פרידה מלואיס אנריקה

שי עם כמה פסקאות פרידה מלואיס אנריקה.

כשנסתכל על התקופה הזאת של לואיס אנריקה בעוד עשור, אני חושב שישארו בעיקר דברים שיעלו חיוך על הפנים של כל אוהד בארסה. זה נובע מכך שסך הזיכרונות הטובים בתקופה של לואיס אנריקה עולים משמעותית על הדברים הרעים. בניגוד לרייקארד נגיד, שם הייתה כמעט עונה שלמה של סבל שפגמה אנושות בתמונה הכללית שלו במועדון.

3 שנים אחרי, ואני חושב שלואיס אנריקה הוא מאמן טוב, אבל לא מאמן וורלד קלאס. הוא מאמן של שחקנים. כשהוא הצליח סוף סוף לשכנע את הקבוצה לרוץ אחריו באמת היינו הקבוצה הטובה בעולם. הבעיה היא שמתישהו הדבר הזה מתפוגג. פפ גווארדיולה אמר שמאמן לא יכול לשרוד בברצלונה יותר מ-3 שנים בגלל שמתישהו יגיע השלב הזה בו השחקנים לא ילכו אחריו בשיא הלהט וזה טבעי לגמרי, השחקנים מתעייפים, האינטנסיביות יורדת, עייפות החומר.

כשלואיס אנריקה נדרש להביא פיתרונות אחרים חוץ מהתלהבות, התחלנו לראות איפה הפגמים שלו באיכות האימון

הסגל הזה, שלואיס אנריקה הבטיח בקיץ האחרון שהוא ״הטוב ביותר שהיה לו כמאמן״, התברר כנפילה אחת גדולה. זאת לא חכמה בדיעבד, עוד כשהסגל הזה נבנה היו מספיק אוהדי בארסה נבונים שרטנו על האיכות שלו וחוסר המחשבה לטווח ארוך.

האשמה בבניית הסגל אינה אשמתו הבלעדית של לואיס אנריקה, אלא גם של המנהל הספורטיבי רוברט פרננדס, האיש שאמש אחרי גמר הגביע אמר שהייתה עונה ״נפלאה״.

4 שנים היה ידוע שבארסה הייתה צריכה להתכונן לעזיבה אפשרית של דני אלבס, ובארסה לא עשתה דבר בנידון. לוצ׳ו התאהב בסרג׳י רוברטו כמגן ימני וכשלוצ׳ו מתאהב במשהו, הוא לא משחרר. סרג׳י רוברטו יכול לשמש כמגן ימני מחליף אבל הוא לא מגן ימני טהור, הוא עצמו העיד על כך מספר פעמים, וגם רטן על כך באמצע העונה כשעברה עליו תקופה לא טובה בעמדה זו. את אלייש וידאל לוצ׳ו לא ספר במשך שנה שלמה עד שפתאום נפל האסימון. בכל מקרה, ברור לכולם שבארסה תרוץ אחרי מגן ימני פותח בקיץ, היות והובטח לסרג׳י רוברטו שהוא חוזר לקישור.

ההעדרות של דני אלבס היא קריטית כי צד ימין של בארסה העונה לא היה קיים בכלל. אפקט דומינו ממנו נפגע קשות איבן ראקיטיץ׳. הקרואטי השלים מעולה את הברזילאי בכיסוי ומיקום והלך לאיבוד כשסרג׳י רוברטו ממעט לעשות גיחות, לא מרים הרבה ובעיקר מוסר אחורה.

כשצד ימין מסורס על ידי סרג׳י רוברטו, ראקיטיץ׳ ולעיתים אנדרה גומש, קיבלנו העונה את מסי קשר ה-50-50 הימני שלנו. מעולם מסי לא שיחק על קו החצי עד העונה הזאת, והעונה זה קרה. אין בעיה שמסי יהיה שחקן חופשי ויקבל את הכדור איפה שירצה, אבל עמדת המוצא שלו צריכה להיות הרבה יותר קדימה, איפה שהוא יכול לתרגם טוב יותר את אחוזי הניצול המטורפים שלו. ועצם העובדה שמסי מסיים עונה עם 54 שערים מעידה על הגדולה שלו ולא על השיטה שגורמת לו להיות טוב יותר.

