אחד הדברים הבולטים ביותר שמביא איתו לשולחן המאמן החדש של בארסה הוא משחק הלחץ. משהו שהוא הקפיד לבצע גם בתקופתו באולימפיאקוס, בולנסיה ובבילבאו. האוהדים בסאן מאמס מסכימים שמשחק הלחץ הטוב ביותר שלהם היה כשהם הביסו 0-4 את בארסה של לואיס אנריקה במשחק הסופרקופה הראשון בעונת 2015/16.
“הדבר הקשה ביותר בנוגע למשחק קל הוא לגרום ליריב החלש לשחק גרוע. שחקן גרוע הוא לא גרוע כי הוא נוטה לבעוט את הכדור לשער שלו. אלא מכיוון שכשאתה מפעיל עליו לחץ עז, הוא פשוט איבד שליטה. אז אתה צריך להגביר את קצב המשחק והוא בעצם יאבד את הכדור אוטומטית”.
– יוהאן קרויף
בגישה הזו דוגל ארנסטו ואלוורדה, שגם שיחק תחת קרויף כשנתיים וקיבל ממנו שבחים רבים בתחילת הדרך, ומקפיד להשתמש בה בקבוצות שלו לאורך כל הקריירה שלו כמאמן.
“זה יהיה קרב נחמד וקשה. הסאן מאמס הוא מגרש מסובך ובעייתי, נצטרך להיות במיטבנו ולשחק ב-100% או שהם יטיילו נגדנו”. אלה היו מילותיו של בוסקטס לפני המשחק. מתוך היכרות עם הקבוצה של ואלוורדה והקושי במשחקים מולה, הוא ידע בפני מה הם עומדים. התקוות של ברצלונה להשיג סקסטה (6 תארים) נוספת חטפו מהלומה קשה בסאן מאמס עם תבוסה של 4:0 לקבוצת הבית. לאחר 120 דקות תובעניות נגד סביליה טובה מאוד בסופר-קאפ האירופי ביום שלישי, בארסה הייתה צריכה לצאת שוב לקרב, הפעם נגד אתלטיק בילבאו של ארנסטו ואלוורדה. לבארסה היה את אחד מהמשחקים הטובים ביותר שלה תחת לוצ’ו ב-4-1 נגד סביליה, לפני שהכל התהפך. שילוב של שאננות, חילופים רעים ובעיקר השינוי של סביליה למשחק לחץ גבוה וכדורים ארוכים מהירים דרך האגפים, בהם השתמש גם ואלוורדה (שעשה את שיעורי הבית שלו על לואיס אנריקה), הובילו לנפילה של ברצלונה.
במשחק הגמר, בילבאו היו מסודרים במערך הרגיל שלהם – 4-2-3-1. איראיסוס פתח בשער. מאחור רביעיית הגנה של דה מרקוס, אצ’ייטה, לאפורט ובלנסיאגה. סאן חוזה ובניאט מילאו את תפקיד הדאבל פיבוט, כשאראסו בעמדה קדמית יותר מעליהם (מאחורי החלוץ). סאבין וסוסאטה שיחקו באגפים עם אדוריס, החלוץ שכבש בעונה שלפני שיא של 26 שערים, ובא לידי ביטוי עד כדי כך בעיקר בעזרת הטקטיקה של ואלוורדה.
לואיס אנריקה נאלץ לבצע שינויים רבים בהרכב בשל המשחק המתיש רק כמה ימים לפני. מאמנה של בארסה עשה חמישה שינויים מאותו הרכב שזכה בגביע הסופר-קאפ; טר שטגן שמר על מקומו בשער אבל לפניו שיחקו לראשונה ברטרה ו-ורמאלן, שערך רק את הופעתו השנייה במדי בארסה באותו משחק. לפיקה הייתה השפעה מסוג המסי בהגנה של בארסה שהייתה המרשימה ביותר באירופה בעונה לפני, כך שההיעדרות שלו מההרכב הייתה בעיה קשה עבור לוצ’ו. אלבס שמילא תפקיד מעניין בקבוצה שעברה תחת לוצ’ו בעונה שעברה שמר על מקומו בצד ימין, כשאדריאנו מחליף את מתייה בצד שמאל. הקישור של צ’אבי-בוסקטס-אינייסטה היה הבסיס של בארסה בתקופה המוצלחת ביותר של המועדון בהיסטוריה, ולמרבה הצער אף אחד מהם לא פתח. צ’אבי כמובן עזב את הקבוצה, ואינייסטה ובוסקטס קיבלו מנוחה. מסצ’ראנו שיחק בעמדה של בוסקטס בקישור, עם סרג’י רוברטו וראפיניה לצידו. פדרו שיחק בעמדה של ניימאר בצד שמאל, כשמסי וסוארס משחקים כרגיל.
