על השיפור של משחק הלחץ אצל בארסה של קומאן

טור אורח של האוהד Omer Kawaz
משחק לחץ הוא אחד מהאספקטים הכי חשובים בכדורגל המודרני, הקבוצות הכי גדולות בעשור האחרון התבססו על לחץ: זו הייתה אחת מאבני היסוד של בארסה של פפ שלחצה קבוצות ברחבת ה16 שלהן, קלופ עובד עם גרסא משלו הנקראת גגנפרסינג והוא מבסס את כל שיטת המשחק שלו על התקפות מתפרצות לאחר זכייה בכדור, ורק לפני חצי שנה ראינו את בארסה מעיפה כדורים ליציע מול לחץ אינטנסיבי של באיירן מינכן והאנסי פליק.

איכות משחק הלחץ צריכה להתחשב בשלושה פרמטרים עיקריים:
הראשון הוא כמות הלחץ שהקבוצה מבצעת.
השני הוא אחוז ההצלחה של הקבוצה בביצוע הלחץ.
והשלישי, הוא כמות הזמן שהקבוצה מחזיקה בכדור או יותר נכון לא מחזיקה בכדור. הרי לחץ מבצעים רק כשהכדור לא אצלך.

על מנת לאחד את הנתונים למדד אחד, חישבתי את המדד הבא:
פעולות לחץ לדקת משחק בלי הכדור.
הנה הנתונים של שניים מהמאמנים שהזכרתי מקודם:
אצל ליברפול שחסרה הרבה שחקני הגנה ורק לאחרונה חזרה לכושר יש 119 פעולות לחץ במשחק, עם 33 אחוזי הצלחה ו64 אחוזי שליטה בכדור. סך הכל 5.5 פעולות לחץ בדקה ללא כדור.

לבאיירן מינכן יש 124 פעולות לחץ למשחק, ב34 אחוזי הצלחה ו62 אחוזי שליטה בכדור. סך הכל 5.4 פעולות לחץ בדקה ללא הכדור.
רק כי אני יודע שאתם תוהים, מולנו הם ביצעו 201 פעולות לחץ ב50% שליטה בכדור: 6.7 פעולות לחץ בדקה בלי כדור.
הם היו הראשונים לזהות את הנעת הכדור האיטית שלנו.

עד כאן קבוצות מהטופ האירופי.
אצל בארסה שלנו, עד המשחק מול סוסיאדד בדצמבר, אלה הנתונים:
108 פעולות לחץ למשחק. 32 אחוזי הצלחה, 62 אחוזי שליטה בכדור.
סך הכל 4.6 פעולות לחץ בדקה ללא הכדור.

אני זוכר איך צחקנו בתגובות על הלחץ הלא מתואם שמנסים מדי פעם שחקנים בודדים ולא מצליח אפילו מול קבוצות תחתית.
אך שימו לב, זו התמונה החל מאותו משחק מול סוסיאדד:
127 (!) פעולות לחץ למשחק, 31 אחוזי הצלחה, 65.5 אחוזי שליטה בכדור. סך הכל 6.2 (!) פעולות לחץ בדקה ללא כדור.

זה מתורגם גם למדד הxG:
עד אותו משחק מול סוסיאדד ייצרנו 2 שערים למשחק, החל מאותו משחק 2.3 שערים. וזה עוד בלי אנסו פאטי שייצר כמות גדולה של שערים ומצבים בעצמו בתחילת העונה.

את השיפור במשחק הלחץ אני תולה בשני גורמים עיקריים:
הראשון, עבודה רצינית של קומאן.
אני מוריד את הכובע בפניו על כך. הוא בטח לא מושלם ויש לו עוד הרבה עבודה, אבל משחק הלחץ הוא תוצאה של עבודה קשה שלו עם השחקנים ורואים את התוצאות בשטח.

הגורם השני הוא אראוחו. התייחסתי בקצרה לנושא הזה כשהזכרתי את ליברפול שחסרה את ואן דייק וג׳ו גומז שני הבלמים הפותחים שלה: בשביל שקבוצה תוכל לבצע לחץ גבוה ואינטנסיבי, היא צריכה לסמוך על ההגנה שלה שתתמודד עם הפעמים שבהן הלחץ ישבר. ליברפול לצורך העניין ביצעה בעונה שעברה 148 פעולות לחץ, והעונה רק 119 בדיוק מכיוון שאין לה את החסינות ההגנתית שהייתה לה. היכולת, המהירות, והמנהיגות של אראוחו הם הסיבה המשמעותית ביותר בעיניי לכך שקומאן הרשה לעצמו לשלב משחק לחץ בתדירות כזו. האפקט של הבלם האורוגוואי שלנו גדול אפילו יותר משנדמה לנו, גם אם אתמול הוא לא היה במשחק שיא.

חמסה חמסה חמסה.

(וכן עוד נותר לראות מה משחק הלחץ הזה שווה מול קבוצות שיודעות להניע את הכדור ולשבור לחץ)

מערכת בארסה מאניה

מה אוהדי בארסה אומרים

פנקו את עצמכם ואת הבית שלכם!

מוצרי ברצלונה מקוריים עם משלוח לישראל

הסקר!

האפליקציה שלנו

התוסף שלנו לכרום