מלקום – ההפתעה של הקיץ

תיאגו? ראביו? ויליאן? מי היה מאמין שאחרי חרושת השמועות שירתה חיצים כמעט לכל שם גדול באירופה נקבל רכש לא צפוי כמו מלקום. יותר מזה, אני לא חושב שמדובר על שם שהרבה אנשים שלא עוקבים אחרי הליגה הצרפתית באמת מכירים. האם הוא שווה את ההייפ סביב המחטף שנעשה מול רומא? האם ברצלונה בכלל צריכה קיצוני כרגע?

דג גדול באקווריום קטן

נתחיל דווקא מהקבוצה ממנה מלקום מגיע. בורדו אחרי עונה סבירה, סיימה במקום ה-6 בליגה, עם 53 שערי זכות (מקום שישי בליגה בכיבוש שערים בצוותא עם ניס), ועם 48 שערי חובה (ההגנה ה-9 בטיבה בליגה). בכנות אומר שזו לא קבוצה שהייתי מתעניין בה במבט ראשון, אבל החלק המעניין הוא התרומה הספציפית של מלקום לקבוצה. 12 שערים (חמישית משערי הקבוצה, מלך השערים של הקבוצה) ו-7 בישולים (מלך הבישולים של הקבוצה). יתרה מזאת, ב-Who scored הגדירו את הקבוצה כאחת שאוהבת לתקוף מאגף ימין, האגף של מלקום, אשר שיחק בעונה החולפת כ-2867 דקות (מקום רביעי בקבוצה במספר דקות).

אולי אין הרבה מה לראות מבורדו, אבל אחת לכמה זמן אפשר למצוא שחקן שנראה “גדול” על הקבוצה בה הוא משחק, ורק מחכה לעשות את הקפיצה למועדון הגדול הבא. אפשר לומר שלא לחינם מונצ’י שם עין על הברזילאי בן ה-21. כמובן שאפשר גם לאמוד את היכולות שלו גם ביחס לשחקן אחר שהיה מועמד לתפקיד זהה בבארסה – ויליאן.

מספר נקודות על ההשוואה:

– ויליאן אובייקטיבית משחק בליגה קשה יותר.

– ההשוואה נעשתה על פי תרומה פר נטו הזמן שלהם במגרש, הואיל ואי אפשר לנתח בצורה הוגנת את התרומה שלהם על פי ערכים טוטאליים כי למלקום יש יותר דקות משחק משמעותית בליגה, ומנגד ויליאן שיחק יותר משחקים.

– התייחסות קטנה לפרמטר החטיפות והתרומה ההגנתית של מלקום. הוא נאמד באתרים אחרים כשחקן עם תרומה הגנתית חלשה. דבר שללא ספק בעייתי בקבוצה כמו ברצלונה, בה השאיפה שכולם לוקחים חלק במשחק הלחץ, על אחת כמה וכמה אצל ואלוורדה, אצלו יש משמעות גדולה לסימטריה הן בהגנה והן בהתקפה כקולקטיב.

האם אנחנו צריכים עוד קיצוני?

אומר בכנות שלדעתי יש עמדות שצריכות תוספות ורענונים מאשר שחקני הכנף, אבל הצורך ממשי, וכן בעל השלכות ברורות לגבי הקבוצה והגישה שלה. איך זה בא לידי ביטוי?

– שחקנים כמו דניס ובעיקר קוטיניו חילטרו לא פעם באגפים, שכן הערך המוסף שלהם לא בא מספיק לידי ביטוי בעמדות הללו. כנראה שהגעתו של קיצוני נוסף באה במטרה לשים סוף להצבות הללו, ולהציב אותם כקשרים.

– לכל מי שדואג, ככל הנראה הגעתו של קיצוני נוסף תבשר על הזנחת מערך ה-4-4-2 מהעונה שעברה, שנבע לא מעט בגלל היעדר קיצוניים איכותיים זמינים.

– מסי ככל הנראה יישאר כפאלסו במערך של ואלוורדה. אין שאיפה בינתיים להביא חלוץ מטרה נוסף, כשהיחידים בסגל הם סוארס, והמחליף שלו (מוניר או אלקאסר, קשה להגיד ששניהם ישארו בקבוצה), כשהאורווגוואי הוצב לא מעט בכנף שמאל בעונה האחרונה. מלקום הוא שחקן אגף שיודע לכבוש שערים, מה שאמור להפוך אותו לאידאלי בשיטת המשחק של התשע המזויף, בו שחקני הכנף באים לידי ביטוי ביכולת שלהם לנצל את השטחים אותם אותו פאלסו מפנה להם בדרך לאיזורים המסוכנים של היריבה.

