התקופה המתוחה טרם מלחמת העצמאות הקרואטית הביאה את משפחת ראקיטיץ’ לארוז מזוודות ולעבור לשוויץ השלווה, שם, בעיירה הקטנה מולין, נולד הבן הצעיר איוון. כאשר אביך ואחיך משחקים גם הם כדורגל, אין זה מפתיע שאלו יגרמו לך לכדרר מגיל צעיר. הילד כפי שידוע לנו ידע הצלחה יותר גדולה מאשר בני-משפחתו, אשר קיבלו מספר הצעות לעבור לעיר קצת יותר מעניינת מבאזל, אבל כנראה שטיולים למרפסת המלון המפורסמת בעיר היו דבר שלא ניתן לוותר עליו.
ראקיטיץ’ הכשרוני והאנרגטי עבר בין שכבות הגיל השונות בפ.צ באזל, עד שהגיעה הדקה השבעים ושש ב-29 בספטמבר 2005, בה ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת כשנכנס כמחליף במשחק מוקדמות גביע אופ”א מול שירוקי ברייג (בוסניה). בעונה המדוברת ערך הופעת בכורה בליגה המקומית ובגביע, אך אלו היו הזדמנויותיו היחידות. כעבור שנה ביסס ראקיטיץ’ את מעמדו כפרוספקט גדול בבאזל – נבחר לשחקן הצעיר הטוב ביותר בליגה השוויצרית בעונת 2006/07 לאחר שכבש אחד עשר שערים בשלושים וארבע הופעות, כאשר זה מול סט. גאלן נבחר לשער העונה, אך נהנה גם מתהילה קבוצתית הודות לזכיית הקבוצה בגביע השוויצרי.
בקיץ של שנת 2007 הצפין ראקיטיץ’ כמה מאות קילומטרים לאחר שעבר לשחק במדי שאלקה 04 עבור תשלום של חמישה מיליון יורו. ההשפעה הייתה כמעט מיידית – כניסה כמחליף במשחק הבונדסליגה הראשון וכיבוש שער שוויון לאחר שש דקות – שאלקה האמינה כי ביצעה את אחת מעסקותיה המוצלחות ביותר, ועשרת הבישולים שלו בליגה באותה העונה היו בהחלט סיבה לאופטימיות. שתיים וחצי שנים התגורר ראקיטיץ’ בגלזנקירשן, במהלכן כבש שישה שער שערים ובישל עשרים ותשעה במאה שלושים וחמש הופעותיו בקבוצה המקומית. בחלון ההעברות החורפי של שנת 2011, עבר ראקיטיץ’ לסביליה עבור תשלום של שניים וחצי מיליון יורו וחתם על חוזה לארבע וחצי שנים.
כמו גילי ורמוט, גם ראקיטיץ’ לא נכלל בסגל הקבוצה מיד עם הגעתו לקבוצתו החדשה. אך משחק אחד לאחר מכן נכלל בסגל הקבוצה למשחק מול מלאגה, ואת חצי-עונתו הראשונה סיים עם חמישה שערים ובישל שניים בשש עשרה הופעות, אלא שרגלו אשר נשברה בחודש מאי אילצה אותו להיעדר למשך ארבעה חודשים. בעונה שלאחר מכן השתקם ראקיטיץ’ ושב לשחק כדורגל, ערך שלושים ותשע הופעות במסגרתן כבש שער אחד ובישל שישה. הסתגלות למיקום קבוע באמצע הטבלה לאחר הגמוניה ארוכה של התייצבות במקום השלישי והרביעי היא לא קלה, לשם כך מינתה סביליה את אונאי אמרי, בתקווה כי ישחזר את הישגי העבר – בעונתו הראשונה לא שיפר המאמן את הישגו של קודמו בתפקיד, מיצ’ל, (מקום תשיעי בטבלה) אך בעונתו השנייה בקבוצה (2013/14) תקופת ההטמעה חלפה וההסתגלות נתנה את אותותיה – הקבוצה השתתפה בליגה האירופית עקב עונשים שהוטלו על ראייו וייקאנו ומלאגה, הייתה נראית מאד נחושה ובטוחה בעצמה, במקביל הפך ראקיטיץ’ לאחד משחקני המפתח בקבוצה וקיבל את סרט הקפטן.
