יש אוהדי מכבי חיפה בקהל? זוכרים שהייתם בליגת האלופות? לא, לאהקמפיין הקייטעי. לפני. המשחק עם התוצאה שהיה חסר לה רק שעראחד כדי להפוך אותה למושלמת. נו, מול מנצ‘סטר יונייטד באולדטראפורד כשכל העולם ואחותו התעקשו לסדר לפורלאן שער. ואז היהפנדל ונתנו לו לבעוט, וסוף סוף הוא הצליח לכבוש. זוכרים? אז מסיוניימאר היום.
ככה הרגשתי בחלקים נרחבים מהמשחק. באחרים פשוט התקשיתי להחזיק את העיניים פתוחות, ואת זהאומר לכם אחד שרואה בארסה ב‘ מדי שבוע. בעצם שם יש אקשן, הערב היה – איך לומר בעדינות – קצתפחות. אבל בחזרה לניימסי. הטכניקה, היכולת האישית והדריבלים שלהם מדהימה כשזה מתחבר, אבל אניחסיד של משחק קבוצתי, ובכלל – למי ששכח – זה הבסיס הבארסאי. והיום זה נראה ששניים קצת שכחואת זה.
אני לא יודע אם זו כמות הדקות המועטת שהם שיחקו ביחד בעונה שעברה או רצון יתר לשחק ביחד, אבלקבלת ההחלטות שלהם היום הייתה על גבול הביזיונית. וכל אלה רק מילים יפות יותר ל“תמסור לי ואמסורלך” של ניימסי לאורך כל המשחק. הנפגע העיקרי מכך היה מוניר, שעשה תנועה על קו ההגנה של אפואלכמו תמיד, לחץ על שחקני ההגנה של הקפריסאים, עבד על המגרש ופעם אחר פעם לא קיבל את הכדור.לא יודע מה איתכם, אבל אותי זה הגעיל. רוצים מספרים? בבקשה. לפי הנתונים של אופ“א: מסי מסר היוםלניימאר 13 כדורים. ניימאר למסי? 11 מסירות. מסי למוניר? מסירה אחת. ניימאר למוניר? מסירה אחת.איזה מין דבר זה?!
למחלה של דני אלבס להחזיר את הכדור למסי בכל פעם כדי (לנסות) ליצור דאבל, טריפל וקוואדרופל–פסבכל הזדמנות כבר התרגלתי. זה מקרה אבוד וגם ככה צריך לסבול את זה רק עד הקיץ, אבל ניימאר ומסי?לא ברור מה הלך היום. גם ככה החלוצים משחקים אצל לוצ‘ו במרכז, אז לצמצם עוד יותר את אפשרויותההתקפה? וואט דה פאק? תגידו שזו רק אפואל ניקוסיה וזה בסך–הכל מוניר, ואני אגיד לכם: עזבו מוניר.לואיס סוארס היום בהרכב. האם גם אז זה היה קורה? מקווה מאוד שלוצ‘ו נתן להם בראש על הדבר הזה.
אחרי המשחק חן שאל אותי מי המצטיין שלי. אם אני חייב לבחור אז: אני. לשרוד כזה משחק זו משימה לאקלה. אחרי זה בתור סרג‘י סאמפר וטר–שטגן. נתחיל עם ה-4 העתידי של בארסה (לא שיש משהו רעבמספר שהיה לו היום). אני יכול בכיף לזרוק נתונים של חילוצי כדור, מסירות והרחקות או לדבר על איךשהוא השתלט על הקישור האחורי ואיפשר לבארטרה ופיקה (שסמכו עליו) ללחוץ את החלוצים באגפים,אבל עזבו. זו לא רמה בשבילו. לא מוריד בכלום מהיכולת שלו. בכל זאת בכורה בבארסה (הראשוןבהיסטוריה שעושה את זה אחרי ששיחק רק במועדון כל חייו. נמצא אצלנו מגיל 6), אבל הרף שלו צריךלהיות גבוה יותר. במחצית הראשונה אפואל לא עשתה כלום ורק אחרי ההפסקה התחילה קצת לשחק.ראיתי משחקי סגונדה שהילד התאמץ בהם יותר. יודעים מה? מול קבוצות מהטופ האירופי ב“דור הבא“היה לו יותר אתגר. הוא יצליח. מבסוט על הבכורה שלו.
MATS? עם כמות הפעמים שאפואל איימה על השער שלו היום, הוא יכול היה לחבר פלייסטיישן ברחבהולהרביץ סשן של FIFA 15, אבל בכל זאת דפק וואחאד הצלה בסוף המשחק. מה שאהבתי אצלו במיוחד,וראו את זה כבר בגלדבאך, זה קור הרוח שלו. זה לא בא הרבה לידי ביטוי הערב, אבל זה שם – ובמיוחדאת משחק הרגל. אני לא יודע אם זו הוראה של לוצ‘ו, אבל מול אפואל הוא מסר לשחקני ההגנה הרבה יותרמאשר בראבו, שהעיף יותר כדורים למעלה במשחקי הליגה. רק 2 מה-8 של MATS היו מסירות ארוכות(100% דיוק) לעומת 10 מ-20 של בראבו מול בילבאו (30%). עם כל הכבוד לזה שבארסה לא ספגה עדייןבליגה, אשמח לראות את MATS הופך לשוער הראשון.
ומילה אחרונה על היכולת הכללית. מי שציפה להרכב שישטוף את המגרש אחרי כל–כך הרבה שינויים,מוזמן לחזור לכדור הארץ בחללית של סיידו. אבל אפשר ורצוי היה לראות יותר. חלק מזה זה מה שכתבתיבהתחלה וחלק מזה פשוט משחקים שמגיעים כמה פעמים בעונה. הבעיה הכי גדולה שלי הייתה עם מישהיה צריך את המשחק הזה כדי להוכיח ולא לקח את הצ‘אנס בשתי ידיים. תסתכלו למשל על סרג‘ירוברטו (שהתפקוד שלו לצד צ‘אבי הוא בעייתי, אבל הוא פתח כדי לקבל הזדמנות) ששיחק “בסדר“, לא“השתגע” כדי להראות ללוצ‘ו שמגיע לו. ואז תסתכלו על סאמפר, על סנדרו שלחץ על היריב גם בדקה 90.הזדמנות לא מקבלים, אלא לוקחים. תשאלו את מוניר.
הטוב: 3 נקודות.
הרע: ציון 3.
המכוער: אוחננה ושפיגלר החופרים.
ההרכב:
טר שטגן (7).
אלבס (6), פיקה (7), ברטרה (6), אדריאנו (5).
צ׳אבי (5), סאמפר (7), סרג׳י רוברטו (4).
מוניר (4), מסי (5), ניימאר (5).
