בראיון לארא בשבוע שעבר סיפר איך הגיע להיות כותב הביוגרפיה של מסי (בלאגה כתב כמה ספרים עליו, הראשון ב-2014, והאחרון מעודכן): “כתבתי ספר על ליברפול מאת רפא בניטס. חמש שנים לאחר מכן הוזמנתי לכתוב על פפ גווארדיולה ביחד איתו. וברגע שאתה נכנס לעולמו של פפ, אתה אוטומטית צריך להבין את היקום של ליאו מסי. אז יצרתי קשר עם אנשים מהימנים של ליאו והצעתי לכתוב משהו. אמרו לי לא, שהם לא סומכים על אף אחד, שכבר יש כמה שכתבו בהם דברים שקריים. אחרי כל התהליך, הם הסכימו והביוגרפיה הפכה מורשית על ידם. אחר כך ליוויתי את ליאו באירועים מסחריים. אפילו מכרנו סכיני גילוח! ובשלב הזה אתה מכיר אותו בצורה הכי טובה.
עם מי אפשר לדבר ואיזה דלתות נפתחו? מליאו ומטה, אתה יכול לדבר עם כולם. בעדכון החדש הזה היה צריך להסביר מעל הכל את עזיבתו את בארסה והגעתו לפ.ס.ז’. לכל אחד יש את גרסתו לאירועים ואני מנסה לשקף את כולן בצורה הכי טובה בספר”.
(חלק 1, ‘עזיבתו של מסי מברצלונה’):
“במשך חמישה חודשים, שני הצדדים למדו לבטוח אחד בשני, ומערכת היחסים יכולה להיחשב להרמונית. גם ההצהרות של לאפורטה משקפות זאת. זה נראה שכל מה שנותר הוא רק שמסי יחתום על החוזה במועדון, אבל מאחורי הקלעים כמה נושאים העלו מעט ספקות ככל שהימים עברו.
זה לא היה בקשר לשכרו של ליונל מסי – שזה היה נושא שנפתר מאוד מהר, כשאביו של מסי הסכים לסכום שהציע אותו לאפורטה – מבלי לנהל משא ומתן אפילו. הדרישה המרכזית של מסי הייתה לייצר קבוצה תחרותית.
הבעיות הכלכליות של המועדון הגבילו את ההווה והעתיד שלה, וחברי ההנהלה החדשים היו מודעים לכך יותר מתמיד, אך זה לא מנע מהם לקחת את הצעדים הנחוצים על מנת להאריך את חוזהו של ליאו. הם הזמינו מסעדה כדי לחגוג את הארכת החוזה שלו, וצוות הסושיאל כבר סיים להכין את סרטון ההודעה על המשכיותו של מסי.
רק יומיים לפני מועד החתימה על החוזה, אביו של ליאו דיבר בטלפון עם סגן הנשיא יוסטה בזמן שהוא עמד לעלות על המטוס שלו מאמריקה לברצלונה. חורחה רצה לשאול על החוזה, הוא אמר לו שהבן שלו בדרך הביתה, ואז שאל אם הכל בסדר. יוסטה ענה במעורפל…
חורחה לא ביקש שום דבר חדש, הוא לא רצה לדבר על החוזה כלל, ועבורו העסקה כבר הייתה גמורה, גם אם הוא נהיה קצת מודאג לגבי זה. חורחה התקשר לבנו – ושלח לו מכתב מלאפורטה בו הנשיא השיב באופטימיות, הוא מאשר שהכל לכאורה בדרך הנכונה.
עד מהרה, יוסטה התקשר לחורחה מסי והודיע לו: ‘לאפורטה אומר שההארכה לא תתקיים, זה סופי’. חורחה לא האמין למשמע אוזניו, אבל למרות ההלם הוא עדיין לא סגר את הדלת של להאריך את החוזה של בנו בברצלונה. חורחה התעקש מול יוסטה, ואמר לו בנמרץ שהוא רוצה לשמוע את זה מנשיא המועדון בעצמו.
