מילות הפרידה של חאבייר מסצ’ראנו

“החלק הכי קשה בלשחק בבארסה הוא היום הזה שבו… אתה צריך לעזוב. הידיעה שיום אחד כבר לא תהיה כאן”.

“אני כל כך שמח שנשארתי כאן במשך כ”כ הרבה שנים. מעולם לא דמיינתי שאהיה חלק מההיסטוריה של המועדון הזה”.

“אני מרגיש בר מזל על כל מה שזכיתי לחוות כאן. זו פריבילגיה. לדעת שהאנשים שאתה עובד איתם על בסיס יומי מעריכים אותך כל כך זו המתנה והמוטיבציה הגדולה ביותר”.

“כשהגעתי לכאן, ידעתי שלבארסה היה את הקישור הטוב בעולם, אז הייתי מודע לכך שלא אשחק הרבה”.

“שוחחתי המון עם ארנסטו, אנחנו מבינים אחד את השני מצוין. כשאתה מתבגר, אתה נמצא בנעליים של המאמן יותר מאשר השחקנים. אני צריך להודות לו על הדרך בה הוא התייחס אליי”.

“אני אכן חושב על להפוך למאמן. אבל כרגע, זאת לא העדיפות שלי”.

“התיקול שלי על בנדטנר כאילו סימן תקופה של ׳לפני ואחרי׳, עם האוהדים. לפני המשחק הזה, דברים הלכו לא קל עבורי”.

“לפעמים אתה צריך לקבל את המציאות. אני לא השחקן שהייתי פעם. זה טבעי ונורמלי ואני מקבל את זה. הייתי צריך לעשות את השינוי הזה. לא הרגשתי כאילו אני מסוגל להפוך את המצב כאן. האיכות של השחקנים והבלמים כאן היא כל כך גבוהה”.

“זה ברור שפיקה אמור להיות הקפטן הרביעי אחריי. הוא לא הקפטן של הקבוצה, אבל הוא מרגיש כזה. זה טבעי מבחינתו”.

“הגעתי לכאן כדי להגשים חלום, עכשיו זה הזמן להתעורר. החלום הזה נגמר, אבל הוא נמשך הרבה יותר זמן ממה שתיארתי לעצמי”.

“יותר מזכייה בתארים, היה לי חשוב להסתדר עם חבריי לקבוצה. מעולם לא ניסיתי להיות מנהיג. רק הייתי עצמי והם הלכו אחרי המילים שלי. הייתי בר מזל”.

“אף רגע או גביע מסוים לא יישארו איתי, אלא רק החוויה היום-יומית של להיות במועדון הזה, שהערכים שלו מועברים בכל רחבי העולם. נהנתי מרגעים ייחודיים והיה לי המזל לשחק עם השחקנים ששיחקתי איתם כאן. זה היה חלום”.