בתכנית המשחק של ואלוורדה, היו שתי צורות של משחק לחץ בו השתמשה אתלטיק בסופרקופה. היה ‘לחץ מלא’ שהחל ממש מתחילת המשחק, שהגיע גבוה במגרש במטרה למנוע מברצלונה להיכנס לקצב שלה. היה גם סוג של לחץ חלקי וקל. זה קרה כאשר בארסה הצליחה לחלוף על פני קו הלחץ הראשוני והאפקטיבי של בילבאו. אתלטיק ישבה מאחור במערך ההגנתי שלהם וחיפשו לכסות שטחים ובעצם לשלוט עליהם.
היישר מהשריקה, אתלטיק ניסתה במתוכנן לנצל את האיטיות של בארסה. ללא פיקה, בוסקטס ואינייסטה, בארסה התקשתה מאוד לשלוט במרכז המגרש. ראפיניה וסרג’י רוברטו מציעים דברים שונים מאוד ממה שיש לאינייסטה וראקיטיץ’ לתת. אם שני הקשרים הפותחים והמנוסים אוהבים ורגילים לשלוט בכדור ובקצב, ראפיניה וסרג’י הם קשרים יותר אנכיים בתנועות ובמסירות שלהם.
בשלבי הפתיחה אפשר להבחין בלחץ של בילבאו עם שניים-שלושה, מנסים לשבש את המשחק של ברצלונה גבוה מאוד במגרש. אתלטיק חיפשה ללחוץ ולצופף את המגרש ככל האפשר. הרעיון של ואלוורדה היה לאפשר לברצלונה כמה שפחות זמן עם הכדור כבר מההתחלה כדי למנוע מהם להיכנס לקצב שלהם. “אם אין לך את הכדור אתה חייב לגרום לזה להיות מועט ככל האפשר”.
עם מאמנים כמו ארנסטו ואלוורדה והשיטות שלהם, משחק הלחץ הפך למגמה טקטית גדולה בכדורגל העולמי בתקופה האחרונה בשל היתרונות הרבים שלו הן בהגנה והן בהתקפה. מנקודת מבט הגנתית, קבוצה שלוחצת גבוה בעצם מנסה לשמור את הכדור כמה שיותר רחוק מהשער שלה על ידי מניעת האיום מוקדם יותר, כשחטיפת כדור מקדימה גם יכולה להוביל לדרך מהירה יותר להבקעת שער, כפי שראינו עם השער השלישי של בילבאו, שתוכנן היטב על-ידו והוצא לפועל בהצלחה.
הקטע הזה לקוח היישר מהפתיחה. בארסה נדחפת, מוסרת אחורנית ונלחצת במהירות ובאופן אגרסיבי ע”י בילבאו. סוסאטה מיידית מפעיל לחץ על אדריאנו שעקב כך נאלץ למסור חזרה לורמאלן. כשהכדור הועבר לצדדים בבניית המשחק מאחור של ברצלונה – אראסו, שתופקד מאחורי אדוריס – מיהר למנוע את נתיבי המסירה למסצ’ראנו בקישור ע”י היצמדות אליו. סאן חוזה שומר את הקשר שלצידו, סרג’י רוברטו, בזמן שבניאט בצד השני נשאר יציב בעמדתו על מנת לשמור על איזון וצפיפות מסוימים.