תחת לואיס אנריקה, בארסה זנחה את PLAN A בשיטת המשחק שלה לטובת הסתכמות בלעדית על התוצרת של MSN. אין קישור, אין משחק לחץ (זוכרים שפעם היה דבר כזה?), מוסרים למסי וניימאר ומקווים לטוב.

ומי נרכש להעניק מנוחה ל MSN? פאקו אלקאסר. אין לי טענות לפאקיטו, יש לי טענות למנהל טכני ומאמן שחושבים שרק חלוץ ׳9׳ נדרש להחליף את השלישיה מקדימה, כשהסגל זועק לקיצוני שיהיה מסוגל לרווח את האגפים ולהיות מחליף טוב יותר מאשר ארדה או דניס סווארס כקיצוניים שמאליים.

הקיץ דאולפאו עתיד להרכש בשביל לפתור את החיסרון הזה בסגל, נחיה ונראה.

בואו נדבר על רוטציות? לואיס אנריקה לא ידע לעשות רוטציות. נקודה. זה היה בדרך כלל ALL IN, וכשאתה מעלה שחקנים שמעולם לא שיחקו אחד עם השני (כמו קישור של דניס-גומש), אי אפשר לצפות לניסים. יותר מדי משחקים התחרבשו בגלל הרוטציות המוגזמות האלה.

ההתעקשות של לואיס אנריקה על מאתייה בטורינו אחרי הפאדיחה שלו במאלאגה תשאר אחד מהכתמים של העונה הזאת. ההתעקשות לשחק 3-4-3 מול יובנטוס של אלגרי בגלל שזה ״עבד נגד פאריס סן ז׳רמן״ הייתה החלטה פטאלית שעלתה לקבוצה בהדחה. ההתעקשות החוזרת והנשנית על אנדרה גומש בכל מצב ובכל קונסטלציה פגמה לא רק בקבוצה ובאוהדי בארסה אלא גם בגומש עצמו שאיבד ביטחון, וביטחון הוא דבר כל כך קריטי בעונת בכורה.

טוב עשה לואיס אנריקה שעזב את בארסה כעת (בעצת מורו ורבו פפ גווארדיולה), הקבוצה מיצתה את כל הרעיונות הטקטיים שיכלה להכיל ממנו, ועונה נוספת הייתה מדרדרת אותנו למחוזות הרייקארד.

עדיין, ללואיס אנריקה יש מקום של כבוד בהיסטוריה של בארסה. כשחקן הוא ישאר אליל בלתי מחיק. אני מלגלג על ״האוהדים״ שהעלו תמונות שלו במדי מדריד (עוד לפני שהם נולדו) כשהם לא מודעים לסבל שהוא עבר בשביל להגיע לברצלונה וכמה הוא נלחם מהשנייה שהוא לבש בלאוגרנה.

כמאמן, עם כל החסרונות שנפרסו למעלה, הוא רשם הישגים שגרמו להרבה אוהדים לקום בבוקר למחרת עם חיוך מטופש. כמה מהם בוודאי עוברים לכם עכשיו בראש.

אמש הוא נסע לגמר הגביע עם חולצה של ׳לה ביסקלטה׳, חנות אופניים מפורסמת בקסטיאון, ואת השנה הקרובה הוא בוודאות יעביר שם על האופניים.

רכב אל השקיעה לוצ׳ו, ותודה על הכל.

שי

חי ונושם בלאוגרנה מאז 1991. הקים את ״בארסה מאניה״ כפרויקט צד בתיכון, והשאר היסטוריה.

החדשות הכי חמות בטלגרם שלנו