נחיתת אונס

בארסה נחתה מהעננים של מנצ׳סטר היישר לבעיטה של סוסיאדאד עם הפסד 1-3 מביך. מסי רק השווה זמנית במשחק גרוע והרכב ביזיוני של טאטה

נטחנו המילים עד דק ורובן נכונות. אין שום הצדקה שבשבוע חופש(השחקנים נחים עד יום שלישי!), נעלה עם 6 שינוים בהרכב במגרששלא האיר פנים גם לגווארדיולה וגם לטיטו. וכל זה מול קבוצה טובה(לא ראיתי מספיק מחמאות אליהם) ששבוע שלם הקדישה את עצמהלהתאמן לאיך לשחק נגד בארסה. וכל זה (2) –  אחרי 1-1 בגביע בונראינו טוב מאוד עם ההרכב הקלאסי שלנו.

יתרה מכך, ביום שישי במסיבת העיתונאים טאטה עוד הסביר שנגמרוהרוטציות, ובשלב הזה של העונה צריך לעלות הרכב אחיד. אז מהלעזאזל קרה פה

ההרכב היה ביזיוני. עוד יותר ביזיוני הוא המדליף שדואג לספר לכל העולם את ההרכב של טאטה כבר ביוםשישי. בוסקטס כקשר תוקף, סונג כסוויפר, צמד בלמים איטיים מול הסילוניות של וולה וגריזמן. לפחותטאטה הודה שהוא לא הכין את הקבוצה למשחק וגם הודה שטעה בתזמון החילופים, אחרת חוץ מהכדוריםשיתכן ושכח לקחת, אין הסבר למה שראינו אמש

וזה לא רק טאטה, זאת גם הגישה של השחקנים. אפאטית וחסרת השראה, בלי איזה רועה (כנראהמטראסה) שיכוון אותם כמו שצריך. במקום זה קיבלנו את הפאשיניסטה סונג. עצוב שההופעה הראשונהשל סונג בברנבאו, הייתה היחידה הטובה שלו אצלנו. בעוד שקייטע עשה נזק, אבל היה יותר למל״מ, סונגעושה נזק שבעתיים עם ההתרוצצויות שלו בחוסר מודעות. אבל סונג רק הוביל את חוד החנית של מצעדשל שחקנים שלא הופיעו למשחק אמש (איפה לעזאזל היה אדריאנו בשער השני?). אולי רק אינייסטהוהריצות של פדרו יוציאו אותם מהטבלה המבישה הזאת.

יותר מהנפילה מהמקום הראשון לטובת המנדרילים (זה כואב), כואבת התחושה שעשינו צעד אחורה אחריטיפוס טוב למעלה, והתקווה שהכאפה נגד ולנסיה באמת הייתה אחרונהולצערנו היא לא. יכלנו להיותבמומנטום טוב לפני הדרבי של מדריד, בלי שבוע של טחינה ואוננות על נפילת האימפריה ועלייתהמנדרילים 3 – הסאגה שלא נגמרת.

 

יש עוד נקודות בקופה, אבל נצטרך פוש ברמה אחרת כדי לחלוב משהו מהעונה הזאת.

הטוב: עוד יום בהיסטוריה של בארסה.

הרע: עוד יום רע בהיסטוריה של בארסה. סונג.

המכוער: החברים המנדרילים שלכם בעבודה.

סשה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו