פוטבול קלוב מסי

צמד נוסף של ליאו מסי שמר על בארסה במקום הראשון בליגה אחרי 0-2 אצל אייבאר20 שערים ו-11 בישולים. אלה מספרים של קבוצה. קוראים לה FC Messi.

 

ליאו כנראה לא שמע שפורים כבר עבר, אז אחרי שהשתווה ל-30 שערי הליגה של רונאלדו עם שלושער שכולל פנדל ודחיקה, הוא לבש את התחפושת גם היום עם פנדל ושער נגיחה. בסוף עוד יתברר שהוא עושה את זה בכוונה. יש הרבה סטטיסטיקות דומות של השניים, אז עכשיו גם למסי וגם לרונאלדו יש 56 צמדים מאז הבכורה של הגדול מכולם. ומספר 10 עשה את זה ב-44 משחקים פחות. זה כמעט עונה שלמה. ברגע זה הייתם אמורים להיות מופתעים, אבל כנראה שאתם לא כי כבר ראיתם את מסי במשחק או שניים.

 

2 רצפי הדריבלים שלו היו אדירים, במיוחד זה של המחצית הראשונה. הוא פשוט היה ב-Playstation Mode היום וסיים עם 8 כדרורים מוצלחים. אתה מתחיל עד כמה הוא בסטנדרט משלו כשאתה נזכר שברצף המשחקים מול אתלטיקו, הוא העמיד ממוצע של 10 דריבלים למשחק. וזה לא היה לאורך משחק אחד או שניים, אלא שלושה. וזה מול אתלטיקו. בגדול, מסי די טוב במה שהוא עושה.

 

מול אייבאר מסי נכנס לאמצע די הרבה (הוא כמעט באותו קו של ראקיטיץ’) ונאלץ לנהל את המשחק בעצמו בלא מעט התקפות. לא שזה מפתיע במיוחד כשהקשרים הם סרג’י רוברטו, ראפיניה וראקיטיץ’. יש תחושה שלוצ’ו חשש מהבוץ שהיה בביקור של אתלטיקו באיפורואה ובגלל זה שלח את צ’אבי ואינייסטה לספסל – בנוסף לחלוקת הכוחות לפני סיטי והקלאסיקו – אבל הדשא היה סביר למרות הגשם שירד. זו הייתה עוד הוכחה שהקישור בעדיפות שנייה (הייתי אומר אפילו שלישית) אצל לוצ’ו אחרי ההתקפה. ההרכב הזה שידר: “מסי, סוארס או ניימאר ידאגו להביא את הנקודות”, וזה מה שקרה בסופו של דבר.

 

 

 

 

 

הכי חשוב היה שלא הגענו בשום שלב למצב שאנחנו צריכים לרדוף אחרי אייבאר, ובמשחקים כאלה זה המפתח. זה לא היה משחק כזה להיט, אבל זה טבעי בלי בוסקטס שיעשה סדר ועם הרבה מחליפים (סיימנו את המשחק, בין היתר, עם מונטויה, אדריאנו, ראפיניה, סרג’י רוברטו ופדרו). גם המשחק של בארסה לא היה מרווח בעליל, תראו כמה כל השחקנים חוץ מהמגינים נמצאים במרכז, כמו בחלק הראשון של העונה. ההבדל הוא שהקשר האחורי היה קרוב לאלה שלפניו. וכשהיריבה מצופפת ואתה לא מרווח לצדדים, קשה להגיע למצבים. חאבי גראסיה, המאמן של מלאגה, דיבר בדיוק על זה בראיון לסיד לואו. כשסוגרים לנו את הטריו הקדמי, אנחנו בקושי מצליחים לייצר משהו, אבל זה לא חדש. לא מפתיע שהבעיטה היחידה של בארסה במחצית הראשונה הייתה…הפנדל.

 

סרג’י רוברטו היה לא רע בכלל בתור קשר אחורי. כבר מזמן טענתי שצריך לנסות אותו בעמדה הזו וזה שווה ניסיון בעוד כמה משחקים מול יריבות ברמה הזו. למען האמת, אני לא חושב שהוא מספיק טכני לעמדה הזו, אבל הוא עושה הרבה תנועה, לוחץ טוב ומחלק את הכדורים לקשרים האחרים/מסי. סרג’י פתח בשני המשחקים מול אייבאר ובסיום המשחק הוא צחק על זה: “הלוואי שהיינו משחקים מולה יותר”. כל מה שחסר לו זה דקות משחק. הוא צריך ללכת לקבוצה אחרת בהשאלה בעונה הבאה. סליחה, לא ‘צריך’. חייב.

 

 

 

 

 

 

 

ורק מילה על ההגנה. בפעם המיליון ראינו כמה טוב השילוב בין בארטרה לפיקה, שני בלמים שיודעים להוביל כדור ולהשתחרר ממצבים לחוצים בלי פאניקה. בעבר הדעה הרווחת הייתה ששניהם לא יכולים לשחק ביחד כי הם אותו סוג של שחקן והם צריכים בלם אחר שישלים אותם. חבל שגם לוצ’ו חושב ככה ונותר רק לקוות שזה ישתנה כמה שיותר מהר. שניהם היו טובים מול אייבאר, ומפה לשם, פיקה הפך לשחקן השלישי הכי חשוב שלנו אחרי מסי ובוסקטס. קרדיט גדול על זה מגיע ללוצ’ו. עכשיו רק שייתן קרדיט לבארטרה וזה יהיה עוד יותר טוב.

 

נ.ב.

מנצ’סטר סיטי ביום רביעי בקאמפ-נואו, נכון?

 

נ.ב. 2

גם ניימאר יהיה שם?

סשה

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו