קלאודיו אנדרס בראבו מוניוס נולד ב-13 באפריל 1983 בעיירה וילוסו שמחוז מאיפו, חלק מהמטרופולין של סנטיאגו שבצ’ילה. הוא החל לשחק כדורגל כשהיה ילד קטן, אמנם לא שיחק כשוער. הוא שיחק בהתחלה כחלוץ ולאחר מכן כבלם, שכגדל התחיל להרגיש לא בנוח בעמדות אלו וביקש ממאמנו בקבוצת קולו-קולו (אליה צירף אותו אביו כשהיה בן 11) לשחק בין הקורות. “כשהייתי ילד שיחקתי כחלוץ, אבל במהרה הבנתי שאין לי סיכוי גדול בעמדה הזו. אני לא אוהב את העמדה הזו כי היא מעייפת מאד, אין הרבה אחריות ואתה לובש את אותה החולצה כמו כל אחד אחר. בתוכי, רציתי משהו שונה. אני נהנה בשער.” אמר בראבו בראיון.

בראבו עבר בין קבוצות הנוער של המועדון, אך כשהיה בן 14 כמעט ועזב את קולו-קולו. גובהו באותה העת היה 1.60, והנהלת המועדון רצתה להיפטר ממנו מאחר ולא היה מתאים לעמדה אשר דורשת נתונים פיזיים טובים. אך מאמן השוערים שלו, חוליו רודריגז, שכנע את ראשי המועדון להשאירו בקבוצה : “ראשי המועדון אמרו לי שלקלאודיו אין שום תועלת משום שהם צריכים שוער גבוה וחזק, אבל ידעתי שהוא יתפתח מאוחר יותר מהשאר. אמרתי להם שאני לא אתן לקלאודיו ללכת”. חוליו רודריגז ראה דברים שבצ’ילה לא ראו. בכל שנה הוא התארח אצל פרנס הוק, אחד ממאמני השוערים הטובים בעולם, ולמד ממנו שיטות אימון חדשניות שנועדו לפתח שוערים צעירים. “כשהייתי מאמן השוערים בקולו-קולו, נסעתי פעמים רבות להולנד כדי להבין את הפילוסופיה של אייאקס שלימד פרנס הוק. הוא תמיד אמר ששוער העתיד יהיה כמו שחקן שדה.”

חוליו רודריגז דבק בשיטת האימון הזו. הוא החל לעבוד עם שוערי מחלקת הנוער של קולו-קולו על יכולת טכנית, ושם דגש רב על משחק הרגל. בין היתר עבד עם בראבו, שצמח הן מבחינת הגובה והן מבחינת היכולת. בשנת 2002, כשהיה בן 19, ערך בראבו את הופעת הבכורה של במדי הקבוצה הבוגרת. אך פציעה מנעה ממנו לשחק עד אמצע שנת 2003. הוא חזר והציג יכולת נהדרת, ומאז לא איבד את מקומו בהרכב הראשון. בשנת 2006 זכה בתואר ה”אפרטורה” עם קולו-קולו. במשחק הגמר עצר בראבו שתי בעיטות עונשין של היריבה המרה אוניברסידד דה צ’ילה, כולל העצירה ההירואית הזו.

ב-9 ביוני 2006 הכריזה ריאל סוסיאדד על רכישתו של השוער הצ’יליאני בן ה-23. קולו-קולו קיבלה עבור תוצר מחלקת הנוער שלה 1.2 מיליון אירו, ובראבו חתם על חוזה למשך חמש שנים. “אני מקווה להראות את איכותם של השוערים הצ’יליאנים שמעולם לא היו מוערכים מחוץ לצ’ילה”. אמר במהלך מסיבת העיתונאים שלו. את תחילת העונה פתח על הספסל, אך בהמשך העונה בקרב על המקום הראשון בהרכב. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה ב-22 באוקטובר 2006 במשחק מול מיורקה. היכולת האישית הטובה זיכתה אותו ב-29 הופעות בהרכב הראשון בעונת הבכורה במועדון, וכמו כן במקום החמישי בטבלת פרס הזאמורה, למרות זאת בראבו לא הצליח למנוע את ירידת הקבוצה לליגת המשנה.

מצבו של בראבו המשיך להדרדר. בעונת 2007-08 איבד את המקום בהרכב הראשון והעביר עונה שלמה על הספסל, ולא די בכך, סוסיאדד לא הצליחה להעפיל לליגה הראשונה. לעומת זאת, עונת 2008-09 של בראבו שונה לחלוטין מזו שקדמה לה. הוא ספג 28 שערים ב-32 משחקים, דבר שהעמיד את ממוצעו של 0.88, וזיכה אותו בתואר הזאמורה.

בעונת 2009-10 סוסיאדד ובראבו הצליחו להעפיל לליגה הבכירה אחרי שנתיים של היעדרות ושבו למרכז הבמה. בראבו אף כבש שער בבעיטה חופשית באותה העונה, במסגרת המחזור ה-24 במשחק מול חימנסטיק טרגונה. (סוסיאדד לא כבשה שער מבעיטה חופשית מאז) הצמיחה מחדש של סוסידאד הייתה כל כך מפתיעה לא רק בעבור האוהדים, גם שחקני הקבוצה בטח לא האמינו ששלוש עונות לאחר חזרתם לליגה הראשונה הם יסיימו במקום הרביעי בטבלת הליגה ויגיעו לנקודת ציון משמעותית והיא ההשתתפות בליגת האלופות.

במשך שמונה עונותיו בקבוצה, ערך בראבו 236 הופעות. הוא ספג 297 שערים, ושמר על רשת נקייה 76 פעמים והוא אחד מתוך ארבעת השחקנים הזרים שערכו מעל ל-100 הופעות במדי ריאל סוסיאדד. בראיון לערוץ הטלוויזיה של ברצלונה הוא סיכם את התקופה ואמר : “לשמונה השנים שלי בריאל סוסיאדד הייתה משמעות גדולה. כשהגעתי לא הכירו אותי ורציתי שזה יקרה, רציתי גם מקום בהיסטוריה של המועדון. רציתי שיפסיקו לדבר על לואיס ארקונדה ושידברו על בראבו במקום, והצלחתי בזה קצת. אני עוזב עם זכרונות טובים מהמקום הזה.”

בברצלונה בראבו הוא בורג מכריע בטריפלט ובדאבל ב-2 העונות שלו בקבוצה. בצ׳ילה הוא אחראי ל-2 זכיות בקופה אמריקה עם הופעות הירואיות בגמרים ובפנדלים.

סה״כ תארים: 7

אליפות (2): 2014/2015, 2015/2016.
גביע המלך (2): 2014/2015, 2015/2016.
ליגת האלופות (1): 2014/2015.
הסופר קאפ האירופי (1): 2015.
אליפות העולם לקבוצות (1): 2015.