מחצית ראשונה על גבול השלמות. האווירה, הקצב, הקהל, הכל הוציא ממרבית השחקנים את המיטב שבהם. כמובן ששום דבר לא מושלם במנטליות המחורבנת של המועדון הזה, ולא יהיו ניצחונות קלים במשחקים שכאלה. ככה זאת בארסה, תתן לך לשמוח, אחר כך תפנק אותך באגרופים לבטן, ואחר כך עוד קצת קרדיו ללב, ככה לקינוח.
הופעה טובה למדי של הקישור. בוסקטס היה אדיר באול-אראונד (כולל התיקול הקריטי על באנגה), אינייסטה ריחף והחליף מקומות (!) עם ססק שהיה טוב מאוד גם הוא. ניימאר עם קמצוץ למה שהוא באמת יכול. תנועה ללא כדור בין הקו האחורי של ולנסיה היא מאוד קשה ללמידה, ואם הוא עושה את זה טוב כבר אחרי חודש, דיינו.
מסי קבע שיא אישי משל עצמו – 7 בעיטות למסגרת. יותר חשוב מהשלושער והשביעייה הפוטנציאלית – הוא נראה פחות מודאג לגבי הפציעה מאשר ביום רביעי האחרון, מה שאיפשר לו להשתולל. וכשמסי משתולל, המסטאייה נשאב למימד אחר.
אי אפשר בלי ההגנה. מסצ’ראנו פה. פיקה עוד לא. על הדשא הוא יחסית בסדר, בכל מה שקשור לאוויר, אנחנו ללא ספק הקבוצה הכי טובה, הכי גרועה באספקט הזה. כל הרמה היא פוטנציאל לגול, ואי אפשר לצפות שמסצ’ראנו יגדל כנפיים. טאטה מחזיר אותנו לבארסה הקלאסית של פעם, פעם. הגנה גרועה, התקפה פראית ונאיביות שבדרך כלל משלמים עליה, אבל לא הפעם, הרבה בזכות ואלדס ומופיע הירואי נוסף.
פרטידאסו לצופה האובייקטיבי, ועוד 3 נקודות מאוד מאוד חשובות. רק שלא נתפרק פיזית עד דצמבר.
הטוב: עוד משוכת חוץ מאחורינו.
הרע: עוד משוכות שגיא כהן לפנינו.
המכוער: לא הייתה יד, ושער חוקי של ניימאר נפסל.
|
ברצלונה |
ולנסיה |
||
|
השחקן |
ציון |
השחקן |
ציון |
|
ואלדס |
8 |
אלבס |
9 |
|
אלבס |
6 |
פריירה |
7 |
|
פיקה |
6 |
ראמי |
7 |
|
מסצ’ראנו |
7 |
קוסטה |
5 |
|
אלבה |
6 |
גווארדאדו |
6 |
|
ססק |
8 |
פואגו |
6 |
|
בוסקטס |
8 |
מיצ’ל |
6 |
|
אינייסטה |
7 |
פאבון |
6 |
|
פדרו |
3 |
באנגה | 7 |
|
מסי |
9 |
קנאלס |
6 |
|
ניימאר |
8 |
פושטיגה |
7 |
|
חילופים |
חילופים |
||
|
טייו – 71′ |
6 |
פרחו |
5 |
|
דוס סנטוס – 81′ |
לא שיחק מספיק |
פגולי |
4 |
| סרג’י רוברטו – 90′ | לא שיחק מספיק | ג’ונאס | 5 |
|
סטטיסטיקה |
ברצלונה |
ולנסיה |
|
ניסיונות לשער |
20 |
16 |
|
מתוכן למסגרת |
9 |
10 |
|
קרנות |
7 |
5 |
|
עבירות |
11 |
20 |
|
צהובים |
3 |
2 |
|
החזקת כדור |
62% |
38% |
55,234 צופים במסטאייה
