בארסה בחצי עונה רעה מאוד לא הצליחה לשמור על עצמה בגלאזגו ובמשחק הראשון במרץ 04′ התארחה אצל סלטיק למשחק בשיפוטו של… וולפגאנג שטארק! כן כן, הוא אונס אותנו ולמען האמת גם את יריבותינו כבר שנים. ומה היה במשחק הזה? שוערם של הסקוטים דגלאס הורחק שלא בצדק, אך כך גם תיאגו מוטה שלא בצדק, ו-? חאבייר סביולה, שביצע עבירה מטומטמת ומכוערת וטס החוצה אף הוא. אחרי כל המהומות הבקיעה סלטיק 1-0 מול בארסה ב-9 שחקנים (לכו לשערה של סלטיק ושימו לב מי מבשל לתומפסון את שערו) ניצחה את המשחק הראשון ויצרה את דרכה היישר אל הדחתה של בארסה מהמפעל וציון הפעם האחרונה בה השתתפה בארסה במפעל זה. שימו לב להחמצות המזעזעות של הארנבון וגם אחת של הגאושו.
– אך כעת הגענו למקום הקצת יותר רלוונטי, ליגת האלופות, ולכן אזכיר כאן רק את מפגשי הבית ועל מפגשי החוץ נדבר כשנגיע לגלאזגו.
השער הנהדר של אטו בקאמפ נואו נגד סלטיק ב-1:55, ישר אחרי השער האגדי למנדרילים, בין רוברטו קרלוס לאיקר. זה ארע בעונת 2004-05, שם נפגשנו פעמיים עם סלטיק בשלב הבתים, לצד שחטאר ומילאן (אבל מי ישכח את מילאן? מי?). סמואל אטו כבש ראשון בבית, הארטסון השווה ובארסה לא הצליחה – שוב – לעשות יותר מזה.
עונת 2007-08 השחורה של רייקארד. כבר התעסקנו עם יריבתה של סלטיק, ריינג’רס, בשלב הבתים יחד ים ליון ושטוטגארט, ובשמינית הגמר הגיעה בארסה לשחק מול סלטיק. המשחק הראשון והנהדר בינהם, ניזכר ונרחיב כשיגיע הזמן. זה הגומלין, 1-0 קטן גדול של צ’אבי (ושער פנטסטי) שהעביר את בארסה לרבע הגמר נגד שאלקה, שם קנו טורה ובויאן את עולמם, ועד לחצי הגמר נגד היונייטד שם הזכירו לנו שבארסה בחצי גמר האלופות, זה משהו שלצערי לא שיקף דבר ולו חצי דבר לאותה עונה. אבל נו טוב. וסתם כי מצאתי עוד מבט על השער של צ’אבי:
הידעתם? הנצחון של בארסה על סלטיק בבית ב-2007-08 היה השני הביתי בלבד אי פעם בין השתיים. והנצחון של בארסה בחוץ בעונת 2008, היה הנצחון השני של בארסה בלבד אצל סלטיק אי פעם. עד העונה שעברה, סלטיק עצמה ניצחה רק פעם אחת, בעונת 2003-04 בגביע אופ”א, וכל השאר – תיקו.
בעונת 2012-2013, נצחון דרמטי בבית עם שער של ג’ורדי אלבה בדקה ה-94 בשלב הבתים. בהמשך הגיעה בארסה לסלטיק פארק ובהרכב הגנתי מזוויע, הפסידה מול סלטיק אחת לוחמנית ששיחקה פשוט על חייה וניצחה 2-1. מסי מצמק רק בתוספת הזמן.
והנה המשחק האחרון בקאמפ נואו מעונת 2013-2014 השחורה גם כן. כרגיל בשלב הבתים, בארסה את הבית כבר כבשה וגם את סלטיק ניצחה בחוץ. במחזור הנועל את שלב הבתים, בארסה מביסה ומשפילה את אלופת סקוטלנד הדומיננטית עם שערים של פיקה ופדרו, שלושער של ניימאר ואפילו גול של כריסטיאן טייו שחתם 6-1 מדהים, הגדול בהיסטוריה מולם.