מאז ומעולם תזמון היה המעלה הגדולה ביותר של סרחיו בוסקטס וכעת הוא החליט שזה הזמן לעזוב.
“זו לא הייתה החלטה קלה אבל הרגע הגיע” אמר קפטן ברצלונה שבעוד חודשיים יחגוג 35.
בעוד 4 ימים הוא יוביל את קבוצתו לדרבי, בידיעה שניצחון יכתיר אותה לאלופה. כתר האליפות התשיעי שלו במדי ברצלונה יהיה האחרון. לאחר 15 עונות הוא יעזוב את מועדון חייו ויסמן את סופו של עידן.
צ’אבי – שותפו למגרש בעבר וכעת מאמנו – העדיף שימשיך, בדומה למי שהיה מאמנו בנבחרת לואיס אנריקה. אבל לאחר שפרש מהנבחרת, כעת הוא גם עוזב את ברצלונה ליעד לא ברור, לאחר שהמו”מ בינו לבין המועדון לא בא לכדי מימוש. לא נותר שחקן בנבחרת ספרד שזכה בגביע העולם, לא נותר שחקן בברצלונה מהקבוצה של פפ שזכתה בהכל, מהדור ששינה את הכל, כולל את הענף עצמו.
(הערת מערכת: קיימת תקווה שהמציאות הזו של ‘לא נותר שחקן’ תשתנה בקרוב, ונאמר אמן).
זה היה פרק זמן ארוך ולא מבוטל. בוסקטס הצטרף לברצלונה ב 2005 וערך את הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת מול ראסינג סנטנדר בספטמבר 2008, מאז הספיק לשחק 719 משחקי ליגה נוספים. המאמן של ראסינג דאז הודה לאחר המשחק שהוא לא הכיר את השחקן. האמת היא שלא הרבה הכירו, אבל המאמן שלו, פפ, הכיר אותו מצוין.
ארוך וצנום, בנו של שוער העבר קרלוס – שידע לספר איך פעם חטף כוויות בכפות ידיו כאשר שעט להציל את ראשו של סרחיו הצעיר שעמד ליפול על ראשו ברזל לוהט (הערת מערכת: איפה לעזאזל הם גרו במפעל ריתוך?), בוסקטס שיחק תחת גווארדיולה בברצלונה ב (כיום בארסה את’לטיק). מעטים הבינו לפשר הקידום שלו לקבוצה הבוגרת, ועוד על פני יאיא טורה הכשרוני, אבל לא חלף זמן רב עד שזכה בטרבל. עונה שהתחילה בליגות המשנה בספרד הסתיימה בגמר ליגת האלופות ברומא. שנה לאחר מכן כבר היה אלוף העולם ובשנתיים העוקבות זכה שוב בליגת האלופות וביורו, בסדר הזה. הוא יעזוב מהדלת הראשית עם 9 אליפויות, 7 גביעים, 3 אליפויות אירופה ו 34 תארים בסך הכל. הוא שיחק 864 משחקים, נותרו לו עוד חמישה.
אבל התיאור המדויק לבוסקטס הוא לא במספרים. למעשה, הוא אנטי סטטיסטי, כדורגלן שלא ניתן למדוד או לפענח בקלות. בימיו המוקדמים הוא התחיל כשחקן התקפי ואפילו כבש בבכורה שלו בבארסה ב’, אבל כשחקן בקבוצה הבכירה הוא לא כדרר, בקושי כבש – 20 שערים בסך הכל – ולא בישל שערים.
הוא היה קשר הגנתי שלא “הגן”. לא היו לו יותר מדי תיקולים או גליצ’ים הירואיים, הוא העדיף למנוע מהיריב את המסירה מאשר למזער את הנזק שלה לאחר מעשה. הוא לא היה אתלט גדול וגם לא נראה ככזה, הואמ גם לא גמע יותר מיד קילומטראז’ ולא היה מהיר במיוחד. אבל כשהכדור היה צריך להיות מהיר, הוא ידע לבצע את זה. וכשהיה צורך להאט את הכדור, הוא ידע לעשות גם את זה. ראשית, הוא ידע את זה בראשו. והוא ידע כי הוא ראה.
הוא הגדיר מחדש תפקיד בשתי קבוצות ששינו את פרדיגמת החשיבה על כדורגל. הוא היה תמצית הרעיון.
“הוא אחד מהקשרים הטובים בעולם והקשר האחורי הטוב בהיסטוריה של ספרד” אמר עליו צ’אבי, אלא ש ‘קשר אחורי’ מרגיש כמו הגדרה לא הולמת מספיק, כזו שלא עושה עמו צדק. פיבוט נשמע מתאים יותר. החלק הזה במכונה שהכל סובב סביבו. שחקן שעבורו קצב המשחק מתנגן קודם כל בראשו וניתן להחיל אותו על הכדור.
