מסצ’ראנו מדבר

כה אמר מסצ’ראנו [המלך, כמו תמיד]:

ספר על ליברפול
חוויתי שם ניגוד משמעותי עבורי. שיחקתי באנפילד, במגרשים האנגליים, התייחסו אליי בצורה מדהימה. כמובן, זה היה חלום, אבל אח”כ הייתי צריך לעבור את יתר 22 השעות של היממה בבית. אני שיחקתי בליברפול, מעולה, אבל זה אני שנהנה מכדורגל, ואשתי היא זו שמלווה אותי תוך כדי ויתור על דברים. היא החזיקה מעמד 4 שנים.

הכל נראה גרוע בהשוואה לבארסה…
אני יודע שאחרי בארסה שום דבר לא ייראה כמו שנראה לפני כן. אני יודע שזכיתי לחלוק את השנים הללו בקריירה שלי עם הטובים ביותר. המציאות תהיה אחרת אחרי כן.

נראה שוויתרת על הרעיון של לפרוש בבארסה…
הלוואי ואוכל להיות פה שנים רבות. חוויתי דברים רבים בחיים והגעתי לכאן בגיל בו הייתי יותר בוגר, כדי לשחק עם הטובים בעולם. הבעיה של ברצלונה היא שיום אחד אתה חייב לעזוב וזה מה שעצוב. אני לא רוצה להמעיט בערך המקומות האחרים בהם הייתי. הייתי מאוד שמח בליברפול וגם בברזיל, וארגנטינה היא הבית שלי, אבל הגעתי לפה כדי לזכות בתארים, ומעל הכל, כדי להיות עם אנשים כל כך נורמאליים שמשחקים כדורגל בצורה כה מופלאה, כך שלחשוב שיום אחד כל זה ייגמר…

אתה נוסטלגי מטבעך, אתה נעצב כשעליך לעזוב…
זה נכון, אני אדם מאוד נוסטלגי. אני יודע שיום אחד הכל ייגמר. בסופו של דבר, כל עוד זה נמשך, יש ליהנות מזה.

אז בוא נדבר על בארסה. במסטאייה הוחלפת, זה מתסכל אותך?
אף פעם לא מתסכלת אותי החלטה של מאמן. לשם כך הוא נמצא שם. מעבר לכך, כשבוחרים שחקן אחר, אם אתה מתוסכל או כועס, אתה ממעיט בכבודו של חברך לקבוצה משום שאני לא מחשיב את עצמי כשווה יותר או פחות מאחרים. אני יודע מי אני ומה יש לי להציע. באותו יום, אחרי מה שקרה באנואטה, זה היה חילוף מאוד מובן. במחצית ג’ורדי (ראורה) כבר אמר לי שיחליף אותי.

נראה שהתפקיד שלך בעונה הזו עלה מדרגה. כל הבלמים כשירים ואין את התחושה של רוטציות כשאתה נכנס להרכב
אני כן חושב שמדובר ברוטציות. אף פעם לא חשבתי שאם תהיה לי המשכיות מסוימת אהפוך להיות מי שאמור להיות הפותח בהרכב. כאן ברור מיהם הבלמים הפותחים כשהם בריאים. אלו ג’רארד (פיקה) ופויול ולא מפריע לי לומר זאת. זה טבעי, התפקיד שלי הוא לתת את המירב אבל תמיד ניתן לראות מתי הם לא נמצאים, משום שמדובר בבלמים הטובים בהיסטוריה של המועדון. אני מה שאני. אני מנסה לגרום לכך שהיעדרות של אחד מהם תהיה מורגשת כמה שפחות אם הם לא משחקים. בכדורגל, כמו בחיים, אתה טועה כשאתה מנסה למלא תפקיד שלא שייך לך.

צניעות מזויפת?
לא. כך חונכתי. אם מישהו עושה משהו יותר טוב ממני, מה הבעיה? אני צריך להיות הכי טוב בהכל? יש אנשים שעושים דברים יותר טוב ממני ואני מברך אותם. אני כאן כדי שהאנשים האלה שעושים את העבודה טוב יותר לא ייפלו. זו הדרך שלי לנסות לעזור לג’רארד ופויול.

