סיכום העונה של טל

טור אורח של האוהד Tal Jaschek. מזכירים לכם שתמיד נשמח להעניק לכם במה לטורים אישיים כל עוד הם עומדים בסטנדרט הכתיבה שלנו.


סוף העונה הגיעה. עליי לציין שבסוף כל עונה אני אומר: “וואו, מרגיש לי שהעונה רק אתמול התחילה”. לא הפעם. הפעם זו הייתה עונה שהרגישה לי כמו שלוש עונות. כל אוהד ברצלונה יסכים שזו הייתה העונה ההזויה ביותר שראינו בשנים האחרונות, מכמה זוויות. בואו נדבר עליה קצת.

תחילה נדבר על הדבר הבולט ביותר העונה. חסר שחקן אחד. שחקן אחד שנמצא במועדון אחר ו”חוגג” (לא באמת) אליפות. זאת הייתה העונה הראשונה של ברצלונה בלי ליאו מסי מזה 17 שנים, חשוב לציין את זה לפני שנצלול פנימה.

ברצלונה שלנו סיימה את העונה עם 74 נקודות. 5 נקודות פחות מעונת 2020/21, ובכל זאת במקום השני לעומת העונה שעברה בה סיימה במקום השלישי בלבד.

עונת 2021/22 התחילה בצורה עגומה ביותר כשאספנו 15 נקודות בלבד מתוך 30 אפשריות (50% הצלחה) ונקלענו למצב בעייתי במיוחד בליגת האלופות תחת ידידנו רונאלד קומאן. תחת קומאן (העונה) לא מספיק להגיד שהקבוצה לא סיפקה תוצאות, אלא יש לציין שהדרך בה שיחקה הקבוצה הייתה מזעזעת. הקבוצה הייתה חסרת רעיונות, חסרת אנרגיה, ובכלל חסרת הרבה מאוד דברים. דברים שבמהלך העונה השתפרו כשהגיע שחקן עבר אחר לעמדת המאמן, מעט מודרני יותר.

צ’אבי מונה למאמן ברצלונה לאחר שלאפורטה, מיד אחרי ההפסד לראיו יידע את קומאן שהוא לא ימשיך עמנו. מעתה ואילך (נתעלם מתקופתו הקצרה של סרג’י ברז’ואן – אבל תודה על העזרה גם לך) ברצלונה השתנתה. כיצד זה בא לידי ביטוי? משחק לחץ משופר כבר לאחר זמן קצר (יש לציין שבדרך כלל לוקח לקבוצות זמן רב להתרגל ללחץ גבוה ומתואם), כדורגל שדומה יותר למה שראינו בעבר מבארסה ובעיקר רמת אנרגיה ושמחה גבוהה מאוד. כשקומאן היה על הקווים אפשר היה להרגיש את המרמור והתסכול מוצא על השחקנים, בין אם בהתנהגות כלפי השחקנים או דיבורים עליהם בתקשורת (ניקו אחרי אתלטיקו, למשל). לעומת זאת, כשצ’אבי הגיע המורל השתפר משמעותית ודבר זה היה ניכר על המגרש הן בתוצאות והן בפן המנטלי. אחרי כל משחק צ’אבי חיכה לשחקנים בחדר ההלבשה על מנת לחבק אותם חיבוק גדול ולעודד אותם, וזו רק דוגמה. אין להמעיט בערך המורל בקבוצת כדורגל שצריכה לתת את הנשמה במשך שעה וחצי כל 3-4 ימים.

צ’אבי כאמור שינה את ברצלונה וקל לראות את זה קודם כל במספרים. בליגה הספרדית הוא זכה ב-56 נקודות מתוך 78 אפשריות (72% הצלחה) כולל נצחונות נגד אתלטיקו מדריד, סביליה ועוד ניצחון קטן נגד ריאל מדריד אותו כולנו נזכור מהעונה הזאת. כשצ’אבי הגיע חלמנו על לסיים בטופ 4 של הליגה בכדי להבטיח את המקום בליגת האלופות בעונה הבאה, ובמקום המקום הרביעי סיימנו במקום השני. תחת צ’אבי הייתה לנו תקופה יוצאת דופן בה כבשנו רביעיות על ימין ועל שמאל ובאמת נראינו טוב על המגרש. תקופת ה”honeymoon” כפי שחברי הפודקאסט של בארסה מאניה כינו אותה או תקופת המאמן החדש אם תרצו התאפיינה בכדורגל כיף יותר לצפייה כאשר המעטנו לאבד כדורים, הרבינו לנוע לתוך חללים פנויים ללא כדור ולהיות יצירתיים יותר עם ובלי הכדור, אך גולת הכותרת הייתה משחק הלחץ הבלתי פוסק של בארסה שבמשחקים מסויימים הזכיר ימים טובים יותר בהם היינו ממצמצים לאחר איבוד כדור ובלי לשים לב הוא שוב היה אצלנו. אותה תקופה התחילה בפברואר והסתיימה כמעט חודשיים לאחר מכן באפריל. באותה תקופה בארסה כבשה לא פחות מ-6 (!) רביעיות. באותה תקופה חלקנו חשבנו שחזרנו לטופ של אירופה. היינו באופוריה וקשה להאשים אותנו. הקבוצה נראתה טוב.