שחקן שיודע מתי לעצור, להחזיק בכדור ובעיקר מתי לשחרר. שחקן שבשקט מתפעל הכל סביבו. וזה עבד, לא רע בכלל אפילו. חולית הקישור שלו עם צ’אבי ואינייסטה היא כנראה הקישור ב ה הידיעה.
אותה קבוצה הייתה בשירות המועדון והמדינה. ובכלל, בהרכבים מהם היה חלק, הרכבים שכללו שחקנים כמו צ’אבי ואינייסטה, מסי ודויד וייה, תיירי הנרי וסמואל אטו או לואיס סווארס וניימאר, היו שחקנים מרגשים יותר, אטרקטיביים יותר ודומיננטיים יותר. אף אחד לא רצה להיות ‘בוסקטס’ וזה היה בסדר גמור מבחינתו. ובכן, כמעט אף אחד. במהלך המונדיאל בדרום אפריקה ויסנטה דל בוסקה מאמן נבחרת ספרד ציין כי אם היה יכול לחזור להיות שחקן, היה בוחר להיות בוסקטס. שחקן כה מוערך ע”י שחקנים ומאמנים, כזה שיוהאן קרויף כינה ‘מתנה’ וגווארדיולה הדביק לו תווית של פרייסלס. גווארדיולה אפילו נזכר שלאחר האימונים הראשונים שלו בקבוצה הבכירה מסי פנה אליו ואמר לו בהערכה שמדובר פה במישהו שיודע לשחק.
“אני לא מעוניין שידברו עליי” אמר “אני לא מרבה להתראיין ואין לי טוויטר לצייץ בו. שחקני התקפה הם אלו המקבלים את מירב תשומת הלב אבל אני לא מחפש את זה. את השערים אני משאיר לחלוצים, זה מקור החיים שלהם. אם הייתי מחפש להבקיע לא הייתי בפיזציה שלי, אבל אני אוהב את התפקיד שלי, אני אוהב את מה שאני עושה”. ואף אחד לא עשה את זה כמוהו. באותה אנונימיות שציין, להיות במרכז העשייה מבלי להיות במרכז השיח. כיאה למשפט המפורסם של ויסנטה דל בוסקה עליו: “התבונן במשחק ולא תראה את בוסקטס, התבונן בבוסקטס ותראה את המשחק”.
“ייחודי” כינה אותו לא מזמן מאמנו בנבחרת לואיס אנריקה. זה כינוי מתאים. קשה להיזכר בשחקן כמוהו, כזה ששינה את התפישה כלפי התפקיד שלו, ששיחק את התפקיד שלו בצורה שונה מאיך ששוחק לפני והגדיר אותו מחדש. הוא נגד את החשיבה המקובלת דאז כלפי מה שהיה מצופה משחקן קישור אחורי “תפקיד הפיבוט יותר נשען על טקטיקה מאשר דומיננטיות פיזיות. הרבה חשיבה ומתן פתרונות הגנתיים והתקפיים תוך כדי שליטה על כל הנעשה” אמר פעם. ובמשך תקופה ארוכה, הוא נטע את ההיגיון הזה במגרש.
בגילו באופן טבעי היו רבים, כולל הוא עצמו, שהיו סקפטיים לגבי אותה שליטה שהתהדר בה בעבר. היו לו ימים פחות מוצלחים והמחיר שלו בעת משבר פיננסי היה כבד. מחיר שמוריד עול כלכלי משמעותי מברצלונה. לאחר המונדיאל האחרון, לואיס אנריקה קיווה להשאירו לקראת מונדיאל 2026 “אני חושב שהוא לא מובן כל כך, אוךי בגלל שאנשים ראו אותו במשך תקופה כה ארוכה נוצר שובע מסוים כלפיו”.
צ’אבי התמיד להגיד שהוא מצרך יסודי (הערת מערכת: המילה שהכותב ציין היא Fundamental, בנבא טים דאנקן כונה The Big Fundamental, שחקן שגדול ביסודות המשחק. ישנו דמיון מסוים ביניהם, לא הכי אטרקטיביים אבל יסודיים מאוד והמשחק נוהל דרכם וסביבם).
עד לאחרונה צ’אבי גם ניסה לשכנע אותו להישאר,
אבל אם יש משהו שבוסקטס תמיד ידע לעשות, זה מתי לשחרר.
