אתמול קמתי מוקדם בבוקר. מאוד מוקדם. כשסיימתי את המשמרתאחה“צ והגעתי סוף סוף הבייתה, הייתי ממש עייף ואמרתי לעצמישאולי פעם אחת אלך לישון מוקדם, אבל אז נזכרתי: “רגע, יש בארסה“.ואני חייב לתהות: בשביל הדבר הזה נשארתי ער? עד עכשיו אני לאמבין איך לא נרדמתי במחצית השנייה. למי פונים כדי לקבל בחזרה את45 הדקות האלה בחזרה? #דז‘ה_וו_מבארסה_ב‘
האמת, כשראיתי את ההרכב של מילאן עם 2 קשרים אחוריים, שנייםקדמיים (כלומר – במשחקים שהם לא מול בארסה), קאקה ורוביניו,הגבתי ב“איכככככ“. מי שהיה במפגשים של הפנייה ושמע את ניר אומראת זה, יבין מיד למה התכוונתי.
מראש, היה צפוי שנראה אוטובוס כמיטב המסורת. רק הפתיחה של מילאן עם הלחץ קצת הפתיעהבפתיחה, אבל כשראיתי את קאקה שורף את הקו ונראה פתאום כמו השחקן ההוא מלפני כמה שנים,הבנתי. הוא רק חזר מפציעה, אלגרי רצה לנצל את הדקות הטובות שלו כדי להשיג מקדמה שתאפשר לולהתבנקר וכמובן, אין כמו המשוואה הידועה: יש לך מגרש פח שלא מאפשר להניע כדור = לחץ את ההגנהשל בארסה. ואגב, אני לא מתרץ את התיקו במשטח, רק מציין עובדה.
אין, אין, אין דבר שאני שונא יותר במשחקים של בארסה מיריבה שעושה התקפה וחצי, גונבת שער וגורמתלנו לרדוף אחריה כל המשחק. טוב, אולי יש: שאח“כ מהללים את משחק ההגנה המשובח, הנפלא, הנהדר,שלה. לא, לא – הראשון מאוס יותר. כל קבוצה והכלים שלה, זה נכון, זה לגיטימי, אבל מצטער, לא מתחברלזה ולא אתחבר לזה לעולם. יש דברים שכאוהד בארסה, אתה מוכן לקבל ויש כאלה שלא – למשל:בטורנירי פיפא 2X2, כשמי שאתה משחק איתו שולט בשוער מחזיק בכדור והוא בועט אותו למעלה במקוםלשחרר כדור מהיר לבלמים. מצטער, זה מוזר לי.
המחצית השנייה הייתה פח מארץ הפחים (לא שהראשונה הייתה להיט) ונראיתה כמו המשחקים האלה ביןיריבות שצריכות תיקו, שתיהן, כדי לעלות שלב. קלאסיקו ביום שבת, לו“ז צפוף וכו‘, אבל קשה לי לראותשחקנים מהקבוצה שאני אוהד, מוותרים על ניצחון יותר משנייה לפני שריקת הסיום. זה מובן שהם לא ייתנו100% ויקרעו את עצמם, 4 ימים לפני משחק כזה, אבל הם אפילו לא היו קרובים לזה. משחק סטטי, בליתנועה, מסירות על מטר, משחק לחץ לא קיים, מה זה הדבר הזה? משחק חשוב בשבת וזה כמובן יושבבראש של השחקנים ולא צריך להשתגע לפני קלאסיקו, אבל אתה לא משחק בקצב הליכה בסן–סירו, ו-4ימים אחרי זה, לוחץ על כפתור ורואה את בארסה בשיאה.
אהבתי את ההרכב, שהוא הכי טוב שלנו בהתחשב בנסיבות, עם שני שחקנים שעושים תנועה נהדרת(אלכסיס וניימאר) ומסי, אבל לא ראינו כלום אחרי ההפסקה. פתאום אני חושש שהמשחק החלש שלאלכסיס יסדר לפדרו הרכב בקלאסיקו. הוא עשוי לתרום אם המשחק יתפתח בצורה מסויימת, אבל כרגעהצ‘יליאני טוב יותר. חוץ מזה, החילוף של ססק היה צריך להיות גג, גג, רבע שעה אחרי המחצית, גם כדילתת מנוחה לצ‘אבי לפני רעל. טייו, אחד שרוצה להוכיח את עצמו, היה צריך לראות מגרש.
והתייחסות לאדון דני אלבס, שכבר מזמן לא תורם לפריצת בונקרים עם ההרמות ההזויות שלו והמיקוםההתחלתי כקיצוני. מונטויה עוד פחות טוב ממנו (קשה להשתפר מהספסל), אבל הוא טוב מאלבסמשמעותית בדבר אחד: התזמון. הוא לא יעמוד על הקו ויחכה לכדור (מה ש“מזמין” אליו שומר אחדלפחות), אלא יתחיל את ההתקפה מעמדה אחורית יותר, וירוץ קדימה כשיצטרכו מישהו שיפתח בצד ימין.וכשאתה רץ לעומק ברגע מסויים ולא עומד שם מתחילת ההתקפה, יותר קשה להגנה היריבה לסגור אתזה. אני לא אומר שמונטויה צריך לפתוח בשבת, אבל צריך להפסיק כבר את ההתבססות הדבילית הזו עלהמסירה ימינה לאלבס וההרמות שלו לשום מקום. השיטה הזו יעילה רק אם מסי, הקיצוני השמאליוהקשרים עושים תנועה לעומק באותו רגע והברזילאי מדייק במסירה.
הטוב: הפנים לקלאסיקו.
הרע: עוד מעט קלאסיקו.
המכוער: חפראווי אוחנה.