העונה הנ”ל הייתה המוצלחת ביותר מקצועית ואישית מבחינת ראקיטיץ’ – למרות יכולת רעה במשחקי פתיחת העונה בליגה, הקבוצה ניצבה בסיום העונה במקום החמישי בטבלה והניפה את גביע הליגה האירופית בחודש מאי לאחר משחק גמא מותח בטורינו. ראקיטיץ’ הוצב לעתים קרובות יותר בעמדת הקשר ההתקפי, מהלך לו היה חלק ניכר בחמישה עשר השערים שכבש והשמונה עשר שבישל. כמו כן, זכה ראקיטיץ’ בתואר שחקן חודש ינואר והשחקן ההוגן בליגה, נכלל בקבוצת העונה בליגה הספרדית ובליגה האירופית, ותואר השחקן המצטיין בגמר הליגה האירופית. וכפי שבטח ידוע לכם, כאשר אתה זוכה בשישה תארים עונתיים, יש רק מועדון אחד לו אתה מתאים, וראקיטיץ’ הרוויח את מעברו לקאמפ נואו לאחר עונה היסטורית בה היה איש-המפתח בקבוצה.
השמועות אשר נגעו למעבר לברצלונה התגברו, וב-16 ביוני, כאשר מרבית העיניים נישאו לעבר גביע העולם בברזיל (שם ראקיטיץ’ עשה גיחה קצרה עם חבריו לנבחרת קרואטיה) ברצלונה יצאה בהודעה רשמית על החתמת הקשר על חוזה לחמש שנים, כאשר סכום העברתו הוערך בכ-20 מיליון יורו. ראקיטיץ’ ערך הופעת בכורה במשחק ידידות מול ניס לשם ניפוח קופת המועדון, אך זו במסגרת רשמית הייתה במחזור פתיחת הליגה במשחק מול אלצ’ה, בו בישל שער למוניר אל חדאדי.
ההתחלה בברצלונה הייתה חיובית תחילה עבור ראקיטיץ’, אך עד מהרה התגלתה אי-עקביות ביכולתו. מצד אחד, מדובר בשחקן מאד חכם ורב-גוני אשר הסתגל במהרה למדיניות הטקטית שהנהיג לואיס אנריקה (למרות שהיא לא שונה מזו של קודמיו בתפקיד). מנגד, אותו לואיס אנריקה נמנע פעמים רבות מעלייה בהרכב קבוע או דומה בכל משחק, והדבר פוגע בכולם (כמעט ופגע גם בו). למרות זאת, היו מספר משחקים בהם ראקיטיץ’ הצטיין ותרם רבות לקבוצה נוסף על הישגיו האישיים.
אולם לאחר חודשי ההתאקלמות, ראקיטיץ’ קיבע את עצמו כאחד הבורגים החשובים במכונה של לואיס אנריקה. העזרה שלו לבוסקטס בחילוצי הכדור, היא אחת הסיבות המרכזיות שבארסה מיעטה לספוג בעונת 2014/15. גם התקפית התרומה שלו הייתה נהדרת עם כניסות מרובות לרחבה, משחק ראש מצויין ובעיטות אדירות מרחוק. השיא היה בשער שכבש בגמר ליגת האלופות מול יובנטוס, שהעניק לבארסה 0-1 מוקדם ועזר לה לזכות בתואר.
בעונת 2015/16, ראקיטיץ’ הפך להיות השחקן שלוצ’ו השתמש בו הכי הרבה – הוא השחקן הראשון בבארסה של לוצ’ו שהגיע ל-100 הופעות. תוך שנתיים הוא קנה את לב האוהדים בזכות היותו סוס עבודה במגרש, מחוייב, פיזי, אינטליגנטי, בעיקר שקט וצנוע, ובאופן כללי שחקן קבוצתי מאוד.
אליפות (2): 2014/2015, 2015/2016.
גביע המלך (2): 2014/2015, 2015/2016.
ליגת האלופות (1): 2014/2015.
הסופר קאפ האירופי (1): 2015.
אליפות העולם לקבוצות (1): 2015.