מאז תחילת 2015: רונאלדו, בייל ובנזמה – 11 שערים ו-6 בישולים. מסי – 14 שערים ו-9 בישולים. בנובמבר עוד היה לכריסטיאנו יתרון בהפרש של 13 שערים (20:7) על ליאו בליגה, עכשיו הפער הוא רק 2 (28:26). אם זה היה כדורסל, היינו אומרים שמסי רץ 8:19. אבל הוא עושה כל-כך הרבה מעבר מהגולים. הוא מבשל, יוצר מצבים, מנהל משחק, מוסר וזה מחדל שעדיין אין כינוי לחיתוך שלו מהאגף למרכז ולמסירה המסובבת לעומק. הוא מלך שערי כל הזמנים של הליגה, מלך הבישולים שלה וכבש הכי הרבה פעמים שלושער בתולדות הכדורגל הספרדי. והוא בן 27. 27.
ותראו את זה: ממש לפני הבישול של פדרו, מסי מסמן לבוסקטס (גדול) בדיוק לאן למסור. רגע אחרי זה, ה-5 של בארסה מתחפש ל-6 עם מסירה גאונית לאנרג’ייזר.
ואם כבר תחפושות, אני בספק אם פיקה יכול לשחק אותה פיקה כמו שבארטרה היה היום. קודם כל שמחתי לראות שהוא חי, אחרי הכל משחק ראשון שלו מזה שלושה שבועות. שנית, לקח את ההזדמנות בשתי ידיים (מה שכנראה מבטיח לו כרטיס ליציע ה-VIP של הספסל מול מלאגה): 6 הרחקות, 2 חטיפות , 3 תיקולים, חסימה אחת של בעיטה ובישול. לא ברור איך מתייה לפניו ברוטציה.
ניימאר, שאגב, כבש את אותה כמות שערי ליגה כמו כל לבאנטה העונה (17), שיחק הרבה יותר טוב הפעם וחשוב שהוא יגיע עם ביטחון לסיטי. ויש גם את לואיס סוארס. אם אתה מגיע לקאמפ-נואו ואתה כבר בפיגור של 3-4 שערים, הדבר האחרון שאתה רוצה זה ששחקן כמו סוארס ייכנס. איזה גולאסו, ונראה לי שלוצ’ו די מבטא את התגובה שלי.
נ.ב.
גם ברגעים כאלה לא נשכח את זובי המלך. 11 ניצחונות רצופים מאז שעזב. זה כל ההבדל. או שלא.