טוב, נגמרה העונה. תנו לעובדה הזו לשקוע בראש, כי אני בטוח שכולנו נשתגע מרוב געגועים בחודשי הקיץ שעומדים לפנינו. רגע אחרי שהקבוצה חגגה דאבל ספרדי בקאמפ נואו, הגיע הזמן שלנו להסתכל על העונה שחלפה ולסכם.
לואיס אנריקה עומד בראש הקבוצה כבר שתי עונות מלאות, והוא מסיים את העונה הזו “רק” עם דאבל מקומי. למה “רק”? כי, ובכן, לא מעט אנשים ציפו מבארסה לזכות פעם נוספת בטרבל. זה כלל לא מונפץ, בהתחשב בסגל, בהתחשב ב-MSN שממשיכים להלהיב את אוהדי הכדורגל ברחבי העולם. בהתאם, במידה מסוימת יש אכזבה, עם אובדן תואר אלופת אירופה אחרי ההדחה לאתלטיקו מדריד.
אני מרוצה ושבע רצון עד מאוד משני התארים המשמעותיים בהם זכינו. בעיניי הם הלחם והחמאה של כל מועדון כדורגל, בייחוד האליפות, שמעידה על המון מאפיינים חשובים לקבוצת כדורגל, ובהם סיבולת, עקביות, נחישות, רעב מתמשך ואיכות בלתי מתפשרת. ההישגים אליהם הגענו העונה תופסים אור קצת שונה כשמבינים כמה אתגרים נפלו על הקבוצה בשנה הזו: מהפציעה של מסי לחודשיים, באן ההעברות, העזיבה של צ’אבי ושל פדרו, ההשתלבות הלקויה של מוניר, סנדרו, ארדה ואלייש, ההנהלה המעצבנת ולוח המשחקים העמוס וצפוף עד בלי די. צריך להעריך את מה שהקבוצה ויתר המעורבים עשו והצליחו להשיג כי זה כל כך לא מובן מאליו, כשמנגד עומדות שתי קבוצות היסטוריות בפני עצמן.
ברמה האישית אני רוצה להבליט מספר מגמות שהיינו עדים להן במהלך העונה. ראינו איך בהעדרו של מסי ניימאר תפס את מושכות המנהיג והתברג כאחד השחקנים הטובים בעולם, ומנגד לואיס סוארס רץ בהילוך שישי לאורך כל העונה וסחב אותנו מעלה-מעלה בטבלה. בוסקטס מילא את החלל העמוק שהשאיר צ’אבי בקישור. פיקה גילה הרבה בגרות ורצינות על המגרש. סרג’י רוברטו לקח את ההזדמנויות שקיבל בשתי ידיים ואייש כמעט כל חור במגרש.
על מנת שנוכל לדבר על העונה, בואו ניזכר במה שהיה לנו, שלב אחרי שלב:
פתיחת העונה הייתה די משוגעת, בלשון המעטה. התחלנו עם זכייה בסופר קאפ האירופי, אחרי ששמטנו יתרון 4–1 מבטיח מאוד וניצחנו בסוף בהארכה. פדרו נפרד מאיתנו עם תואר שהגול שלו חתום עליו, אינייסטה הניף גביע ראשון כקפטן הקבוצה. קיבלנו בראש מבילבאו בסאן מאמס. סימן קריאה חמור מאוד לגבי הליקויים בקבוצה, בייחוד ביכולת של הספסל שלנו לתת מענה כשצריך. איבדנו את התואר הראשון תחת לואיס אנריקה ונפרדנו מהסיכוי להשתוות ל-2009 של פפ עם ששת התארים. למרות זאת, הקבוצה החלה להתאושש וצברה 6 נקודות בשני המחזורים הראשונים.
חודש רב אירועים וקשה מאוד. נקודת האור היחידה הייתה הניצחון הקשה על אתלטיקו בקלדרון, וכל השאר די מר. קיבלנו בראש פעם נוספת, הפעם מסלטה ויגו, יצאנו בתיקו עם ברומא והכי חמור… מסי נפצע בברך במשחק נגד לאס פאלמס ואני חושב שאין אוהד בארסה שלא נקרע והתחיל להתאבל. האתגר הראשון היה נגד לברקוזן בליגת האלופות, והקבוצה הפכה פיגור במחצית הראשונה הודות לסרג’י רוברטו, שהתחיל להתקבע בהרכב “הודות” לפציעה של אלבס בחודש הזה, ולואיס סוארס הענק.
אוקטובר החל עם ההפסד היחיד בהעדרו של מסי, לסביליה בפיחואן. זה היה משחק קשה מאוד, אך התחלנו לראות שהקבוצה תופסת צורה מעניינת ללא מסי, בעיקר בכל מה שמדובר בהעלאת ההילוך של ניימאר, שבישל וכבש בכל משחק פחות או יותר. הייתה פגרת נבחרות, חזרנו ממנה עם מאניטה מוזרה לראיו וייקאנו (רביעייה קסומה של ניי), המשכנו עם ניצחונות נוחים על באטה בוריסוב ואייבר (שלושער של לואיסיטו), וחתמנו את החודש בניצחון במגרש תפוחי האדמה של חטאפה, עם בישולאסואים של סרג’י. היה גם משחק גביע נגד ויינובנסה, אבל אפשר לשכוח מזה.
נובמבר היה אחד החודשים הקסומים ביותר של העונה הזו, אולי החודש בו הקבוצה הציגה את היכולת הטובה ביותר שלה, וכל זאת ללא מסי עד הקלאסיקו. זה היה חודש מושלם עם 5 ניצחונות ב-5 משחקים ויחס שערים של 18–1. ניימאר וסוארס המשיכו להפציץ, בארסה הביסה פחות או יותר כל יריבה שלה: באטה בוריסוב שוב, ויאריאל, ריאל מדריד בברנבאו, רומא וריאל סוסיאדד של אוסביו. הניצחון בברנבאו נכנס להיסטוריה, כי באמת, כמה פעמים בהיסטוריה יצא לנו להבקיע שם רביעייה ללא מענה, עם תצוגת דומיננטיות כזו?
דצמבר היה חודש בסימן הנסיעה ליפן, שם זכינו בתואר אלופת העולם. בארסה ניצחה באופן די חלק הן את גואנגג’ואו (לבריאות) אברגרנדה הסינית והן את ריבר פלייט הארגנטינאית והוסיפה לחולצתה את הפאץ’ הזהוב והחביב. למרות החגיגות ביפן, בספרד בארסה התקשתה מאוד ושמטה נקודות קריטיות בשני משחקים רצופים, בעיטות של ממש בדלי: מול ולנסיה ומול דפורטיבו בבית, ועוד אחרי שהיה יתרון 2–0 נוח מאוד. פגרת חג המולד קוצרה והשחקנים חזרו לפעולה כבר במשחק מול בטיס, שהסתיים בניצחון קליל. חוץ מזה היה משחק חסר חשיבות ספורטיבית עבור ברצלונה נגד לברקוזן בגרמניה, בו הצעירים והמחליפים שיחקו והוציאו תיקו.
השנה האזרחית התחלפה ונכנסנו ל-2016, עם סיום הבאן וצירופם של אלייש וארדה לרוטציה. ינואר התאפיין בשני מפגשים משולשים, האחד נגד היריבה העירונית, אספניול, השני נגד אתלטיק בילבאו. המשחק הראשון בטרילוגיית הדרבי היה הכול חוץ מכדורגל, הרבה כיסוחים ועצבים ולבסוף תיקו מאופס ומעצבן. שני משחקי הגביע עברו בצורה הרבה יותר חלקה, הנקמה הושגה אבל אובדן הנקודות בליגה עדיין כאב והיריבות בין הקבוצות התחממה מאוד. המשחקים נגד בילבאו היו הרבה יותר נאים וחביבים, כולל שישייה רועמת בליגה, ניצחון מבטיח במשחק הראשון בגביע בחוץ ורמונטדה בגומלין בבית. בין לבין היה גם ניצחונות על גרנדה הצנועה ומאלגה העקשנית. את ינואר בארסה חתמה ב”משחק עונה” של ממש נגד אתלטיקו מדריד, כשלמרות הפיגור המוקדם, בארסה ביצעה מהפך כביר והגדילה את הפער בפסגה.
פברואר האיום? פברואר הגדול! התרגלנו בשנים עברו שמדובר בחודש בו סרגל המאמצים מפשל לגמרי, אבל הפעם ראינו את בארסה גוברת על יריבותיה בכל המשחקים (טוב, למעט הגומלין בוולנסיה שהיה לפרוטוקול). המשימה הראשונה לחודש הייתה העפלה לגמר הגביע, ובארסה עשתה זאת אחרי שמחצה את ולנסיה 7–0 במשחק הראשון ויצאה בתיקו חסר עניין בגומלין. ראינו את בארסה מנצחת בהילוך ראשון את לבאנטה, נוקמת בסלטה ויגו עם שישייה (והפנדל הגאוני של מסי וסוארס) ומנערת מעצמה את חיחון ואת לאס פאלמס בבתיהן. בשמינית גמר ליגת האלופות בארסה שוב פגשה את ארסנל, והפעם בארסה ניצחה כבר באמירויות עם צמד של מסי. סביליה עוד הפחידה את כולנו בקאמפ נואו, אבל בארסה השיגה מהפך נוסף וניצחון חשוב להמשך הובלת הטבלה. דרך אגב, זה היה החודש בו התנסיתי לראשונה בסיקורי וידאו.
