מחשבות לאחר הקלאסיקו

יממה אחרי, אחרי שמפלס העצבים ירד כמעט, אפשר להתייחס לקלאסיקו בצורה רגועה יותר. היו דברים טובים, והיו לא מעט דברים רעים.

נתחיל מהטובים.

אני חושב שקיקה סטיין לא טעה בבחירת ההרכב והמחצית הראשונה בברנבאו הייתה מהיותר טובות שלנו העונה. בקלאסיקו הראשון, הקישור של מדריד התעלל בסרג׳י רוברטו, ראקיטיץ׳ ודה יונג ובארסה מיעטה לייצר מצבים חוץ מ-2 הברקות של ליאו מסי.

בברנבאו, מול מדריד לוחצת (ולא מתגוננת כמו נאפולי) הרכב 4 הקשרים (במחצית הראשונה) הניע כדור בצורה טובה ובארסה ייצרה 4 מצבים טובים מאוד לשער, כל אחד מהם יכל לשנות את הסיפור של המשחק. קורטואה, כמו בכל המשחקים של מדריד מול הטופ 6, עשה את ההבדל והוא פקטור משמעותי ביומרות האליפות שלהם.

אני יודע שכולנו נשארים עם הטעם הרע של המחצית השנייה, אבל זאת באמת הייתה מחצית ראשונה טובה שלנו. בעיטה אחת למסגרת של מדריד ו-16 הרמות לרחבה בלי כתובת.

ועכשיו לדברים הרעים.

המחצית השנייה החלה רגוע ואחרי ההצלה של טר שטגן מהבעיטה המצוינת של איסקו, החל המומנטום של הלבנים, וזה היה מומנטום שקיקה סטיין איחר *מאוד* להגיב אליו. 2 חטיפות היו למדריד בחלק המגרש של בארסה במחצית הראשונה, מול 12 (!) במחצית השנייה. זידאן העלה עוד יותר את קו הקישור קדימה ובארסה הייתה חסרת אונים. כן, היו את המצבים של ברית׳וייט, מסי ופיקה, אבל איזה קונטרסט בין המחצית הנוראית הזאת למחצית הראשונה. השיא המביך היה בבהייה של השחקנים כשטוני קרוס מסמן לויניסיוס לאן ללכת, ברית׳וייט הולך לאיבוד בסגירה ופיקה חולם ומשוכנע שהברזילאי לא הולך לבעוט.

לא רוצה להתייחס יותר מדי לשחקנים אינדבדואלית, אבל צריך לדבר על זה: פרנקי דה יונג גרסת קיקה סטיין נראה פחות טוב מפרנקי דה יונג גרסת ואלוורדה. אני לא יודע אם זה תולדה של המערך או תולדה של חינוך אישי, אבל הוא הרבה פחות נועז ממה שהיה בתחילת העונה – רב הזמן משחק על בטוח, במקום להביא את הערך המוסף שיש לו (כמו בבישול המצב של מסי) ובמקרה הזה הוא לא יותר מדי שונה מאנדרה גומש, וכולנו יודעים שהוא *הרבה* יותר טוב מזה.

באופן כללי, קיקה סטיין עוד לא הצליח להסיר את המנטליות של בארסה שמתומצתת לכדי תלות מוחלטת בליאו מסי, וכשהארגנטינאי מתפוגג, כמו במחצית השנייה, ועם מצב הסגל הבעייתי, אין לנו הרבה מה למכור.

בעטנו בדלי אמש, ביג טיים. זה היה קלאסיקו חשוב ויש לנו לו״ז יותר קשה ממדריד. יתרה מכך, בהינתן הסגל הקצר, קיקה סטיין כמעט לא מבצע רוטציות אל מול זידאן שכן עושה (וקיבל ביקורת על כך). את ההפרש האנרגטי ראינו היטב במחצית השנייה.

שי

חי ונושם בלאוגרנה מאז 1991. הקים את ״בארסה מאניה״ כפרויקט צד בתיכון, והשאר היסטוריה.

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו