Featured Video Play Icon

מסצ׳ראנו: ״פפ אמר לי שאני אקבל דקות כשבוסקטס יצטרך מנוחה״.

אל תפספסו את הראיון של מסצ׳ראנו לפודקאסט ׳טים בארסה׳, מלא בתובנות מעלפות של שחקן גדול. גסטי רוגובסקי עם התרגום משמיעה.

מראיין: “הפורמט של הראיונות האלו נקרא טיקי טאקה. המון אנשים לא מתחברים למונח הזה, בהקשר של שליטה במשחק והשילוב של כלל השחקנים. מה דעתך בנוגע לזה?

מסצ’ה: “אני לא מייחס את השליטה במשחק ושילוב השחקנים לטיקי טאקה. כמובן שאני אוהב את זה, זה הדבר שהכי אהבתי בקריירה שלי״.

מראיין: “יש אנשים שמשתמשים במושג הזה באופן שמזלזל בסגנון״.

מסצ’ה: “כן, זה משמש לפעמיים כדרך לא מכובדת לדבר על הסגנון הזה, אבל אני חושב שהסגנון גרם לכדורגל להתפתח, זה גרם לזה כך שהיום אנו רואים הרבה קבוצות אמיצות, זה סגנון שגרם לאנשים להתאהב בו, כי אנשים מתאהבים ביופי, לא בתוצאות. אם יש משהו שנבחרת ספרד וברצלונה השיגו באותה תקופה, זה היה זה. כמובן שניצחון זו המטרה שעבורה אנחנו משחקים, אבל זה הושג באמצעות המודל הזה״.

״הדבר הטוב השני שיצא מזה היה שבגלל שזה סגנון כל כך יפה, המון מאמנים התחילו להשתמש בו והיום אנחנו רואים את זה בבירור, חוזר על עצמו בהרבה קבוצות שונות, כמו למשל בגרמניה, לפני 10-15 שנים היה בלתי נתפס לחשוב שקבוצות גרמניות ישנו את סגנון המשחק שלהן, היום אתה יכול לראות את באיירן או לייפציג עושות דברים שאנחנו נהגנו לעשות״.

מראיין: “כשהתחלת לשחק, שיחקת בתפקידים הגנתיים יותר?”

מסצ’ה: “לא, הייתי משחק התקפי. כאן בארגנטינה עד גילאי 9-10 היינו משחקים על חצאי מגרש עם 7 שחקנים בכל קבוצה ואני הייתי בהתקפה. עם הזמן הבנתי שבתפקידים התקפיים אני פחות אצליח ומצאתי את עצמי משחק יותר בקישור. כמו שכולם יודעים סיימתי את הקריירה כבלם״.

מראיין: “נולדת בשנת 1984, שנתיים לפני שנבחרת ארגנטינה זכו במונדיאל, 6 שנים לפני שהם הפסידו את הגמר ההוא באיטליה. האם מראדונה היה הגיבור הראשון שלך?”

מסצ’ה: “כמובן, כולנו גדלנו עם החלום להיות כמו מראדונה. אני זוכר טוב מאוד את המונדיאל בשנת 90, המשחקים היו אחרי בית הספר. אני זוכר שהיינו הולכים לחגוג את הנצחונות במרכז העיר, וכמובן שאני זוכר גם טוב מאוד את הגמר, למרות שזה היה כל כך מזמן – דייגו היה הגיבור שלנו בעקבות כל מה שעשה עבור הנבחרת, עבור כל מה השיג״.

״ואז, כשאתה גדל וגדל ומתחיל להבין את המשחק טוב יותר, אתה מתחיל לראות את עצמך כשחקן ושם לב לשחקנים שמשחקים בעמדה שלך, שחקנים שתוכל להעתיק את צורת המשחק שלהם. למרות שלארגנטינה היו מספיק קשרים טובים, כמו רדונדו לדוגמא (רדונדו היה אחד הקשרים האחוריים הטובים בעולם בשנות ה-90 ונודע בסגנונו האלגנטי ובראיית משחק מעולה), עבורי, זה היה מאקללה. הוא היה שחקן שתמיד ניסיתי לחקות. (מאקללה היה קשר ששיחק בין היתר במדריד ובצ’לסי). לשמחתי בהמשך הקריירה שלי גם הצלחתי לשחק מולו הרבה, אני יכול להגיד שמבחינת עמדת המשחק שלי הוא היה הדמות להערצה, האחד שתמיד צפיתי בו ורציתי ללמוד ממנו. מרדונדו לא הצלחתי להעתיק צורת משחק וללמוד, אבל ממקאללה יכולתי בגלל התכונות המשותפות שלנו״.

מראיין: “היו לך הזדמנויות להגיע לאירופה מוקדם יותר ממה שהגעת, נכון?“.

מסצ’ה: “כן, הייתה לי הצעה מאייקס לאחר קופה אמריקה U17 ששיחקנו בפרו. זו הייתה השנה הראשונה שלי בריבר פלייט, הגעתי לשם בשנת 2000 והטורניר היה בפברואר 2001. התכניות שלי אז היו מאוד שונות. הייתי צעיר והיה לי עוד המון מה ללמוד, המטרה שלי הייתה להגיע לקבוצה הראשונה של ריבר. זו היה אחד הרגעים הכי משמעותיים בקריירה שלי, ההחלטה החשובה הראשונה שהייתי צריך לקחת״.

מראיין: “03.08.2003 – מה המשמעות של התאריך הזה עבורך?“.

מסצ’ה: “זה היום שבו שיחקתי את המשחק הראשון שלי עם ריבר. ניצחנו 1-2. עבורי זה היה מאוד מיוחד, עבדתי כל כך קשה כדי להגיע לרגע הזה, הייתי מאושר למרות ששיחקתי 5-10 דק’. בכל בכורה יורדת אבן מהלב, זה להגיד לעצמך ׳עשיתי את זה׳ ואז אתה מתחיל דרך חדשה. זה היה השלב שחלמתי עליו כל חיי, אחר כך אתה הופך את הדף ומתחיל אחד חדש״.

מראיין: “מה נשאר ממסצ’ראנו בן ה-19 הזה עכשיו?“.

מסצ’ה: “אני אפילו לא מזהה את עצמי במשחקים שלי בליברפול שיוצא לי לראות מדי פעם, כי לשחק בבארסה גרם לי להבין את המשחק בצורה כל כך שונה. כמובן שאני זוכר בחור צעיר עם הרבה אופי ורצון, שעשה את התפקיד שלו בצורה מצויינת, אבל לא הייתה לי את ההבנה הנוספת מעבר ללשחק על פי אינסטינקט. כמו שאני תמיד אומר, הכדורגל השתנה בשנת 2008״.

מראיין: “ומי שינה אותו?“.

מסצ’ה: “בשבילי זה ברור שפפ גוארדיולה עשה את השינוי, כמו שקרויף עשה זאת עם הדרים טים. לפני 2008 לא ראיתי קבוצות שלוחצות כל כך גבוה, שיש להם קו הגנה כל כך קדמי, שמשחקים את כל המשחק מהקו הזה. כמובן, אתה מגדיר את המשחק מאחור, אבל אם היריב לוחץ עלייך קצת אתה מנסה לשחק לאורך ולהמשיך הלאה. זו התרומה של פפ לכדורגל המודרני.כיום, זה נראה טבעי עבור קבוצה לנסות להתגבר על הלחץ, לשחק מאחור, לבנות את המשחק, לדבר על יתרון מספרי של שחקנים באזורים שונים על המגרש וכל מני דברים שלא דיברנו עליהם בתקופה ההיא. קבוצות נהגו לשחק בצורה גנרית במקצת. ברור שהיו שיטות שונות, אבל לא היו הבדלים גדולים. היום זה שונה לגמרי״.

מראיין: “אז איך הגעת לברצלונה לבסוף?”

מסצ’ה: “זה היה די מוזר, כמו רוב הדברים בקריירה שלי. ב2009 בארסה דיברה עם הסוכן שלי על מנת להחתים אותי. היו לו מספר פגישות איתם, אבל ליברפול לא רצו בכלל למכור אותי כי הם מכרו את צ’אבי אלונסו בדיוק באותה תקופה. רפא בניטס לא רצה לאבד את שנינו באותו קיץ, אז הפגישות הללו נגמרו ללא כלום״.

״אחרי כל זה, כבר לא היו לי ציפיות בנוגע למעבר כי קשה לחשוב שקבוצות גדולות כמו בארסה ירצו אותך בפעם השניה אם אתה לא סופרסטאר. הם פשוט הולכים למצוא מישהו אחר בעמדה הזאת. בקיץ של 2010, לצערי לא העפלנו לליגת האלופות, אני זומנתי למונדיאל עם נבחרת ארגנטינה ורפא בניטס פוטר. בזכותו הגעתי לליברפול, הוא סמך עלי מאוד וכשהוא חתם באינטר הוא התקשר אלי והציע לי לבוא איתו״.

״בשלב הזה עברו 4 שנים שבהן הייתי בליברפול והרגשתי שזה הרגע לעשות שינוי. רציתי לשחק בקבוצה שמתחרה על תארים, מה שהיה קשה בליברפול של אותה תקופה. התחרנו מול כל הגדולות, סיטי, יונייטד, ארסנל וצ’לסי, זה היה קשה. במהלך המונדיאל השיחות שלי מול אינטר נמשכו ובהמשך חזרתי לתחילת העונה עם ליברפול. עדכנתי אותם על רצוני לעזוב, אם ההצעה תהיה טובה גם למועדון. בגדול חלון ההעברות היה קרוב לסיומו ויצא שדיברתי רק עם אינטר. נשארו שבועיים והמועדונים לא הגיעו להסכמות. 10 ימים לפני סיום מועד ההעברות, בארסה נכנסה לעניינים. אני חושב שההתעניינות בי התגברה אחרי המשחק שבארסה הפסידה בו 3-1 לסביליה בסופר קאפ הספרדי. לאחר המשחק הזה המשא ומתן רץ מהר מאוד, וחתמתי במועדון ממש לקראת סוף חלון ההעברות. אפשר להגיד שזה לא היה צפוי, כי לאורך כל הקיץ דיברתי רק עם אינטר, אבל תודה לאל שזה קרה בצורה הזאת ושאינטר לא החתימו אותי, כי פשוט הייתי מפסיד את כל מה שחוויתי בבארסה״.

מראיין: “וכשאתה מגיע לברצלונה, איך היה המפגש הראשון עם פפ?”

מסצ’ה: “קודם כל דיברתי איתו בטלפון לקראת ההחתמה, הפחד של פפ היה הגיוני. אני הייתי הקפטן של נבחרת ארגנטינה ומי היה יכול לדמיין ששחקן כמוני שפותח בהרכב בכל משחק של ליברפול יגיע לברצלונה על מנת להלחם על מקום בהרכב, אבל יותר מזה בשביל לשבת בספסל בתור ברירת מחדל, כשהשחקן שאיתו אני נלחם, היה באותה תקופה השחקן הכי טוב בעמדה הזאת – סרחיו בוסקטס. אמרתי לפפ שאין לי שום בעיה, שאני אלחם ואתן הכל בשביל המועדון. כל מה שרציתי היה לזכות בתארים ולפפ היה קשה להבין את זה (צוחק). בפעם הראשונה שפגשתי את פפ פנים מול פנים, נכנסתי אליו למשרד, מוזיקה קלאסית ברקע (צוחק ממש), ופפ אומר לי: ׳אתה יודע שבאת לכאן בשביל לא לשחק נכון? אתה תשחק את הדקות שבוסקטס יצטרך לנוח בהן׳, אז אמרתי לו, ׳בטח פפ, אל תדאג אני לא מגיע לעשות לך בעיות, אני אלחם ואנסה להוכיח לך שמגיעות לי דקות׳״.

מראיין: “כמו שדיברנו עד כה וממה שאני שומע ממך, בתור הספורט הכי יפה בעולם, היית רוצה שהילדים שלך יהיו כדורגלנים?“.

מסצ’ה: “יש לי שני בנים ושתי בנות, הבנות פחות בעניין, הן מעדיפות רכיבה על סוסים.
הבן הקטן שלי רק בן 3 אבל הוא לאט לאט מתחיל להבין יותר. הוא התחיל באימונים עם ילדים בגיל שלו, שיהיה מה שהשם רוצה, אני רק רוצה שיהיו מאושרים, כמו שאני הייתי״.

מראיין:” דיברת עם לאו אחרי ה8-2?”

מסצ’ה:” כן כן, האמת שדיברתי איתו הרבה. הוא היה כאוב מאוד, מישהו כל כך תחרותי כמוהו. ההרגשה הזאת שקבוצה כמו באיירן עוברת מעלייך ודורסת אותך בידיעה שאם כמה שבארסה לא הייתה טובה באותה תקופה, לא הגיע לה להפסיד ככה. אני מתאר לעצמי שלא היה לו פשוט״.

מראיין:” אתה חושב שמסי הוא הגדול בכל הזמנים?“.

מסצ’ה:” בטח, זה המסי שאני ראיתי, אין ספק בכלל, זה ייחודי. לראות אותו מכל כך קרוב, עם כל הפרטים הייחודים לו, באימונים, בשינויים שהוא עשה לאורך כל הקריירה שלו. אני הכרתי את לאו בן ה-20 בנבחרת, דריבלר מטורף ומהיר שאי אפשר היה להוציא לו את הכדור מהרגליים. עם הזמן הוא הלך והוסיף עוד ועוד דברים למשחק שלו, והיום הוא הפך לשחקן טוטאלי, הוא יכול לשחק בכל עמדה שירצה. הגולים והסטטיסטיקות שלו לא מעניינות אותי, אותי מעניין מה שאני רואה בעיניים, מסי הוא מעבר לכל סטטיסטיקה. מה שעושה אותו גדול, זה מה שהוא עושה (צוחק), אף אחד לא יכול לעשות את זה ואף אחד לא יוכל. להפוך את הבלתי רגיל, לרגיל, ליומיומי, זה פשוט בלתי ייאמן״.

מראיין: “אתה רואה את עצמך חוזר ביום מן הימים למועדון?“.

מסצ’ה: “כן יכול להיות, עכשיו שיש לי בן קטאלני למה לא? (צוחק). זו עיר שאני תמיד ארצה להיות בה, יש שם משהו מיוחד בשבילי. השארתי שם חברים. בתור מקצוע אני כרגע לא יודע לענות לך על זה. בתור חלום? כן אני חולם לעבוד בברצלונה בעתיד, אני לא יודע באיזה תפקיד אבל כן. זה המועדון שבו למדתי לראות את הכדורגל בצורה שונה, וכיום אני רואה את זה ואוהב לחיות אותו בדרך הזאת. בארסה היא מקום ייחודי וצריך להיות מוכן להגיע לשם. זה לא מתאים לכל אחד״.

מראיין: “אני חושב שהסוף הוא מובן לנו בראיון הזה, צריך לתת כבוד לאדם כמוך, שהסכים להיות המחליף של סרחיו בוסקטס ושבסופו של יום, זכה בעמדה על המגרש. אדם שמודה שאם יום אחד בארסה תקרא לו, הוא יתייצב ואני גם בטוח שתעבוד בצורה הטובה ביותר עבור זה, תודה לך על זמנך כאן איתנו״.

מסצ’ה: “תודה רבה רבה לכם, המון הצלחה ודרישת שלום לכולם!”

מערכת בארסה מאניה

מה אוהדי בארסה אומרים

פנקו את עצמכם ואת הבית שלכם!

מוצרי ברצלונה מקוריים עם משלוח לישראל

הסקר!

האפליקציה שלנו

התוסף שלנו לכרום