המכונה המשיכה להתגלגל גם בחודש מרץ, בארסה יצרה רצף של 12 ניצחונות ליגה, אבל נעצרה בחריקה אצל ויאריאל. החודש החל עם מאניטה אצל ראיו וייקאנו ורביעייה אצל אייבאר (עם המשלחת הישראלית שלנו ביציע). לאחר מכן באה שישייה לרשת של חטאפה המסכנה, ואז גומלין שמינית הגמר, שלישיית MSN סגרו את הסיפור ושלחו אותנו לרבע הגמר. רגע לפני שיצאנו לפגרת הנבחרות, הגיע הפאנצ’ר הראשון בסדרה קשה מאוד של משחקי ליגה. בארסה שמטה יתרון כפול אצל ויאריאל ואפשרה למדרידאיות להתחיל לחלום על מהפך בפסגה.
אפריל היה חודש רע, רע מאוד. יוהאן קרויף הלך לעולמו והקלאסיקו, שנפתח עם טקס מרגש עד דמעות לזכרו, היה אחד המשחקים החלשים והמאכזבים ביותר של בארסה. מדריד ניצחה והאופטימיים שם החלו להרים את ראשם. המשחק הראשון ברבע גמר ליגת האלופות, נגד אתלטיקו, הסתבך מאוד עם שער החוץ של טורס, והמכבש של בארסה הוציא “רק” שני שערים של סוארס, ויתרון שברירי מאוד לגומלין. בארסה הגיעה לאנואטה המקולל ועם הרכב רוטציוני הפסידה גם בו, הפאניקה כבר גואה. בגומלין בקלדרון בארסה נראיתה חסרת אונים והפסידה 2–0, הפסד ששלח את אלופת אירופה כבר ברבע. כדי לחבוט בכולנו בעודנו שוכבים ברצפה, בארסה הפסידה גם לוולנסיה בבית וכך אתלטיקו נצמדה אלינו בכמות הנקודות. כדור השלג לבסוף נבלם אצל דפורטיבו לה קורוניה, שקיבלה שמינייה זועמת לפנים. לסיום החודש, 6 שערים לרשת של חיחון ו-2 לזו של בטיס שמרו על בארסה בפסגה.
מאי
סוף מתוק לעונה המאוד הפכפכה הזו. פלאשבאקים לטאמודו רצו לנו בראש, אבל בארסה הרביצה מאניטה לפריקוס, ובמחזור האחרון היא לא מצמצה אצל גרנדה, והבטיחה את הזכייה באליפות מספר 24. 6 ב-8 שנים. לואיס סוארס לא הפסיק להבקיע במחזורי הסיום של העונה וסיים כמלך השערים של ספרד ושל אירופה, לפני כריסטיאנו רונאלדו המתוסכל. בגמר הגביע בארסה התמודדה מול סביליה, זוכת הליגה האירופית, ולמרות הכרטיס האדום למסצ’ראנו במחצית הראשונה, בארסה ניצחה בהארכה, זכתה בגביע ה-28 בתולדותיה והשלימה דאבל ספרדי שביעי במספרו בהיסטוריה.
סטטיסטיקות
מבקיעים:
בישולים:
מזווית אחרת
בליגה:
| שחקן | הופעות | דקות | שערים | בישולים | צהובים | אדומים | בעיטות | אחוז דיוק במסירה |
| לואיס סוארס | 35 | 3150 | 40 | 16 | 6 | – | 3.9 | 73.1 |
| ניימאר | 34 | 3057 | 24 | 12 | 6 | – | 3.6 | 80.9 |
| סרחיו בוסקטס | 34(1) | 2906 | – | 4 | 6 | – | 0.2 | 89.8 |
| קלאודיו בראבו | 32 | 2878 | – | – | – | – | – | 84.3 |
| ליונל מסי | 31(2) | 2730 | 26 | 16 | 3 | – | 4.8 | 81.9 |
| חאבייר מסצ’ראנו | 31(1) | 2694 | – | – | 9 | 1 | 0.1 | 90.5 |
| ג’רארד פיקה | 30 | 2592 | 2 | 1 | 12 | – | 0.4 | 90.5 |
| ג’ורדי אלבה | 29(2) | 2591 | – | 6 | 2 | – | 0.2 | 87.2 |
| איוואן רקיטיץ’ | 30(6) | 2581 | 7 | 2 | 3 | – | 1.3 | 88.1 |
| אנדרס אינייסטה | 25(3) | 2248 | 1 | 2 | 2 | – | 0.8 | 88.3 |
| דני אלבס | 24(5) | 2149 | – | 4 | 6 | – | 0.6 | 87.2 |
| סרג’י רוברטו | 21(10) | 1916 | – | 5 | 1 | – | 0.5 | 88.1 |
| ג’רמי מתייה | 12(9) | 1263 | – | 2 | 2 | – | 0.3 | 88 |
| מוניר | 8(7) | 825 | 3 | 2 | – | – | 1.1 | 78.7 |
| ארדה טוראן | 9(9) | 816 | 2 | 3 | 5 | – | 0.6 | 92.3 |
| אלייש וידאל | 6(3) | 543 | – | 1 | 1 | – | 0.1 | 86.9 |
| מארק-אנדרה טר שטגן | 6(1) | 542 | – | – | – | – | – | 83.4 |
| תומאס ורמאלן | 6(4) | 506 | 1 | – | 2 | – | 0.3 | 91.8 |
| מארק ברטרה | 4(9) | 496 | 2 | 1 | – | – | 0.4 | 87.9 |
| אדריאנו | 4(4) | 431 | – | 1 | – | – | 0.1 | 91.3 |
| סנדרו | 4(6) | 347 | – | 1 | – | – | 1 | 83.3 |
| ראפיניה | 3(3) | 281 | 1 | – | – | – | 0.3 | 84.2 |
| ג’רארד גומבאו | 0(3) | 43 | – | – | – | – | – | 84.2 |
| סרג’י סאמפר | 0(1) | 29 | – | – | – | – | – | 81.5 |
| דוגלאס | 0(1) | 12 | – | – | – | – | – | 50 |
בליגת האלופות:
| שחקן | הופעות | דקות | שערים | בישולים | צהובים | אדומים | בעיטות לשער | אחוז דיוק במסירה |
| מארק-אנדרה טר שטגן | 10 | 900 | – | – | – | – | – | 88.7 |
| לואיס סוארס | 9 | 810 | 8 | 3 | 2 | – | 3.3 | 71.8 |
| ניימאר | 9 | 810 | 3 | 4 | 2 | – | 3.9 | 83.4 |
| ג’ורדי אלבה | 8(1) | 735 | – | 1 | 1 | – | 0.6 | 87.1 |
| סרחיו בוסקטס | 9 | 725 | – | – | 2 | – | 0.6 | 92.3 |
| איוואן רקיטיץ’ | 9(1) | 700 | 2 | 2 | 1 | – | 1.2 | 86.3 |
| דני אלבס | 8 | 694 | – | 3 | 3 | – | 0.4 | 88.2 |
| חאבייר מסצ’ראנו | 7(1) | 655 | – | – | 2 | – | 0.3 | 90.1 |
| ליונל מסי | 7 | 630 | 6 | 1 | 1 | – | 5.6 | 85.2 |
| ג’רארד פיקה | 7 | 597 | 1 | – | 3 | – | 0.6 | 91.5 |
| אנדרס אינייסטה | 7 | 553 | – | – | 1 | – | 0.7 | 87.7 |
| סרג’י רוברטו | 4(4) | 334 | 1 | – | – | – | 0.5 | 90.7 |
| ג’רמי מתייה | 3 | 270 | – | – | – | – | 0.3 | 89.4 |
| תומאס ורמאלן | 3 | 270 | – | – | – | – | – | 93.3 |
| מוניר | 2(2) | 257 | – | 1 | – | – | 1.5 | 78.4 |
| מארק ברטרה | 2(2) | 235 | – | – | 1 | – | 1 | 87.4 |
| אדריאנו | 2(1) | 206 | 1 | – | – | – | 1 | 83.9 |
| סנדרו | 2(1) | 173 | – | – | – | – | 1.7 | 76.3 |
| סרג’י סאמפר | 1(1) | 135 | – | – | – | – | – | 93 |
| וילפריד קאפטום | 1 | 62 | – | – | – | – | 1 | 81 |
| ג’רארד גומבאו | 0(3) | 59 | – | – | 2 | – | 0.3 | 89.5 |
| ארדה טוראן | 0(3) | 46 | – | – | 2 | – | 0.3 | 92.5 |
| ראפיניה | 0(2) | 30 | – | – | – | – | 1 | 100 |
| קאמרה | 0(1) | 16 | – | – | – | – | – | 68.8 |
131 שערים ל-MSN בכל המסגרות. פסיכי.