בילבאו הפעילה לחץ על השוער טר שטגן. זהו המשך לקטע הקודם. אדוריס לוחץ את MATS שבדיוק קיבל מסירה מורמאלן. השוער הגרמני הוא מהטובים ביותר עם הכדור ברגליו ו-ואלוורדה מודע לכך היטב, כך שלחץ עליו היה אפקטיבי ויעיל במניעת או הפחחת כדורים ארוכים מדויקים קדימה, לעבר החלוצים, וכך לנטרל את השפעתו החיובית על המשחק בהנעת הכדור. אדוריס חוסם את קו המסירה בחזרה לורמאלן תוך כדי לחץ על השוער. גם סוסאטה שמר על אדריאנו מקרוב בצד השמאלי של בארסה. אראסו היה צמוד בקביעות גם למסצ’ראנו בכדי למנוע אפשרויות מסירה או שימוש חוזר בארגנטינאי על מנת לצאת קדימה. נקודה שכיחה במשחק הייתה ההיצמדות של אראסו למסצ’ראנו עם יצירת מערך של 4-4-1-1, כשהם נשארים מבודדים גבוה מאוד, עם שתי יחידות מצופפות של ארבעה מאחור.
שלבי הפתיחה אופיינו בלחץ האינטנסיבי של אתלטיק. הניהול והשליטה של ברצלונה בקישור סבלו מאוד ללא בוסקטס ואינייסטה האגדיים וההשפעות שלהם. משחק המיקום (juego de posicion) בקישור היה רע מאוד ובילבאו ניצלה זאת היטב, כפי שרצתה.
בקטע הזה, אתלטיק מאפשרת במכוון נתיב מסירה מורמאלן לרוברטו. ברגע שהמסירה מתבצעת, בניאט סוגר במהרה את הספרדי מאחור. סוסאטה נמצא בעמדה ללחוץ גם את ורמאלן וגם את אדריאנו. אוסקר דה מרקוס גם צמוד למגן השמאלי של ברצלונה כשאראסו בעמדה ליירט כדור חזרה לטר שטגן. ארבעה שחקני בילבאו הדוקים, צמודים ומאוד מסודרים לכיוון הכדור.
למרות זאת, בארסה יחסית הצליחה להתגבר ולשבור את הלחץ של אתלטיק בהתחלה. הקטלאנים שמרו על קור הרוח הידוע שלהם והמשיכו להניע את הכדור לאזורים קדמיים יותר על אף האינטנסיביות הרבה שהפגינה בילבאו. לאחר שבארסה חלפה על פני גל הלחץ שלהם, הבאסקים המסודרים חזרו במהירות לעמדות במערך יציב ודחוס מאוד של 4-4-2/4-4-1-1 ולא אפשרו לבארסה לנצל זאת.
הדבר האחרון שאתה רוצה לעשות אחרי משחק תובעני שכזה רק כמה ימים לפני הוא להתמודד עם אתלטיק בילבאו האינטנסיבית של ארנסטו ואלוורדה, שהייתה אולי הקבוצה הלוחצת הטובה ביותר בספרד בשנים האחרונות, גם תחת מרסלו ביילסה ובהמשך עם ואלוורדה. בעונה הנהדרת של בילבאו בה סיימו ב-4 הראשונות, הלחץ האינטנסיבי של ואלוורדה היה חיוני ביותר לכך והוביל אותם להישגים. ואלוורדה גם הוביל קבוצה עוצמתית מאוד לניצחון על בארסה של טאטה מרטינו לפני כן עם תצוגה טקטית מרשימה מאוד שאופיינה ע”י לחץ אגרסיבי במיוחד. הם השיגו את הניצחון בסופר קופה עם עוד מאסטרקלאס של ואלוורדה. תצוגה עוצמתית ביותר של בילבאו ניצחה קבוצה רדומה מאוד של ברצלונה בדרך לתבוסה הגדולה ביותר שלהם על אדמת ספרד בעידן לואיס אנריקה, בדיוק כפי ששאף ואלוורדה לבצע ונחל הצלחה גדולה.
איך הלחץ הזה יעבוד עם מסי, סווארס וניימאר מקדימה? עוד נחיה ונראה.