– אמנם זה לא משהו שדיברו עליו באופן גלוי אף פעם, אבל כן יש הרגשה של חוסר אמון בדמבלה. אחרי עונה שלמה בה המערך של הקבוצה קם ונפל על הכשירות שלו, ועל היציבות של דאולופאו. אפשר להגיד שבאופן הגיוני הדבר הנכון יהיה להביא שחקן כלשהו שיהיה ברוטציה עם דמבלה בשעת הצורך. דמבלה מוכשר, אבל הוא חייב לזכות באמון בחזרה ולהראות לכולם שלמרות עונה האחרונה הוא עדיין שייך לרמות הגבוהות.

האם הוא מתאים?

אוהבים לדבר על כך שברצלונה עשתה מחטף למונצ’י המצוין, אבל שווה להתייחס לעובדה שהוא פועל לפי האינטרסים של הקבוצה איתה הוא עובד, ונותר רק לשאול, האם מה שמשרת את ההתקפה של רומא לפי ראות עיניו של מונצ’י, הוא מה שבהכרח ישרת את ההתקפה של ברצלונה? האם שתי הקבוצות שואפות לאותו סגנון? זה מסוג הדברים שאני מנסה לבחון לא פעם על ידי סרטונים (עד כמה שאפשר כמובן, אין תחליף למעקב קבוע אחרי השחקן במדי הקבוצה שלו).

https://www.youtube.com/watch?v=OyTBj5X5ijQ

אזכיר משהו לגבי סרטונים מהסוג הזה: זה המיטב של אותו שחקן. צריך לנסות לא להסתנוור מכל דריבל או בעיטה מדהימים שלו הואיל וזה לא באמת מה שאנחנו צריכים לחפש. הדבר שבדרך כלל מדאיג אותי אצל שחקני התקפה מהסוג הזה (שחקנים שמוגדרים כדריבליסטים מצויינים או טכנים ומהירים) זה לקיחת ההחלטות שלהם. אפשר לתהות תמיד אם באמת היה לו עם מי לשחק בבורדו, או שהוא פשוט התרגל לסחוב את ההתקפה של בורדו על הגב ונהנה מהתלות הגדולה בו בחלק הקדמי, אבל הוא באופן טבעי יעדיף את הדריבל על המסירה, ולוקח לו יחסית הרבה זמן לזהות את האופציות שמוצעות לו על המגרש. הוא לא מחפש לשחק בנגיעה, והוא לא בדיוק רגיל למשחק סבלני דרך Build up, והוא לא מתבייש לבעוט יחסית הרבה מרחוק (גם הסטטיסטיקה מראה תמונה בה הוא בעט העונה ממוצע של 1.35 בעיטות מחוץ לרחבה למשחק, לעומת 0.69 של ויליאן שגם יודע לבעוט מרחוק).

בכנות, אני חייב להגיד שאני מעט חלוק לגביו. רואים שהוא מוכשר, רואים שיש לו כדורגל ברגליים, אבל אני לא יודע עד כמה הוא מתאים לקבוצה בסגנון של ברצלונה. כבר ראיתי אוסף של דריבלסיטים זריזים וטכניים שפשוט לא מצליחים להוציא מעצמם מספיק בשיטה של ברצלונה. אומנם חשוב לזכור שמדובר על שחקן צעיר שתמיד יכול להסתגל לשיטה חדשה, אבל נראה שהוא מגיע מסיטואציה שונה לחלוטין בה הוא סוחב את הקבוצה על הגב בהתקפה, לא משתתף הרבה במשחק הלחץ הקבוצתי, נוטה להתעקש על דריבל, ולוקח יחסית הרבה זמן לזהות את האופציות במגרש, ולא רגיל למשחק סבלני. הייתי אומר שאפילו הגישה בה הוא שיחק עד כה היא הפוכה מהגישה בה ברצלונה נקטה עד כה, או לפחות השיטה אותה היינו רוצים בקבוצה בעונה הקרובה. יכול להיות שהוא יוסיף ורסטיליות לקבוצה, אך זה עשוי באותה נשימה להביא לעוד שחקן שיוצא מתוסכל מהמועדון בשל אי התאמה לסגנון. כמובן שמדובר על דעתי בלבד על סמך הנתונים אותם אספתי לגביו, וכמובן שכבר טעיתי בעבר, אין מניעה שאני עשוי לטעות שוב גם במקרה שלו.

הקבוצה מתחילה להתגבש, ולא נותר עוד הרבה זמן עד שנוכל כבר לאמוד את הקבוצה ככלל מאשר את הפרטים אותם היא מקבלת אליה. כרגע כל מה שנותר להגיד זה ברוך הבא מלקום ושיהיה בהצלחה.

נדב זילברשטיין