אתה מודע לכך שעם התנהלות כזו ויכולת משחק שכזו אתה אהוב מאוד על האוהדים?
אני רוצה להיזכר כאחד שלא יצר קונפליקטים, שתמיד תרם, אפילו אם תהיה זו תרומה מועטה. הביאו אותי כדי לעזור ואת זה אעשה עד יומי האחרון כאן. כל אחד צריך לגבות את דבריו במעשים. ביום בו אהיה נטל על המועדון, רק צריך לומר לי זאת ואלך בלי לעשות בעיות.

בארסה הוציאה תיקו בברנבאו ובמסטאייה, ונוצרה תחושה מרירה-מתוקה, הקבוצה נפלה קורבן לרצף שיצרה? 
זה תמיד טוב שדורשים ממך יותר, כי זה דורש ממך להשתפר, אבל לכל דבר יש מחיר. אני ראיתי את כל המשחק בברנבאו מהספסל, וכשהמשחק נגמר התחושה בחדר ההלבשה לא הייתה של שמחה, אבל ההתמודדות עדיין לטובתנו! זה עדיין תלוי בנו! במצב הנתון אנחנו עולים לגמר. זו הגדולה של הקבוצה, לכן היא שונה, לכן החבורה הזו זכתה בהכל.

16 נקודות פער ממדריד הן מספיקות?
האנשים שוכחים מאתלטיקו, שנמצאת במרחק של 9 נקודות. ביחס למדריד – זה אכן פער גדול מאוד, וזה תלוי בנו לשמר אותו. עכשיו חוזרת הצ’מפיונס ואם לא ניכשל זו תהיה מכה מוראלית ליריבות, לא רק למדריד אלא גם לאתלטיקו, שנותנת עונה מצוינת.

אם כבר מדברים על מדריד, אתה מבין למה הם רוצים לקלקל את התדמית של מסי עם קמפיין מלוכלך כמו האחרון?
בתור אדם שכ”כ אוהב כדורגל, אני לא מבין את זה שלא מדברים על כדורגל. מה שהכי מעציב אותי זה שכל פעם מדברים פחות על כדורגל, למשל בעיתונות. אבל נראה שזה כבר ידוע… לאו נמצא בטופ כבר הרבה זמן, בפסגה, ועכשיו יש מי שרוצה לתת לו תדמית אחרת, מסיבות כאלה ואחרות, אבל האנשים לא טיפשים.

מה שמעצים את זה הוא העובדה שזה מגיע משחקן (קאייחון), לא?
כל אחד חופשי לעשות כרצונו. אני אומר לך את דעתי ואת מה שמעציב אותי. כשמראיינים אותי אני אוהב לדבר על המשחק, אחרי זה כל אחד יאמר מה שהוא רוצה. זה לא מתפקידי לקבוע מה ראוי או לא.

הקלאסיקו חזר להיות קשוח, עכשיו כשהיו יותר פעולות שעברו ללא תשומת לב ראויה?
אני באמת מאמין שהקלאסיקו האחרון לא היה משחק אלים. במשחק של בארסה מול מדריד תמיד יש מתח, ועוד יותר כשמדובר במשחקי נוקאאוט, אבל לא היו בעיטות שניתנו בכוונה בחשאי, מילה נזרקת פה, אחרת שם… אם לא היה מתח היינו משחקים טניס. [וכולם מצטרפים כאן ואומרים: כבר שיחקנו נגדם טניס בביב…]

אתה שיחקת עם צ’אבי אלונסו בליברפול, הוא מבין שההתנהגות שלו נגד בארסה ראויה לגינוי?
לפני כמה זמן נכתב בעיתון שהוא אמר לי משהו. אני לא שמעתי אותו אומר את זה, אבל אם הייתי שומע זאת, לא הייתי יכול להסביר ולהצדיק את זה. מבחינתי כדורגל הוא לגברים ומה שקורה במגרש נשאר שם, אני לא לוקח הביתה את מה שאמרו לי. אני שיחקתי עם צ’אבי (אלונסו) שנתיים וחצי והוא שחקן ענק. נהניתי מאוד לצדו, אבל היום אין לי ממש קשר איתו בגלל המרחק. גם אני ברגע כלשהו התנהגתי בצורה דומה, והתחרטתי על כך. בתוך המגרש מעטים השחקנים שיתעלמו, חוץ מואלרון, שהיה קדוש.