באפריל נגמרה לה התקופה היפה של בארסה ודברים התחילו לדעוך שוב. ההפסד הראשון בתקופה זו היה נגד פרנקופרט בבית (או שמא עליי לומר חוץ?) אך רצף המשחקים הלא טוב שלנו התחיל שבוע לפני כן בתיקו נגד פרנקפורט בחוץ. מאותו משחק בארסה לא נראיתה אותו דבר, כאשר היא הפסידה 3 משחקים מתוך 5 בליגה – וגם כשהיא ניצחה זה לא היה משכנע. משחק הלחץ האדיר שאפיין את הקבוצה קודם לכן נעלם כלא היה, שלא לדבר על הרעיונות ההתקפיים שנעלמו אחרי הקלאסיקו ולא חזרו.

קשה לשים את האצבע על הסיבה שבעקבותיה הקבוצה הפסיקה לשחק כדורגל טוב וחזרה לשחק כדורגל בהעדר משחק לחץ ורעיונות התקפיים אך הדבר ההגיוני ביותר להסיק הוא שהייתה התלהבות במועדון. עם בואו של צ’אבי וכמובן ההחתמות הטריות דני אלבס, פראן טורס, אדאמה ואובמיאנג היה רצון והתלהבות גדולה מאוד לצאת למגרש ולטרוף אותו, התלהבות שייתכן שנעלמה לה עם הזמן. דבר נוסף הוא שככל הנראה הקבוצה לא הייתה רגילה להתאמן ולשחק באינטנסיביות שכזו תחת קומאן ולכן הכושר הגופני ירד לאחר תקופת עומס פיזי וכמובן עומס מנטלי, כיוון שכל משחק נראה לנו כמו גמר וחייבים לנצח. אלו דברים שחייבים לקחת בחשבון.

כשמסכמים את שתי התקופות הנ”ל (תקופת ההתלהבות והכדורגל המרהיב – כשמנגד תקופת חוסר הרעיונות, הכושר הגופני והלהט לשחק) עולה השאלה מי מבין שתי התקופות זה צ’אבי הרננדז. האם הוא המאמן הגדול שהבקיע 6 רביעיות ב-11 משחקים או שמא הוא מי שהפסיד 3 משחקים רצופים בבית (שיא שלילי במועדון) כשב-2 מתוכם הוא לא הצליח לכבוש? התשובה היא כנראה – גם וגם. לדעתי צ’אבי הוא מאמן מבריק. צ’אבי הוא אדם מבריק. הוא יודע איך להוציא את המיטב מהשחקנים שלו, איך לגרום להם להרגיש שמחים יותר ואיך לבנות רוח טובה במועדון, בנוסף למוח הכדורגל הגאוני שלו עליו אין עוררין (תקנו אותי אם אני טועה). עם זאת, צ’אבי הוא מאמן לא מנוסה, מאמן שלעיתים טועה. הוא כמובן לא מושלם, אבל ידענו את זה כשביקשנו שהוא יגיע לעמדת המאמן, לא?

כפי שהבנתם, את צ’אבי אני אוהב ומעטות התלונות שלי אליו. צ’אבי הגיע לברצלונה מפורקת, לא פחות מזה. סגל שהוא לא בנה, תקציב לא מספיק טוב, כל זה לצד המורל הנמוך שהיה במועדון בתקופת קומאן העונה. ובכל זאת – המקום השני הובטח. דבר אחד אני לא מבין, למה ברצלונה מגביהה את הכדור פעם אחר פעם, משחק אחר משחק ללא תכלית? התרגלנו לזה תחת קומאן כשבחוד היה לנו בחור בשם לוק דה יונג שידע לעשות דבר אחד – לנגוח. אך הזמנים השתנו. לוק דה יונג כבר לא החלוץ הפותח וקומאן כבר לא מאמן את השחקנים.

היה ברור לכולם שברגע שצ’אבי יגיע, משחק הרמות כזה לא יחזור על עצמו. אני זוכר את עצמי עושה תיאום ציפיות טרם הגעתו של צ’אבי. “ניתן לו את הזמן שלו, ייתכן שלא נגיע לטופ 4 כיוון שהמצב רע אבל מה שבטוח זה שהגבהות בלתי פוסקות לרחבה אני אפסיק לראות”. זה לא קרה. בין אם לוק דה יונג על המגרש או לא, הכדור מוגבה לרחבה בחזרתיות בייחוד משני הכנפיים כאשר דמבלה עובר את המגן שלו בתוך מאית שנייה ומחליט להרים את הכדור לרחבה, בין אם המצב מתאים ובין אם לא. זה לא רק דמבלה. אדאמה, ג’ורדי אלבה, דני אלבס, כולם מגביהים את הכדור לרחבה במקום לנסות ליצור התקפה מסודרת על הקרקע וזה נכשל כל פעם מחדש למעט כמה נגיחות של אובמיאנג ומי אם לא לוק דה יונג האגדי. כאמור, אני מרוצה מאוד מצ’אבי, אבל משחק ההרמות לא ברור לי. זה חייב להשתנות בעונה הבאה.

אני אישית מרוצה מעונה זו שכאמור היא העונה הראשונה ללא ליאו מסי מזה 17 שנים. במידה ונצליח להתחזק בקיץ ולהוסיף מספר שחקנים להחתמות של קסייה וכריסטיאנסן נוכל להיראות טוב יותר בעונה הבאה. זה כמובן לא יקרה ללא עזיבות של החבר’ה שיושבים על הספסל ושותים לנו את השכר, שבגללם אגב אולי ניפטר מפרנקי, וחבל.

נתראה בעונה הבאה. ויסקה בארסה ❤️💙

טור אורח

מה אוהדי בארסה אומרים

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו

חולצות ברצלונה שוות במיוחד ב 45-60 ש״ח

מוצרי ברצלונה רשמיים עם משלוח מהיר לישראל

התוסף שלנו לכרום