חורחה יצר קשר עם לאפורטה ואמר לו: ‘האם מדובר בכסף? אם זה העניין תגיד’, וגם הדגיש שזה יהיה מצער אם מערכת היחסים תסתיים בגלל אישיו כזה שמעולם לא היה בעדיפותו ויכול להיפתר בקלות. מיד אחרי המילים האלה, השיחה נעצרה בגלל שקט של שני הצדדים, ואז חורחה המשיך: ‘תגיד לי, אם אנחנו לא יכולים לחתום על ההסכם כפי שהוא, מה אפשר לעשות’?
לאפורטה בתגובה הרים את קולו עוד יותר והשיב ‘לא, לא, אני לא רוצה לדעת יותר כלום. זה נגמר, אני לא יכול לסכן את המועדון הזה יותר’.
ואז חורחה הציע: ‘ובכן, בוא נדבר פשוט פנים מול פנים, מה אתה אומר?’
בתוך המועדון, החלו להדליף שלחורחה כבר היה הסכם עם פ.ס.ז’, שזה לא נכון.
כמה שבועות לאחר מכן, נטען אפילו שחורחה הגדיל את הסיכון על המועדון ע”י כך שביקש בונוס חתימה גבוה יותר מזה שסוכם עליו! ושזאת הסיבה שלאפורטה החליט לעצור הכל, שזה כמובן, גם לא נכון.
חורחה נהג מאוד בזהירות, שכן הוא רצה מעל הכל שבנו יאריך את חוזהו עם המועדון שהוא אוהב, ולהגשים את בקשתו. הוא היה מודע למגבלות הפיננסיות של המועדון. כמובן, מסי רצה שהקבוצה תהיה תחרותית יותר וגם שאל את לאפורטה לעיתים קרובות אם יש לו הסכמים עם שחקנים, שחקנים שלאפורטה החליט להעלות בפניו בפגישות אישיות ביניהם.
מסי רוצה וצריך קבוצה חזקה והוא כבר אמר את זה רבות בפומבי תחת ההנהלה הקודמת.
מסי היה משוכנע בכך שברצלונה זקוקה לשחקנים טובים יותר על מנת לשאוף לזכייה בהכל, אבל גם זה – מעולם לא היה תנאי בסיס להישארות. לליאו מסי לא הייתה שום כוונה לעזוב את המועדון אם השחקנים החדשים לא יגיעו, והכוונה הבלעדית שלו הייתה להמשיך ולהגן על הצבעים של ברצלונה, בכל מקרה.
כשחורחה מסי הגיע לברצלונה ב-5 באוגוסט, רק יום אחד לפני הארכת החוזה, הוא הלך למשרדים ונפגש עם לאפורטה. הדבר הראשון שאמר לו היה: ‘חשבת על זה?’ לאפורטה השיב: ‘כן, וזה לא הולך לקרות. אני לא אעשה את זה, אני לא רוצה שהמועדון יפשוט רגל’. ואז לאפורטה המשיך לדבר בפרטים על העתיד של המועדון.
בתוך המועדון, הרעיון של קיצוץ בעלויות ניצח. לא חשבו למשל שלהשקיע בשחקן כמו מסי זה יכול לעזור לייצר הכנסות שלא רק יכסו את עלותו אלא יעקפו אותה, גם כי להשאיר את מסי היה מבטיח עסקאות מסחריות מלהיבות.
מעבר לכך, הארגנטינאי הסכים לקצץ בשכרו ב-75% בשנה הראשונה, ו-50% מכל שאר החוזה. זה משהו שאף כדורגלן בעולם לא עשה בקיץ.
הפגישה בין לאפורטה לחורחה הסתיימה בהסכם של אי-עוינות בין שני הצדדים, כדי שהשלב הבא לא יגרור מאבק ביניהם בתקשורת, דבר שמסי לא היה רוצה בו. לאפורטה נתן חיבוק לחורחה ופתח לו את דלת משרדו, בעוד שהוא לוקח נשימה עמוקה. זה רגע ההבנה של התחלת עתידה של ברצלונה ללא מסי.