נחזור לבארסה, הרעב נמשך?
הקבוצה נראית לי כמו תמיד, אם לא, היא לא הייתה נותנת את חצי העונה הראשונה שנתנה.

לנצח עבור טיטו וילאנובה זה תמריץ עבורכם?
הלוואי ולא היה לנו התמריץ הזה. סבלנו עם אבי פעמיים, ועכשיו עם טיטו שוב. פפ הלך, טיטו התחיל והקבוצה התנהלה מעולה, וזה כאילו הקש ששבר את גב הגמל. מדובר בהתגברות על המכות הללו שהגורל מנחית עליך, אבל הן חזקות מדי. ידוע שבחיים יש קשיים, אבל יש עוד הרבה? החובה שלנו היא לתת לטיטו רוגע מרחוק כדי שיוכל לעבור את הטיפול שלו בשלווה.

אתם משחקים עבורו?
משחקים, מתאמנים וחיים עבורו. זה בעצם לומר לו ‘תהיה רגוע, תישאר שם, אנחנו נותנים כאן את הכל כדי שהכל יהיה כרגיל’, שלא חסר לנו מנהיג.

ארגנטינה מתייסרת מהצורך לזכות במונדיאל?
כן, זה כמו לומר ‘יש לנו את השחקן הטוב בעולם, אם לא נזכה עכשיו, מתי נזכה?’. כבר שנים רבות שאנחנו לא נכנסים אפילו לארבע האחרונות במונדיאל. אנחנו תחת הלחץ של האנשים ואנחנו באים תוך מוכנות לתת הכל ולקחת עלינו את הנטל של הדורות הקודמים.

העול המצטבר הזה, זה כבד מאוד על מסי…
היה מדהים לראות איך רק מבקרים אותו במדינה שלו. הוא לקח על עצמו אשמה שלא הייתה שלו. מי שחולק על כך הוא טיפש. אבל אנחנו שנמצאים לידו לא עוזרים לו בכך, זה בלתי אפשרי. האשמה אינה שלו, הוא אנושי! הוא כמעט תמיד משחק טוב. היום האנשים כבר מבינים את זה, וזה משמח אותי משום שחוויתי על בשרי את מה שהוא סבל. שנת 2012 שלו הייתה מדהימה עם הנבחרת.

מבני אנוש לחייזרים, איך אפשר להסביר את מסי?
אוף, זה בלתי אפשרי! הייתי נותן לך קלטת שלו ולא יותר. לאו הצליח לשלוט במשחק ששולט באחרים, כולל בי. לאו עושה את ההיפך. בגלל זה הוא כל כך גדול, כי הוא היחיד שעושה זאת. כשהוא רוצה הוא משתתף, כשלא, אז לא. הוא הצליח למנן את זה. אם עליו להיות חמש או עשר דקות מבלי להיכנס למשחק, הוא עושה זאת. לכן הוא יכול היה לשחק 70 משחקים בשנה.

שחקן נוסף בו אתה מאוהב הוא בוסקטס…
הכדור הולך בסופו של דבר להיכן שצ’אבי רוצה שיילך, אנדרס הוא שילוב של לאו וצ’אבי, וכל זה מתומצת בבחור הגבוה הזה שהוא בוסי… בוסי הוא לא יאומן. הוא הקש”א הראשון שיצא לי לראות שלא צריך לעשות ספרינטים כדי לגנוב כדורים. זה בלתי אפשרי לא להתאהב בו.

עוד התייחסות קטנה לאיברהימוביץ’:
“הוא שחקן מהטופ העולמי. הוא גבוה מאוד וקשה מאוד לעצור אותו, אבל זה מסקרן: רבים מאמינים שבברצלונה יוכל לשחק כל אחד. שמעתי פעמים רבות אנשים שאומרים ‘ליד שחקנים כאלה, אפילו אני יכול לשחק’. אבל שחקן כל כך טוב כמו איברהימוביץ’, שלא נתן שנה גרועה, לא הצליח להשתלב. זה משום שזו קבוצה מיוחדת. לכן בבארסה פדרו הוא חיוני, אתה לא יכול למצוא במקום אחר את מה שהוא נותן לך – עומק ועבודה טוטאלית”.

רות

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה ב-80 שקל? המדריך המלא לרכישה

מדריך קניית חולצות ברצלונה 2023