מודל העתיד

המסמך אשר מכיל ומסכם את מכלול הידע לגבי מתודולוגיות האימון ופילוסופיות המשחק המהותיות של המשחק הבלאוגרני נכתב והושלם.

אחד הליקויים החשובים ביותר במבנה הכדורגל של בארסה טופל ותוקן: עכשיו כבר קיים תנך ייחודי של המשחק ושל מתודולוגיות האימון, המגנה כרטה של השפה הבלאוגרנית. מחבריו של המסמך האורקולי, שביצעו את הוראותיו של אנדוני זוביזארטה, הם ז’ואן וילה, פאקו סיירול-לו, ויקטור סאנצ’ז ואמילי ריקארט. המסמך אשר הוטבל במעגלים הפנימיים של המועדון זכה לכינוי ‘מודל החשיבה של הידע’. באופן עקרוני מדובר במכשיר לניהול ידע על מנת שכל המעורבים במבנה האימון של הקאנטרה יכירו את הרעיונות המהותיים של משחק השליטה עליו עובדת הקבוצה הבוגרת, כמו גם את שיטות העבודה באימונים, וזאת בכדי להגיע לרמת המצויינות הגבוהה ביותר בפילוסופיית המשחק.

מקורות היוזמה הזו, שנערכה על ידי זוביזארטה והמזכירות הטכנית של המועדון, מתחילים אי שם בתחילת העונה הקודמת, כשעלה הצורך בקיומו של מסמך כלשהו שיכיל בתוכו את כל הפרטים המתודולוגיים של האימון ואת פילוסופיית המשחק של סולם הקבוצות, במיוחד של הקבוצות שבין הקאדטים ב’ ובארסה ב’. תוך כדי תהליך המחקר של הספר ‘נתיב האלופים’ אמר לנו זוביזארטה: “פגשתי מועדון שיש לו פילוסופיה מאוד ברורה לגבי איך צריך ללמד כדורגל, שיש לו רעיון מאוד ברור ועמדה מאוד מגובשת, אבל כל זה מבלי שיהיה לו שום מסמך כתוב. כל זה מבלי שיהיה לו ספר הדרכה לקאנטרה. מתודולוגיית האימונים קיימת בכתב ומוכנה לשימוש המאמנים, אבל תכנית אב כתובה אשר מיועדת לפיתוח גלובאלי איננה בנמצא”. תכנית זו היא בעצם מודל החשיבה אשר נבנה על ידי ארבעת המאמנים.
לצייר את מפת האוצר

זוביזארטה בעצמו הוא אשר הגדיר באותה הזדמנות את התוכן של אותו תנך שהיה כל כך חסר: “מי אנחנו, מה אנחנו עושים, איפה אנחנו נמצאים, איך אנחנו מתארגנים, מדוע אנו רואים שווקים מסויימים ואחרים לא, כיצד עלינו לצייר את מפת האוצר?” וקבע את קו ההמשך בעתיד: “צריך להתפתח, לכן אני אומר שראשית כל עלינו לדעת מי אנחנו ומה אנחנו עושים, ומשם ואילך, נתכנן מהם אותם דברים שיסייעו לנו להיות טובים יותר”. וכך קרה שבמשך עונתו השלמה הראשונה, המנהל הטכני ועמו המזכירות הטכנית, הוציאו אל הפועל את משימתם: הם איתרו, מיפו והגדירו את החולשות והיתרונות.

ההחלטה הובילה לגיוסו ביולי של ז’ואן וילה כמוביל הרוחבי של המאמץ המשותף. ז’ואן וילה, הוא בעצם הססק פאברגס של המאמנים. הוא למד את שפת הבלאוגרנה בגיל נוער תחת הוראותיו של לאוראנו רואיס, שיחק לצידו של קרויף בקבוצה הבוגרת, אימן את הקאנטרה של המועדון במשך 16 שנים והיה מורו ורבו של צ’אבי הרננדס, כך שהפרופיל שלו מאגד בתוכו את כל התכונות הדרושות על מנת להיות אחראי על רפורמת המבנה הלא כתובה של הכדורגל הבלאוגרני. לפני גיוסו למשימה, היה זוביזארטה מודע לכך שלוילה הייתה ביקורת על מספר חסרונות מתודולוגיים של המועדון ושהוא אף החזיק בדעות שונות במספר נושאים ספציפיים: לדוגמה, על אופן ההתמקדות בנושא ההמשכיות והרצף בתפקודו של צ’אבי הרננדס בעתיד. וכך, בהחילו את כלל האצבע לפיו שני ראשים שמשתפים פעולה חושבים טוב יותר מראש אחד, החתים זוביזארטה את וילה על מנת שיכתבו יחדיו את המגנה כרטה.

מדריך הסגנון

ב31 לאוגוסט, הודיע המנהל הספורטיבי על הקמתו של צוות החשיבה הרוחבי תחת ניהולו של וילה ועל שתי אבני היסוד של הכיוון הכללי של עתידה של בארסה: “1. אין להתווכח על סגנון המשחק- יש לפתחו; 2. מחפשים את הכישרון- מפתחים את הכישרון”. את החשיבות שנתן המועדון לעבודה זו ניתן לראות בבחירתו של וילה ובעיקר בהרכב קבוצת העבודה, שבה חברים פאקו סיירול-לו, מאמן הכושר של הקבוצה הראשונה מאז 1993, הידוע ברמה העולמית במדעי המוטוריקה האנושית ובתיאוריית האימון בספורט של קבוצות; אמילי ריקארט, האחראי המופלא על השיקום הפיזי, גם הוא בקבוצה הראשונה; וויקטור סאנצ’ז, אחד מהמאמנים המבטיחים ביותר (זוכה גביע נייק), שמינוייו לאימון הקאדטים A הושעה על מנת לתת לו את תפקיד הריכוז של קבוצת העבודה.