אבל למה ז’ואן לאפורטה שינה את דעתו לפתע?
“לפי אנשים הקרובים ללאפורטה, הוא אדם אימפולסיבי, אבל גם אחד עם חוזקה גדולה וביטחון. התכונות הללו היו קריטיות לסיפור הארכת החוזה של מסי.
שנה לפני הבחירות, לאפורטה אפילו לא היה בטוח שירוץ. ברגע שהוא כן היה, הקמפיין שלו עורר ספקות רבים וחורים בתקציב. יריביו היו זקוקים לשנתיים כדי לשאוב את הכסף בשביל לרוץ. לאפורטה זכה בבחירות בלי הכסף במקום, אלא השיג אותו אחרי שכבר ניצח.
הביטוי ‘נדבר כשהזמן יגיע’ היה אסטרטגיה שכיחה עבור לאפורטה. לשאר המועמדים היו תכניות בשביל 100 הימים הראשונים שלהם כנשיא. לאפורטה עבד תוך כדי תנועה, כפי שנראה ע”י האיחור בהפחתת השכר של השחקנים עד לסוף הקיץ.
חאבייר טבאס הפך את ההישארות של מסי לאפשרית עם עסקת CVC. לטבאס הייתה ארוחת ערב עם לאפורטה ב-14 ביולי, מעט אחרי שחורחה מסי הסכים עם לאפורטה על החוזה החדש של הבן שלו.
לפי טבאס, לאפורטה היה מאושר עד מעל הראש מעסקת CVC, ואף הורה להאיץ את התהליך כדי לחדש למסי מוקדם יותר.
טבאס אמר ללאפורטה שעליו לנטוש את הסופרליג האירופי בתמורה לעסקת CVC.
סגן האוצר של המועדון, אדוארד רומרו, אמר שעסקת CVC תמשכן את ההכנסה של בארסה לזמן רב ושהיה מדובר ב’מתנה מורעלת’.
כמה נציגי לה ליגה אף העלו חשדות שעזיבתו של מסי הייתה חלק מתכנית בין ברצלונה לריאל מדריד להוריד מהקרדיט של התחרות המקומית ולקדם את הסופרליג.
עם מסי מחוץ לספרים של המועדון, תקציב השכר ירד מ-110% ל-95%.
כוכבים אחרים בחדר ההלבשה קראו גם כן לשינויים דרסטיים, והגנו על הצורך בעזיבתו של מסי. באופנה של לאפורטה, הוא עשה U-turn של הדקה האחרונה שהפתיע אפילו את הקרובים אליו.
ברצלונה הייתה חותכת 40% מחשבון השכר שלה אם הייתה ממשיכה הלאה מהכוכבים המזדקנים שלה, תוך כדי שמירה על ‘פרת המזומנים’ שלה (מסי).
ההשלכות השליליות מיהרו להגיע. ראקוטן, נותנת החסות הגדולה ביותר של המועדון, נטשה אותו. שלוש חברות בינלאומיות היו על סף חתימה ואחר כך סירבו ללא מסי. יותר מ-26,000 חברים ביטלו את החברות שלהם.
חורחה מסי, אחרי שעזב את משרדו של לאפורטה, ידע מה הולך להגיע: ‘הם הולכים לעשות ממני טיפש. אני הולך להיאלץ ללכת ולדפוק על אותן דלתות שלפני רגע סגרתי’.
מסי דחה את מנצ’סטר סיטי פעמיים לפני שעמד לחתום עם ברצלונה. משם הקבוצה של גווארדיולה עברה להתרכז בהעברות אחרות. ג’ק גריליש כבר הוחתם בסכום שיא באותו יום שברצלונה הודיעה שמסי לא ימשיך וכשהפך זמין – ה-5 באוגוסט.