משימתה של הקבוצה נחשפה בפנינו בתחילה על ידי אלברט ולנטין, האחראי על המזכירות הטכנית: “בבארסה, צורת המשחק בה שיחקו הייתה תלויה תמיד באויר. עכשיו, אנחנו מנסים לכתוב ספר לבן בו תשתקף צורת המשחק של בארסה על מנת שבעתיד, לא יהיו ספקות או חוסר ודאות. זה לא יהיה ספר כתוב מן הסתם, כי היום תמונות חשובות מטקסט”. וכך, בעזרת תמונות, הכל נשאר מוקלט: ספר ההדרכה האותנטי של סגנון הבלאוגרנה.

מעורבותם של פפ וטיטו

מעורבותם של הקבוצה הבוגרת ושל פפ גוארדיולה וטיטו וילאנובה הייתה מקסימאלית בנחישותה, בהאצילם שניים ממיטב בחוריהם (סיירול-לו וריקארט) להעברת רעיונות המשחק היסודיים של הפפ טים. מאז חודש ספטמבר נפגשו פעמים רבות צוות ארבעת המאמנים עם שלושים ושלושת מאמני הקאנטרה להצגת הרעיונות הללו. מפגשים אלה התרחשו במרתפי לה מאסיה ובהם עברו כבר על שיטות האימון, על תרגילים ספציפיים, על פילוסופיית המשחק ועל רעיונות קונקרטיים ביותר. אחד מאותם רעיונות למשל, הוא התפקוד החדש של מגיני הקו בכל קבוצות המועדון. הפרדיגמה היא דני אלבס והפיכתם של המגינים ההגנתיים לקיצוניים. ההוראות הן לשנות את המשחק מבפנים עם יותר מעורבות של הקשרים, כבר בשלב הקאדטים, כך שלשחקני הקו יהיה יותר שטח לרוץ בו.

לפי מידת האפשר, מאמני הקאנטרה התחילו ליישם באופן מיידי את הרעיונות הללו. וכך קורה שבקאדטים B, המאמן פראן ארטיגה תיפקד מחדש את הקיצוני נאבארו ז’ולן אריאנו כמגן שמאלי, שם הוא מגיע להישגים אדירים; וכך גם קורה שהאקוודוריאני ז’וסימר קווינטרו, קשר בעל תכונות שמזכירות את תיאגו אלקנטרה, מתופקד כעת כקיצוני ימני. במגנה כרטה הזו לא מתכננים תנועות טקטיות של הקבוצות, אלא לוקחים בחשבון שאלה הם דווקא שיטות העבודה והרעיונות הבסיסיים שיוצרים פריסה טאקטית כזו או אחרת: היציאה עם הכדור, יצירת אופציות המסירה, החיפוש אחר עליונות מאחורי קו הלחץ, יצירת השטחים הפנויים, המשחק שמתחיל מהאמצע, שחקני הקו העולים, התשע המדומה. רעיונות שיחד יוצרים צורת משחק.

מבחן התוצאה

הדברים עליהם עובדת הקבוצה של גוארדיולה מועברים, באמצעות זרם המידע, אל הרמות הנמוכות יותר במהירות אדירה. בהינתן שרעיונות המשחק הם אותם רעיונות, המשתנים הטאקטיים לא מאחרים לחזור על עצמם. וכך, אם ביום שבת ה24 בספטמבר, גוארדיולה עולה במערך של 3-4-3 בקאמפ נואו על מנת להביס 5-0 את אתלטיקו מדריד, ביום ראשון ה2 לאוקטובר, מיישם זאת גארסיה פימיינטה עם הjuvenil B בניצחון על קאלייה (2-0). ואם ביום רביעי ה28 לספטמבר, גוארדיולה מציג מערך של 2-3-3-2 מול באטה בוריסוב (5-0) בצ’מפיונס, ביום שבת ה8 לאוקטובר, פראן ארטיגה מיישם את אותו מערך עם הקאדטים B ומביס את אסקו גם כן, בצירוף מקרים, בתוצאה 5-0. או אז אנחנו יודעים שנתיבי התקשורת הם דו כיווניים: זה לא רק שבסיס הכדורגל מיישם את השיטות של הקבוצה הבוגרת, אלא שהוא גם מהווה קרקע ניסויית עבור גרסאות מסויימות מול היריבות שמגיעות לסיוטאט אספורטיבה המגודרת. ניסויים שכאלה מנותחים לאחר מכן על ידי קבוצת החשיבה של ז’ואן וילה, שם בודקים האם יכולה גם הקבוצה הראשונה להרוויח מהניסיון שנצבר.

צוות החשיבה הזה והמסמך האורקולי שלו הפכו באופן מוחלט לכלי של ניהול ידע אשר מובנה בזהות הבלאוגרנה, ומבטיחים שיותר לא יהיה לכל קבוצה במועדון ‘ספר’ אחר כי אם ספר אחד בלבד שיכיל את הכל. מכאן שהמשימה של המזכירות הטכנית היא אסטראטגית, היא בעצם עמוד השדרה הספורטיבי של הישות הזו, וכך גם כל חלק של כל קבוצה הוא בעל משימה ביצועית, או כמו שאמר אלברט ולנטין: “הרעיו הוא ליצור ידע לעתיד, לבסס שגרה מדעית וסדר קוהרנטי, כך שכשהאנשים ילכו הידע יישאר במועדון”.

אדמין