לאונרדו אראוחו, המנהל הספורטיבי של פ.ס.ז’, שלח לחורחה מסי הודעת ווטסאפ בה שאל אם העזיבה של ליאו הייתה אמיתית. בשלב הזה הם כבר סירבו לפ.ס.ז’ כל כך הרבה פעמים שחורחה חשש שכבר לא יהיה זמן לסגור הסכם.
אבל פ.ס.ז’ הייתה מוכנה. לאונרדו כתב לחורחה כמה חודשים מוקדם יותר שהוא מזכיר לו שפ.ס.ז’ תמיד שם אם הם אי פעם יצטרכו. חורחה סינן את לאונרדו, שכן הוא היה משוכנע שבנו נשאר בברצלונה.
הסיטואציה המדאיגה ערערה את ליאו. כפי שהוא אמר לי בפריז: ‘לא הצלחתי לישון. היה לנו קושי להירגע. בילינו את הימים האלה בחרדה, עם כל אי ההבנה וחוסר הוודאות של מה הולך לקרות אחרי ההודעה של המועדון. לפני כן לא ידענו מה אנחנו הולכים לעשות, לא החלטנו כלום. היה לחץ לגבי מתי אני הולך להתחיל, לאן אני הולך, השינוי של המשפחה…’
בסופו של דבר חורחה השיב להודעותיו של לאונרדו, ואמר: ‘אנחנו יכולים לדבר אם אתה רוצה’. הם בתגובה התקשרו אליו מיד. הדבר הראשון שלאונרדו אמר היה ‘תשמח אותי’. חורחה אמר: ‘בוא נדבר על השנים, המספרים, נכסה את כל הדברים הבסיסיים’.
ואז חורחה שלח הודעה לבנו. ‘אני אסיים עם לאונרדו ואז אגיע לבית שלך’.
ליאו אמר לגיים: ‘כשאבא שלי הגיע לבית, הוא הסביר לי הכל, וכמובן, התחלתי להיכנס לדאגה ולהכין את עצמי לספר לאנטונלה ואז לילדים’.
חורחה פחד מהרגע הזה. ליאו היה הרוס והלך לחדר האוכל לספר לאנטונלה. הבית של מסי התמלא באמוציות, הדמעות זלגו להן בחופשיות מלאה.
‘הישאר רגוע’, אמר חורחה. ‘יש חיים גם מעבר לכאן’.
ליאו סיפר לגיים בראיון הראשון שלו בפריז: ‘סיפרתי לאנטונלה וכמובן פרצנו בבכי. היינו צריכים לחשוב על דרך לספר את זה לילדים. הודענו להם כבר בדצמבר שאנחנו נשארים. ידענו שזה הולך להיות קשה, במיוחד בשביל תיאגו’.
לאונרדו סיפר למאוריסיו פוצ’טינו שהאפשרות להביא את מסי למועדון היא אמיתית. ‘מה אתה חושב?’ הוא שאל. ‘ברור!’ הוא השיב. לאונרדו עדכן את פוצ’טינו באופן יומיומי על הסיטואציה. מסי ביקש לדבר עם פוצ’טינו בטלפון. ‘תעשה את זה, תגיע לכאן’, פוצ’טינו אמר ל.
דייגו סימאונה ביקש מלואיס סוארס לבדוק אם החבר שלו זמין. התשובה הייתה ידידותית אבל איתנה — לא. מסי לא היה מוכן לשחק בלה ליגה נגד ברצלונה.
ניימאר עזר להרגיע את מסי.
‘כשאבא שלי החל לדבר עם לאונרדו, ניי גילה. התחלתי לדבר איתו, כמו גם עם די מריה ופארדס על האפשרות להגיע לפריז. הם פתחו את זרועותיהם בפניי ונשארו בקשר מתמיד, בציפייה שזה יקרה’.
מסי אמר לניימאר שהוא לא רוצה את חולצה מספר 10, שהברזילאי הציע לו אישית.
בעת השמועות של ניימאר לבארסה שנתיים לפני כן, מסי אמר לניימאר שבעולם אידיאלי יום אחד הם ישחקו שוב ביחד לשתיים או שלוש עונות.
הצוות של מסי הציע מסיבת עיתונאים משותפת בין לאפורטה-מסי. הם רצו שזה יקרה כמה ימים אחרי ההכרזה ביום חמישי כי ליאו היה זקוק ליותר זמן לעכל. המועדון דחה את הבקשה הזאת וסירב לרצונו של מסי כי לאפורטה רצה לתת לבד את הגרסה שלו על מה שקרה כמה שיותר מהר.
מסי חשב שעות מה לומר. הוא לא ידע כמה הוא יוכל להציע מעצמו מבלי שהאמוציות שלו ישתלטו עליו. הוא בחר לדבר מהלב: הוא לא יכול היה להסתיר כמה שבור הוא הרגיש אחרי שעזב את המועדון של חייו.
הוא עבר דרך הווילון, בראייה מטושטשת, אוזניים מופגזות ע”י מצלמות שנלחצות. כובד הציפייה על כתפיו צנח בעת שהלך בכבדות אל הפודיום. שפת הגוף שלו הייתה של חייל שהובס.
הוא עצר, לפני שהביט בקהל. שום כמות של הרגעה עצמית לא תספיק. לא היה אף מקום להסתתר בו.
‘אני לא יודע אם המועדון עשה הכל, אבל אני עשיתי כל מה שיכולתי כדי להישאר. הכל היה מסודר. הורדתי את מלוא המשכורת שלי ב-50% והסכמתי לכל דבר. משם והלאה, אף אחד לא ביקש ממני יותר כלום. הודיעו לי שאי אפשר להמשיך. כל השאר זה שקר. הייתי משוכנע שאני הולך להישאר כאן. זה מה שהמשפחה שלי ואני רצינו’.
‘היום אני צריך לומר שלום להכל. ביליתי את כל חיי כאן. הגעתי כשהייתי בן 13, ואני עוזב עם אישתי ועם שלושת ילדיי הקטלאנים-ארגנטינאים. אין לי ספק שאנחנו הולכים לחזור כי זה הבית שלנו. הבטחתי את זה למשפחה שלי’.
‘חוויתי הרבה הפסדים. אבל ביום למחרת, הייתי הולך לאימון, והיה אחריו עוד משחק שיעניק לי הזדמנות נוספת. אבל לא הפעם’.
רק יומיים אחרי השיחה של לאונרדו לחורחה, עורך הדין של לאונרדו נסע לפריז לבדוק את חוקיות החוזה. מסי רצה להצטרף כמה שיותר מהר. לא היה אכפת לו מרשימת הדרישות הארוכה שמקובלת או משא ומתן על מענק חתימה.
החוזה נחתם רק ארבעה ימים אחרי המפגש של חורחה מסי ולאפורטה בברצלונה.
תיאגו הוא ליאו מיניאטורי. ביום ההצגה שלו בפ.ס.ז’, ליאו אמר לגיים ‘אני חושב שאם תיאגו שמח מבפנים, הוא מראה שהוא מרוצה ושהוא מוכן לשינוי. אני יודע שהוא כמוני ושהוא סובל מבפנים מבלי להביע את זה’.
ג’ורדי אוולה שאל אם מסי אי פעם היה אצל פסיכולוג. הוא אף פעם לא היה, אבל הוא אמר שהוא צריך. כאיש צעיר, ליאו לקח את ההצעה של המועדון לראות את הפסיכולוג של המועדון, אבל הוא לא היה מסוגל להיפתח.
אנטונלה אמרה לו הרבה פעמים לנסות שוב. זה משהו שהוא היה צריך.
‘אני בן אדם שמשאיר הכל לעצמי. אני לא חולק או משתף את זה. אני יודע שאני צריך להיות יותר פתוח, ואני יודע שזה יעשה לי טוב, אבל ובכן, אני לא עושה את זה’.
